פוסטים שתויגו בנושא: 'העיקר הבריאות'

מעקב סוכן זוטר

פוסט-ביניים ובו התייחסויות עדכניות לשלושה-ארבעה נושאים אקראיים שעסקתי בהם בעבר. מפה, משם ומפייסבוק. סגירת קצוות ומעגלים, הזדמנות לוותיקים להיזכר, ולחדשים לערוך היכרות.1

להמשך קריאה »

  1. אני מקווה שהמשפט האחרון התנגן לכם בראש בקולו של יוסי סיאס או דן כנר []

ריפלוקס והבעיה היהודית

השפעת העורלה על דלקת בדרכי השתן אצל תינוקות:

דברים שרופאים ישראלים לא בהכרח יודעים

כן, אני רציני לגמרי, לוקח הפסקה מהטראנסים כדי לסכם ולחלוק את לקחי האירוע בדרכי השתן של גורו-ג'י (בן שמונה חודשים שלשום, חמסה עליו), אירוע שהתחיל לפני חצי שנה בדלקת והסתיים בשבוע שעבר, בשעה טובה, לשביעות רצונם של כל המעורבים. הפוסט הזה מיועד בעיקר לגוגל, בעצם, וליתר דיוק להורים לתינוקות לא-נימולים שעברו דלקת בדרכי השתן.

(הקוראים הקבועים יכולים לחזור לשמוע שוב את המיקס מהפוסט הקודם. זה מה שאני עושה ברצף כבר ארבעה ימים)

להמשך קריאה »

אני אישית לא משתמש, אבל…

בנוסף להיותו פסיכיאטר, ירדן לוינסקי נטל חלק מרכזי בכמה מיזמים אינטרנטיים שהסבו לי (כמו להרבה אחרים) הרבה הנאה ועניין, שלא לומר הרחיבו את אופקיי, כגון אתר רשימות ובראש ובראשונה הקולקטיב המשובח, שקישר אותי להרבה חומרים מעניינים על הנפש האנושית, עידן המידע וכל מה שביניהם.

לאחרונה הוא נמנה גם על מקימי מרכז רזולוציה, שמציע טיפול פסיכולוגי בגישה שנשמעת (לי לפחות) קצת יותר עדכנית וגמישה מהאורתודוקסיה הפסיכולוגית-פסיכיאטרית.

אז כשירדן מבקש קצת עזרה מחברים, אהבת לינקים שתעזור לו להתקדם בגוגל כנגד כרישי SEO ממולחים, אני שמח להירתם.

ירדן ביקש גם, אם אפשר, לכתוב כמה מילים על פסיכיאטריה. זה בא לי טוב, לאור ההצעה הידידותית שקיבלתי ממש הבוקר מאדם אהוב לשקול, אולי, היוועצות בפסיכיאטר.

להמשך קריאה »

הסלולרי שלך יהרוג אותך. וגם אותי

זה לא ממש פוסט, יותר כמו ראשי פרקים לפוסט.

ניסיון נואל להעלות את המודעות למאבק אבוד, תכל'ס.

.

וגם, אולי, פורקן לתחושה הכבדה ולזעזוע שמלווה אותי כל היום.

Fucking lemmings, the lot of us

צייצתי כשחזרתי לרשת אחרי 24 שעות.

.

("נו כמה אתה מדבר תגיע כבר למסר,"

מפציר בי קוואמי.)

.

כי היום תפס אותי בעין ספר בשם הסלולרי – לא מה שחשבת מאת איריס עצמון, שגם הוציאה אותו בהוצאה עצמית (כבוד!). זה ספר עבה (מאוד!), עתיר הפניות למחקרים, לספרות ולכתבות, שגולש גם לסוגיות סביבתיות אחרות כגון זיהום אוויר, מים "מינרליים" והפלרת מים.* חלק מהדברים לא חדשים לי, אם כי לא זכור לי שנתקלתי בהצגה כל כך מעמיקה, בהירה ומבוססת של גוף הידע הזה. יש גם המון מידע שלא היה ידוע לי, והנה טעימה על הטיוח, ההסתרה וההטיה של מחקרים על נזקי הקרינה הסלולרית.

.

להמשך קריאה »

"שלא תשתה לי שם מָרינוֹל!"

איכשהו, השתחרר לי הקפיץ של הג'אנקי.

.

זאת לא רק המתינות היחסית בשימוש, והכמות שירדה לקופסה בשבוע.

(בהנחה שיש חשיש, ועל כך בהמשך.)

זה לא רק שהפסקתי לגמרי לעשן פארש,

או לרצות לעשן פארש.

.

זאת ההתפוגגות המסתורית של החרדה הקיומית מהמחשבה שלא יהיה לי "חומר".

זאת הירידה ברצון התמידי לגלגל עוד אחד.

זה אובדן הלגיטימציה העצמית לתרגם "קריז" להתקף זעם.

.

להמשך קריאה »

גן עדן או גיהנום עכשיו זו אותה המנגינה

נגיד שהכי קרוב לגן עדן שהייתי יכול להגיע הלילה זה מסיבת חוף קטנה ואינטימית, לחברי ההפקה ומקורביה, אי שם בדרום…

(הכל יחסי כמובן, אבל נעזוב לרגע את גואה, או סיני.)

…ונגיד שהכי קרוב לגיהנום שהייתי יכול להגיע הלילה זה מחלקת מיון ילדים, אי שם בתל השומר…

(הכל יחסי כמובן, אבל נעזוב לרגע את המחלקה ההמטו-אנדו-אנדיו-פגועי-ראש-יש-לי-סחרחורת-רק-מלקרוא-את-השמות.)

להמשך קריאה »

"עם גזרה כזאת, למי אכפת מהעיניים היפות שלי"

זה מה שקורה כשכל מיני בוהדנות חוזרות לדגמן שבועיים אחרי הלידה, ורצות לספר לחבר'ה.

זאת התוצאה של הפיכת הגוף ה(א)נ(ו)שי למוצר-מדף, של משטר הדיכוי של הפוטושופ, של שטיפת המוח שהפכה את הבטן השטוחה לאידיאל העליון של חברת השובע, ויחי הפרדוקס ורגשות האשמה והבוהדנות שמפרסמות המבורגרים ורצות להקיא אותם בשירותים.

להמשך קריאה »

רפלקסיה אירובית בנשימות קצרות

שאיפה: הכי מצחיקים הם אלה שמטיפים לך בלהט על הרעלנים בבקבוקי פלסטיק שעמדו בשמש,

ואז מדליקים סיגריה.

נשיפה: יפה שאתה יודע לצחוק על עצמך.

.

שאיפה: בדיעבד, אפשר היה להרחיק את העקרב ההוא בקלות, בלי לרצוח אותו.

חשבת שאתה מפגין אומץ, אבל בחרת בפיתרון הכי פחדני.

נשיפה: טוב, נו, במותו ציווה לנו את הרפלקסיה.

ועל הנחש אני לא מתחרט.

.

שאיפה: (המתכון) ¾ שעה של פידול רצוף במגמת עלייה, ורק אחרי זה שעשועי סינגלים.

אנאנדמיד אינדיד.

נשיפה: (שיעורי בית) לחזור על זה פעמיים בשבוע.

.

הבייביסיטר שלכם מפטם את הילדים בממתקים!

ערוץ הופ, הבייביסיטר הרשמי של ילדי ישראל, מתהדר בנוצות חינוכיות ובסיסמה "לגדול בידיים טובות".

ידיים טובות שמתיימרות ללמד ילדים ערכים נשגבים כגון לקבל את האחר, לשמור על הסביבה ולצחצח שיניים לפני השינה.

בערוץ הופ גם אין פרסומות. יש רק קטעי קישור בין התוכניות. וכך, בשישי בצהריים, בעודי מזמזם את שיר הסיום של עולמו של טל ("להיות שונה זה מיוחד… התחבר אל הכוכב שבליבך") וחושב שאולי בעצם זה לא נורא כל כך, הופיעו על המסך שלושה שחקנים מחופשים לדובונים ופצחו בשיר עליז על מעלותיו של ה… שוקולד.

.

להמשך קריאה »

שיחדש הקסליאני: הציבורי הוא המופרט

חשבתם שרק הדיקטטורה הקומוניסטית ידעה להפוך את המשמעות של מילים על ראשה, בנוסח "מלחמה היא שלום ובורות היא כוח"?

אז שימו לב למשפט הבא:

אשכנזי מנהלת מאבק מקצועי נגד הפרטת שירותי החיסונים ובדיקות המעקב בבתי הספר,

והעברתן לידי חברה פרטית הנקראת "האגודה לשירותי בריאות הציבור".

"האגודה לשירותי בריאות הציבור", איזה ניחוח של מדינת רווחה יש לצירוף הזה.

אפשר כמעט להריח את האספסת ברפת של הקיבוץ.

ואם כבר, כדאי לקרוא גם את הכתבה שממנה לקוח המשפט הזה, במיוחד אם חשבתם שהתייחסות לאנשים כאל עדר היא המצאה ייחודית של הקומוניסטים, הפשיסטים או הסינים.

להמשך קריאה »

העמוד הבא »