אסיר ציון
מדינת ישראל ממשיכה להתעלל במרדכי וענונו, ובאמצעות התעללות זו להוכיח, שוב, שהיא מדינת-קסרקטין. אלי ישי, שמסתמן יותר ויותר כמרושע שבשרי ישראל, חתם היום (ב') על הארכה שגרתית של הצו האוסר על ואנונו לצאת מישראל.
מרדכי ואנונו נכלא ב–1986 ל-18 שנות מאסר, לאחר שביצע שירות מאין כמוהו עבור בטחונה של מדינת ישראל ופוצץ סופית את בועת העמימות. כטכנאי בקמ"ג, הצליח ואנונו לצלם ולהבריח את המתרחש בכור הגרעיני בישראל, מכר את כל הסיפור לסאנדיי טיימס הלונדוני, נחטף לישראל וריצה, כאמור, 18 שנות מאסר. אחרי זה, צריך היה להיות מטומטם במיוחד כדי להאמין לשקר הישן של שמעון פרס, "ישראל לא תהיה הראשונה להכניס נשק גרעיני למזרח התיכון".
בין לכידתו של ואנונו ושחרורו אירעו כמה דברים בעולם. בין השאר, במסמכים רשמיים של ארה"ב, מתייחסים לישראל כאל מעצמה גרעינית. ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, פחות או יותר חשף את תכנית הגרעין של ישראל. ועדיין ישראל רודפת את ואנונו.
ואנונו נחטף מרומא על ידי המוסד והובא לישראל, בה הועמד לדין באשמת ריגול חמור. הוא גם הורשע, אף שמעולם לא נפגש עם סוכן אויב ולא העביר את המידע שברשותו לשירות ריגול זר. השופט מאיר שמגר, בפסק דין מעורר מחלוקת, כתב שמסירת ידיעה סודית לעיתון בחו"ל "חמורה לא פחות ממסירתה לשירותי הריגול כולם".
בקוראך משפט כמו זה, אתה מתקשה להבין אם כותבם הוא נשיא בית המשפט העליון, או הפרקליט הצבאי הראשי – תפקיד שגם בו שימש שמגר. אחד הנזקים הגדולים של הריגול הוא שידיעה מסוימת, שצד א' מעריך כחשאית, איננה עוד חשאית, היא ידועה לאויביו, בעוד הוא אינו מודע לכך. אין ספק שואנונו עבר על האיסורים על הוצאת מידע סודי מישראל; מכאן ועד לריגול חמור, ארוכה הדרך.
לא בישראל, כמסתבר. חלק ניכר משנות מאסרו בילה ואנונו בבידוד, ויש להניח שהדבר הותיר בו את אותותיו. המדינה, כמובן, סירבה להעניק לו שחרור על תנאי לאחר שריצה שני שלישים ממאסרו, ונרשמה היסטריה במערכת הבטחון עם התקרב יום שחרורו. הופעלו לחצים על מערכת המשפט כדי שתשאיר אותו בכלא, למרות שריצה את עונשו.
למרבה המזל, הסמכות הזו – לכלוא אדם לתקופה בלתי מוגבלת, ללא בקרה משפטית – מוענקת בישראל לכוחות הבטחון רק ביחס לתושבי השטחים הכבושים. איתרע מזלו של ואנונו והוא נולד בישראל שבגבולות הקו הירוק, למשפחה יהודית. שאם לא כן, סביר מאד שהיה מוצא את עצמו במעצר מנהלי, שהיה מוארך מדי שישה חודשים.
אבל לואנונו, כל ישראל היא כלא. איש לא יעסיק אותו, ראשית משום שרוב מוחלט של האוכלוסיה רואה בו – בעקבות הסתה ארוכת שנים – כבוגד, ושנית משום שאף אחד לא ירצה את ההסתבכות עם הגוף האפל ביותר בישראל, המלמ"ב, שלעומתו נראה אפילו השב"כ כגוף שקוף וחובב אדם. הוא הביע שוב ושוב את רצונו לצאת מישראל, לצאת לגלות ולא לחזור. יש לו משפחה מאמצת בבריטניה. את קשריו האחרונים עם מדינת היהודים הוא ניתק כשהתנצר.
ומדי שנה, אוסר עליו שר הפנים לצאת את הארץ. התירוץ שקוף ברשעותו: לכאורה, עדיין מחזיק ואנונו – 23 שנים לאחר הפרסום – בסודות שטרם פרסם מהכור הגרעיני. אולי, אומרים לנו "מומחי בטחון", הוא מחזיק מידע שאפילו הוא עצמו איננו מודע לחשיבותו. אולי. מי יודע.
ועל "האולי" הזה אנחנו מקריבים, מדי שנה, לא רק את גורלו ושפיותו של אדם שכבר מיצה את כוס תרעלת עונשו עד תומה, אלא גם את התפיסה שישראל היא מדינת חוק; הרי חלק בלתי נפרד מן התפיסה הזו היא הידיעה שאי אפשר להמשיך ולהעניש אדם על אותה העבירה, לאחר שריצה את עונשו. הכל שווים בפני החוק, אך יש שווים יותר ושווים פחות: יש חוק לפורעי ההתנתקות, שעבירותיהם האלימות נמחקות מנהלית אף בטרם ריצוי עונשם, ויש חוק לאלה שהעליבו את מערכת הבטחון.
(יוסי גורביץ)
יוסי, למרות שאני מסכים איתך מאוד בעניין ריצוי העונש וחוסר-הדמוקרטיות שבהענשה נוספת לאחר מכן (הרי, הוא לא יצא מהכלא "על תנאי" — הוא ריצה את עונשו וחזר לחברה, נקודה.), אני לא מבין את הניסיון להפחית מחומרת מעשיו של ואנונו מלכתחילה; גם אם אתה חושב באופן פרטי שעשה שירות גדול לישראל בכך שניקב חור במסך העמימות שמנוהל על ידי המדינה בנושא הגרעין, זה לא הופך את מעשיו ליותר חוקיים (אם כי ניתן לדון האם הם "לגיטימיים".)
בתור אדם שעבר דרך המערכת הצבאית, אני מבין שיש מידע שישראל לא רוצה שיצא לאור. לא ש"שיצא לאור אבל שישראל לא תדע על כך", אלא שפשוט לא יצא.
ההחלטה אם להשאיר את המידע הזה באפלה או לא אינה החלטה של אדם פרטי, שלוקח את החוק לידיים, ולדעתי יש למדינה כל זכות להתייחס למעשיו כחמורים, במיוחד אם נתנו בהתחייבותו כעובד בכור אמון.
אני מסכים שלעיתים, על אדם פרטי שרואה עוולות מתרחשות, גם אם הן מתרחשות ב"מסגרת החוק", לקום ולעשות מעשה.
אבל בין זה לבין הצהרה שלא ביצע מעשה של "ריגול חמור", יש, כמו שאמרת, עוד דרך.
אין ספק שואנונו עבר עבירה, והוא צריך היה להיענש עליה באיזה שנתיים-שלוש מאסר. לא 18 שנים, ולא ההתעללות שמתרחשת עכשיו.
ריגול זה שבכוונת תחילה נכנסת כדי להשיג מידע, רימית ושיקרת והכל כדי לתת נשק למישהו נגד מישהו.
ואנונו חשף מידע שהפר חוזה עם המדינה מסיבות מצפוניות. זה לא חוקי אבל לא ריגול.
גם החטיפה מאיטליה לא היתה בדיוק חוקית ובטח ובטח מצבו הנוכחי.
אולי הסוד הגדול שוענונו יודע ושמערכת הביטחון כל כך חוששת שיצא החוצה הוא… שלמדינת ישראל באמת אין נשק גרעיני?
(-;
כמו שאמרת, הבן אדם כבר שילם את "חובו" לחברה.
כל עוד לא מוכיחים באופן חד משמעי שיש בהתרועעותו עם האחרים (אשר יהיו) "סכנה לביטחון הקיומי של החברה הישראלית " (באשר היא..), אין שום סיבה להמשיך ולרדות בחייו של אותו אדם. ואני אף חושב שכל כתבה נוספת בעיתון או התייחסות "פוליטית" מתחסדת מפיהם של "טליתות שכולן תכלת" מיותרת ואף יש בה משום הוצאת דיבה אפילו.
בנוגע לנושא אחר שהועלה, לעניות דעתי, אני לא חושב שיש מקום וטעם להשוואה של אופן הטיפול במקרה הנוכחי מול נוהל מעצרים של פורעי חוק יושבי חבל "הנחלה היהודית האבודה". כל מיקרה לגופו.
יוסי, משהו בלי קשר: אני מפנה אותך לידיעה שפורסמה הערב על דברים שאמר ליברמן בקנדה
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3735475,00.html
קשה להחליט אם לצחוק או לבכות ששומעים אותו מדבר על משטר מטורף שיורה באזרחיו ברחובות (מישהו אמר אוקטובר 2000?) ושאסור שלמשטר כזה יהיה נשק גרעיני….
אשמח אם תזכיר את זה אצלך.
לדעתי יש שני דברים שחשוב להעריך כשבאים לחשוב על עונשו האמיתי של ואנונו.
נושא הגרעין הוא נושא ביטחוני חמור מאד מבחינת מדינת ישראל. הוא משמש להגנה מפני הכרעה סופית של מדינת ישראל. ב-73, כאשר היה נדמה לגולדה שישראל עומדת להיות מוכרעת, מווחים שהאמריקאים גילו לפתע פעילות גרענית בישראל. הדבר הזה מן הסתם גרם לאמריקאים ללחוץ עלינו לעצור מתקפה גרענית, ומן הסצם גם לתגבר אותנו מיד באספקת נשק, והבטחה למשלוח עזרה שתאפשר הצלת ישראל.
מצד שני חשיפה של הנשק הגרעיני תתן לגיטמציה להכנסת נשק גרעיני למדינות אחרות, ותעמיד את ישראל בלחצים אדירים.
ואז בא אדם אחד מצפוניסט, ומחליט שעליו לחשוף שלישראל יש נשק גרעיני. הנזק שאדם אחד עשה למדינה שלמה, הוא עצום.
סביר בהחלט, שגורמי הבטחון יעשו הכל, כדי שאדם נוסף שיחשוב לעשות כזה מעשה, יחשוב אלף פעמים לפני שהוא עושה כזה דבר. מערכת הבטחון משתדלת לכן, לדעתי, לקבור את ואנונו בעודו בחיים, ולתת לכך פירסום (תודה יוסי). מסיבה דומה, לדעתי פולרד יושב עד היום בכלא האמריקאי (ונדמה לי שכותב הבלוג צידד בכך, בזמנו).
מי שחושב שמערכת המשפט אינה חלק מקליקה סגורה, שבה פועלות כלל האליטות, הרי הוא תמים, ושלא לומר אף גרוע מזה.
בקיצור, מבחינת העונש, הוא נראה לי מידתי בהחלט.
הבעיה היותר גדולה, היא שקבוצה אליטסטית קטנה, יכולה להנהל את המדינה, ולהעלים כל אחד מאתנו. במיוחד שבנושאי בטחון גם אין ביקורת עיתונאית….
אני חושב שזה יכול להיות פתח לשימוש לרעה…
למישהו יש הצעת קונקרטיות?
צודק, לאסור מייד את אולמרט.
בין השאר, כי בניגוד לואנונו פולארד הוא אכן מרגל. הוא העביר מסמכים אמריקניים חשאיים למפעיליו הישראלים (תוך שהוא גורף לא מעט כסף עבור כך, אגב). הוא לא הלך ופרסם את הקודים הסודיים של הצי האמריקני בעיתון.
לטל ירון – אם אני זוכר נכון ממאמריו של עקיבא אור (ואם עקיבא אור צדק), אז גם ההחלטה לפתח גרעין ישראלי (שיש לה, כפי שציינת, השלכות רבות על בטחון תושבי ישראל, וכו'), התקבלה על-ידי בן-אדם אחד (בן-גוריון) ולא על-ידי דיון של נציגי העם/דיון ציבורי/קבינט מצומצם כלשהו/וכו'.
נראה לי שקשה להדיוטות כמוני (לא ככלי רטורי, באמת נראה לי שקשה להדיוטות כמוני) להעריך האם זה כן או לא טוב לבטחון מדינת ישראל, אבל לצורך העניין אני לא יודע האם המשפט "הנזק שאדם אחד עשה למדינה שלמה, הוא עצום" נכון יותר לגבי וענונו (תשובה שתהיה נפוצה יותר, אני מניח) או בן-גוריון (תשובה שעקיבא אור היה נותן, לדוגמא, ובין היתר ניתן לבסס על טיעונים כמו שאתה העלית – לגיטימציה למדינות אחרות להכנסת נשק גרעיני, וכו').
בסופו של דבר מי שאמור לשלוט הוא החוק, לא האליטה שמחוקקת אותו, לא האליטה שהיא "המומחה היודע" ("גורמים בטחוניים"), וכו', ולכן קשה לי לקבל את ההצדקות שאתה מספק לכך.
ההצעה הקונקרטית שלי, לכן, היא לכבד את החוק, ואם אכן הציבור מגיע למסקנה (באמצעות נציגיו או שלא באמצעות נציגיו, ובהחלט תוך התחשבות במה שאומרים ה"גורמים הבטחוניים") שעל מעשה דוגמת המעשה של וענונו העונש צריך להיות חמור יותר, יש לחוקק את החוקים המתאימים.
הדרך היחידה למנוע מוענונו למסור מידע נוסף שאולי הוא יודע היא לאסור את יציאתו מהארץ, וזה ברור לכל אחד. משום שאם הוא לא ייצא מהארץ, הוא לא ייפגש עם אנשים מחו"ל. וכל עוד הוא לא נפגש פיזית עם אנשים שהגיעו ממדינת האויב הגדולה ביותר של ישראל – חו"ל – הוא לא יוכל להעביר להם מידע. אנחנו בשנת 2009, לא באיזה עתיד דימיוני שבו כל אחד יכול לשבת מול איזה מכונה עם כפתורים שלוחצים עליהם וזה שולח הודעות לאן שתרצה בעולם, ועוד בעתיד בדיוני והזוי שבו יש כל כך הרבה מסופים גלובאליים כאלו עד שהסיכוי שוענונו יוכל לתפוס אחד, או לשלוח מישהו מטעמו שיתפוס אחד אקראי לגמרה באיזה "אינטרנט קפה" (אינטרנט זו מילה שהמצאתי, לא חשוב המשמעות כרגע) ויעביר את המידע בשמו.
סתם, אנחנו כן חיים בעולם כזה! המסקנה ההגיונית היא אולי, שכל תשדורת שיוצאת מישראל דרך האינטרנט מבוקרת + שיש סוכנים בכל מקום שיכולים להתריע תוך שניה שוענונו (או כל מי שהוא בא איתו באיזשהו מגע) הולך להשתמש במסוף מחשב כדי להפיל את השדר + גם אנשים שבאים מחו"ל לכאן יכולים לא לצאת מפה ולהיות תחת מעקב, אם צריך.
כי אחרת כל הנחת היסוד של "יציאה מהארץ = סיכון בטחוני" היה די מטופש. אובדן חשיבות המיקום הפיזי בעידן האינטרנט וכו'.
אז אולי באמת..?
תגובה מצויינת. מה שעושה אלי ישי לוענונו הוא פשוט התעללות במי שכבר ריצה את עונשו , לא פחות. לדעתי זה גם קשור למה שמישהו כתב כאן על גזענות אשכנזית. ישי פשוט חייב להוכיח שהוא פטריוט יותר מהאליטה הביטחונית האשכנזית של ישראל ולכן הוא משתמש באמצעים שהחוק העמיד לרשותו כדי להמשיך להתעלל בוענונו.
רק להבהרה : מה שעשה וענונו הוא חמור ביותר ובכל מדינה אחרת לא היו טורחים להביא אותו לדין אלא היו מחסלים אותו במקום (כתבו פה כבר שמזל שהוא לא ערבי)
אבל מרגע שריצה את עונשו אי אפשר להמשיך לרדוף אותו יותר ולא משנה מה חושבים עליו באופן אישי.
לא הבנתי איך רגשי הנחיתות של אלי ישי מוכיחים את קיומה של גזענות אשכנזית דווקא, אבל שיהיה.
אוף טופיק:
יש בעיה ב-RSS שלך, מר גורביץ'. פעם הוא היה מציג את כל הפוסט, אבל עכשיו הוא לא מציג אף מילה מלבד הכותרת. לפחות תקציר, אם החלטת לוותר על כל הפוסט…?
מצטרף לשאלה. זה קורה גם באתרים אחרים תחת hehem.co.il, כך שמדובר לדעתי בתקלה טכנית או שינוי מדיניות גורף.
שינוי מדיניות? נראה שיש לנו מדיניות?
דברים כדורבנות.
ישוחרר מרדכי ואנונו!
תגובותיו של טרול ("ג. אביב" או מתחזה אליו) נמחקו.
"איתרע מזלו" ?