החברים של ג'ורג'

תיבת הפנדורה נפתחת

מחר נפטר סוף סוף מגבי אשכנזי, שיילך לעשות לביתו (גלנט, כשיפטור אותנו מנוכחותו, ודאי ילך לעשות לטירתו), ובדיוק עכשיו מתחילים להתחוור כמה אמיתות לא נעימות באשר לאשכנזי.

שני עיתונאים, אחד מסוג החנפים והמקורבים לשררה (דן "החבר המאוכזב" מרגלית) ואחד חופר שו-שו ותיק, שכבר מצא את עצמו בצד הלא נכון של מנגנוני האופל (רונן ברגמן), חושפים בספר חדש הרבה מהמוגלה של ימי אשכנזי. הם מעלים מספר טענות נגדו: שהוא הסתיר את הקשרים ההדוקים בינו ובין בועז הרפז, מזייף המסמך; שהוא גונן על הרפז, שאותו הוא ממשיך לטעון שהוא כלל לא מכיר, במשך שנים; שאשכנזי "לא אמר אמת" לוועדה שבדקה ב-2005 את שאלת הסיווג הבטחוני של הרפז; שהרפז שימש כחפרפרת של אשכנזי בלשכתו של שר הבטחון אהוד ברק; והם רומזים למעורבות עמוקה הרבה יותר של אשכנזי בזיוף מסמך הרפז – בין השאר, הם טוענים שאשכנזי ביקש שהרפז "יעלה את המידע שהשיג על הכתב", ושכנראה שאשכנזי הכיר כמה גרסאות של המסמך.

התגובה של דובר אשכנזי – בניהו איננו דובר צה"ל, לא באמת; הוא האיש מאחורי מסע הפרידה המתוקשר מאד של אשכנזי מצה"ל, כנראה מסע הפרידה הארוך ביותר אי פעם – ראויה לציטוט: "הרמטכ"ל וצה"ל אינם מוצאים לנכון לשתף פעולה עם פרסום דיבתי ומגמתי זה, אשר מכוון לפגוע ברמטכ"ל ערב פרישתו מצה"ל ולהוציא דיבתו רעה. ברור ונהיר כי 'הספר' מונע מרוח גבית של גורמים אינטרסנטיים, והוא נכתב בחופזה על ידי כתבים שכבר הביעו את עמדתם הברורה והבלתי מאוזנת". שתי הערות: קודם כל, שאפו ל"הארץ" על כך שהתייחסו לתגובה הזו כאל "טענה" של דובר צה"ל; יש לקוות שיקפידו על כך בעתיד. שנית, מאחר ובניהו טוען שספרם של מרגלית וברגמן הוא "דיבתי", יש לקוות שכתב תביעה בנושא יוגש בימים הקרובים. אם זה לא מה שיקרה, והניחוש שלי הוא שזה לא יקרה, הנחת היסוד צריכה להיות שמרגלית וברגמן אומרים אמת. ראוי גם לציין שמהתגובה של בניהו נעדרו שני דברים: איום מפורש בתביעה – והכחשה.

נקודה נוספת שהעלה יואב יצחק בסוף השבוע היא החקירה המחודשת, והחשאית, שהורה היועמ"ש, יהודה "עובד זר? אצלי בבית? וואלה?" וינשטיין, לנהל בנושא. בכירים בפרקליטות אמרו שלא מדובר בפרשת המסמך עצמו; יצחק טוען שמדובר בקשרים עסקיים בין "משפחת אשכנזי" ובין הרפז, שקידמו עסקאות בטחוניות מפוקפקות. אשכנזי, נזכיר, פרש מצה"ל, עבר לעסקים, חזר לשמש כמנכ"ל משרד הבטחון ורק אחר כך מונה לתפקיד הרמטכ"ל. לאשכנזי, כפי שחשף דה מרקר ב-2009, יש דמיון עם שר הבטחון שהוא מתעב ועם שר החוץ: גם לו יש בן מוצלח, איתי, בן 30 בסך הכל וכבר מתווך בעסקאות בטחוניות ומקשר בין אביו לסוחרי נשק אחרים. אשכנזי לא דיווח על הקשרים העסקיים הענפים של בנו – למרות שהוא עבד בחברות שעומדות בקשרים עסקיים עם צה"ל. לאשכנזי יש גם חברת "יעוץ", שהוא מסרב לומר מה נעשה בה.

רמטכ"לים מאבדים את שכבת הטפלון שלהם מיד עם שחרורם. במקרה של אשכנזי, מתקבל הרושם, הציפוי נסדק כמה עשרות שעות מוקדם מהרגיל. המשך יבוא. תזכורת: מעולם לא היה רמטכ"ל שאותרג כל כך על ידי כלי התקשורת, שקשרו לו כתרים ותיארו אותו – בלי שום סיבה נראית לעין, פרט למערכת היח"צ המשומנת שלו – כ"משקם צה"ל". אשכנזי נמנע עד כמה שיכול מלהתראיין במהלך כהונתו. כנראה שהוא ידע למה.

(יוסי גורביץ)