החברים של ג'ורג'

הבה נתחכמה לו

ויקום מלך חדש על מצרים, אשר לא ידע את יוסף; ויאמר אל עמו, "הנה עם ישראל רב ועצום ממנו. הבה נתחכמה לו, פן ירבה; והיה כי תקראנה מלחמה, ונוסף גם הוא על שונאינו ונלחם בנו, ועלה מן הארץ". וישימו עליו שרי מיסים, למען ענותו בסבלותם; ויבנה ערי מסכנות לפרעה, את פיתום ואת רעמסס. וכאשר יענו אותו, כן ירבה וכן יפרוץ; ויקוצו מפני בני ישראל. ויעבדו מצרים את בני ישראל בפרך, וימררו את חייהם בעבודה קשה: בחומר, בלבנים ובכל עבודה בשדה, את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרך. ויאמר מלך מצרים למיילדת העברית, אשר שם האחת שפרה ושם השנית פועה, ויאמר: "בילדכן את העבריות, ראו על האבניים: אם בן הוא – והמתן אותו; ואם בת היא, וחיה". שמות, 8, 8-16.

שם יפה יש לה, ליחידת הקלגסות החדשה שלנו: "עוז". שם גברי, מלא און ועזוז. משימתה של היחידה קשה ומסוכנת: אקציות בחיפוש אחר אויבי העם הערמומיים. כך תיאר (תודה לנעמה כרמי על ההפניה) הפקח – המשטרה מכחישה כל קשר ליחידה – אסף חיון את הריגוש בתפקידו:

"לבוא לתוך בית, יש בזה ריגוש. אתה רוצה למצוא אותם. אני מת על האכיפה. לפני כמה שבועות הלכנו לבית בסביון לבדוק מידע על מטפלת לא חוקית. אנשים מפוצצים בכסף. בעל הבית הכחיש, אבל ידענו שהיא שם, מסתתרת. היא התחבאה מאחורי קיר. החזיקה ילד קטן בן שלוש. התינוק לא צייץ, אבל אז היא התחילה לבכות. היא הבינה שהיא צריכה ללכת הביתה. בשבילי לתפוס אותה זה הישג."

חיון לא נשמע כמו מישהו שהמושג "זכרון היסטורי" אומר לו משהו. "רשימת שינדלר", מבחינתו, זה כנראה עוד סרט אקשן. זה היה הדימוי הראשון שעלה לי כשקראתי את הפסקה הזו. השני היה סמדר הרן וילדתה בת השנתיים, יעל.

יש עוד:

"אני לא מתבייש במה שאני עושה. זאת עבודת קודש. אני מסתובב ברחוב עם חזה נפוח. האנשים האלה חושבים שהם מסכנים ואוי למה אנחנו מגרשים אותם. הם מזהמים את המדינה בסמים ומחלות ולוקחים מקומות עבודה למובטלים שלנו. למדינה יהיה יותר טוב אם יהיו עבודות למובטלים. הם באים ונשארים וגם מביאים ילדים. תסתובבי קצת בלוינסקי ותראי מה הולך שם. זיהום ולכלוך. זה רחוב בתל אביב, לא בתאילנד. הם יכולים להדביק במחלות. עושים שודים וגניבות. צריך להרחיק אותם. כן, הם מסכנים, והם בסך הכל באו לעבוד. אבל גם אני עובד עכשיו ואם אני לא אעשה את זה, אף אחד לא יעשה את זה. אני מקצועי. כשאני על מדים אין רגש".

ההשוואות פשוט נעשות מעצמן. אולי אומץ הלב – בחזה הנפוח שלו אני מאמין בכל לב- של חיון וחבריו יתורגם גם הוא, ביום רחוק אחד, כשתושלם המהפכה האמונית ושוב יהפוך יום גירוש הנוכרים ליום חג, לסרט. אם כך יקרה, אם עוד יהיו אמנויות בישראל, אפשר יהיה לקרוא "רשימת ציקי".

שכן אין לטעות: חיון הוא לא חריג ולא "כשל מקומי". הוא מייצג נאמן של רוח המפקד. ציקי סלע, קולונל לשעבר בצה"ל – שם ודאי רכש את מיומנותו בהתעללות בחסרי ישע, כמו גם את כישורי הרטוריקה שלו – העניק לפני כשבוע ראיון ל"מעריב". הוא אמר שם דברים מפליצים באמת, במובנה המקורי של המילה. בין השאר, טען סלע שהארגונים התומכים בפליטים ובפליטי העבודה "רוצים בהשמדתה של מדינת ישראל", לא פחות. בהפגנה של טעם טוב נדיר, השווה סלע בין אם המגורשת מישראל והמופרדת מילדיה ובין "ההיא מ'השרדות', שנפרדה מהילדים שלה לשלושה חודשים".

סלע מציע לעובדים מקל וגזר: "קחו את עצמכם מפה ותצאו ברצון. ניתן לכם את כרטיס הטיסה… אם לא תצאו בטוב, תצאו ברע. זה יהיה מלווה בטראומה לילד, בטראומה לאשה. זה לא נעים".

מאליו מובן שהפקיד הנחוש, שדורש קשיחות מאנשיו בדיוק כפי שנדרשו לה על ידי כל משטר שידע שפקודותיו אינן אנושיות, אינו מתייחס אל האנשים שהגיעו לכאן כדי למלא את החסר לכלכלה שלנו כאל בני אדם. מה שמדהים במיוחד הוא שסלע לא מוכן להתייחס אליהם גם כאל יחידות ייצור עצמאיות:

"חברים, אנחנו התבלבלנו לגמרי. הם באו לפה לעבוד, וזה נותן להם אפשרות לעזוב מעסיקים בלי בקרה. צריך לעצור את התהליך הזה… אני לא חושב שזה סביר שעובד יעבור מתי שהוא רוצה בין מעסיקים. להיפך."

סלע מתייחס אליהם כאל צמיתים, עובדים הכבולים לאדוניהם. המילה לצמית, בלטינית, היא servus. שלא במקרה, אותה מילה ציינה, כמה מאות שנים קודם לכן, עבד. כלומר, באותו מקרה מזעזע שחשפה רותי סיני, בו אסר שופט על עובדת זרה שסבלה חרפה, רעב והתעללות מצד בנה של מעסיקתה להתפטר, החבר ציקי נמצא לחלוטין בצד של המעביד המתעלל. ממתי זה סביר ש"עובד יעבור מתי שהוא רוצה בין מעסיקים"?

ואכן, שיטת העסקתם של עובדים זרים בישראל היא צמיתות מודרנית. אנחנו עוד לא ברמה של ערב הסעודית, ששם האירוח שהיא מעניקה לעובדים זרים יצא למרחק, אבל אין מה לומר, השתלבנו נהדר במרחב. קבלני העובדים, שמקבלים מכסות מהממשלה – ויום אחד מישהו יצטרך לנהל תחקיר רציני על איך התגלגלו שם כספים, בין מי למי – מקבלים מידי הממשלה רשיון לייבוא עובדים. ומאחר וזול להם יותר לייבא עובד חדש מאשר להעסיק אותו כראוי, הם מנערים את אחריותם ממנו כעבור תקופת מה, לעיתים קרובות שנה. היכולת לייבא עובד הפכה לרווחית כל כך, שכבר לפני חמש שנים נעצרה קבוצה של קבלנים בחשד שניפחה את מספר העובדים שרצתה – כולל טענה של צורך בעובדים לפרויקטי בניה שלא היו קיימים כלל. הספסרות הזו משתלמת היטב.

אבל סלע לא צד את הספסרים, את הסוחרים בבני אדם. הוא צד את האומללים שבנדחי החברה הישראלית, את אלה שלשיטתו אין להם זכות אלא להיות צמיתים, ומשברחו מבעליהם – יש לטפל בהם כבעבד נמלט: להשיבם לידי בעליהם או לגרשם. זכות להלקותם או לצרוב בבשרם טרם ניתנה לו, למרבה הצער – בג"צ ודאי יתנגד, אם כי יתכן שיידרש לכמה שנים כדי להביע זאת.

ורוח המפקד, המהלכת על פני תהום? "אם כל ילד יקבל מעמד, נמצא את עצמנו בעוד כמה שנים עם מיליון וחצי זרים". אה, כן: החשש היהודי הקדמון לטוהר הגזע, האבסולוטיות הישנה ההיא של ההפרדה, האימה משעטנז, החרדה מפני בתו המפתה או בנו האונס של הגוי. עכשיו אלה רק ילדים; עוד עשור הם יהיו האסון הלאומי הבא.

ראוי לציין שמשרד הבריאות שוקל, בהמרצתה של הסוכנות היהודית, יבוא גדול של עובדים זרים בתחום הרפואה. במקביל צפויה עליה של שיעור מסוים באחוז התמותה בישראל, שכן הסוכנות מבקשת שמשרד הבריאות יגלה קצת גמישות בתחום הידע שהם יידרשו להפגין. העובדים הללו, אם יגיעו, יהיו חסינים מפגיעתם של סלע וחיון; הם צפויים להיות יהודים.

ספק אם אפשר להפגין בצורה מובהקת יותר את האבסורד שבתחום. יד אחת מגרשת את הזרים, תוך נפנוף בכל התירוצים הישנים של "הזרים גוזלים את עבודתנו"; היד השניה מסובבת את הדלת ומביאה עובדים חדשים; היד השלישית, מוטציה ייחודית לישראל, מוכנה לקבל עובדים זרים, אפילו במחיר ירידה מסוימת בתוחלת החיים של אזרחי ישראל – אבל בתנאי שהם יוכלו להוכיח את מוצאם שלושה דורות אחורה. אם יעשו כן, יהיו מהגרי העבודה האלה – כל כך מהגרי עבודה, שהם מבקשים הנחה בבחינות – ללא-זרים רטרואקטיבית מיד עם הגעתם לישראל. ילדיהם של צמיתים שנולדו בישראל, ינקו עברית עם חלב אמם, למדו בבתי הספר שלה ולעיתים שירתו בצבאה – אלה תמיד יהיו זרים; החיונים והסלעים תמיד יחפשו אותם, חיוורים מפחד, מסתתרים מאחורי אמם. .

כשזו רוח המפקד, שזכתה לגיבוי משר הפנים, וכשברכה רשמית של הקלגסת מזכה את המגרשים הגאים ב"קיום מצוות 'וביערת הרע מקרבך', מה לנו כי נלין על עובד הקצה של מפעל הברוטליות הזה? מי לימד אותו אי פעם שלחיי אדם יש ערך בפני עצמם? הוא ינק את שנאת האדם מילדותו.

אם יש משהו מדהים, הרי זו האירוניה. המשפט הידוע ההוא של מרקס, על נטיות הקאמבק של ההיסטוריה, השמיט את האפשרות של אירוניה סרדונית, מורעלת, כזו שמודעת-לא מודעת לעצמה, זו שבחרה בה ישראל.

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter
  • כל מילה ב(ציקי) סלע.

  • ציקי סלע חלאה בזויה, כמו השר המטונף שלו. את שניהם מן הראוי לסלק לאלתר, ומובן שזה לא יקרה.

    • איציק

      אפשר להעיף את האיש ובלי קושי רב. האיש הוא אויב גדול של עצמו. צריך לראיין אותו כל יום ועל כל דבר. יש לו פוטנציאל להתחרות באוירון.

    • איציק

      אפשר להעיף את האיש ובלי קושי רב. האיש הוא אויב גדול של עצמו. צריך לראיין אותו כל יום ועל כל דבר. יש לו פוטנציאל להתחרות באוירון.

  • סלע הוא שליח של המדינה.
    המדינה לא צדה את הספסרים ואת הסוחרים בבני אדם.
    חלקם יושבים בש"ס בליכוד וגם במפלגת העבודה.

    בקשר לרופאים, אתר הארץ עשה קישור ויזואלי לכתבה על כך ש40 רופאים ממזרח ירושליים מחכים לרשיון עבודה בארץ.

    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1106231.html

  • ידעתי שייצא משהו רע מהחלאה הזה, עוד כשהייתי תחת פיקודו. אתה צודק בכל מילה, יוסי.

  • משום מה הקישור לסמדר הרן היכה בי יותר מכל דבר אחר.

    אילו אחריות אנחנו מטילים על תושבי גרמניה הפשוטים, אלה שלא השתתפו בזוועה, בשנים ההן? האם אנחנו חושבים שהם היו צריכים למרוד, לעצור את מה שהלך שם, אחרת גם הם אשמים? ואם כן, אז מה איתנו?

    • יריב

      אתה אשם בזה אלעד בדיוק כמו שהם (הגרמנים שחיו אז ולא השתתפו) נושאים באשמה לגבי מה שקרה אז.
      ולא יעזרו מאות ואלפי מילים בבלוגים (אפילו לא באנגלית- לטעמי זה מגוחך)
      הגרמנים שהצילו את כבודם, הגיבורים האמיתיים הם הרבבות (אנשים כמו תומאס מן, שטפן צוויג וברכט), שארזו את הפקלעות בשנות השלושים והיגרו לשוויץ, בריטניה או ארה"ב.

      האם המצב מצדיק את זה?, האם ישראל היא גרמניה של שנות ה- 30.
      לכאורה נראה שעדיין לא. אבל כשאתה קורא רשימות כמו זו של חגי מטר אז אולי, גרוע מכך. לא מדובר בתנועה ימין טרוריסטית המשתלטת והורסת כל חלקה טובה, אלה הוויה ישראלית.

      http://www.notes.co.il/mati/59418.asp

      חבל על הדם, התפרים, חבל על הזמן.

      • קראתי את הרשימה של חגי. כן, זאת תשובה הולמת לשאלה שלי. לא מספיק לברוח, אבל זה צעד ראשון לא רע.

    • אייל

      כן אה…זה היה נוראי הקטע הזה שגירשו את כל העובדים הזרים היהודים והצוענים חזרה ליהודיה וצוען .

  • יוס

    שאני אבין, שולחים את הזרים למחנות השמדה ולא ספרו לי?

    במילים אחרות, הבחור הזה ציקי אמנם דוחה, ואני באופן אישי אשמח אם יבטלו את משטרת ההגירה וישפרו את ההגיון של חוקי ההגירה. אבל הקשר היחיד בין גירוש עובדים זרים שעברו על חוקי המדינה המארחת לבין חוקי הגזע בגרמניה הנאצית הוא הדמגוגיה המשתלחת של חלק מהכותבים פה.

    תרגיל במחשבה:
    בארה"ב יש הרבה ישראלים צעירים ואגרסיבים שעובדים בעגלות מכירה במרכזי קניות בלי רשיון, מה שמהווה מקור למבוכה לישראלים והיהודים המקומיים. מדי פעם חלק מהם נתפסים ומגורשים לישראל. האם יוסי דורש גם מהאמריקאים לאזרח אותם?

    • ואני חושב שהדמגוגיה היחידה כאן היא איש הקש שהקמת.

      קרא שוב את הפוסט – האם נטענה כאן הטענה שמדיניות ישראל היא נאצית? ההקבלה נעשתה לגבי הטרמינולוגיה.

      • ישראל

        שתי תגובות מעליך, אלעד וו ויריב עושים גם עושים את ההקבלה הזו בצורה מאוד ברורה.

        לא בדיוק איש קש. אולי פשוט תגובה במקום הלא-נכון.

        • הקבלה, כן. אבל ברור שהמצב לא קרוב אפילו. השאלה ששאלתי היתה כפשוטה: אנחנו חושבים שיש אחריות קולקטיבית לאזרחים, ראה למשל האחריות של הגרמנים. אנחנו היינו מצפים מהם להגיב באלימות, למרוד. אז האם לנו יש אחריות קולקטיבית על עוולותיה של ישראל היום? והאם מאיתנו אפשר לצפות להגיב באלימות ולמרוד?

          • ניר

            אני לא מכיר את שיטות ההעסקה בערב הסעודית (או בכל אופן, לא מתיימר להכיר), אבל השיטה של ויזת עבודה מוגבלת בזמן וכבולה למעסיק ספציפי רחוקה מלהיות המצאה ישראלית. בארה"ב יש ויזת H1B שבד"כ תופסת לעובדי הי טק מאסיה ומוגבלת בזמן ולמעסיק מסוים. אוסטרליה מנפיקה ויזת עבודה מוגבלת בזמן – ואכן יש להם בעיה של אנשים שנשארים אחריה.

            מביך שמי שמתיימר להבין כל כך בהסטוריה נדרש תמיד להקבלה הנאצית. בכל מדינה מערבית יש גוף מקביל למשטרת ההגירה, ומצד שני שהנאצים לא נחקקו בזכרון ההיסטורי על יחסם לעובדים זרים דוקא, כך שלא ברור למה כבודו לא מסוגל לבקר את התופעה בלי להדרש ל"יודונאצים". אולי חפשת נופך של אינטלקטואליזם-לוחמני לייבוביצ'י, אבל קבלת חופן של תסמונת-טורטיזם רחביה-ברמני.

            ואם כבר בגזענות עסקינן, אין כמו "החשש היהודי הקדמון לטוהר הגזע" – מקסים. מצאת את שורש הבעיה, היהדות הנוראה. מן הסתם זו הסבה שישראל היא המדינה היחידה בעולם שמגרשת מהגרים לא חוקיים, במקום לקבל אותם בזרועות פתוחות כנהוג.

            • אני מניח שענית לגורביץ, לא דוקא לי.

              בכל מקרה, ניר, יש לך בעיה בהבנת הנקרא. אף אחד לא משווה את העוולות שמדינת ישראל לעובדים הזרים למה שהגרמנים עשו. כתבת "הנאצים לא נחקקו בזכרון ההיסטורי על יחסם לעובדים זרים דוקא" וכמובן שאתה צודק, אז למה אתה חושב שכולם חוץ ממך מטומטמים?

  • יוס: עוד תרגיל במחשבה: האם הישראלים הללו בארה"ב מוזמנים לשם ע"י חברות אמריקאיות, מקבלים אשרות עבודה, עובדים כמה שנים, מקימים משפחות, ואז מבוטלות אשרות העבודה שלהם בשביל להביא סבב חדש של ישראלים?

    אני לא חושב שמישהו כאן מערער על אי-החוקיות של השהיה של העובדים הזרים. הטענה היא שבגלל שההמצאות שלהם בארץ – וגם אי-החוקיות – הוא תוצר *ישיר* של מדיניות הממשלה וחברות כח האדם הישראליות, ראוי היה שהטיפול יהיה בגורם של הבעיה ולא בסימפטום, ולהתייחס באופן הומאני לעובדים הזרים שהם, ברוב המקרים, הקורבנות כאן, ולא היוזמים.

  • מני ל

    לא רק זה. בארה"ב אין חוקי גזע. הם ועוד אזרחים זרים אחרים יכולים לבקש אזרחות ארה"ב.

  • פילה

    ארה"ב, בניגוד לישראל, הרבה יותר זהירה לגבי מי נכנס בשעריה כי היא החליטה שמי עובד בתחומיה הוא שיקול. ואף אחד לא מתנגד לעצירת עובדים ללא אישורים, רק למדיניות שמשעבדת, מזלזלת, משתמשת וזורקת.

    ובארה"ב, אגב, ילד שנולד הוא אזרח. נשים בהריון מנסות תמיד לחצות את הגבול ממקסיקו כדי ללדת את הילד בארה"ב. לא משנה מה סטטוס ההורים שלו, הילד אזרח ויקבל יחס מלא של אזרח אמריקאי בכל תנאי. במצבים מסויימים, אם זכרוני אינו מטעני, הדבר כלל גם דחיה או ביטול של גירוש ההורים (אני אצטרך לחפש לינק כדי להיות בטוחה).

    • ענר רבון

      הלידה בארה"ב היא לאקונה שאמריקאים רבים היו שמחים לבטל. ארה"ב נהנית ממיליוני מקסיקניים לא חוקיים מחד ומגרשת אותם מאידך. אין הבדל משמעותי בין המדיניות שלנו לשל ארה"ב.

      • פילה

        מהגרים לא חוקיים הם מהגרים לא חוקיים. ארה"ב לא נותנת אשרות כניסה קצרות טווח למקסיקנים ותוקעת אותם שם בלי אישור עבודה ועם הברירה של לחזור למקסיקו או לעבוד בצורה לא חוקית. המסתננים לארה"ב הם מסתננים, וביום שבו הפיליפיניות יתחילו להגיע מגבול מצריים, זה כבר יהיה סיפור אחר.

        ועל כל שלושה אנשים שהיו שמחים לבטל אזרחות על לידה בשטח ארה"ב תמצא לפחות אחד עם הורים מהגרים. טוב, אולי סבא וסבתא. אבל עדיין. אין אמריקאים "אמיתיים", אלא אם אתה מחשיב את האינדיאנים. ולפחות המחוקקים האמריקאים נוטים לרוב לזכור את זה.

        • ניר

          "ארה"ב לא נותנת אשרות כניסה קצרות טווח למקסיקנים ותוקעת אותם שם בלי אישור עבודה ועם הברירה של לחזור למקסיקו או לעבוד בצורה לא חוקית"

          שמעת על ויזת H1B? זה בדיוק זה, אבל בתחום ההי טק. בתחומים אחרים אין כניסה כלל.

          "ביום שבו הפיליפיניות יתחילו להגיע מגבול מצריים, זה כבר יהיה סיפור אחר"

          היום הזה כבר הגיע. הסודנים שמגיעים מגבול מצרים הם כמעט כולם מהגרי עבודה, אולי אלף מהם פליטים מדרפור.

          "אין אמריקאים "אמיתיים", אלא אם אתה מחשיב את האינדיאנים. ולפחות המחוקקים האמריקאים נוטים לרוב לזכור את זה."

          ספר את זה למי שבונים גדר על גבול מקסיקו, ולמינט מן שמתנדבים לשמור עליה.

      • "אין הבדל משמעותי בין המדיניות שלנו לשל ארה"ב ". שקר וכזב. ולא הודית בטעות שלך עדיין.

        • חרטא ברטא

          כאחד שגר בארה"ב כמה וכמה שנים אני יכול לציין שהמדיניות בארה"ב ביחס למהגרי עבודה הרבה יותר קשה. למשל – למהגר בלתי חוקי בארה"ב אין זכות לפנות למערכת המשפט האמריקאית לשם סעד. כל הבירורים נערכים ע"י שופטים מיוחדים בתוך מערכת ההגירה.

          • ועדיין, המדיניות של ארה"ב וישראל שונה בתכלית, שזה ההיפך ממה שענר טוען.

            תופעת הדלת המסתובבת היא החולי הגדול. תופעה זאת, , למיטב ידיעתי, אינה קיימתבארה"ב. גם התופעה שילד נולד במדינה שהוא אזרח בה ומרגיש שייך, ואז מאויים בגירוש, גם היא לא קיימת. המצב בישראל ובארה"ב שונה, בדרכים רבות. בחלקן המצב בארה"ב טוב יותר, ובאחרות גרוע יותר.

            • ענר רבון

              אתה מתבלבל בין תופעה למדיניות. בשני המקרים המדינה מעודדת הגירה פנימה במקצועות נדרשים וגירוש שהם כבר אינם נדרשים. אדם שהויזה שלו פקעה בארה"ב מחויב על פי חוק לעזוב את המדינה תוך פרק זמן שנע מ48 שעות ל30 יום ולא משנה כמה זמן הוא גר במדינה ומה מצב ילדיו.

              ארה"ב פשוט אטרקטיבית יותר למהגרים לכן התופעות מעט שונות. ארה"ב מפלה על רקע נימולות וישראל כן, אבל זו כבר אבחנה גורפת שלא נגזרת ישירות דווקא ממדיניות ההגירה.

      • שמואל

        לאקונה?! אתה באמת חושב שאמריקאים רבים היו שמחים לבטל את התיקון ה-14 לחוקה (ולהחזיר את העבדות)?!

        • ענר רבון

          בהחלט לא, אבל הם לא התכוונו להכשרת הגירה לא חוקית. זו לא הייתה בעיה עד 1868 בדיוק בגלל העבדות.

  • יוס, תרגיל במחשבה: מהגרי עבודה בישראל "מיובאים", ברשיון, או שלא, ע"י קבלני כח-אדם, הם תופסים עבודות חיוניות למשק הישראלי, אבל שישראלים לא מוכנים, מסיבות של שכר, נוחות וכיוב למלא. מצד שני, הם מספקים לבעלי המשרות האלה אפשרות לעשות קופה ע"י מילוי המשרות בכח אדם זול, נוח, צייתן, וכזה שלא זכאי לזכויות עובד כמו שכר מינימום, ביטוחים למיניהם ועוד. מהגרי העבודה אינם מפרים חוק כלשהוא, אלא שקבלני כוח האדם מייבאים אותם באופן חוקי-למחצה, וזורקים אותם לכלבים ברגע שהם הופכים לפחות רווחיים.

    ישראלים בארה"ב באים בכוחות עצמם ומשלמים על כך בכספם, הם עובדים בעבודות של שיווק ומכירה בבסטות, או בהובלות. הם מגיעים ללא אישור או רישוי של הממשל. בדר"כ מדובר בחברה צעירים לאחר צבא, שבאים במטרה לעשות קופה ולחזור. הם עובדים בצורה פרטית, או במסגרת חצי-חוקית, ולרוב תוך הפרה חלקית עד מלאה של חוקי המדינה.

  • אגב, ניתן בהחלט לערער על אי החוקיות של שהיית מהגרי העבודה בארץ. בעל עסק ברשיון בארץ, שבוטל לו הרשיון למעשה מאבד את זכותו החוקית לנהל את העסק שלו. במידה ואותו בעל עסק טוען כי ביטול הרשיון לא נעשה כחוק, או נעשה באופן שרירותי (למשל, ע"מ לצ'פר עסק אחר, מקורב), זכותו, ויש יאמרו חובתו, לפנות לערכאות על מנת לערער על המעשה, והוא אף מקבל היתר זמני לקיים את העסק עד לבירור הטענות – למרות שלכאורה העסק פועל "באופן בלתי חוקי" מרגע ביטול הרשיון.

    אלא שלמהגרי העבודה אין בג"צ, אין דין ואין דיין.

  • ענר רבון

    ציקי סלע היה מפקד שלי לפני משהו כמו 18 שנה. הכרתי אותו לא רע ודרכינו הצטלבו מספר פעמים לאורך כמה שנים. הוא סה"כ איש נחמד, לא מפלצת וגם לא באמת מפקד. הוא בעיקר שליחם של אדונים שמוכן לעשות הכל על מנת לרצותם. תמיד יש לו בוס ותמיד הוא יעשה את רצונו של הבוס בנחישות ותשוקה גבוהה משל הבוס עצמו. כך הוא היה אז וכך הוא גם היום – לוקח את רוח המשימה, מעצים אותה ומקצין אותה תוך שימוש בצווחות. זו רוח הקריירה שלו. הפעם הוא פשוט הפקיד הלא נכון במקום הלא נכון.

    מדיניות משטרת ההגירה מזעזעת. הדעת לא סובלת גירוש אכזרי ושרירותי של פליטי פרנסה וחופש ולא משנה מה הסיבה. יחד עם זאת הגירה סלקטיבית קיימת כמעט בכל מדינה כי אין ממש ברירה אחרת. מיליון וחצי פליטים מהווים בעיה בכל מדינה ולאו דווקא משיקולי טוהר הגזע אלא בעיקר משיקולים כלכליים. עובדה שכשהיה צריך לאפשר עלייה של חצי מיליון רוסים נוצרים נמצאו הדרכים לאפשר זאת.

    אישית אני חובב של המודל הקנדי בו כל אחד מקבל ניקוד המורכב מפרמטרים רבים וויזת הגירה בהתאם. המודל האירופאי פשט רגל מבחינה כלכלית והוא מוביל לשנאת הזר בקנה מידה שמתחיל להזכיר את שנות ה30. המודל האמריקאי רע מהישראלי בהרבה.  

    • מקס הזועם.

      איזה חצי מיליון רוסים נוצרים?

      האם אתה מנסה להגיד שמי שאמו, ולפעמים סבתו או אם סבתו בלבד, אינה יהודיה לפי ההלכה נעשה לנוצרי? איך בדיוק?

      מספר האנשים שההלכה האורתודוכסית לא רואה בהם יהודים מקרב העולים הוא כ-350,000. חלקם נוצרים, וכך גם חלק ממי שאמם יהודיה, אין קשר מחייב בין הכוס ממנו יצאת לאמונה הדתית שלך ויש יהודים "כשרים" בעלי אמונה נוצרית ובסופו של דבר, אין לנו מושג כמה, מפני שהם עושים בשכל ולא מצהירים על כך כי מדינת ישראל אפילו יותר קדושה מאפיפיור. לפי ההלכה, יהודי שהתנצר נשאר יהודי, אבל המדינה לא תיתן לו אזרחות

      • ענר רבון

        אתה נובח על העץ הלא נכון. הנקודה היא שכשהמהגר לבן ובעל מקצוע לבן גדולים סיכוייו לא להיות מגורש. כשהוא שחור ועני הוא יגורש הרבה יותר מהר ובחמת זעם. עוד פנים של הגזענות היהודית-ישראלית מודל 2009

        • מקס הזועם.

          בפעם הבאה אשאל על איזה עץ אני צריך לנבוח. אבל כרגע, ה"מובן מאליו" האגבי שהפגנת כאן, שמי שאין לו אישור יהדות מהרבנות הוא נוצרי (בורות ישראלית נפוצה ביותר) יותר מעניין אותי מה"נקודה" שלך. אגב, מי שנמצא כאן בתוקף חוק השבות לא יגורש בין אם הוא פרופסור רוסי לבן או מנקה רחובות אתיופי שחור, ואני גם בספק אם יחידת עוז מפלה בין סינים ורומנים. אם כבר מדברים על עצים לנבוח עליהם.

          • ענר רבון

            במקום לשאול על איזה עץ לנבוח אני ממליץ לך לנבוח קצת פחות. אם אתה מניח שטענתי שכל מי שלא יהודי הוא נוצרי ולקרוא לי בור עקב כך אני חושש שיש כאן השלכה של בעיה שלך ולא שלי.

            חוק השבות הוא עוד מכשיר סלקציה כשמדובר בהגירה. לעניין זו הוא לא שונה בהרבה ממכסת ויזות או ממדיניות גירוש. כולן משרתות את אותה מטרה.

            יחידת עוז אולי לא מפלה בין סינים לרומנים אבל הכל ביחד – יחידת עוז, משרד הפנים והשדולות השונות – בהחלט מובילות לאפליה בין "תאילנדים לחקלאות", "פיליפינים לקשישים", "סינים לבניין" ו"כושים שלא קיבלו אזרחות פשוט הביתה".

            • מני זהבי

              מקס, מי שיוצא כאן לא חכם במיוחד זה אתה. אתה (כמו גם כותב הבלוג הזה, במידה ניכרת) חושב במסגרת של הגדרות פורמליות נוקשות, ואוי ואבוי למי שמנסה לחרוג מהן 🙂 לא שאני נגד הגדרות פורמליות, אבל אני בעד מודעות למגבלותיהן בכל הנוגע לבני אדם. בן אדם יכול להיות יהודי או נוצרי מבחינה תרבותית גם אם הוא אתאיסט מוצהר. אני מתקשה למצוא דוגמאות ל"נוצרים מבחינה אתנית", אבל "מוסלמים מבחינה אתנית" היו גם היו (ההגדרה הרשמית של הבוסנים ביוגוסלביה הקומוניסטית). אני חושב שברור למה ענר התכוון. ואם זה לא ברור: הסוכנות היהודית משקיעה מאמצים ניכרים למצוא ברחבי בריה"מ לשעבר זכאי עלייה מכוח חוק השבות, בלי לפפשפש יותר מדי במוצאם היהודי או באמונתם הדתית (רשמית, אסור ליהודי שהמיר את דתו לעלות לישראל, אבל אף אחד אינו חייב לעבור תחקיר בענייני דת). לעומת זאת, באתיופיה יש הרבה פחות מאמץ (אם בכלל) למצוא זכאי עלייה, ואלה החשודים כנוצרים צריכים להתאמץ כדי להוכיח שהם לא כאלה (אא"כ הם משתייכים לקהילה שהוחלט להעלותה בצורה מרוכזת, כמו אלה המכונים פלשמורה).
              אני לא טוען שזה טוב או רע, אני מדבר על עובדה קיימת.

              • מקס הזועם.

                למה ענר התכוון אני יודע. וכן, הסוכנות מחפשת זכאי עליה בנרות, לא חדש.

                לא יודע איזה היצמדות להגדרות אתה מייחס לי כאן. אני מציין שהכינוי "נוצרי" שמודבק כאן לכל זכאי עליה שלא עומד בקריטריונים של הרבנות ליהדות הוא שגוי. זה שאבא שלך יהודי אולי אומר שאתה לא יהודי (לפחות לדעת הדוסים, שאותה אני לא מקבל), אבל אין לזה שום קשר עם היותך או אי היותך נוצרי. נוצרים אתניים אין ומוסלמים אתניים יש מפני שבאיסלאם, כמו ביהדות, אפשר להיוולד ואפשר להצטרף (וביהדות אי אפשר לצאת). בנצרות זה לגמרי עניין של בחירה.

                זה שענר אמר זאת כלאחר יד, וכמוהו עושים תשע מתוך עשר יהודים-ישראלים, מייצג את חוסר ההבנה לאיך זהויות בנויות במדינה הזאת ונראה לי שצריך להבין איך עובד השעטנז שעשינו כאן לפני שמדברים עליו

              • מני זהבי

                מקס: "נוצרים אתניים אין ומוסלמים אתניים יש מפני שבאיסלאם, כמו ביהדות, אפשר להיוולד ואפשר להצטרף (וביהדות אי אפשר לצאת). בנצרות זה לגמרי עניין של בחירה"
                ואתה לא מבין באיזו היצמדות להגדרות מדובר? תראה, ילדים שנולדו במשפחות נוצריות (לפחות אלה שמנהגי הדת חשובים להן) מוטבלים לנצרות בגיל שבו אין ביכולתם לבחור אם הם מעוניינים בכך. ובמצב שבו יש אוכלוסייה המתאפיינת בעיני עצמה ובעיני סביבתה קודם כל בהשתייכותה לדת הנוצרית (למרות שלא כל אנשיה הם נוצרים מאמינים), כל מי ששייך לאוכלוסייה הזאת יוגדר כנוצרי מבחינה אתנית. בישראל, דרך אגב, ההשתייכות הרשמית לאחת העדות הדתיות הנוצריות המוכרות ע"י המדינה עובדת בדיוק כך: מה שחשוב הוא ההשתייכות הדתית הרשמית של ההורים, לא אמונותיו הדתיות של הילד. וכך זה עבד גם עם מוסלמים אתניים ביוגוסלביה הקומוניסטית (שרבים מהם, בתור מי שהתחנכו במדינה קומוניסטית, לא היו בעלי אמונה דתית של ממש).

              • מני זהבי

                נ.ב. כמובן שלהגדיר את כל העולים הלא-יהודים מבריה"מ לשעבר כ"נוצרים" (ולו מבחינה אתנית) זו טעות, מסיבות שפירוטן ידרוש יותר מדי זמן. אבל רצונם של הגופים הממונים על העלייה בכך שהעולים, אם לא יהודים, יהיו לפחות לבנים ומשכילים, הוא עובדה קיימת. ואני לא יודע אם הדגש העיקרי הוא על "לבנים" או על "משכילים".

              • מקס הזועם.

                השתייכות של קטין לדת ההורים עדיין איננה השתייכות אתנית.

                הסיבה למה לא נכון להגיד שמי שאינו יהודי לפי ההלכה (אני, אגב, לא מקבל את ההגדרה ההלכתית ומתנגד לשימוש במונח "לא-יהודים" בלי לשאול אותם קודם) היא מאוד פשוטה: אין שום דבר בהיעדר אם יהודיה שהופך אותך לנוצרי. כמו שאין באם יהודיה שום דבר שימנע ממך להיות נוצרי.

              • מני זהבי

                מקס: "השתייכות של קטין לדת ההורים עדיין איננה השתייכות אתנית".

                ודאי שלא. אבל היא מלמדת שההשתייכות לדת הנוצרית (לפחות בעיני החברה) אינה נובעת בהכרח מבחירה אישית.

                מרס: "הסיבה למה לא נכון להגיד שמי שאינו יהודי לפי ההלכה (אני, אגב, לא מקבל את ההגדרה ההלכתית ומתנגד לשימוש במונח "לא-יהודים" בלי לשאול אותם קודם)"

                זה טוב מאוד, אבל אני לא מדבר כרגע על מה שצריך להיות. אני מדבר על מה שיש. ובעיני הציבור היהודי בישראל (כמובן, בהכללה גסה, כמו ההכללה הנדרשת תמיד כשמייחסים תפיסה כלשהי לקולקטיב גדול), מי שאינו מוכר כיהודי ע"י הרבנות אינו יהודי.

                מקס: "היא מאוד פשוטה: אין שום דבר בהיעדר אם יהודיה שהופך אותך לנוצרי". במציאות החברתית של מדינת ישראל, לא. אבל זה לא אומר שדבר כזה הוא בלתי-אפשרי ברמה העקרונית.

                מקס: "כמו שאין באם יהודיה שום דבר שימנע ממך להיות נוצרי"

                ראשי הכנסייה ומשפחת המלוכה בספרד במאה ה-15 היו חולקים עליך במידה ניכרת. לתפיסתם, אדם ממוצא יהודי יכול היה אומנם להיות נוצרי, אבל לא נוצרי טוב. ראה:

                http://en.wikipedia.org/wiki/Limpieza_de_sangre

            • מקס הזועם.

              אה, "השלכה" הישן והטוב.

              • ענר רבון

                למה אתה כל כך אובססיבי לגבי פילוח והגדרות של לא יהודים ויהודים כשאני בטח לא התכוונתי לדבר על כך בכלל ושזה לא נושא הפוסט?

                החלטת להעביר את כולנו שיעור באזרחות ובחוק השבות? או שהאובססיה היא להגהה של כל משפט ומשפט שנכתב על ידי אחר ויהי מה?

  • יריב

    ציקי לא לבד. ראה מה כתבה אורנה סרויה ממנהלת ההגירה

    http://www.hagira.gov.il/ImmigrationCMS/Messages/machalot.htm

    עובדים זרים נושאים מחלות- היזהר!

    • עדו

      קראתי, לא מבין את הבעיה. חלק מהתפקיד של הגברת הוא למנוע מצב שבו אנשים חולים במחלות עולם שלישי יכנסו לארץ ויפיצו את המחלות בלי שתיהיה עליהם בקרה. להיפך, היא מציינת במפורש שבכמה מהמקרים מדובר בתנאי הגיינה ירודים באשמת המעסיק הישראלי – היא יכלה לפתור את עצמה מהתעסקות בזה אבל ברור שהמעסיק לא היה מעיז להתנהג כך לעובדים ישראלים.
      אני נגד גזענות ונגד הסתכלות על אחרים כעל 'נושאי מחלות' אבל אני יכול לדמיין את הצווחות עם משלוח של תוצרת חקלאית נגועה בשחפת היה מגיע לשווקים בגלל עובד זר חולה שעבד בבית האריזה.
      כן, גם ישראלי יכול תיאורטית להיות חולה שחפת/איידס/צהבת B השאלה היא מה הסיכוי לכך במדינה עם רפואה כפי שיש כאן.

      • "משלוח של תוצרת חקלאית נגועה בשחפת"

        או באיידס או סרטן, חס וחלילה.

        • אם לצטט את אלתרמן:

          "ועל דבר מטען קונסרבים
          שהיה נגוע דבר".

        • איתמר קרביאן

          לא, אתה מסריח כמו פח זבל!

          • ?

            • איתמר קרביאן

              התגובה שלך הייתה קצת קנטרנית ולא עניינית, אני חושב.

              • אנשים שחושבים שגירוש זרים הוא טוב כי "הם חולים במחלות" זה מזעזע. עדו לא עשה את זה, או לפחות התיימר שלא לעשות את זה: הוא עטף את דבריו בסוכר על כמה הוא בעצם לא מתכוון לזה, אבל יש סיבות טובות, ובעצם זו לא גזענות אלא פשוט ראיה נכוחה של המציאות, שבגללה יש יותר סיכוי שהעובדים הזרים יהיו חולים במחלות ובגלל זה צריך לגרש אותם. נו, שוין, קשה לקרוא לו גזען אם אלה הראיות. אבל אז הוא כותב "משלוח של תוצרת חקלאית נגועה בשחפת". ו, נו, אם זו רמת הידע שלו, אז באמת אפשר כבר להניח שהוא מדבר מגזענות (או בורות, שזה בערך אותו דבר).

                מרוצה עכשיו?

  • סליחה על התגובה המאוחרת, לפעמים צריך גם לעבוד..

    לאור ברקת: אני מתנצל אם לא הבנתי נכון את האנלוגיה למשטרים אפלים (במאמר ובתגובות).

    לאבנר קשתן: אין צורך בתרגילי מחשבה. המצב הזה קרה לבעלי אשרות עבודה זמניות שפוטרו בארה"ב במשבר של 2002. על פי חוקי האשרה הם היו צריכים לעזוב את ארה"ב תוך שבועיים מגמר התעסוקה.

    לארז: גם אני לא אוהב את המנגנון המיטיב רק עם קבלני כוח האדם (לגמרי במקרה, מן הסתם). אבל ההשתלחות בציקי לא משנה אותו. לא הבנתי מה "חוקי למחצה", זה כמו חצי הריון? גם לא הבנתי איך אתה מסיק שהישראלים בארה"ב עוברים על החוק בזמן שבישראל "מהגרי העבודה אינם מפרים חוק כלשהוא". אולי תסכים להסביר?

    באופן אישי, אני אשמח אם ישראל תקלוט הגירה ולו רק בשביל הגיוון התרבותי. אבל חנינת שב"חים היא דרך רעה לבחור את המהגרים. מדובר במסננת שמעבירה רק את מי שהוכיח שאין לו בעיה להתעלם מחוקי המדינה המארחת.

    • באופן אישי, אני אשמח אם ישראל תקלוט הגירה ולו רק בשביל הגיוון התרבותי. אבל חנינת שב"חים היא דרך רעה לבחור את המהגרים. מדובר במסננת שמעבירה רק את מי שהוכיח שאין לו בעיה להתעלם מחוקי המדינה המארחת.

      זה נימוק מרתק, אחד הטובים ביותר שקראתי מזמן.

      מזכיר לי את האגדה שנהג לספר אפריים קישון. הטענה היא שכשהסובייטים כבשו את (הונגריה?) מידי הנאצים, מפקד הגיס שלח בטעות מברק שנתפסו 100,000 שבויים כשבעצם נתפסו 20,000 . בסובייטיות אופיינית הוא הורה לחייליו לקחת בשבי מייד 80,000 אזרחים מהרחוב כדי לעמוד ב"יעד".
      התוצאה היא שכך הם שבו בבת-אחת את כל היהודים, הקומוניסטים, הפרטיזנים, ומתנגדי המשטר: הם היחידים שיצאו לרחוב לקדם את כוחות השחרור. כל משתפי הפעולה והפאשיסטים ירדו למחתרת…

      • אמיר

        איך זה מ\כיר את זה? אם תואיל להאיר את עינינו.

        • העובדה שהבחירה בשיטת פעולה מסויימת מהווה "מסנן" שתוצאתו היא אנשים בעלי תכונה מסויימת.

      • אמיר

        איך זה מזכיר את זה? אם תואיל להאיר את עינינו.

  • בלי להכנס בכלל לויכוח על חוקי הגירה והשוואות עם משטרים אחרים, אפשר להתווכח על השיטות, אפשר אפילו להגיד שאם זה החוק, אז מישהו צריך לאכוף אותו (עד שישונה). אבל בשום מקום לא כתוב שצריך להנות מזה כמו שאנשים כמו ציקי סלע או חיון נהנים מזה.
    כרגיל כמו בניסוי סטנפורד, הכח משחית ואם תתן גם לאפס הכי קטן כח על חסרי ישע תמיד יצוץ הקלגס הקטן שבתוכנו.

  • בוב גה"ז

    אני חושב שהמסקנה הכי חשובה מהאנטרי ומהתגובות היא שהבעיה העיקרית היא הרטוריקה והלהט. מדיניות הגירה היא דבר שמוכתב ע"י הממשלה – בכל מקרה סביר שהוא ייאכף, ועליו אפשר להתווכח. כאשר מתחילים עם כל השחפת והדבר, ואיזה כיף לי לגרש ילדים קטנים, זה נהיה בהחלט הקאתי. אבל כבר לא נשאר הרבה מה להקיא פה..

    מעניין שאף אחד לא העלה את הנקודה שהרטוריקה של "מהגרי עבודה תופסים לנו את הפרנסה", שנפוצה מאוד בכל ארצות המערב, היא חלולה במיוחד בישראל, שבה הפיליפיניות הן הסיבה היחידה שעוד יש סעד בישראל, והפועלים הרומנים בונים לנו בית בתל-אביב.

  • דובי מורן

    מאמר מצוין. תודה ליוסי גורביץ שהפליא לתאר את ישראל הגזענית ב- 2009.

    הדיון בנוגע לארה"ב ולשאר העולם פחות מעניין. המצב אצלנו בלתי הומני להחריד, ומדיניות הדלת המסתובבת בלתי נסבלת.

    השאלה היא: איך משנים את זה, איך חושפים לכך עם שלם, שכמו בעדות של חגי מטר http://www.notes.co.il/mati/59418.asp כבר לא רואה את האחר, לא את סבלו ולא את שמחתו, פשוט לא רואה אותו כלל.