פוסטים שתויגו בנושא: 'בשורות קצרות'

השיר של טיילר

כפתור הוספת פוסט: נמצא. מילות פתיחה: לא.

מדרש שיר.

שיר ותיק ומוכר. אני הכרתי אותו בעוונותיי דרך הקאבר האנמי של ג'ניפר וורנס, לקח לי זמן לגלות שגם לאונרד כהן מבצע אותו. במקור שמתעלה על כל חיקוי.

שיר שהיה למנטרה ולהמנון. הוא באמת מתחיל כהמנון:

נשפטתי לעשרים שנות שעמום
על ניסיון לשינוי המערכת מבפנים
אני בא עכשיו, אני בא לגמול להם
קודם ניקח את מנהטן, ואז ניקח את ברלין

אני רק שאלה: מי זה "אנחנו" שניקח?

ומכאן, עם ההאזנות וההשמעות ופרצי השירה עם הדיסק בבית ובאוטו, זה רק הלך והסתבך, הלך והתחדד…

להמשך קריאה »

האיקו לא כפי שעושים האחרים

"מעשה קופים"
הדרך האחת לעשות דברים
וואו, כמה שקרים.

להמשך קריאה »

אבנים

הוא מתיישב על האדמה בשיכול רגליים. מזמין אותי בתנועת יד לשבת לידו.

הוא מרים אבן שזרוקה על הקרקע. אולי חלוק, אולי חצץ.

סתם אבן, כזאת שכולנו הולכים מעליה כעניין שבשגרה, בלי לחשוב על זה פעמיים.

הוא מתבונן באבן בעיון

מעביר אותה מיד ליד

נוקש בה על אבן אחרת

מביא אותה לפיו, נוגס בעדינות

זורק אותה לקופסת פח

מוציא מהקופסה ומתבונן בה בפליאה.

הוא מושיט לי את האבן.

אני לוקח אותה, הופך אותה בידי, מנסה לראות בה את הקסם שהוא רואה.

אולי זורק אותה לקופסת הפח, אולי מחזיר לו.

הוא נושא אלי עיניים זורחות, מצחקק בעליצות.

(כמו אומר לי בלי מילים:

"נכון שזה מרתק?")

ומרים עוד אבן.

להמשך קריאה »

העין המהוללת של ע. הלל [סיפורי זן לילדים #3]

כי פתאום מתגנבת ועולה ההרגשה שכל ההתגייסות הזאת היא בסך הכל עוד סיבוב של הגלגל, עוד שמן על מדורת ההבלים.

הזמן עובר ככה
והאדמה נחה
אז מה? אז מה?
אז ככה

להמשך קריאה »

זן-אסקפיזם

להתבונן בדבר

שאינו מושלם

ולקבל בהשלמה

את אי-מושלמותו.

להמשך קריאה »

בודהיסטית [פוסט אורחת]

דנה ג. פלג – קולגה, חברה וקוראת ותיקה – שלחה לי שיר שכתבה, לדבריה, בהשראת דברים שקראה בבלוג שלי (שזה כמובן מחמיא לאללה) ועוד לפני שקראה את הפוסט הקודם.

דנה חזרה לא מזמן מכמה שנות מגורים בקליפורניה המעטירה, והשיר שלה הזכיר לי דברים שכתבתי מיד אחרי חזרתי מלונדון (שחלק מהם מרוכזים תחת התגית אף מילה). אולי זה לא מקרי שטקסטים כאלה יוצאים יותר בטבעיות אחרי שהייה ממושכת מחוץ לישראל. היום אני מהסס יותר להתנסח בבוטות כזאת על מנהג הטלת המום הטקסית בתינוקות בני יומם ברית מילה, ולו רק כי אני יודע עד כמה הנושא הזה נוגע לאנשים בנקודות רגישות, תרתי משמע. כשזה עולה בשיחות שלי, אני משתדל לענות באינפורמטיביות תמציתית ככל האפשר. במילא, אני מרגיש לפעמים שעצם קיומה של עורלת התינוק שלי נתפס כהתרסה. חלק מהאנשים כאילו כועסים עלי שהעזתי להטיל ספק במשהו שהם עשו בלי לחשוב פעמיים (לא כולם, אני יודע). כאילו עשיתי דווקא.

אבל השיר של דנה הדהד בי את ההתרסה הכבושה ההיא, את תחושת הילד שרואה את המלך עירום ורוצה לעלות על ארגז ולצעוק שהמלך גידם, לשאול מה הטעם לכרות רקמה חיה ובריאה, מה הטעם בכל הסבל הזה.

ועכשיו, אחרי כל ההקדמות וההתפתלויות, רשות הדיבור לדנה:

להמשך קריאה »

יארצייט #11

מִלִּים אַחֲרוֹנוֹת

.

אַתָּה מְצַפֶּה – יַהַרְגוּךָ,

תֹאמַר

מִלִּים אַחֲרוֹנוֹת

כִּלְאַחַר תֹּם

הַמִּשְפָּט;

.

תוֹכִיחַ הַבְלוּתָם הָאֲמִתִּית כֻּלְּךָ הִמִּלָּה

הָאַחֲרוֹנֵה, אַךְ

.

הֵם יְעַנּוּךָ

וְיֹאמְרוּ

הוּמוֹרְךָ

בִּכְבֵדוּת

לָשוֹן

וְגַרְזֶן:

אַף אֶחָד לֹא שָתַק אוֹתוֹ

יוֹם בַּגִּילְיוֹטִינָה,

הַקָּהָל לֹא גִּחֵךְ לִדְבָרֶיךָ לֹא

לְמַרְאֶיךָ, גָּם לֹא רָצָה בְּטוֹבָתְךָ,

אֵלֶּה שֶשָּמְעוּ אוֹתְךָ

בָּשּוּרוֹת הָרִאשוֹנוֹת

אוּלַי שָמְעוּ אֶת הַתַּלְיָן אוֹ

הַכָּרוֹז, וְהֵם הָיוּ בַּדֶּרֶךְ

לַשּוּק, בַּדֶּרֶךְ

מִן הַכְּפָר.

וְזֹאת בִּכְלָל עִיר אַחֶרֶת.

.

להמשך קריאה »

עיונים נוספים בתורת הנוכחות

להיות בכל סיטואציה
עד שהיא נגמרת.
ואז, ורק אז, להמשיך הלאה.
זה הכל. זה כל הקסם.
להמשך קריאה »

Present

זה
כל כך
כל כך
פשוט
להיות נוכח.
 להמשך קריאה »

דו"ח ביניים

חמישה ימים בלי גנג'ה.

.

Staying Alive

רגוע, אפילו.

.

הספק מפתיע (אהמ) בעבודה, למרות ובמקביל לכמויות בלתי הגיוניות של פורנו.

יציבות מרנינה (אהמ) ביוגה. ואפילו הצלחתי גשר מלא שלא קרס כהרף עין.

חרמנות כבר-לא-מפתיעה-בכלל.

(פתאום אני מרגיש מוזר לכתוב דברים כאלה. מתי קיבלתי דירוג G?)

אפס מוטיבציה לעבודה על הבלוג החדש המתהווה.

.

להמשך קריאה »

העמוד הבא »