קצין בכיר במודיעין הצ'כי התבקש בתחילת שנות השלושים לענות על התרגיל הצבאי הבא: באילו צעדים צבאיים צריכה הרפובליקה לנקוט במקרה שהיא מותקפת על ידי גרמניה בעוד אוסטריה מביעה עוינות, פולין מתכוננת גם היא למתקפה, וצרפת נסוגה מהברית שלה עם צ'כוסלובקיה. התשובה שלו היתה קצרה וחותכת: אין לנקוט בכל צעדים צבאיים. המצב אבוד. זו היתה התשובה הנכונה, והאיש קודם. חשבו על הדוגמא הזו: כך נראה מצבה של צ'כוסלובקיה בספטמבר 1938, בתוספת המרדה על ידי הנאצים של הגרמנים בחבל הסודטים, המרדה שגררה תקריות צבאיות של ממש.

בטור האחרון שלו, חזר ארי שביט – החלילן של התקיפה באיראן, משרתם של האדונים נתניהו ו"מקבל ההחלטות" ברק – על ההשוואה הנפוצה כל כך בימין הישראלי, כביכול ישראל היא צ'כוסלובקיה של 1938. בדרך כלל מביאים את ההשוואה המופרכת הזו כדי לטעון שנסיגה ישראלית מהשטחים הכבושים תהיה "הסכם מינכן" של ימינו. ראש הממשלה שרון אמר זאת במפורש לפני כתריסר שנים.

בואו נציב את הנתונים במשוואה. במקרה הפלסטיני, גרמניה הנאצית היא מדינה שטרם הוקמה, שגבולותיה נשלטים לחלוטין על ידי ישראל, נטולת כל נשק כבד, עם תעשיה שהיא יותר משאלת לב מאשר מציאות ושנמצאת בכל רגע נתון באיום השמדה מהאוויר; עם אוכלוסיה עניה ולא משכילה; עם כוחות צבאיים שההישג האחרון שהשיגו בשדה הקרב, וגם זה נטול בספק, היה ב-1968, ושלא הצליחו להביא לשדה הקרב כוח גדול מכיתה מאז 1982. צ'כוסלובקיה, במקרה הזה, היא מדינת ישראל – עם התל"ג הרביעי בגודלו במזרח התיכון (אחרי שלוש מעצמות נפט), עם הצבא החזק ביותר במזרח התיכון (והחברה המיליטריסטית ביותר בעולם על פי אינדקס המיליטריזציה העולמי), עם גיבוי של פזורה יהודית גדולה והמעצמה הבולטת ביותר בעולם, ו(פתח מנטרה) על פי מקורות זרים, בכלל זה צבא ארצות הברית (סגור מנטרה) גם נשק גרעיני.

יתר על כן, בהתחשב בכך שבמשוואה הזו, "צ'כוסלובקיה" נמצאת עם מגף מסומר על צווארה של "גרמניה," כשחמושיה של הראשונים פורצים דרך קבע לבתיהם של האחרונים, גם אלה מהם שאמורים להיות תחת אחריות בטחונית של "גרמניה", קשה להתנער מהמחשבה שההשוואה הפרוורטית הזו איננה אלא השלכה מעוותת במיוחד של הדמיון הישראלי על המציאות: אם רק ניאלץ להסיר את המגף מפרצופם של שכנינו, יתהפכו מיד יחסי הכוחות ונעמוד על סף השמדה.

המקרה של איראן פחות מובהק – ישראל לא שולטת בה – אבל גם פה, ההשוואה מופרכת. "גרמניה" במשוואה היא מדינה חלשה כלכלית, תחת סנקציות בינלאומיות, שאמנם עשירה בנפט אבל (התעלמו לרגע משקרי ראש הממשלה בנושא) איננה מסוגלת לספק את צרכיה בדלק משום שאיננה יכולה לזקק אותו ושעל כן צריכה לערוך קיצוב דלק לתושביה (מה שלפני מספר שנים גרר מהומות שם), עם תקציב צבאי קטן ביחס, שיש צבא עוין על שניים מגבולותיה (אפגניסטן ועיראק), ושלא יצאה למלחמה ב-200 השנים האחרונות; "צ'כוסלובקיה" מחזיקה בתקציב צבאי גדול הרבה יותר, בחיל אוויר משוכלל למשעי שמתאמן על תקיפתה של "גרמניה" כבר עשור וחצי, ב(שוב, פתח מנטרה) נשק גרעיני, כולל יכולת מכה שניה מצוללות גרמניות (!) (שוב, סגור מנטרה), שיש הסכמה כללית שהיא ביצעה פיגועים כנגד מדענים "גרמנים" בתוך שטח "גרמניה", שדיברה במרומז על שימוש בנשק גרעיני טקטי נגד "גרמניה" ושהמנהיג שלה חושב שהאיראנים הם "עמלק" ואף אמר זאת כמעט במפורש. למי ששכח את לימודי התנ"ך שלו, דינו של עמלק הוא השמדה עד האחרון. כלומר, במשוואה הזו "צ'כוסלובקיה" מאיימת ברצח עם על "גרמניה." לא ברור אם ההשוואה יותר מגוחכת או יותר מעוררת קבס. השנה היא 1938? יכול להיות, אבל ישראל היא גרמניה, לא איראן.

אז למה שולף עכשיו תועמלן המלחמה הבכיר של ישראל את נשק יום הדין, ההשוואה לצ'כוסלובקיה של הסכם מינכן? כי עומדים לקחת למפחידן הלאומי, ראש הממשלה, את הצעצוע הקבוע שלו, מלחמה עם איראן. נתניהו נכנס בשבוע האחרון להיסטריה. הוא הורה למשלחת הישראלית באו"ם לצאת מהמליאה בעת נאומו של הנשיא האיראני הטרי, רוחאני. פתאום ישראל – ועוד בהנהגת "אשף ההסברה" נתניהו – מעתיקה את מיטב הלהיטים של הליגה הערבית.

ובהתחשב במה שיש לשביט לומר במאמר מוקדם יותר, זה לא לגמרי מפתיע: שביט הזה שם ש"באין להם הורה אמריקאי אחראי, נתניהו, א־סיסי ובתי המלוכה הערביים מתרפקים אלה על אלה. ברית היתומים הערבית־ישראלית החדשה הופכת כעת להיות הכוח החשוב ביותר במזרח התיכון." אז אלה בעלי הברית של ה"דמוקרטיה היחידה במזרח התיכון": מי שדרס בטנקים את הדמוקרטיה הצעירה בארצו ומי שמעולם לא חלמו לאפשר שלטון דמוקרטי בארצותיהם. כמה צפוי. אגב, ממתי יש משהו "מתון" בבית המלוכה הסעודי? מדובר, אחרי הכל, ביצואן העיקרי של אידיאולוגיה סלאפיסטית בעולם. מאחורי כמעט כל קבוצה ג'יהאדיסטית תמצאו מימון סעודי. אז באיזה יקום מקביל בית סעוד הוא מתון? כמובן, בזה שהוא מפמפם כבר עשורים, זה שבו השיעים הם הקיצונים תמיד שאסור לתת להם להגיע לשלטון – מה שרוחאני כינה בנאומו באו"ם "שיעופוביה." לשיעופוביה הסעודית יש, כמסתבר, תלמידים שקדנים גם בממסד הבטחוני הישראלי, ובקרב שופריו. החכמה של השושואיסטים שלנו היא שאיפת אדי שנאת הסונים את השיעה. מבריק.

לשביט יש את החוצפה לדרוש שהאיראנים יתחייבו להפסקת העשרת אורניום. רגע, חבר, עצור שניה. ישראל כבר התחייבה להפסיק לייצר נשק גרעיני? היא התחייבה להכניס אותו לפיקוח? מה, לא? אתה אומר לי שהיא אפילו סירבה להשתתף בוועידה לפירוז המזרח התיכון מנשק גרעיני? מי היה מאמין. ולרוע מזלם של השושואיסטים, ברגע שרוחאני מתחיל להשמיע זמירות אחרות מאלה של קודמו, אנשים נזכרים בעובדה המעיקה הזו, ורוב העולם לא מקבל את התפיסה הישראלית שליהודים מותר יותר מלאחרים.

נתניהו מדבר על איראן כעל גרמניה הנאצית כבר עשור. ישראל מדברת על הסכנה האיראנית כבר יותר משני עשורים. אלה היו שני עשורים שבהם היא העמיקה את הסיפוח הזוחל שלה של הגדה המערבית ושבהם נתניהו הפעיל כלי נשק להשמדה המונית במלחמת המעמדות הישראלית (או, אם להשתמש בדימוי החביב כל כך על הימין, עשה ניסויים המוניים בבני אדם.) איראן, מבחינת הממסד הבטחוני ונתניהו, היא דחליל מועיל מאד. היא מאפשרת העלמת עין ממה שהממסד הבטחוני עושה בגדה ומהעובדה שנתניהו מחסל את מעמד הביניים הישראלי כדי להעשיר את חבריו למילייה.

עכשיו עומדים לקחת מהם את הצעצוע הזה, ולנתניהו ברור שאם הוא ייצא למלחמה באיראן מול נשיא שרוצה דיפלומטיה מול איראן, כשהציבור האמריקאי לא מוכן יותר לשמוע על מלחמות במזרח התיכון, זה יהיה הסוף של הברית הישראלית-אמריקאית וכנראה צעד ניכר לקראת חיסולה של ישראל עצמה. מצד שני, לתת לארה"ב להגיע להסכם עם איראן בלי שום מהלומה צבאית יחסל את שאריות האמינות של נתניהו עצמו. עכשיו תלוי גורלה של ישראל בשאלה מה חשוב יותר לנתניהו, ישראל או הקריירה שלו.

למזלנו, הוא פחדן גדול, ואשתו כבר הבהירה שמבחינתם "נרד מהארץ ושהמדינה תישרף." עם קצת מזל, נתניהו יהפוך למוקיון גדול מכפי שהוא בנאומו הקרוב באו"ם, והציבור הישראלי יתחיל להתעורר.

הערה מנהלתית: בימים האחרונים התקבלו שתי תרומות בקרן הבעת הרצון הטוב והתודה. אני רוצה להודות בזאת לתורם.

(יוסי גורביץ)