החברים של ג'ורג'

הווטו השברירי של נתניהו

הקבינט לבטחון לאומי נכנע היום (ג') לתביעתו של שר בטחוננו היקר – רק במובן אחד, חוששני – ולא דן בהקמת ועדת חקירה עצמאית לחקירת דו"ח גולדסטון. זה קרה כשבוע לאחר שמועצת זכויות האדם הכניסה עוד גול עצמי והשירה את שאריות אמינותה כשאימצה את החלקים בדו"ח המגנים את ישראל – אבל לא את אלה המגנים את החמאס.

בקצרה, ישראל לא מתכוונת לציית לדרישתו של גולדסטון, המגובה בתחינתם של נשיא צרפת וראש ממשלת בריטניה: בצעו חקירה עצמאית משלכם. ומאחר וכך, תוך כמה זמן יהיה דיון במוסדות האו"ם, שמטרתו תהיה הכנסת בית המשפט הבינלאומי לקלחת.

אל דאגה: ראש ממשלתנו הנועז כבר צפה את הסכנה. בנאום בסיעת הליכוד אמש, אמר נתניהו שהאפשרות שהדו"ח יככב באו"ם עשויה להוביל לכך ש"[תווצר] מעטפת של לגיטימיות בינלאומית שעלולה להנחות את התובע הכללי בבית הדין הבינלאומי בהאג להעמיד בכירים ישראלים לדין". אבל הסירו דאגה מלבכם: "זה" אולי הולך לאו"ם, אבל "אנחנו נדאג שיהיה על זה וטו".

האמנם?

בואו נראה. על החלטות האסיפה הכללית אין וטו, בין השאר משום שאין להן שום משמעות מעשית. וטו יש רק על החלטות מועצת הבטחון. בה יש חמש חברות קבועות – מה זה קבועות, מאובנות, כאילו 1945 היתה אתמול – והן ארה"ב, רוסיה, סין, בריטניה וצרפת. לא נראה, בלשון המעטה, שנתניהו יכול להשען על הווטו הסיני או הרוסי, בהתחשב בכך שהן הצביעו במועצת זכויות האדם בעד ההצעה. (במאמר מוסגר, ראוי לציין ששר חוץ שנכשל כל כך בתפקידו כמו איווט ליברמן, שהניח שאפשר להשען על העקרב הרוסי ובנה על כך מדיניות שלמה, היה צריך להתפטר אחרי אירוע כזה. אבל אנחנו חיים בישראל).

אין להניח שנתניהו חושב דווקא על הווטו הבריטי או הצרפתי, כי למרות שאין להוציא זאת מכלל אפשרות, זה יהיה מחזה נדיר מאד. נתניהו בונה, בקצרה, על הווטו האמריקני. כל כך בונה עליו, כל כך יהיר באמונתו שהווטו בידיו, שהוא אומר "אנחנו נדאג". לישראל, כזכור, אין זכות וטו, וכשחושבים על זה אין אף מדינה אחרת בעולם שמנהיגה יכול לומר בבטחון כה רב שהוא יודע כיצד יחליט נשיא ארה"ב לפעול.

אף שווטו אמריקני הוא סביר, לראשונה מזה זמן רב קיימת גם סבירות הפוכה, מכמה סיבות. ראשית, נתניהו הפך את העימות עם אובאמה לחלק ממדיניותו. אחרי הפסגה הכושלת עם אבו מאזן, המשלחת הישראלית יצאה מגדרה כדי לטעון, שלא לייחוס, שנתניהו כופף את אובאמה. אם אובאמה עצמו שכח את זה, מה שלא נראה לי סביר, הסכינאי שלו, רם עמנואל, ודאי לא שכח. יתר על כן, שמיטתו של הווטו האוטומטי – זה לא חייב להיות רשמי, אפשר להסתפק בהעדרותה מפאת שפעת דיפלומטית של השגרירה האמריקנית רייס – יכולה להיות סטירת הלחי המצלצלת שממשלת ישראל זקוקה לה כדי שתבין שהמציאות השתנתה ושג'ורג' וו. בוש עוסק עכשיו בחיפוש אחר סופר צללים טוב.

שלישית, השחצנות הבעלבתית של נתניהו – שוודאי גם היא נרשמה בבית הלבן – מגיעה בזמן הפחות טוב שבאפשר. עוד מרגל ישראלי נעצר אתמול בארה"ב: הפעם מדובר בסטיוארט דיוויד נוזט, בכיר לשעבר בנאס"א ובמשרד האנרגיה האמריקני. אף שכתב האישום מדגיש שאף בכיר ישראלי איננו חשוד או מעורב, ושנוזט נפל קורבן למלכודת עוקץ קלאסית – איש FBI התחזה לקצין מודיעין ישראלי – הרי שבכל זאת עולה השאלה מה קרה לאותם כרטיסי זכרון מסתוריים, שאיתם המריא נוזט ובלעדיהם חזר לארה"ב, ומה היה בהם.

יתר על כן, נוזט קיבל סכומי כסף גדולים מ"חברה צבאית ממשלתית ישראלית", ככל הנראה התעשייה האווירית, וכבר יש מי שקישר בינו ובין מרגל ישראלי נוסף שנעצר בשנה שעברה, בן עמי קדיש – שקצין ההפעלה שלו, יוסף יגור, היה מעורב גם בפרשת פולארד. בקיצור, הענף האמריקני של מערכת ה-Hasbara יהיה עסוק מאד בתפיסת מחסה בזמן הקרוב, ולא יהיה פנוי ללחץ על הממשל להטלת וטו. בהתחשב בנסיון העבר, סביר שגם ראשי איפא"ק יהיו בחודשים הקרובים באיזו חופשת סקי ארוכה.

ספק אם יש דבר המפחיד את בכירינו כמו בית הדין הבינלאומי. אחרי הכל, הוא לא מחפש סג"מים או ש"ג תורן, אלא את האחראים. כפי שהעיר בדיוק מרושע משה פייגלין – דווקא הוא – ברק הרי יחזור לעסקיו המפוקפקים (שיותר ויותר נראים כמו סחר בהשפעה תמורת מצלצלים) בשלב מסוים, והוא לא ירצה שאיזה צו מעצר יהרוס לו את פאריס או לונדון. וברק הוא רק משל לאליטה הפוליטית/צבאית כולה. קשה לחשוב על מנוף לחץ מוצלח יותר נגדה.

יש לקוות שאובאמה ינצל את שעת הרצון הזו כדי להעמיד – בקלילות, באפס מאמץ – את ישראל במקומה, להבהיר מי האדון ומי הווסאל, מי הקבצן ומי הנדיב, ומי נשאר תקוע בלאומנות של שנות השלושים של המאה ה-20 בעוד עמיתיו כבר עברו הלאה. ישראל מבינה רק כוח; הגיע הזמן שאובאמה יפעיל אותו כלפיה.

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter

26 תגובות על ”הווטו השברירי של נתניהו“

  1. אור ברקת הגיב:

    תמיד יש תקווה. גם אם קלושה…

  2. איתמר הגיב:

    ראוי היה להזכיר כי אמנם מועצת זכויות האדם עירערה את הלגיטמיות שלה, אבל אין בכך כדי לערער את הלגיטימיות של דו"ח גולדסטון, באשר גולדסטון יצא נגד ההחלטה של מועצת זכויות האדם- דווקא בשל היעדר כל גינוי לחמאס:
    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1121619.html

    • גרייף הגיב:

      איזה לגיטימיות יש למועצת זכויות האדם של האו"ם? מועצה שיושבות בה לוב וסוריה ובכל ימיה גינתה אך ורק את ישראל?

      מדינת ישראל חייבת לפחות להראות מראית פנים של חרטה ורפורמה בעניין (גם אם לא תשנה דה-פקטו את כללי הפתיחה באש שלה), כי לבית הדין הבינלאומי יש לגיטימציה גדולה הרבה יותר, ושום דבר לא יביא אותנו לשם מהר יותר מאשר היהירות של ליברמן ונתניהו.

      שר בטחון שנעצר בפאריס ונשלח לחכות למשפט בהאג הוא לא בעיה רק של אותו שר בטחון; זה אות קלון למדינה כולה.

    • שלומי הגיב:

      הלגיטימיות של דו"ח גולדסטון מעורערת מלכתחילה.

      כשמכניסים זבל מקבלים זבל.
      כשנותנים לגוף שבו רוב למשטרים דיקטטוריים לדון בנושא זכויות אדם מקבלים דבר שאינו דומה לתמיכה בזכויות אדם אמיתיות.

      המנדט של ועדת גולדסטון כלל רק! בדיקה של פשעי ישראל, זה שהשופט גולדסטון ניסה להרחיב מעט את המנדט לא משנה שאי אימוץ החלק שמגנה את החמאס היה חלק מהועדה מלכתחילה.

      הועדה גם כללה משפטנית בריטית, שלפני מינויה, חתמה על עצומה שאומרת שמתקפות הטילים אינן מספיקות כדי להצדיק את הפעלת "הזכות להגנה עצמית" של ישראל.
      השופט גולדסטון הצדיק את קבלת לועדה בכך ש:
      1. היא לא הביעה דעה בנושא הועדה, איך ישראל פעלה במבצע, אלא רק בנושא האם היתה לישראל זכות לצאת למבצע.
      2. למרות שהבעת דעה זאת היתה מספקת כדי לפסול אותה מלשפוט בנושא, הועדה אינה ועדה שיפוטית אלא ועדת בדיקה.

      כשהגוף הממנה, המנדט והרכב החברים מלאים בהטייה, ברור מראש שהתוצאה תהיה מוטה.

      ולתוצאות מוטות אין לגיטמציה ואמינות כלשהיא.

      Valete, inquit Shlomi

  3. לא יקרה.

    זה מהלך גס מדי ללחץ על נתניהו, ומספר רב מאוד של לחצים קלים יותר עוד לא נוסו.

    אובמה לא ילחץ חזק עד סוף לפני שהוא ניסה לחצים קלים יותר.

    אורי

  4. ראוי גם להזכיר שמועצת זכויות האדם של האו"ם – גוף מתועב ששמו אינו מייצג את מהותו בשום צורה – לא לבד בסיפור הזה. גם ישראל עצמה, במדיניות ההסברה הרשמית שלה, אימצה רק את החלק של דו"ח גולדסטון שתוקף את ישראל. כמו שכבר כתבתי, אם אתה טוען את זה, למה שאחרים לא?

  5. Purple Haze הגיב:

    Why do you call Liberman by his Russian name? That's not the one he uses any more; nor is it the one appearing in Russian language publications such as, for example, Wikipedia. You can be critical without being condescending.

    • אלכס ז. הגיב:

      האמת היא שהשם הזה מופיע בוויקיפדיה (רוסית, אנגלית ועברית). לא בראש העמוד, אבל זה שם בתחילת העמוד.

      אבל זאת לא הנוקדה. הבעיה בליברמן שהוא פוטיניסט מושבע שהביא איתו את כל מה שרע במולדתו הישנה ולאחרונה הוא דומה יותר ויותר לסוכן השפעה רוסי. אני מניח שהשימוש ב"איווט" נועד להדגיש את הנקודה הזאת שלא זוכה למספיק תשומת לב.

      • יואב הגיב:

        המממ… אתה יודע שמולדתו של ליברמן היא מולדובה (שהיא אפילו לא שכנה של רוסיה)?

        • אלכס ז. הגיב:

          המממ… אתה יודע שבתקופה שבה ליברמן חי במולדובה היא הייתה חלק מבריה"מ והתרבות השולטת שם הייתה רוסית למהדרין (במיוחד בקישינב)?

      • מריח המרגלים הגיב:

        ליברמן עלה בערך באותה תקופה כמו קלמנוביץ'.

        מרקוס קלינברג אמר שיש עוד מרגל מלבדו, שהגיע לצמרת הפוליטית.

        ליברמן עשה המון כסף שמקורו לא ברור.

        ליברמן כשר חוץ טס לבקר ברוסיה.

        חברת מפלגתו של ליברמן אנסטסיה מיכאלי משמיעה לילדיה את ההמנון הרוסי בבוקר.

        תחשבו לבד…

    • ygurvitz הגיב:

      כי אם אתה הולך כמו סוכן השפעה רוסי, מדבר כמו סוכן השפעה רוסי ונראה כמו סוכן השפעה רוסי – אני אתייחס אליך כאל סוכן השפעה רוסי.

  6. א.ה. הגיב:

    הסיכוי שאובמה יבחר להתעמת עם בית הנבחרים (שיש בו יותר תומכים למדיניות ישראל מאשר בכנסת ישראל) על הנושא הזה שקול לסיכוי שמישהו מהכותבים כאן ירכיב את הממשלה הבאה (בלי להעליב, כאמור, גם אני כותב כאן).

    במילים אחרות – המשך לחלום 🙂

    בעתיד הנראה לעין אנחנו עמוק בבוץ, ואין על מי לסמוך שיוציא אותנו ממנו.

    והכי חשוב – לא להפריע לשכנים!
    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1122038.html

    • גרייף הגיב:

      לא בטוח. אובמה מחזק את ג'יי-סטריט, הלובי היהודי השמאלני, על חשבון אייפא"ק, כך שיכול להיות שבית הנבחרים, לפחות הצד הדמוקרטי שלו, יחליף תקליט.

    • ygurvitz הגיב:

      אני חושב, כפי שהעיר גרייף, שזה כבר לא נכון. ימים יגידו.

      • א.ה. הגיב:

        תקליט או לא, אתה באמת חושב שהקונגרס יגיב בשלוות נפש לשליחה של בכירים ישראלים להאג, או לחילופין שאובמה יבחר להתעמת עם הקונגרס בשביל לשלוח בכירים ישראלים להאג?

        ישראל הרשמית כופפה את אובמה בקלות בכל העימותים שהיו עד כה, וזה עוד כשהיה מדובר במבחנים קלים בהרבה לאובמה (יש הסכמה רחבה יותר בארה"ב על הקפאת התנחלויות מאשר על שליחת ישראלים להאג, לדוגמא, ואפילו בזה אובמה כשל).

        הימים, בינתיים, מוכיחים דווקא את הטענה שלי. הברנש שכל כך הרבה כתרים שמתם על ראשו אולי מדבר גבוהות, אבל משחק בריאל-פוליטיקס לא פחות מאלו שקדמו לו. לפחות בכל מה שקשור לסכסוך הישראלי-פלסטיני.

        אם ארה"ב לא תטיל וטו על החלטה לשלוח בכירים ישראלים להאג אני אוכל את הכובע. השאלה היא מה אתה תעשה כשהיא תטיל את הוטו (והיא אכן תטיל אותו).

        בהערת אגב – לפחות לפי הדיווחים בעיתונות כרגע, נראה שארה"ב לא תהיה היחידה שתתנגד.

        • ygurvitz הגיב:

          בניגוד לבנימין נתניהו, אני לא יודע מה יחליט אובאמה. אני פשוט אומר שיש סיכוי יותר טוב מאי פעם שישראל לא תזכה לווטו האוטומטי האמריקני. ואני לא רואה עימות עם הקונגרס על החלטה שהיא לחלוטין בסמכותו של הבית הלבן.

          • א.ה. הגיב:

            רגע, רגע, שאני אבין – אתה חושב שאם הבית הלבן יאפשר לשלוח להאג בכירים ישראלים לא יהיה עימות עם הקונגרס?! בגלל שזה "בסמכותו" של הבית הלבן?!

            זה בערך כמו להגיד שאם שר הבטחון יחליט להכניס את עובדיה יוסף לכלא בצו מעצר מנהלי לא צפוי עימות עם ש"ס. הרי בסך הכל מדובר בהחלטה שהיא בתחום סמכותו.

            אף נשיא אמריקאי לא יעז לעשות מהלך כזה, גם אם ירצה. זה ריאל פוליטיקס בסיסי.

            ואגב – שיהיה ברור – אני בצד שלך. הלוואי שמישהו היה מכריח את ישראל להוציא את הראש מהחול. אבל זה לא יהיה אובמה. וגם אם כן – לא באמצעים האלה.

  7. תומר הגיב:

    הלוואי. הבעיה היא שאובמה משום מה נרתע to put his money where his mouth is. אמנם הפה שלו הלך רחוק, אבל אני, נאיבי שכמוני, בכל זאת כיוותי שמעשיו ידביקו אותו.

  8. רון הגיב:

    4 נקודות חשובות:
    1. אם נשיא אמריקאי רוצה לפגוע בסיוע לישראל הוא צריך בד"כ את אישור הקונגרס – כלומר עימות עם הקונגרס קודם לביצוע הפעולה.
    לגבי ההצבעה באו"ם, זה מקרה קצת שונה, מכיוון שאובמה יכול להורות על הצבעה כפי שהוא רוצה והעימות עם הקונגרס יבוא (אם יהיה עימות) אחרי ביצוע הפעולה.
    הניואנס הזה מגדיל את הסיכוי להמנעות מוטו אמריקאי.

    2. אובמה עמד בסכנה של דחיית הרפורמה הרפואית החשובה לו יותר מכל, ולכן היה מוכן להקריב את אבו-מאזן לעת עתה.
    הדגש הוא לעת עתה – כאשר הרפורמה תעבור ובימים האחרונים נראה שאובמה הצליח יפה מאוד להטות את דעת הקהל האמריקאית לצידו, אובמה יוכל לחזור לעמדתו הראשונית לגבי הקפאת התנחלויות, ולהשתמש ללא היסוס בכל מנופי הלחץ שיעמדו לרשותו כולל דו"ח גולדסטון.

    3. הנקודה השלישית טורפת קצת את הקלפים של 2 הנקודות הקודמות – ארה"ב פעילה מאוד בזירות לחימה שונות ומתוך אינטרס אמריקאי ברור, היא תעדיף לא ליצור תקדים של האשמות נגד "ציביליזציה חזקה" התוקפת "טרוריסט חלש".
    אובמה אמנם שם דגש על "ציביליזציה" ( להבדיל מבוש ששם דגש על "חזקה") אבל ניראה לי שבמקרה זה אובמה יהסס ליצור את התקדים הזה.

    4. אובמה יכול לשחק עם נתניהו בפוקר – ולאיים בהמנעות מהטלת וטו, מתוך הנחה שהאיום יכול לעשות את שלו, ללא צורך להמנע בפועל.

  9. ניר הגיב:

    Hasbara, איפאק, "מרגל ישראלי" שבמציאות לא מואשם כלל בריגול לטובת ישראל – הכתיבה כאן הולכת ומזכירה את פמפלטים אנטי-ישראלים מוכרים מהבלוגיה האמריקנית, איפה שהמיליציות ממונטנה והגזענים מהדרום מוצאים שנאה משותפת עם ההיפסטרים והפסודו-אינטלקטואלים מברקלי ובוסטון. חסר רק איזכור של הליברטי ושל ה ZOG כדי לעשות את זה מושלם. (וכמובן, תגית "קריסה" שאף פוסט לא שלם בלעדיה. אכן, מפוסט לפוסט מתועדת כאן קריסה. אבל של מי?)

    בעניני האג אכן מובטחת התמיכה האמריקנית, ולא בגלל שהיהודונים השתלטו על אמריקה אלא כיון שאותה טקטיקה של הזניית המושג "זכויות אדם" מופנית גם כלפיה. אם על חיסול שחאדה עוצרים שר בטחון, מה יאמרו בכירי ממשל בוש ואובמה שמאשרים לפחות שחאדה אחד לשבוע בעירק ואפגניסטן (ואגב גם נגדם כבר הוגשו תביעות בספרד). ארה"ב, מסיבותיה שלה, עוינת מאד לביה"ד הבינלאומי בהאג, עד כדי שחוקקה חוק מיוחד נגדו שבין השאר אפילו מסמיך את הנשיא לנקוט פעולה צבאית כדי לשחרר אמריקנים שמוחזקים על ידיו:

    http://en.wikipedia.org/wiki/American_Servicemembers%27_Protection_Act

    • אבי הגיב:

      אתה מודע לכך שהחוק עבר בימים הלא עליזים של בוש והרפובליקנים. הימים האלו חלפו ולא יחזרו בזמן הקרוב.

      • ניר הגיב:

        אני לא חושב. מספר ההתנקשויות הממוקדות ופחות ממוקדות לא ירד בתקופת אובמה, אולי להפך, והאמריקאים לא פתוחים יותר לרעיון שביה"ד בהאג ישפוט את הקצינים והפוליטיקאים שלהם.

  10. הכחשאי הגיב:

    לא ברורה לי הקביעה, שמועצת זכויות האדם [סיק] אימצה את דוח גולדסטון רק בחלקו המופנה כנגד ישראל. מקריאת ההחלטה עולה שהנוסח דווקא מאמץ את הדוח על כל מסקנותיו והמלצותיו. אמנם הדוח מטביע את זה בפרשת ירושלים וכו', אבל אימוץ הדוח חל על כל הצדדים. לא ברור על מה מלין גולדסטון, אולי על טיוטה מוקדמת.

    (http://www2.ohchr.org/english/bodies/hrcouncil/specialsession/12/docs/A-HRC-S-12-1.pdf – פרק ב)