החברים של ג'ורג'

23 תגובות על ”ללא מורא, ללא משוא פנים?“

1. איתמר שפירא הגיב:

   26 ביוני 2009 בשעה 20:54

   כתבת "עיתונים אמורים להציב מראה מול קוראיהם.", שזאת אמירה מעניינת. כן, יכול להיות שעיתונים כללית אמורים לעשות את זה, אבל העיתונים הגדולים בישראל כבר מזמן זנחו עקרונות אתיקה עיתונאית כמו אובייקטיביות, הפרדת דעתנות מעובדות ועוד כהנה וכהנה דברים מטופשים.

2. ערן טרבלסי הגיב:

   26 ביוני 2009 בשעה 21:15

   תגיד יוסי, קראת עד הסוף?
   "מצד אחד אנחנו מדינה יהודית דמוקרטית ואני לא רוצה לוותר על כך – אחרת הייתי נשאר כבר בארצות הברית. מצד שני אני מאמין גדול במדינת כל אזרחיה … עוד לא פתרנו את הנושא הזה ואני לא חושב שיש כזה קונפליקט בין שתי הגישות. אני לא חושב שזה או זה או זה, אפשר שתיהן יחדיו"

   • ygurvitz הגיב:

     27 ביוני 2009 בשעה 7:34

     ושים לב להסתייגות: הוויתור היחיד שהוא עושה למדינה יהודית ודמוקרטית הוא חוק השבות, שקובע מי נכנס למדינה. אבל באשר לתושביה – היא חייבת להיות דמוקרטית.

     • ערן טרבלסי הגיב:

       27 ביוני 2009 בשעה 11:57

       שמתי לב, וזה בסדר. העניין הוא שכשקוראים את מה שאתה כתבת מתקבל הרושם שהוא אינו תומך במדינה יהודית בשום צורה או גירסה. אבל כמו שכתבת בתגובה, הוא כן תומך – בגירסה מאוד מינמליסטית, אבל תומך.

3. ג'ו הגיב:

   26 ביוני 2009 בשעה 21:16

   מה היה כל כך מוצדק בהחרבת מזרח פרוסיה?

   • ygurvitz הגיב:

     27 ביוני 2009 בשעה 7:35

     אירוע שולי שנקרא מלחמת העולם השניה, נאציזם וכו'.

4. יקי הגיב:

   26 ביוני 2009 בשעה 23:50

   ממה שקראתי אהרן ברק אמר שיש הרבה יהודים שבעד לזרוק את הערבים מפה, ולא לזרוק את הערבים לים. אני חושב שהעובדה שיש לא מעט ישראלים יהודים שסבורים כך הוא טבעי ביותר, והוא נגזרת ישירה מכך שהערבים בא"י נלחמים בנו מזה למעלה מ-80 שנה, בכלל זה שרשרת בלתי פוסקת של פיגועי טרור רצחני, ומכך שהערבים אינם מוכנים לקבל את זכות קיומה של המדינה היהודית.

   אתה מסלף ומוציא מהקשר את האמירה של רבין "מצידי שעזה תטבע בים" שנאמרה בהקשר של מניעת כניסת פועלים מעזה לישראל בתקופת הפיגועים הגדולים לאחר חתימת אוסלו.

   כמו כן לא הבנתי מה הבעיה שלך עם מה שכתב פרידמן ""כל שטח שנכבש על ידי הצד הערבי [במלחמת 1947-1948 – יצ"ג] הפך ל'נקי מיהודים… ואילו בישראל חיים יותר ממיליון ערבים". במקום ניפנופי ידיים – אתה מסוגל להצביע מה לא נכון בכך?

   • דרומי הגיב:

     27 ביוני 2009 בשעה 22:16

     אפשר להתחיל מהאנכרוניזם.
     היום גרים בישראל מעל למליון יהודים. אחרי מלחמת 48', נשארו כאן 150 אלף מתוך 1.4 מליון.

5. ירדן הגיב:

   27 ביוני 2009 בשעה 0:35

   מדינה לא יכולה להיות יהודית ודמוקרטית.
   אין שום בעיה שיהודים ירצו לחיות חיים יהודים, או חיי תרבות יהודיים, וכו'.
   יש בעיה שהמדינה, ששולטת בעוד אוכלוסיות מלבד האוכלוסיות היהודיות, תעדיף את האוכלוסיה היהודית.

   זה לא כזה מסובך. אפשר לעשות קנטונים כמו שוויץ, אפשר סתם לתת יותר סמכויות לעיריות (ובאותה הזדמנות לשנות את השיטת שלטון הנהוגה בהן) והיד עוד נטויה.

   אבל לא! "מדינת כל אזרחיה אבל יהודית". זה גם לא הגיוני וגם לא מקדם שום דבר. ככה זה לא מאלץ את השומע האטום לוותר על הביטוי "מדינה יהודית" לו הוא מייחס חשיבות רבה יותר מהביטחון שלו, איכות החיים שלו, החופש שלו ובטח ובטח מאלו של הפלסטינים.

6. דרור הגיב:

   27 ביוני 2009 בשעה 5:09

   אני היחיד שמצפה בכלל לפוסט של יוסי על מייקל ג'קסון?

   • ג'ו הגיב:

     27 ביוני 2009 בשעה 10:58

     לא הייתי עוצר נשימתי

   • ygurvitz הגיב:

     27 ביוני 2009 בשעה 11:41

     חוששני שלא. הסתפקתי בציוץ.

7. רחביה ברמן הגיב:

   27 ביוני 2009 בשעה 11:39

   אני גם לא חושב שרוב היהודים יענו "כן" על השאלה אם הם רוצים לזרוק את הערבים לים – חלקם כי באמת אינם רוצים וחלקם כי לא יודו בכך, ובכל מקרה הרוב בוודאי רואה את הסתירה. ברק אולי חכם מיתרנו, אבל לא עד כדי כך.

   אני חושב שרוב הציבור בן האתנוס היהודי במדינה, תהא זיקתו ללאומנות או לדת אשר תהא, תומך (אם יקחו אותו ביד לאורך שביל הניתוח ההגיוני) בעמדה שלי לגבי ה"ערבים":

   מאלה שמעבר לקו הירוק יש להיפרד בכל מקרה. באשר לערביי 48':

   לו היה חיזר בא ומשכנע אותם בטוב לעבור לכוכב הלכת גן עדן השופע כל טוב – הייתי נודר למצוץ לו, למה זה באמת היה עושה את החיים יותר פשוטים, גם אם זה היה עולה בכמה מן הטעמים, הניחוחות והמהויות של הארץ הזו ומותיר אותה ענייה יותר מבחינות אלה.

   אממה? לא הולך לקרות, ואני בכוח וברע איני מוכן לעשות זאת, כי הרעה שבכך תעלה אלפי מונים על הטובה שתצמח לי אישית. בדיוק כמו שיש אנשים שאני אישית אעשה מסיבה אם ימותו מחר בבוקר, אבל לא עולה על דעתי לעשות משהו לקצה שיערם באופן אישי.

   אי לכך – יש להסתדר.

   אגב – נכון שהיה פשוט יותר, אבל האמת היא שזה בדיוק התיקון לו זקוקה הלאומיות היהודית – להוכיח שהיא מסוגלת להסתדר עם הזר. זה מה שהחריב אותה לפני 1940 שנה, וזה מה שיחריב אותה גם הפעם: חוסר היכולת הקסנופובי לסבול מגע יומיומי עם הזר.

   • ygurvitz הגיב:

     27 ביוני 2009 בשעה 11:43

     אני לא חושב שהסיבה לחורבן הגדול היא קסנופוביה בפני עצמה. יהודים הסתדרו די טוב מחוץ ליהודה, עם מגע יומיומי רציף עם לא-יהודים. גל הקסנופוביה הגדול בא *אחרי* החורבן. להזכירך, עד החורבן היהדות היתה דת מגיירת. החורבן הוא תוצאה של חיכוך בין שליט זר ובין המקדש, לא קסנופוביה בפני עצמה – יהדות התפוצות לא השתתפה במרד. קצת מזכיר את בן לאדן והדרישה שלו להוצאת הכוחות הזרים מערב הסעודית.

8. סמולן הגיב:

   27 ביוני 2009 בשעה 12:43

   החלק החמור בפוסט הוא שהוא חושף מצב מעניין, לפיו לאהרון ברק היו דעות "אמיתיות" שנחשפו זה עתה (כל היהודים הפ נאצים וגו'), ואילו עד כה, בהיותו פקיד בתשלום של אותם יהודים-נאצים עצמם, הוא לקח את כספם, ושמר את דעותיו לעצמו.

   שתי תמיהות עולות כאן, לדעתי: האחת, אם כך ראוי לנהוג – האם הדבר לא מעלה שאלה כללית על יושרו של אהרון ברק. האם אין מקום לחשוב שהוא כעת מבטא דעות שמתיאמות למעסיק הנוכחי שלו, או קהילה שהוא חפץ ביקרה.

   השניה, היא הפרשנות הניאו-קנית הבוטה: כמו ליאו שטראוס ב"רדיפה ואמנות הכתיבה", מודבר כאן על דעות ה"אמיתיות" של אהרון ברק, שאותן הסתיר. לא מכוח רדיפה, שכן קשה לדמיין אדם יותר חזק ממנו, אלא מכוח, נאמר, תאוות שיפוט. אבל בכל מקרה, מדובר בשימוש בגישה ניאו-קונית, על מנת לנתח מהלך ניאו-קוני.
   על פי הניאו-קוניות, אגב, אין פסול ברמאות שיטתית – כל בדיוק האמריקאים, תחת ממשל ניאו קוני, פלשו לעיראק בתירוצים שקרים – ואכן יוסי לא פוסל את הרמאות השיטתית של ברק…

   • אמיתי סנדי הגיב:

     27 ביוני 2009 בשעה 19:22

     בהיותו שופט הוא גם הכפיף את פסיקותיו למדיניות של אותם יהודים והכשיר את רוב הטכניקות של טרור המדינה, כולל עינויים, הריסת בתים, סיכולים ממוקדים, הפקעת קרקעות והקמת התנחלויות,בניגוד לחוק הבינלאומי, כך שאין פה כל סתירה.

   • אדם קלין אורון הגיב:

     28 ביוני 2009 בשעה 12:33

     לא הבנתי את טענתך. האם אתה גורס שפקיד ציבור – או כל עובד בכל ארגון בירוקרטי שהוא – צריך לפעול לפי צו מצפונו בלבד? ברור שהכללים, התקנות והנורמות מחייבות את הפקיד באשר הוא פקיד.
     נניח, לדוגמה, שסטודנט שלי מגיש לי עבודה נוטפת גזענות כלפי יהודים אך מדויקת ברמת השליטה בחומר וההדגמה. האם עלי להוריד לו נקודות על כך שדעותיו אינן מוצאות חן בעיני? אם אינני עושה זאת, האם אינני ישר, ו/או לוקה בתאוות הוראה?

     שופט אמור ליישם את החוק, שלא הוא כתב. יש לו חופש פרשנות, כמובן, אבל שופט שיחליט שדעותיו שלו קודמות לחוק מועל בתפקידו. זכותו המלאה של אהרון ברק להחזיק בדעות משלו, וחובתו המלאה שלא לתת לדעות אלו להשפיע עליו (ככל שהדבר ניתן) כאשר הוא משמש בתפקיד ציבורי.

9. אביאבי הגיב:

   27 ביוני 2009 בשעה 15:44

   לא הבנתי סמולן, אתה "שמרן חדש"? חצי "שמרן חדש"? מתנגד ל"שמרנים החדשים"?

   • סמולן הגיב:

     27 ביוני 2009 בשעה 19:38

     מתעב את הניאו-קונים, אבל מקבל הרבה מהביקורת שלהם על השמאל האוטומטי, כך שאני כנראה חצי-שמרן.

10. רחביה ברמן הגיב:

    28 ביוני 2009 בשעה 1:33

    "גל הקסנופוביה הגדול בא *אחרי* החורבן. להזכירך, עד החורבן היהדות היתה דת מגיירת."

    אממממם, החצי ההללי שלה. מכיר י"ח דבר? שורה של תקנות שנועדו במכוון להפוך כל מגע פשוט עם נוכרי לטאבו. כמובן שרק השמאים נקטו בזה, אבל היו די הרבה מהם. הם אלה שהפכו בעיקר ל"קנאים".

    • TIBERIVS GRACCVS הגיב:

      28 ביוני 2009 בשעה 4:03

      למעשה העוינות הגדולה בהלכה כלפי זרים התחילה מתקופת גזירות אנטיוכוס והתגברה כל פעם שהקונפליקט עם המעצמה השולטת התפרץ.