ובתוך כל שקשוק העגלה הנוסעת-אין-עצור, בין משבצות הזמן שהחליפו את מה שהיה פעם זרימה במגמת היסחפות, אימייל מחבר-בלוגר מן העבר מוציא אותי שוב אל אזור הדמדומים של מציאות הקונצנזוס, חושף באחת את מגבלותיו וגבולותיו של השיח הנורמטיבי – הנורמלי – שמעבר להם יש דרקונים, מאיר מבחוץ את האקסיומות שמחזיקות את הקיום החברתי היומיומי שקיבלתי על עצמי, וחושף את חולשת היסודות שעליהן הן נשענות.

"ההבדל בין שפיות לאי-שפיות דק יותר מחודו של תער, גמיש יותר מאנטילופה, חמקמק יותר מהאשליה הכי הזויה. אולי הוא בעצמו אשליה. אולי הוא בכלל לא קיים."

פיליפ ק. דיק, ואליס

.

נולדתי אל גסיסת האידיאולוגיות, לתוך שוקת שבורה רגשית ורוחנית. הטקסים הישנים עוד נחגגו בהוד והדר, והמילים הנמלצות נאמרו או לפחות מולמלו, אך המשמעות כבר אבדה, האמונה התערערה.

וההורים כבר ידעו את זה, בעמקי לבם. הם ידעו שהיהדות שלהם שבורה, שהציונות שלהם סדוקה, וגם ידעו – או לפחות חשו באי-נוחות, בגופם המתמרד – שהמודרניות המפותחת והמשוכללת שלהם מקולקלת.

אבל הם המשיכו לקיים את הטקסים החלולים. הם כנראה לא הכירו משהו אחר. והמסורת החלולה והמחוללת הזאת לא העניקה להם סעד נפשי, מזור רגשי, הכוונה מוסרית או ניצוץ רוחני. לא להם, ולא לצאצאיהם.

בתוך המדבר הרוחני והרגשי הזה, בין נכי הנפש מאחורי הגדר-חי המטופח, היה לי ברור בשלב מוקדם שהאופציות הן לחתוך מהעולם הזה באחת משלל דרכים – שכמה מהן ניסיתי בדבקות, וכמה אחרות שוכללו לכדי שלמות בידי זכרים אחרים במשפחתי1 -  או להקים לי עולם חדש.

זאת חתיכת משימה, להקים עולם רגשי ורוחני חדש מאפס. ללמוד אינטימיות מספרים, אהבה מסמים, קרבה על רחבת הריקודים, חמלה ותקשורת מכל בר בי רב. להתוות תורת מוסר בדרך אמפירית רצופת נפילות כואבות, עם רשת ביטחון אקראית ופרוביזורית שמי יודע אם ואיך תחזיק ברגע מבחן.

"בעצם, פאט בחן את התודעה של עצמו גילה שהיא פגומה. אז, באמצעות אותה תודעה, הוא בחן את המציאות החיצונית, מה שכינה מקרו-קוסמוס. הוא החליט שגם היא פגומה. כמו שהפילוסופים ההרמטיים קבעו, המקרו-קוסמוס והמיקרו-קוסמוס משקפים זה את זה בנאמנות. פאט, באמצעות מכשיר פגום, סרק נושא פגום, וקיבל בתשובה את הדיווח שהכל משובש."

פק"ד, ואליס

 

רשת ביטחון? הפוך, גוטה. אף אחד לא מצפה לאינקוויזיציה של כת הרציונליות המדעית. אף אחד כמעט לא מדבר על האינקוויזיציה המודרנית. אבל כל הגמוניה צריכה אינקוויזיציה. והקורבנות הנוכחיים ממלאים את המוסדות הפסיכיאטריים ובתי הכלא, מולעטים בתרופות משככות מציאות, בזרמי חשמל למוח, עד לא מזמן כרתו להם את האונה הקדמית.

ההאשמה? היום, כמו אז – כפירה במציאות הקונצנזוס, בכוונה תחילה או שלא.

האינקוויזיטורים עצמם, היום כמו אז, מאמינים בכל לבם שהם מצילים נפשות, עושים חסד עם "מטופליהם", מחזירים אותם לדרך הישר המוסרית והנפשית, מטהרים את נשמתם, גם במחיר הגוף הגשמי.

The fads of a period always furnish terms of abuse. The fad of Caiaphas was Judaism, and the Pharisees told him Christ "blasphemed". Pilate was a loyal Roman; to him they accused Christ of "sedition". When the Pope had all the power it was necessary to prove an enemy [is] a "heretic." Advancing today towards a medical oligarchy, we try to prove that our opponents are "insane," and (in Puritan countries) to attack their "morals."

Alistair Crowley, Book Four

היי, בחור, נדמה לך שראית מזווית העין הבלחה של משהו מרהיב ונשגב ועילאי, משהו שלא נכנס לאף אחת מהקופסאות המקובלות בתרבות שלך, בחברה שלך, בשכונה שלך?  ראית אור אחד גדול? שמעת את המנגינה הגדולה? אתה רוצה ללכת אל האור הזה, לבחון את גבולות המציאות שהותנתה בך, לתור את האפשרויות הצפונות, המעניינות, המזמינות?

אז שמור נפשך, כי האינקוויזיציה עינה פקוחה, ואם למשל תחליט לנסות את הקטע הזה של ללבוש בלואים ולהתנבא בשער העיר, אז כדאי שתשים לב שלא תקציף בפה יותר מדי, אחרת אתה עלול למצוא את עצמך בדרכך למוסד הסגור.

בישראל יש כוכבית קטנה בתנאי החוזה: אתה יכול, בתנאים מסוימים, למצוא פתח מילוט בגבולות הנורמטיבי+- וללכת אל האור השמח, או לפזז עם ברסלבים. עסקת החבילה כוללת גם דוֹגמה שתענה על התהיות ותשים קץ לבדיקת הגבולות – לטוב ולרע.

(עם זאת, אתה עלול לגלות שגם הפתח הזה ייסגר בפניך, אם למשל אמך מולידתך תכריז שהיא תתכחש לך אם "תחזור בתשובה". טרו סטורי. סאד, סאד סטורי. א קילר סטורי.)

ולפעמים, כל מה שחוצץ בפני המחפש והאינקוויזציה הוא פריבילגיות. גם זה על-זמני – הרי כבר נאמר מזמן ש"אקסצנטרי" הוא "משוגע" עשיר, וההפך – וזאת עוד פריבילגיה שבעלי הפריבילגיות לא נוטים לחשוב עליה. כסף, למשל, יכול לקנות זמן ומרחב ולהדוף בעלי בתים חסרי סבלנות ואמפתיה. וגם זה טרו סטורי, אבל עם הפי אנד, לשמחתי האישית הרבה.

(כישרון ומזל, בנוסף לאי-אילו פריבילגיות נלוות, יכולים לתעל את ההתנבאות מחוצות העיר אל הבמה, ואף לזכות אותה בתשואות במקום בוז ואשפוז, אבל זה משחק מסוכן, משחק מתוכנן היטב שלא כמו בחלומות, אתה צריך לנוע מהר מאש הצלפים… לא לבעלי לב חלש ונפש רגישה.)

פריבילגיות יכולות לקנות גם ידע. ותודה להוריי והורי-הוריי שהביאוני עד הלום2

הפריבילגיות שלי קנו לי שלוש שנים של לימודים במדעי הפלצף, בפקולטה רב-תחומית ורב-תרבותית, קוסמופוליטית ופתוחת ראש, בלונדון המסטולה והדלוקה והמחבקת של הרייבינג ניינטיז. וכך, אחרי שנתיים של התעמקות בהיבטים מיסטיים ומאגיים של תרבות תת-היבשת ההודית – (התיאוריה שנרכשה בכיתה עמדה לניסוי ולתצפית ברחבות הריקודים הגדושות, הצפופות והפסיכו-אקטיביות של מועדוני לונדון; הממצאים: רקמה אנושית אחת, חיה ומיוזעת) -  הרחבתי את אופקיי בקורס מיסטיקה השוואתית. וכך נחשפתי לסיפורי החזיונות המיסטיים של קדושים נוצריים.

אחד הדברים הבולטים בתיאורי חוויות מיסטיות של קדושים נוצריים הוא התחבטות מיוסרת בשאלה האם החיזיון בא מהאל או מהשטן. בעצם, זה לא שונה בהרבה מהאובססיה של כת הרציונליות המדעית עם "בוחן מציאות".

היה או לא היה? קרה "באמת באמת" או "באמת בכאילו", כמו שבני שלוש יכולים לשאול בכוונה רצינית לגמרי? האם ראיתי מה שראיתי, או שזאת היתה "הזיה"? והאם, האם, האם, האם יש לזה הסבר מדעי?

אלה השאלות שמייסרות את הקדושים והנביאים של שלהי העידן המודרני. והאינקוויזיציה,* כדרכן של מסורות דואליות, חורצת את גורל החזיון – והחוזה! – לחסד או לשבט. תקין או לא תקין? זאת השאלה שעליה ייפול או יקום אדם.

(* האינקוויזיציה שבחוץ, ועוד לפניה האינקוויזיציה שבפנים: קולה של מציאות הקונצנזוס, קולן של ההתניות, העכבות, החרדות והדעות הקדומות; המקהלה שזועקת את המחשבה "אני משתגע!" מיד אחרי התובנה3 ומעכירה את ההתפעמות הנון-דואלית בעת התרחשותה. ועל זה אמרה אחת הדמויות של רוברט אנטון וילסון, שהטריפ הרע הראשון הוא טקס חניכה. הוא מסמן שהגעת לגבול, הערת את הדרקונים.)

אל אחד -> מציאות אחת -> נפש אחת –> ואין בלתם. בשבי המונוליטיות, בכבלי המונומאניה.

The Empire Never Ended

PKD, VALIS

כלא הברזל השחור לא באמת פתח את שעריו וסורגיו בעידן "הנאורות"

Age of Enlightenment, עלק

צריך הרבה חוצפה כדי להכריז על עצמך כמואר. זה נכון לאדם, על אחת כמה וכמה לעידן.

כאילו השלתכם מעליכם – כולם כאחד! – את כל כבלי הדעות הקדומות וסכי-העיניים של ראיית המנהרה, מצאתם את מפתח הקיום והאושר (עכשיו זה מדעי!), עצרתם אחת ולתמיד את גלגל הסבל המתגלגל מדור לדור ופירקתם אותו מציריו.

אשכנזים יהירים שכמותכם.

או כמו שסיכמתי בתמציתיות טוויטרית את פרץ הציוצים שהפך לראשי פרקים לפוסט הספונטני הזה:

זדיינו אתם והבחנים שלכם, לבלרי הנפש המנקדים בנוקדנות את המציאות.

עכשיו, לך תסביר את זה לבחור שיושב בכפר שאול, בטוח שחיה בגודל בניין עצרה בשבילו טרמפ, ושכל מנהיגי העולם ואושיותיו בעבר ובהווה עסקו בקורבן אדם,4 ומולעט בתרופות מרדימות במקום להמשיך לפתח את יצירתו המרהיבה – כי להורים שלו לא היה זין למנוע ממנו גורל אחר.5

לך תסביר לרופאיו שבשבילם הוא "סכיזופרן פרנואידי", אבל בשבילי הוא שאמאן מבוזבז.

לך תסביר למיליארד מיליארד תועים שהבעיה היא לא בטריטוריה, אלא במפה שניתנה בידיהם, שגבולותיה נכתבו בדם ואש ונזעי חשמל.

לך תסביר להם, לכם, לנו, שבחברה אחרת, עם מפות אחרות שזמינות ונגישות ולא נושלו מכל משמעות וערך,6 היתה יכולה לעמוד לרשותם רשת ביטחון יציבה, קבוצת תמיכה והכוונה לשאמאנים מלידה ופסיכונאוטים מתלמדים, ואולי מעל הכל – מקום בחברה.

(הרשת הזאת קיימת גם היום, בצורה זו או אחרת, פה יותר במחתרת, שם יותר בגלוי, ביטויים כאלה ואחרים של הסנגהה. היא לא מספיקה, כמו שהרבה דברים בעולמנו אינם מספיקים. אבל היא קיימת. פה ושם. אם יתמזל מזלכם, מצאתם או תמצאו אותה – או שהיא תמצא אתכם, אם תהיו קשובים לה ולעצמכם. איכשהו, יצא שהפוסט הזה הוא אולי עוד רסיס אור שנשזר לרשת הזאת.)7

עזוב, לך תסביר את זה למשפחתך הקרוב והרחוקה, לשכניך, לקבוצת השווים באשר היא. לך תסביר לגיסים שמחמיצים פנים בעוד "ארוחת חג" שנעכרה, שגם לך יש אמונה דתית/רוחנית/מטפיזית/ווטאבר מגובשת, לא פחות משלהם ואולי אף יותר. לך תסביר לאבא הפוצח בצונאמי ציוני שהאידיאולוגיה שלך לא "מונעת משנאה" ו"מתחפרת בנון-קונפורמיזם", אלא דווקא נובעת מראיית עצמי בעיני כל זר.

לך תסביר את זה לחבריך הנאורים והפתוחים מהאליטה, כשכל אזכור של בחירת חיים אלטרנטיבית שלך – בין אם זו הימנעות מהטלת מום טקסית בבנך, חינוך אתנרופוסופי,8 או סירוב להעמיד פנים שהחגים המקומיים אומרים לך משהו – כרוך בסיכון שיקוטלג כמסע צלב, ג'יהאד, הטפה ומסיונריות. חזקים בלרדת על אמונות ודתות אחרות, המודרניסטים הנאורים. אבל רק תן להם שמועת אינטרנט שמערבת רב וקיפוד והיא תתפשט כאש בשדה קוצים. ספרו לי עוד על הסקפטיות והחשיבה הביקורתית שלכם.

אז לא מסביר, לא משכנע, לא מצטדק ולא מתנצל.

Fuck 'em, and their law

מקסימום כותב על זה פוסט, בבלוג שעוד לא ממש קיים, בשביל קומץ הקוראים שהגיע עד כאן ומהנהן.

אבל לילדים שלי אני אומר את האמת. האמת שלי. (כן, יש דבר כזה. זדיינו) לילדים שלי אני לא מתכוון לשקר, להכחיש, להתכחש או לטשטש.

לא כדי להתעמת עם מפות אחרות של הטריטוריה הקיומית, לא כדי לפסול או לבטל, או להשליט מפה מסוימת. זה הרי בדיוק לא הרעיון.

כי הרי זה לא שהמפות שגויות בהכרח, הן פשוט חלקיות מטבען, שרירותיות במידה זו או אחרת, מעצם מגבלות המדיום, יהא אשר יהא המדיום.

As one judge said to the other: Be just, and if you ca't be just, be arbitrary.

William S. Burroughs, Naked Lunch (?)

גם לא כדי לכוון את צעדיהם.

הממ… לחזק את רגליהם בכל נתיב שיבחרו, ולהראות להם את מגוון הדרכים האפשריות?

ותודה לדוקטור סוס.

וביום כיפור ישבנו שנינו ביער השקט

על סלע באור שמש מעריבה

ליד האופניים עם הכיסא-לילד

ואכלנו תפוז

והוא שאל מתי יבוא צב

ואני שרתי לו את הפיזמון של זה

  1. ואת הטרגדיה של האחוס"ל תיאר היטב מאיר שלו בבביתו במדבר []
  2. כי לא הכל היה רע, הו לא. והכוונה, הכוונה היתה טובה []
  3. Jesus Motherfucking Christ, It's Alive – Robert Anton Wilson []
  4. בוחן מציאות: זהה את ההזיה []
  5. בין השאר. זה תמיד בין השאר. אין סיבתיות אחת, כמו שאין אל אחד, או מציאות אחת, או נפש אחת. כמה בסיסי, ככה לא מובן ולא מופנם במציאות הקונצנזוס הליניארית []
  6. וזאת, בשבילי, ההבטחה הגדולה שמציעים הפוסט-מודרניזם והניו-אייג', עם כל כשליהם []
  7. כמקלעת של יהלומים שכל אחד מהם משקף את אורם של כל האחרים. לא יכול לוותר על הזדמנות לדימוי הזה, שקדם בהרבה להמצאת ההולוגרמה []
  8. ותודה לוולדורפאים, שגם הם לא מושלמים, תודה בשם ריבוי הפיות, המלאכים, הנראטיבים והאישיויות []