בפוסט הקודם על אליסטר קראולי ניתחתי ברפרוף את עיקרי ה"דת" שהוא ייסד, תֶלֶמָה, תורת הרצון האמיתי.

Do what thou wilt shall be the whole of the Law

.

הבטחתי להרחיב יותר בהמשך על האיש עצמו, פועלו והשפעתו. האמת היא שחלק מהטקסט שלהלן היה כתוב כבר אז, לפחות בראשי פרקים, אבל החלטתי לפצל לשני פוסטים כדי לא להעמיס עליכן יותר מדי. גם ככה הפוסטים שלי רחוקים מלעמוד בדרישה ל300 מילה+פואנטה.

.

אבל אז נבהלתי קצת פתאום מכובד המשימה. מילא לכתוב תיאור קצר בהערת מתרגם, אבל מאמר שלם על קראולי, איש כל כך מורכב ורב-פנים? למה מי אני? לכן חשוב לי להבהיר שהפוסט הזה לא מתיימר להיות סקירה עובדתית מקיפה, אלא רק להאיר כמה נקודות בקורותיו של המורה האפל. כרקע כללי, למי שפספס את הלינק בפוסט הקודם, אני ממליץ לקרוא את המאמר של יואב בן דב שסוקר את חייו והשפעתו של קראולי בצורה די מאוזנת לעניות דעתי.

.


.

בינתיים, זיו קיטרו הקדים אותי וכתב חלק ממה שרציתי להגיד במסגרת פוסט מאלף על העידן החדש ואחריות אישית, או היעדרה. (צריך להיזהר מהבונים החופשיים האלה, אני אומר לכם, הם קוראים מחשבות (-:)

.

אז הנה, אני הולך על זה…

.

אחד הדברים הבודדים שאני יכול להגיד בנחרצות על אליסטר קראולי (Alistair Crowley ; או אליסטייר קרולי או אפילו קרואולי, כדי לכסות את כל האפשרויות בגוגל) הוא שיש לו מוניטין מחורבן. בחייו (1875-1947) נקשרו בשמו שערוריות על כל שעל, שתועדו בהרחבה בעיתוני בריטניה הוויקטוריאנית; אומברטו אקו קרא לו "שרלטן"; חסידי הרציונליות המדעית מגיבים להזכרת שמו במילים "ממבו-ג'מבו", "אברקדברה" או "מי?"; שמעתי גם אזהרות מאנשי ניו-אייג' לא מעטים על כך שהוא "מפחיד" ו"מסוכן". מהכתבים שלו משתקפת אישיות מגלומנית, גרפומנית, אנאלית. הוא משלב טרחנות ורצינות תהומית עם רצפים אסוציאטיביים הזויים, מסתלבט על עצמו, על הקורא ועל העולם בכלל, סותר את עצמו בלי להניד עפעף, ולפעמים מתעוררת התהייה אם הוא עצמו האמין במה שכתב. אפילו חסידי תורתו יסכימו שהאיש רחוק מלהיות דמות מופת – לפחות השפויים מבינינו שמבינים את משמעות ה"שוטה" בצירוף "חסיד שוטה":

The Fool - Thoth

The Fool - Thoth

קראולי עבד קשה על המוניטין המחורבן הזה. הוא העניק לעצמו שלל כינויים, ביניהם "החיה" (The Beast ) ו666. הוא התנסה באורגיות דו-מיניות ובפולחנים פגאניים (או שמא אורגיות פגאניות ופולחנים דו-מיניים) ולא ניסה להסתיר את זה, התחתן והתגרש אי-אילו פעמים, אשפז בנות-זוג ומעריצים בבתי-משוגעים, בזבז להנאתו ירושה דשנה והסתכסך עם חברים וקולגות על ימין ועל שמאל. לזכותו ייאמר שלא התיימר אף פעם להיות צדיק. הוא הצהיר שבכוונתו לזעזע את אושיות המוסר הוויקטוריאני והכנסייתי ולשבור כמה שיותר טאבואים באופן כמה שיותר פומבי כדי להפיץ את בשורתו. יכול להיות שהוא קיבל את הרעיון הזה מהטנטרה ההודית, תורה שקראולי נמנה על הראשונים שהפיצו אותה באירופה.

.

טנטרה לא היתה התורה היחידה שקראולי ייבא לאירופה, והפתיחות לתרבויות שונות היא אולי הסיבה העיקרית שהוא נמנה על חלוצי העידן החדש. הוא התחיל את דרכו המאגית במסדר "שחר הזהב" שהשתייך למסורת הקלאסית של האלכימיה ההרמטית, המבוססת בעיקר על סימבוליקה יוונית ואנלוגיות מתחום המטלורגיה (תורת המתכות). אבל הפרקטיקה המאגית שגיבש כשיצא לדרכו העצמאית כללה מרכיבים משלל תורות אזוטריות מרחבי העולם: מצרים העתיקה, הטאו-טה-צ'ינג, קבלה, סופיזם, הדרואידים הקלטים… הוא כתב רשומות (שאותן כינה Liber , ספרי קודש) בערבית ובכתב חרטומים, השתעשע בגימטריה ברצינות מייגעת ועירב בקלפי הטארוט שלו (שאותן ציירה למעשה תלמידה שלו) שלל סמלים ודימויים. קראולי ניסה ליישם את המתודה המדעית המודרנית במאגיה:

.

We pledge no alliance to Virgin or Pigeon

Our method is Science

Our aim – Religion

.

בהתאם לזאת, הוא פיתח מערכת סבוכה של הקבלות ואנלוגיות שהקיפה בין השאר את קלפי הטארוט, גלגל המזלות, גרמי השמיים, אותיות האלף-בית, סימני האי-צ'ינג, ועץ החיים. הנה חלק מהמערכת הזאת, לא כולל האי-צ'ינג:

.



.

.

החיבור הזה בין כל כך הרבה מערכות שונות של סמלים ומילים שמתארות למעשה את אותו מצב תודעתי, שנעשה כמעט במקביל להגותו הפסיכולוגית של בן גילו המפורסם הרבה יותר, הפך את קראולי לאחד האבות המייסדים של העידן החדש, הפוסט-מודרני. יחד עם זאת, הקפדנות המדעית והירידה האובססיבית-משהו לפרטים ממחישה את היותו בן העידן המודרני במובנים רבים. כחניך האסכולה הקלאסית, השתית את המסדר שהקים על היררכיה נוקשה של דרגות וטקסי חניכה. עם כל הבוז שרחש לחברה הוויקטוריאנית, האיש שכתב…

Every man and every woman is A Star

…לקה ברבות מהרעות החולות של האריסטוקרטיה בזמנו ובזמננו: בוז לחלכאים ולנדכאים, יחס מזלזל לנשים (בד בבד עם האלהת האישה), שנאת האחר. בעקבות הניסיון (המופרך כשלעצמו) של התנועה התיאוסופית להכריז על קרישנמורטי כ"מורה הרוחני לעידן הדלי", לעג קראולי לרעיון להמליך על העולם משיח "נגרואידי" (שימו לב להערת השוליים המשעשעת הזאת בכתבי המסדר. אופסי). כשהתקוטט עם ישראל רגארדי (Regardie ), אמריקאי ממוצא יהודי שהיה תלמידו ומזכירו האישי שנים רבות, הפיץ קראולי ברבים מכתב שבו כתב עליו משהו כמו "יהודי מאונן ומזדיין בתחת", רק במילים של אריסטוקרטים. רגארדי הגיב בהערה מבודחת על נפלאות ההשלכה הפסיכולוגית. זה לא הפריע לו לכתוב את הביוגרפיה של קראולי, על כל 700 עמודיה.

.

הידע הזה על הצדדים השנויים במחלוקת של פראטֶר פֶּרדוּראבּוֹ, עוד אחד משמותיו של הדוד החביב אל, מפחית את הסיכון שמישהו יתפתה להלביש עליו אדרת גורו. מה שיפה הוא שהוא לא מבקש את זה, לא באופן מוצהר לפחות. בהקדמה לאחד מספריו נכתב "פראטר פרדורבו הוא המורה הרוחני היחיד הפועל בימינו שאינו אומר "האמינו לי!" אלא "אל תאמינו לי, נסו בעצמכם!" (מצד שני, את ההקדמה הזאת כתבה תלמידה, אז לך תדע.)

.

הספר הזה, ספרון למעשה, נכתב בשיתוף פעולה עם אותה תלמידה (סוֹרוֹר ויראקאם AKA מרי ד'אסטה סטרג'ס) ונועד לשמש כמבוא פשוט למאגיה מעשית. חציו השני הוקדש ליסודות המאגיה הטקסית וחציו הראשון ליסודות היוגה והמדיטציה; הוא יצא לאור ב-1913. קראולי הפיץ את בשורת העידן הגלובלי החדש והרחבת התודעה עוד לפני מלחמת העולם הראשונה, כשבקארנבי סטריט עוד הסתובבו ג'נטלמנים בכרכרות.

הרבה לפני שג'ין לידלוף פגשה את היקואנה, הדוד אל הוויקטוריאני כבר חזה את קץ העידן הפטריארכלי, או במונחים שלו, עידן אוסיריס האב:



.

.

ואת לידתו של עידן חורוס הילד (המפונק):



.

ואם כבר הגענו לאלים מצריים, אי אפשר לכתוב סקירה על קראולי בלי להזכיר את קשריו המפוקפקים עם מלאכים, שדים ושאר בריות אסטרליות, וכמובן הזיקה שלו לסיטרא-אחרא נומרו אונו, לוציפר בכבודו ובעצמו. פרשנים אוהדים מייחסים את התהדרותו של אליסטייר קשישא בכינוי The Beast 666 למלחמת החורמה שלו בכנסייה בפן הציבורי, ולנקמה פרוידיאנית באמו הנוצרייה-קיצונית בפן הפרטי. מהבחינה התיאולוגית ראה קראולי במלאך הסורר לוציפר בדיוק מה שמשתמע משמו: "מביא/נושא האור", סרבן-מצפון שמרד באדנותיות הפטריארכלית של הרמטכ"ל אדונָי צבאות. אני מניח שזה יכול לזכות את קראולי בכינוי "שטניסט", אבל למי אכפת מהגדרות פשטניות בנוסח שטיפת המוח של האחווה השחורה.

.

יאללה יאללה, לוחצים אותי הרציונליסטים לקיר. עזוב אותך מתיאולוגיה. כל השדים האלה שהכתיבו לו תקשורים, היו או לא היו? בשלב הזה אני שולף את הג'וקר היונגיאני וממלמל משהו על ארכיטיפים ועל השדים בנשמת האדם. התשובה הזאת (שנכונה בעיניי גם לגבי פנתיאון השדים הנרחב של הבודהיזם הטנטרי) משביעה בדרך כלל את דעתם, אבל לי היא רק מזכירה שבעצם אני לא יודע, כי לא ניסיתי מעולם להעלות באוב שום דבר בצורה מכוונת ושיטתית. המלאכים והשדים שפגשתי בחיי התגלמו בדמותם של אנשים אחרים, וכשהתנפלו עלי עשו זאת בדרך כלל ללא צורה מוגדרת – בפחדים, בעכבות, בדעות הקדומות ובמעצורים הנפשיים. מעולם לא היה לי פגיון טקסי (לא במודע, לפחות) ועל המזבח שבניתי פעם שמתי פטיפונים ומיקסר. אני די בטוח, על סמך התנסויות וחוויות אישיות, שיש משהו "מעבר" שאינו נמדד בעיני החומר, אבל אני מעדיף לא להתעמק בשאלה מהו בדיוק המשהו הזה, כי אני לא מרגיש שהיא רלוונטית לחיי היומיום שלי. להגנתי אני יכול להגיד שגם קראולי סיפק גרסאות סותרות על מקורן ומהותן של הישויות האלה, לפי מצב הרוח שלו אולי, או שמא לפי יכולת הקליטה של התלמיד שעמד לפניו.

.

אז אולי זה מה שהמוח הבורגני שלי מסוגל לקלוט, אבל כנראה שמהבחינה הזאת אני קרוב יותר לקישוף כאוטי, Chaos Magick , הדור הבא של המאגיה ששאב השראה רבה מתורת THELEMA. איך שאני רואה את זה, ההִשתנוּת והיצירה הן מעשי קישוף (אחלה תחדיש) בפני עצמן. כל מעשה יצירה, כשהוא נעשה בכוונה נכונה, הוא צעד נוסף לשינוי המציאות בהתאם לרצון. כל הרגל מגונה שנשבר אחרי עבודה עצמית מאומצת הוא עוד נדבך בשינוי המוח הפרטי בהתאם לרצון האמיתי:

Brain-Change-Willed

.

לאלה מקוראיי שלא מקבלים את הגירסה הרכרוכית שלי ורוצים בכל זאת לזַמֵן יצורי שְאוֹל לביקור בסלון, אני ממליץ בחום לקרוא כמה מילים חכמות על ענווה ומוכנות נפשית מתוך הקדרה המבעבעת של כוהנת אמיתית, סוכנת בכירה במסדר מפיצי האופטימיות, האהבה וההארה.



.

.

קריאה נוספת לחובבי פנטזיה ביזארית (בעברית): "מסדר האריה הלבן", פרק שתרגמתי מתוך ספר משובח ומומלץ. (*התרגום די ישן וצולע, אתכן הסליחה**הספר מאוד מגוון, והפרק הזה הוא לא ממש מדגם מייצג. הנה כמה עמודים אחרים מתוך המקור בPDF)

.

.

בפוסט הבא בסדרה, אם ארהיב עוז לכתוב אותו (ובהנחה שאף שד מצרי או אילומינטי בחליפה שחורה לא ידפוק על הדלת ויבקש בנימוס שאפסיק כבר להרעיש), אנסה לערוך קריאה מודרכת של קטעים נבחרים מתוך "ספר החוק", Liber Legis , הלא הוא הטקסט המכונן של תורת THELEMA ובשורת העידן החדש, שהוכתב למאסטר תֶריוֹן (נחשו מי…) על ידי השד אייוואז בשלושה מפגשים בני שעה אחת, בין השעות 12:00-13:00, בימים ה8, ה9 וה10 באפריל 1904. סדר צריך להיות (-:

.

פוסטים קשורים, פחות או יותר:

  1. אליסטר קראולי: אין אלוהים מלבד האדם