אף פעם לא היית, ופתאום שואלים (טוב, שואלת) לאן נעלמת. מה לעשות, חייב גם לעבוד מתישהו.

בYNET מתווכחים בעד ונגד Pandora.com, וזה מזכיר לי שבעצם היום אני לא מכיר בשמות את רוב המוסיקה שאני שומע. במקום לבחור שירים או אמנים, אני בוחר ספקים - נגיד (בעיקר) קול הקמפוס, נגיד פנדורה, נגיד כל מיני לינקים למיקסים שמגיעים אלי באימיילים של ברזילי (למסיבות אני בקושי מגיע, לפחות את המוסיקה אני שומע); הנה עוד דגימה לחובבי סקראצ'ים – DJ Hype. קליק ימני ו"שמירה בשם".

גם זאת תוצאה של עידן/מהפכת/התפוצצות המידע.

אפרופו – אם מישהו רוצה לנסות את הלינקים לתחנות שלי בפנדורה (כאן ברשימות מימין), אשמח אם תספרו לי אם זה עובד.


בא לי לכתוב משהו עם הכותרת "מי רוצה להיות אקטיביסט", אבל זה דורש הרבה יותר מדי טרחה כרגע, מה גם שאני לא מבין מה הציניות שנפלה עלי. ובכלל, למה לי להסתבך ככה.

ובכל זאת, משהו בקמפיינים המתחלפים האלה (גמרנו עם ליברמן? יאללה חוק ההסדרים) עושה אותי סקפטי. חוק ההסדרים קיים מאז 1986. איך השנה הוא נהיה פתאום ה-אישיו שעליו תקום או תיפול מדינת הרווחה?

יש עיוותים וקלקולים על ימין ועל שמאל. איפה שלא מסתכלים אפשר לראות עילה לקמפיין. ומרוב רעש כבר לא שומעים שום דבר, כמו שכתב יפה הארגונאוט. מרוב צעקות על כל בלטה שנופלת, כבר לא שמים לב שהבניין כולו מט ליפול.

מצד שני (או שלישי או N בחזקת אינסוף), אני לא עושה כלום ועוד מאותת בעצבנות עם האורות הגבוהים לזחלנים במסלול השמאלי, אז איזו זכות יש לי להעביר ביקורת?

חפוז אמרתי. יצא זיון שכל בהיקף מלא. אז אין הגהה ויש חזרה זריזה למאבק ההישרדות של המעמד הבינוני-שמתחת-לסף-המס.

[אאארגגג... לרגע חשבתי שהפוסט הזה נמחק ללא שוב.]

(19:50) אולי חבל שלא נמחק. אולי אני סתם מלכלך ממקום של ציניות ועצלנות על מי שכן עושה.

נעים מאוד, מרמיט, קרנף.