«
»

איתמר שאלתיאל

דברים דחופים

21.05.10 | תגובה אחת

אני בדיוק קורא את "הלא יאמן פשוט ישנו" של ישראל אלירז, והנה דרור בורשטיין כותב רשומה נהדרת על אותו אדם עצמו:

עריכה של מבחר שירים היא פרשנות של גוף היצירה השלם. לכן ברצוני לתאר את האינטואיציה שהנחתה אותי בבחירה. אין בכוונתי לכתוב כאן מסה מקיפה על שירת אלירז ולוּ מפני שהספר הזה מכיל רק חלק ממנה. רבע, בהערכה גסה. איני מבקש לכתוב כאן במסגרת הז'אנר של מסה פנורמית על יצירת משורר, מסה שלרוב עניינה הוא התפתחות השירה מספר לספר, נושאים קבועים ומשתנים בה, והיא מלווה בקריאה בפרשנות שהצטברה לאורך השנים. יש מקום לחיבור כזה, אבל כאן עמד לנגד עיניי משהו אחר, מעשי יותר. יש ספר של אלן דה בּוֹטוֹן ששמו "איך פּרוּסט יכול לשנות את חייך". הכותרת הזאת מוצאת חן בעיניי. אני מבקש לדון כאן בשאלה איך אלירז יכול לשנות את חייך. אין הכוונה לשינוי חיים במובן הדרמטי, החד-פעמי. אדרבה, השינוי המדובר בו כאן הוא שינוי מַתמיד, שינוי של תנועות "קטנות" אך משמעותיות בקיום היומיומי. ראוי לשאול את השאלה הזאת ביחס לכל יצירת אמנות. כל אמן וכל אדם (וגם חיות, ודוממים, וצומח) יכול לשנות את חייך בדרכו או בדרכיו שלו. ואולי סך כל שינויי החיים האלה, הנובע מסך כל הפגישות המשמעותיות, הוא מה שאנו מכנים "חיי הרוח". אם אנו חשים שהרוח נושבת הרי שהיא השתנתה.

כאן

תגובה אחת


«
»