חשבתי שמיציתי כבר את עניין מילות החיפוש בגוגל שמביאות לכאן קוראים [בפוסט שנמחק כי בלבל את גוגל], אבל היום זכיתי בהזדמנות להצטרף לפסטיבל האופנתי ולהכריז: הידד! גם לי יש פדופיל-מחמד!

.

או ליתר דיוק מישהו שחיפש בגוגל "ציצי של ילדות".

.

אז תשמע, אחי, מגבר אל גבר: אין. ציצי. לילדות.

.

.

כאילו, זה כל הקטע של ילדות, שאין להן ציצי והחזה שלהן נראה כמו של בנים באותו גיל. יכול להיות שהתכוונת לחפש "נערות", בנות בראשית הבגרות המינית שהגנים הזכריים הפרימיטיביים שלנו די מתוכנתים לחשוק בהן (באנגלית יש לזה מילה יפה – nubile; כששאלתי חבר אנגלי מה זה אומר הוא ענה "fuckable"). יכול להיות שהקטגוריות היטשטשו לך מרוב חשיפה לתמונות של דוגמניות שלא ברור אם הן בנות 14 או 18, שמשוּוקות לנו בתור אידיאל היופי הנשי. אולי אתה כבר מבולבל מהתמונות והתכנים שראית בעיתוני ילדים ונוער, שלא לדבר על הטלוויזיה. אני יכול להבין אותך. הייתי שם.

.

במידה מסוימת, גדולה משהייתי רוצה להודות, עדיין לא השתחררתי לגמרי מ"שם".

.

.

בגלל זה אני לא יכול לגנות את הסקרנות והחרמנות שלך. לא אותך צריך לצלוב בפריים-טיים, אלא את סרסורי הרייטינג תאבי הבצע וחסרי הנשמה שמפרסמים את הזבל הזה* (ובהם אף אחד לא יגע, כי הם הרי אלה ששולטים בפריים-טיים). אני יכול רק לאחל לך, באמת ובתמים לאחל, שתמצא את מבוקשך – פורנו פדופילי - ותגלה עד כמה זה מגעיל אותך, עד כמה אתה מרחם על הילדות האומללות האלה ועל הגברים החולים שמוצאים בהן פורקן. עד כמה זה לא מדליק אותך בכלל.

.

זאת חוויה משחררת, באיזשהו מובן.

.

.

ועוזי וייל כבר כתב מזמן:

לפני שהיה אינטרנט, אף אחד לא ידע בכלל מה זה פדופיל. היום כל אחד נהיה לי פדופיל.

אבל כולם יפלו בסוף. אין תחליף לידע וניסיון (יועץ)

.

אם זה לא מה שיקרה, אני מקווה שתלך לטיפול. נכון שהרשויות ישמחו הרבה יותר לעצור אותך מאשר לטפל בך, אבל הלוואי שתמצא דרך להיפטר מהנטייה המזיקה הזאת בלי להרוס לעצמך ולאף אחד אחר את החיים.

.

ובכל מקרה, רק שלא יהיו אי הבנות, אם חס וחלילה תפגע אי-פעם בבת שלי אני לא מבטיח שלא אנסה להרוג אותך.

.

סליחה, אחי, יצאתי חפרן. בעצם זה היה אמור להיות פוסט הומוריסטי, כי שעשע אותי לגלות שלמרבה הצדק הקו(ס)מי החיפוש שלך הביא אותך דווקא לפוסט הזה. מקווה שהספקת לקרוא קצת.

.

.

.



.

*סליחה על מחזוּר הלינק, הוא פשוט נראה לי חשוב מכדי שיתפספס בבלגן של הפוסט הקודם. מומלץ לראות את שלושת הסרטונים, אם עוד לא ראיתם. כל אחד מהם נכון בדרכו, והשלישי הוא הדובדבן שבקצפת. באותה הזדמנות תסתובבו קצת בבלוג החדש של הקולקטיב, אם הבשורה המופלאה עוד לא הגיעה אליכם.

.

.

[אה, הלילה הארוך בשנה. זמן יאה לפוסט אפל שכזה. "אל תנסה לגרש את החושך במקל - נסה קצת אור רך."]

.