אסף שפריר על הסנריו:
אתם מן הסתם שמעתם על ‘הייקו‘, השירה היפנית המיוחדת בה מספר ההברות מוגבל בקמצנות יוצאת דופן וחייבים להזכיר איזהשהו אספקט של פריחת הדובדבן. ‘סנריו’ הוא שירה המזכירה את ה’הייקו’ במבנה אך במקום התייחסות פילוסופית כללית על העולם, איתני הטבע והקושי הבלתי נסבל של הקיום, ה’סנריו’ יוקדש לפגם או חולשה באופי האדם בעזרת תיאור של מצב מביך ולעיתים סאטירי. הומור שחור וסאטירה הם מצרך נדיר ביפן הוורודה והמתקתקה ומסתבר שמתחת לרובד של מוצרי ‘הלו קיטי’ ושירי אירוויזיון בלתי פוסקים, גם ליפנים יש יכולת לא מבוטלת להביט על המציאות עם לשון בצד.
