הרבה פרקים מחכים בסבלנות לתורם בסדרה, אבל בעקבות הפוסט של אתמול נדחף במקומם, מנבכי הזיכרון, ניסיון פרימיטיבי (וקצר!) בסיפורת מלפני 14 שנה, שנכתב בהשראת קופסת קורנפלייקס אוסטרלית. נראה לי שזה יכול לשפוך אור ולהרחיב את הפרספקטיבה על השתפכות העונג בסיומת של הפוסט הקודם.

.

.

18.6.94

20:30

סידני

.

לקלוגס יש מבצע חדש

.

בוקר? בטח שלא טוב. אוי, הראש, איזה האנג-אובר, איפה האסלה, אוף…

שיט, הבקבוק ריק. לא היתה קצת וודקה זרוקה שם…נגמר. חייב להיות פה משהו… יש. גועל נפש, החמיץ לגמרי, אוף.

אוכל, אוכל. הבטחתי לשופט שאני, איך הוא אמר את זה, "אשפר את שגרת חיי"? משהו עם חיים בכל אופן. לאכול בריא, מסודר, להתגלח, אוי.

קורנפלקס. קורנפלקס בריא. איפה החלב? אוי, נשאר בחוץ. אוי, אוי, טוב. זה בריא גם בלי חלב. נסורת, אבל בריא.

נו, סביר. מה זה… לקלוגס יש מבצע חדש. או, איזה יופי, "קח את המשפחה לחופשה". איזה יופי של דילים, עכשיו אני רק צריך משפחה. הי! הי! לא מצחיק.

לא נורא. לאכול, בריא. אם אני אחיה אורח חיים בריא יתנו לי לראות אותן.

כן, אז אני אמצא קצת כסף ואני אקח אותך לחופשה! על החוף! רק הן ואבא…

הנה, יש תמונה. כמו המשפחה שם, בתמונה… מה זה? מה זה? הנה, הנה הקטנות… הנה הקטנות של אבא… הנה האמא שלהן, הנה בעלה השני, איזו משפחה למופת… איפה הבקבוק, הייתי בטוח שזרקתי פה קצת וודקה…

.