«
»

איתמר שאלתיאל

פוליטיקה מקוונת

15.11.08 | הוספת תגובה

יוסי גורביץ על קמפיין האינטרנט של דב חנין:

 

הקמפיין היה בועתי, היסטרי, פרוע, ברוטלי. נתחיל מהבועתיות: בשלב מסוים ניסו אנשי הקמפיין לטעון שהם מנצחים – משום שהטרנדים בגוגל הראו הרבה יותר עניין בחנין מאשר בחולדאי.

מבזק: רוב משתמשי הרשת לא עורכים ולו חיפוש גוגל אחד ביום. רק 60% מהם משתמשים במייל פעם אחת ביום או יותר. רוב חיפושי הרשת מתבצעים על ידי ”משתמשים כבדים“ – פרופיל שמתאים יפה מאד לפעילי חנין, אבל לא לרוב מוחלט של האוכלוסיה. החניניסטים נעו בתיבת תהודה שיצרו לעצמם.

ירדן לוינסקי (עם ו' אחת!) על פוליטיקה ברשת:

אצלנו חושבים על הצנחות ושינוי שמות. הנה, רק השבוע אנחנו שומעים על "תנועת שמאל חדשה". נביא כמה ותיקים, נצניח חברי כנסת ממפלגת העבודה הגוססת, נחבר אותם למרצ, נקרא לזה "התנועה הדמוקרטית" וכולם יצביעו לנו כאנחנו יפים. נו באמת. אם אנחנו רוצים שינוי אנחנו צריכים לעבוד על הטווח הארוך. להקים רשתות חברתיות שתפקידים להשפיע, ליצור מומנטום, לייצר שיחה. כמו שהבלוג של טיב טעם שנולד כשהתפוצצה הפרשה לא עבד כי הוא הסריח מיחסי ציבור (ובשר רקוב), כך גם הקמפיינים האינטרנטיים לא עבדו: כי הם לא ישבו על תשתית אמיתית. הם התקיימו רק במוחם של המאמינים. אני לא חושב שמאה בלוגרים אידאולוגיים זה תשתית. מאה בלוגרים זה גרעין. אם הגרעין רוצה להפוך לתשתית, הוא צריך להתחיל עכשיו לחשוב על הבחירות המקומיות של שנת 2013. אם רוצים להפוך את התנועה הזו למשהו חשוב באמת, צריך לחשוב על הבחירות הכלליות של שנת 2012.

רוני שני על ספאם פוליטי:

נתחיל מהסוף. "אפילוג: לא הפכנו דב לראש עיר", כותב יהונתן קלינגר בבלוג שלו, וכחבריו לדרך מבצע זינוק זריז בעליה ומנסה להימנע מהידרדרות במדרון הפסימיות. "כשהצטרפתי לפעילות האינטרנטית לקידום דב חנין ועיר לכולנו, היתה לי מטרה נוספת: ליצור תצוגת תכלית של אקטיביזם פוליטי אותנטי בגודל טבעי של אומת האינטרנט הישראלית. על הסעיף הזה אפשר לסמן וי גדול (…)", כתב עידו קינן בבוקר הבחירות. האמנם? מאחר ש"אמרנו לכם" הוא הנשק של שומרי הסטטוס-קוו, נשתדל לא להזכיר שלא זו היתה המטרה המוצהרת, ונתמקד לרגע בשאלה האם ה-וי המדובר אכן סומן.

אפשרות התגובות אינה פעילה.


«
»