זוכרים את ההתכתשות הגדולה בין המתנחלים ובין המשטרה בעמונה, בפברואר 2006? זו שבה נפצעו כ-200 מתנחלים וכמה עשרות שוטרים? זו שהחלה, כמקובל, בהתפרעות של נוער הגבעות על מנהיגיו הרשמיים (ביניהם משיח הפח אפי איתם) ונגמרה ב-Police riot? אז הגיע לידי מסמך מאלף בנושא.

הקטטה, כזכור, היתה סביב תשעה מבני קבע שבנו המתנחלים באזור, על קרקע פלסטינית פרטית, ושעתירה של "שלום עכשיו" לבג"צ הצליחה להסיר. המתנחלים נאספו כדי למנוע "גירוש יהודים." כלי התקשורת התייחסו שוב ושוב לאירוע כ"פינוי."

אבל לא היה פינוי ובטח לא היה גירוש. כפי שאפשר לראות מהמסמך הזה (ההדגשה בו היא שלי), שנכתב על ידי המנהל האזרחי פחות מחודש לפני הפינוי – כלומר, עמוק לתוך ההליך המשפטי – מבני הקבע לא היו מאוישים. כל המתנחלים שהגיעו למקום כדי לריב עם שוטרים ולחטוף מכות הגיעו מחוץ לאזור. כפי שעשו אלפים מהם בפינויים קודמים – זה של גוש קטיף וזה של ההתנחלויות בסיני (כן, הם התנגדו באלימות גם לפינוי ההוא.)

אז כשתשמעו בקרוב את מתנחלי עמונה מעלים טענות שווא, בעיקר על רכישת קרקע, זכרו: לאנשים האלה אין שום ערך לאמת. מבחינתם, לא רק שמותר לשקר עבור ארץ ישראל, זה גם רצוי. כשתראו אנשים מעמידים פנים שהם נושאים את מנורת בית המקדש, או שמים על עצמם טלאי כתום (כתום, כתום – מה פתאום צהוב, איך אתה משווה?), זכרו שזה הכל הצגה בשביל התקשורת. טראומה מפוברקת ובמקרים רבים שקרית לגמרי.

האלימות, מצד שני – האלימות שראינו בג'אלוד אחרי הסרה של איזה מאחז לפני כמה ימים – אמיתית לגמרי. באלימות ובשקרים הם טובים.

הערה מנהלתית: בימים האחרונים התקבלה תרומה בקרן הבעת הרצון הטוב והתודה. אני רוצה להודות בזאת לתורם.

(יוסי גורביץ)