פוסטים שתויגו בנושא: 'אף מילה'

בודהיסטית [פוסט אורחת]

דנה ג. פלג – קולגה, חברה וקוראת ותיקה – שלחה לי שיר שכתבה, לדבריה, בהשראת דברים שקראה בבלוג שלי (שזה כמובן מחמיא לאללה) ועוד לפני שקראה את הפוסט הקודם.

דנה חזרה לא מזמן מכמה שנות מגורים בקליפורניה המעטירה, והשיר שלה הזכיר לי דברים שכתבתי מיד אחרי חזרתי מלונדון (שחלק מהם מרוכזים תחת התגית אף מילה). אולי זה לא מקרי שטקסטים כאלה יוצאים יותר בטבעיות אחרי שהייה ממושכת מחוץ לישראל. היום אני מהסס יותר להתנסח בבוטות כזאת על מנהג הטלת המום הטקסית בתינוקות בני יומם ברית מילה, ולו רק כי אני יודע עד כמה הנושא הזה נוגע לאנשים בנקודות רגישות, תרתי משמע. כשזה עולה בשיחות שלי, אני משתדל לענות באינפורמטיביות תמציתית ככל האפשר. במילא, אני מרגיש לפעמים שעצם קיומה של עורלת התינוק שלי נתפס כהתרסה. חלק מהאנשים כאילו כועסים עלי שהעזתי להטיל ספק במשהו שהם עשו בלי לחשוב פעמיים (לא כולם, אני יודע). כאילו עשיתי דווקא.

אבל השיר של דנה הדהד בי את ההתרסה הכבושה ההיא, את תחושת הילד שרואה את המלך עירום ורוצה לעלות על ארגז ולצעוק שהמלך גידם, לשאול מה הטעם לכרות רקמה חיה ובריאה, מה הטעם בכל הסבל הזה.

ועכשיו, אחרי כל ההקדמות וההתפתלויות, רשות הדיבור לדנה:

להמשך קריאה »

הליכה בשדות אחרי הגשם

(מרוממת רוחו של אדם)

.

במדיטציה אין שום דבר "רוחני", בטח שלא "מיסטי".

מדיטציה היא פעולה פיזית לגמרי באותה מידה שהיא רוחנית נפשית.

.

כי ההפרדה המלאכותית בין מוח ושרירים, נפש וגוף, מחשבה ומעשה, הכרה והוויה -

היא (ה?)רעה (ה?)חולה של תרבותנו ועידננו.

.

(איפשהו כאן מתבקש הלינק המטלטל הזה, שהצית את זרם התודעה שלעיל, ותודה לקולקטיב.)

.

להמשך קריאה »

בחזרה לגיא צלמוות (תחנות בזמן #17)

כל העולם קשרים, מעגלים נפתחים ונסגרים…

.

חזרתי עכשיו מאזכרה חגיגית, במלאות עשור למותו, בבית יד לבנים של הקריה המוריקה בצל האלונים, ממש ליד האנדרטה (וסניף מד"א שבו הוציאו לי את רסיסי הזכוכית מהיד, אחרי ששברתי לאמא שלי את התמונה המשפחתית האידילית, כפתיחה לשלוש שנות נתק מוחלט).

.


ההפקה, בניצוחה של האם השכולה, כללה נגינה של כמה מיצירותיו והקרנת בכורה של סרט לזכרו, מז'אנר "חברים מספרים על", לא לפני שיצא לי לקרוא מעל קברו שיר פרי עטו (השיר האחרון בפוסט הזה).

.

במקלחת שלפני היציאה נזכרתי בפעם האחרונה שהייתי בבניין הזה, באירוע דומה. זה היה חודש וחצי אחרי שחזרתי מלונדון, לפני תשע וחצי שנים, באירוע לכבוד יום ההולדת הראשון שלו בתור בר-מינן.

.

בדיעבד, האירוע הזה היה כנראה הרגע שבו שרפתי מאחוריי את הגשר האחרון וזינקתי בקפיצת ראש אל תוך גיא צלמוות. כדי לייצג בנאמנות את מה שכתבתי ושרבטתי וקשקשתי וציירתי ביומן בשלושת החודשים הבאים אצטרך סורק, כי הקלדה לא תעשה עם זה חסד. לעת עתה, אסתפק בניסיון לשקף כאן משהו מהצבעים שבחרתי לכתיבה. את הפונטים, הגדלים והקומפוזיציה תצטרכו לדמיין לבד. ואני מתחיל בלילה שחזרתי מהאירוע לדירה השכורה שלי ביפו, בוער בזעם מאכל, שנייה לפני שהתחלתי לצייר על הקירות (למגינת ליבו של בעל הבית) בליווי סט מוזיקלי אינסופי (למגינת ליבם של השכנים).

.

להמשך קריאה »

"כמו לעבור מצפייה בטלוויזיה צבעונית לשחור-לבן…"

האתר של המדינה מכריז בהקלה: מחקר קבע (!): ברית מילה לא מפחיתה מההנאה המינית.

בכתבה מדווח על מחקר בקנדה שבו בדקו את רמת הרגישות של פינים נימולים וערלים במהלך צפייה בסרט ארוטי (?), ועל הדרך מכניסים את הגילוי מאפריקה שברית-מילה מפחיתה משמעותית את סיכויי ההידבקות באיידס. כמו שקורה לפעמים, הסיפור המעניין באמת קורה לדעתי בתגובות שמערערות על ממצאי המחקר, על המתודולוגיה שלו ועל הסתירה בינו לבין העדויות מהשטח, כולל מגיב מס' 7 שמצטט מפיהם של מהגרים לישראל שנימולו בגיל מאוחר את המשפט הקליט שבכותרת.

להפתעתי לא נתקלתי באף טוקבק שטוען שאלוהים בתבונתו האינסופית חיסן את עמישראל מאיידס.

להמשך קריאה »