החברים של ג'ורג'

נישואי הקרובים של "אם תרצו" והממשלה

הרשות לפיתוח הגליל פרסמה לאחרונה קריאה למתנדבים, הקוראת להם להצטרף לגרעין של "אם תרצו" בנצרת עלית. מסיבות לא ברורות – דוברת הרשות נמנעה מלענות לשאלות מפורטות שנשלחו אליה במייל – הסירה הרשות את הקריאה מהאתר שלה. ניתן לצפות בעמוד שנשמר במטמון של גוגל (זהירות, טעינה איטית) כאן.

המסמך עצמו מאלף. הוא מצהיר ש"נצרת עילית סובלת בשנים האחרונות מהגירה שלילית של יהודים ובכך גם מאבדת את צביונה היהודי ציוני. ההגירה השלילית מן העיר מתאפיינת בעזיבתן של משפחות יהודיות ותיקות ומבוססות וכן של צעירים רבים. כתוצאה מעזיבה זו השתנה המצב הדמוגרפי והסוציו-אקונומי בעיר." זו פשוט דרך ארוכה לכתוב משפט פשוט: יש יותר ערבים ופחות יהודים בנצרת עילית. הרשות לפיתוח הגליל (שהיא חלק מהמשרד לפיתוח הנגב והגליל, שבראשו עומד סילבן שלום, משרד שנלווה לתואר הריק "המשנה לראש הממשלה", אתנן שכמו כמעט כל שטות מזיקה בישראל מקושר בסופו של דבר לאגו של שמעון פרס) עוסקת במה שקראו פעם, לפני שנפלה אימת בג"צ על המשטר הציוני, "ייהוד הגליל".

ומה יעשו הפעילים של "אם תרצו", במימון ממשלתי (סיוע בשכר הדירה, הטבות בארנונה, אפשרות למלגות) בנצרת עילית? הם יפעילו "בית מדרש ציוני", ב"שכונות הזקוקות לחיזוק משמעותי". כלומר, נרשם מחסור מדאיג בנאמנות לאורתודוקסיה הציונית בחלקים מנצרת עילית, ויש צורך בצעירים עם "יכולת מנהיגותית מוכחת", ש"שירתו שירות לאומי מלא ומשמעותי", ו"בעלי תודעה עמוקה" למתרחש", כדי שירביצו בתושבים החלשים קצת מהציונות הישנה ההיא.

ההשתתפות בפרויקט מוגבלת לתלמידי מכללת עמק יזרעאל, שעלתה לאחרונה לכותרות לאחר שהנהלת המכללה קשרה עם שתי רשימות שונות של סטודנטים כדי למנוע מרשימה ערבית לזכות בהנהלת אגודת הסטודנטים; מנכ"ל המכללה, יורם רז, מודאג מאד מעליית מספרם של הערבים בגליל. שניים מהקריטריונים במכרז למתנדבי "אם תרצו" נראים כמיועדים מראש להכשלת אפשרות של סטודנטים ערבים בפרויקט, שכזכור ממומן מכספי ציבור: "שירות לאומי מלא ומשמעותי" (כך שגם אם הוא מלא, תמיד אפשר יהיה לפסול אותך על ה"משמעותי"), ומעבר ראיון עם מנהל הפרויקט, שהוא איש "אם תרצו" באגודת הסטודנטים של המכללה.

תנועת מחאה או משת"פ ממשלתי? פעילי אם תרצו במצעד זכויות האדם

בנצרת עילית אירעו בחודשים האחרונים שורה של תקריות שמעידות על מתח בין התושבים היהודים ובין הערבים. על אף העובדה שכ-15% מתושבי נצרת עילית הם נוצרים, סירב ראש העיריה, שמעון גפסו, להציב עצי אשוח ברחובות לרגל חג המולד, וזאת למרות שהעיריה הציבה חנוכיות ענק ברחובות. דוד מאיר דרוקמן, הרב של קרית מוצקין – שהתפרסם בדו הפרצופיות האופיינית למעמדו, כשקרא להתפלל לנפילת ממשלת שרון ולקלל אותה, כשהמשיך למשוך את משכורת עובד הציבור שלו – קרא "להפחיד את הערבים עד שיברחו מנצרת עילית… שהערבים ירגישו שהיהודים השתגעו". באוגוסט האחרון מחה חבר במועצת נצרת עילית, זאב הרטמן, על עצם הרעיון של הקמת בית ספר ערבי בנצרת עילית, למרות ש-20% מתושבי העיר הם ערבים. הרעיון של הכנסת גרעין של "אם תרצו" לנצרת עילית נראה כמו נסיון פרובוקציה מכוון.

"אם תרצו" עומדת בקשרים אמיצים עם תנועה אחרת, "השומר החדש". המדובר בקבוצה של ויג'ילנטים, שהמטרה שלהם היא "ליצור שינוי תודעתי ואסטרטגי בחברה הישראלית, לחזק את הקשר שנחלש, לאדמה ולקרקע, [כך במקור – יצ"ג] ולהעצים את חשיבות החזקת הקרקעות בשטחים הפתוחים בנגב ובגליל. שיטת הפעולה של הארגון היא הקמת מצפי שמירה בשטחי המרעה, אליהם מגיעים מתנדבים ומסייעים ליצור את הנוכחות בשטח". ההתייחסות ל"חשיבות החזקת הקרקעות" כבר אומרת בדיוק לאיזה צד של המפה הפוליטית פונה הארגון.

"השומר החדש" לא מתבסס רק על מתנדבים: הוא מקבל הסכמה שקטה לקיומו גם מצה"ל, שמתרשם מספיק ממטרות הארגון עד שהוא מאפשר לעשרות ממתנדביו לקבל דחיית שירות של שנה בכדי שיקבלו את האינדוקטרינציה הנדרשת של הארגון. זו האחרונה כוללת "הבנת ערך האדמה" ושיעורים ברכיבה על סוסים, שיעורי תיאוריה על "מיעוטים בישראל, בטחון ואכיפת חוק בישראל", רעיית בקר וצאן, ריתוך, נגרות, בניה ומכונאות. בשיחה עם נציג הארגון, הוא אישר שאכן, עשרות מתנדבים צפויים לצאת בקרוב לדחיית שירות, אך לא הצליח להסביר מהם הקריטריונים שבאמצעותם הוא בוחר את המועמדים לשירות.

ברור למה הפנטזיה הרומנטית-אוריינטליסטית הזו קוסמת לצעירים מתבגרים שסיימו את לימודיהם; היא קסמה גם לצעירים הרומנטיקנים של "השומר" המקורי. קצת פחות ברור מה מקבל צה"ל מכך שקבוצה של צעירים עוסקת ברכיבה על סוסים ומרעה, אלא אם הוא אכן זקוק לחיילים עם אוריינטציה כזו.פניה לדובר צה"ל בנסיון להבין מדוע זוכה הארגון להעניק דחיית שירות לתומכיו, ועל סמך אילו קריטריונים נעשה הדבר, לא נענתה עד מועד פרסום הפוסט.

כשזוכרים את העובדה שוועדת החינוך של הכנסת, בהמרצת זבולון אורלב, קראה ל"אם תרצו" לכתוב דו"ח על מצב החינוך הציוני באוניברסיטאות; כשזוכרים שבכירים כמו בוגי יעלון, השר לאיומים אסטרטגיים, נאם בפני כינוס התנועה; שהיא קיבלה חלק ניכר מהכספים שלה באמצעות הסוכנות היהודית, ששימשה כצינור; את האמירה של בכיר בלשכת נתניהו בשעתו, על האופן שבו תמרנה הלשכה את תנועת המילואימניקים אחרי מלחמת לבנון השניה באמצעות תרומות מחו"ל, ש”אם תרצו” היא היורשת של מאבק המילואימניקים, ושמשרד הפרסום שלהם היה זה של משה קלוגהפט, שניתב גם את תנועת המילואימניקים – כשמחברים את זה כל יחד, צריך לתהות עד כמה "אם תרצו" ואחיותיה הן תנועות מחאה חיצוניות, ועד כמה הן בעצם משת"פיות של שלטון הימין. יש סתירה בין הטענה שאתה "תנועת מחאה", ודיבורים על "מהפכה ציונית שניה", ובין העובדה שאתה מחובק על ידי השלטון.

עדכון: להלן תגובת דובר צה”ל לשאלה על פי אילו קריטריונים זכו מתנדבי “השומר החדש” לדחיית שירות: “תלמיד תיכון אשר רוצה לקבל דחיית שירות לצורך שנת שירות או מכינה קדם צבאית, פונה באמצעות הארגון דרכו ירצה להתנדב ומבקש דחייה. בקשה זו עוברת לאגף הביטחוני-חברתי במשרד הביטחון, ולבסוף, בכפוף לשיקולי הצבא, מאושרת או נשללת הבקשה.”

(הפוסט נכתב בהשראת הפוסט הזה ב"מדרון החלקלק".)

(יוסי גורביץ)