גם כשאת לוחצת על צלקת,

אני לומד לא לענות מהגוש בגרון.

.

(זה מביך,* כשגבר מדבר כמו ילד.)

.

*באנגלית self-conscious זה כפל משמעות נחמד.

.

.

כשאני נרגעתי, הילדה הפסיקה להתהפך על הספה לידי.

כשהעין השלישית שלי נפקחה, שלה נעצמו.

.

.

אבל בשיעור יוגה, כשהמורה אומר רק להתבונן בנשימה,

אני לא יכול בלי להתערב.

.


*  *  *


.

מדי פעם עולה בניסוחים שונים השאלה אם ואיך אפשר להתמסטל לחוות מצבי תודעה משתנים בלי עזרים חיצוניים, היי בנטורל בלי סמים בכלל [בואו המגגלים! P: ]. התשובה שמציעה את התגמול הכי מיידי, למיטב ניסיוני הצנוע, היא פראנאיָאמה (pranayama ), אחד מ"אברי" היוגה שמתבסס על שליטה בנשימה (ונעזוב כרגע את הפירושים, המשמעויות והתיאוריות).

.

כמה דקות של תרגילי נשימה מעבירות בראש ובגוף שלל זרמים ורטטים מענגים, מין באז נעים שעשוי להזכיר שאכטה מג'וינט אחרי כמה ימים סאחיים. אני רק יכול לתאר לעצמי (כי טרם התנסיתי) איזה טריפ יכולה לחולל שעה של תרגול כזה.

.

פרטים ודוגמאות אפשר למצוא בלינקים לעיל, אבל מומלץ עוד יותר לנסות אצל מורה טוב ליוגה בקרבת מקום מגוריכם. לא, ברצינות. כשניסיתי לתרגל לבד לפי פיסות מידע שליקטתי מספרים, התוצאות לא היו איכותיות במיוחד. למען האמת אני מתפלא שקונדליני לא יצאה לי מהאוזן (או שאולי כן? ). מבחינתי לפחות, המורה נחוץ כדי למנוע ממני להגזים, כדי להזכיר לי לנוח ולחוש את החוויה במקום להתרכז במאמץ.

.

.

השיטה היחידה שהוצאתי מספר והצלחתי להגיע איתה לאנשהו היתה Energized Meditation של כריסטופר הייאט מיודענו, ולו רק בזכות התזמונים הקפדניים שהוא מפרט לתרגילים השונים (עותק PDF יישלח למי שיביע עניין באימייל). ועדיין, הקטע שבו חיפפתי היה הקטע הכי חשוב, בסוף התרגול, שהייאט קורא לו Sense & Feel .

.

.

נראה שהיוגים המסורתיים ידעו מה הם אמרו כשהתעקשו על למידה עם מורה. הבנתי שבשיטת איינגר לא נלהבים לתרגל פראנאיאמה עד השנה השלישית או משהו כזה (מזל שהמורה הקודם שלי לא היה אורתודוקס). המורה הנוכחי שלי, בשיטה בעלת השם המשעשע ויג'נאנה (לדעתי צריך להיות ויגניָאנה, אבל לא שאלו אותי), פותח כל שיעור בכמה דקות של תרגילי נשימה, וכל שאר השיעור עובר עלי בריחוף נעים.

.

נשימה עמוקה עוזרת תמיד, אבל לפי המסורת (ולעניות דעתי) תרגול פראנאיאמה אמור להתלוות לתרגול אסאנה – התרגול הפיזי שאנחנו מכירים בתור "יוגה". ויג'נאנה המדוברת היא לא שיטה "אירובית" או מאומצת כמו אשטאנגה או איינגר. העבודה רכה ונטולת כאב, וזה מתאים לי: אני מעדיף לשבור את הסלע (להלן: הגב והשכמות שלי) בעזרת מים ולא בפטיש.

.

וריאציה אחרת על עיקרון הפראנאיאמה היא צ'י-קונג, האחות הפחות-ידועה והעוד-יותר-רכה של הטאי-צ'י. גם כאן התרגול מתבסס על שעשועי נשימה, בליווי תנועות ידיים וגוף עדינות שעוזרות למקד את הדמיון ולהזרים נשימה/צ'י/פראנה שמדגדגת מבפנים.

.

מן הסתם, התמקדות בדגדוגים ובסוטול היא ראייה פשטנית להחריד של ההשפעה המבורכת של הטכניקות האלה. מצד שני, לא יזיק גם להזכיר מדי פעם שכל ה"עבודה" הזאת שאני מדבר עליה היא בעצם כיף גדול.

.

.

כמו שכתב ר"א וילסון בהקדמה לספר הנ"ל של הייאט:

.

The so-called "work" involved in Brain Change is not like

ordinary "work" at all. It is more like the creative ecstasy of the artist

and scientist, once you really get involved in doing it. Most people

are afraid of it only because they think "work" must be a curse and

can't imagine that "work" can be fun.

.

לידיעת הרצים למרחקים ארוכים: אין בכל האמור לעיל בכדי להמעיט בכוחו הממסטל של האנדורפין (שתי רכיבות השבוע, ועוד היד נטויה; פרויקט הקימה המוקדמת בבוקר נוחל הצלחה מסחררת).

.


*  *  *


.

(התלבטתי ארוכות אם להשאיר את הקטע האחרון להלן, אבל הכנות מחייבת.)

.

כל זה טוב ויפה, אבל כדי להחזיק מעמד (שלא לדבר על ליהנות) בעבודה המשמימה הנוכחית…

.

.

Of course, there is a quite legitimate reason why the word "work "

has such horrible conditioned associations for most people in the

modern world. That reason is that most "work" in this age is stupid ,

monotonous, brain-rotting, irritating, usually pointless and basically

consists of the agonizing process of being slowly bored to death over

a period of about 40 to 45 years of drudgery; Marx was quite right in

calling it "wage slavery." Most people know this, but are afraid to

admit it, because to dislike "work" is regarded as a symptom of

Communism or some other dreadful mental illness.

(רא"ו – שם, שם)

.

.

…אני מוצא שאין תחליף לחשיש, עם תיבול של טראנס פסיכדלי ישן וטוב. נגיד משהו  כזה:

.

.

(אוף, כמה אתה מתלבט, פבלש כבר.)

.

.

[26 תגובות נפלו בדרך; לקריאת הדיון המלא בישראבלוג]

.