עדכון קטן בנוגע לציון הפסיכומטרי שלי
ותודה להוריי שהביאוני עד הלום.
ארבעה חודשים של לימודים וקריעת תחת הוכחו כמשתלמים. התענוג שבריקון המדף בו שכנו עד לא מזמן ספרי לימוד, חוברות סימולציה, כרטיסיות אוצר מילים, טפסי בחינה וקלסר עב כרס – הוא בל יתואר. רק בשביל זה היה שווה.
וכעת – בחזרה לחיים.
מייל
רסס
2 באוגוסט, 2010 בשעה 12:37
כל הכבוד! כשראיתי את הכתבה שלך על אפליקציות פסיכומטרי לאייפון חשבתי שאין חכם כבעל הניסיון. מתברר שהניסיון הצליח בגדול.
2 באוגוסט, 2010 בשעה 12:39
תודה!
וכן, מסתבר. למרות שהאפליקציות היוו רק כלי עזר. אין תחליף לחרשנות והדגירה הישנים והטובים – עדיין.
6 באוגוסט, 2010 בשעה 20:46
אתה מעוניין אולי למסור\למכור לי אותם?
6 באוגוסט, 2010 בשעה 20:47
את מה, ניב, את החיים שלי?
5 במרץ, 2011 בשעה 5:54
זו הנאה מטופשת לחלוטין, אבל עדיין- לגלות שקיבלתי בפסיכומטרי יותר ממישהו שעד הרגע מעולם לא שמעתי עליו. וכל זה 4 שנים אחרי הפסיכומטרי שלי, אחרי שכבר סיימתי את התואר הראשון. מטופש, ילדותי, שחצני. אני יודע. אבל עדיין כיף.
אולי גם אני צריך להשתפר.