«
»

דב חנין, מיטל שרון

שיחה קצרה עם דב חנין

23.08.08 | הוספת תגובה

אני ההיפותטית: תגיד, דב, אז מה קרה עם מאבקי איכות הסביבה בשנים האחרונות?

דב: ההתפתחות מאופיינת בשלושה גלים. הגל הראשון, הרומנטי, שלט בזירה הסביבתית עד שנות השמונים. ביסודו של הגל השני עמדה העברה מהפכנית של הדגש הסביבתי מן הטבע אל האדם. עוקצן של הבעיות הסביבתיות מצוי בפגיעות שהן גורמות לנו, קודם כל ברמה הבריאותית. לצורך ההתמודדות עם הפגיעות הסביבתיות באדם, הגל השני פיתח דפוס שונה של פעילות, במרכז הוצבה העשייה המקצוענית: הן המדעית, המאתרת את החומרים המסוכנים בסביבה ואת פגיעותיהם בבני האדם, והן המשפטנית, המגבשת את הסיכונים לשפה של נורמות ותביעות משפטיות. המשרד להגנת הסביבה, שאז עוד היה המשרד לאיכות הסביבה ואגודת "אדם, טבע ודין" בזירה האזרחית, היו בשנות התשעים דוגמאות בולטות לעשייה הסביבתית המקצוענית.

רק בשנים האחרונות התהווה בישראל הגל השלישי של החשיבה והפעולה הסביבתית, המבקש להכיל את הישגי שני הגלים הקודמים תוך התקדמות מעבר להם. הגל השלישי נשען על תובנות הגלים הקודמים, אובדן חוויית הטבע מהגל הראשון והפגיעות הסביבתיות באדם מהשני – אך מציע התייחסות חברתית הן לבעיות הסביבתיות והן לדרכי ההתמודדות עימן. ההתייחסות החברתית לסביבה החלה בשאלת הצדק הסביבתי, כלומר הדיון באופיים של הנפגעים מהבעיות הסביבתיות. מסוגיית הנפגעים התקדם הדיון הסביבתי-חברתי לשאלה המשלימה, שאלת הפוגעים. חשוב להבין מי נפגע אבל לא פחות חשוב להבין מי מרוויח. התובנה שהאיומים הסביבתיים אינם תולדה של טעות שתתוקן ברגע שתתגלה, הביאה לפרידת הסביבתנות החברתית מהנאיביות. וכך, הפכה הסביבתיות החברתית בישראל לתנועה של שינוי חברתי.

אני ההיפותטית: מגניב, אף פעם לא חשבתי על זה ככה
 
לקוח מכאן

אפשרות התגובות אינה פעילה.


«
»