-מזמן לא כתבתי בבלוג.

.

-אין לי מה לכתוב, ויש לי דברים יותר חשובים לעשות.

.

-היי, הנושא החם: אבא. על זה בטח יש לי מה לכתוב.

.

-כן, הנה: אני הולך להיות אבא ואבא שלי לא יודע מזה.

.

-אה, יופי, גם אני התחלתי לכתוב בטוויטרית. מה גם שזה לא לגמרי מדויק: אני כבר אבא.

.

-אז הנה תוספת: הבת שלי פגשה את סבא שלה פעם אחת בארבע שנות חייה. כשהוא הבליח מן האוב (או, ליתר דיוק, כשהתחילו להסתובב שמועות במשפחה שהוא במוד תקשורתי), הוא אמר "אני מודע לאחריות שלי, עכשיו כשהנכדים יכירו אותי אני לא יכול להיעלם להם שוב." מסתבר שזה היה פשוט עוד שלב במשחק ההתעללות הרגשית שלו. כי האחריות להבקעת קו הביצורים הרגשי שלו מוטלת עלי, ואני זה שהילדה מבקשת ממנו לבקר את סבא, בעוד הוא יכול להישאר בלתי נגיש כדרכו ולחכות שאבוא על ארבע ואפציר בו לְחלות את פני נכדתו. רוצה עוד? כי זה צף עכשיו, אני יודע.

.

-איכס, יא בכיין. עדיף לא לכתוב כלום.

.


.

-"…אז לקחתי טריפ בפסטיבל," אני מספר לג'יימס בגלגול אחר, "ובבוקר הסתובבתי די אבוד, ופגשתי את הבחור ההוא, והיה בו משהו… כישופי כזה… וישבנו בצ'אי-שופ והשמיעו שם, מסתבר, דיסק של הלֶבֶלֶרס. עכשיו, אני לא מכיר אותם בכלל, אבל פתאום הוא אמר לי "למילים של הלבלרס יש הרבה משמעות," ואז התחיל איזה שיר, משהו על daddy died in the war . אז נכון שאבא שלי לא מת במלחמה, אבל…"

.

-"He might as well have " השלים ג'יימס.

-בדיוק, ענו הדמעות בגרוני.

.

.

[12 תגובות נפלו בדרך מישראבלוג; לקריאת הדיון המלא בחלון חדש]

.