42 תגובות על ”המאיים הסדרתי“

1. דרור הגיב:

   30 באפריל 2009 בשעה 17:38

   שביט או שליט?

2. נועם הגיב:

   30 באפריל 2009 בשעה 17:49

   בוודאי התכוונת לכתוב "שביט" ולא "שליט" אי-אילו פעמים.

3. mosh הגיב:

   30 באפריל 2009 בשעה 17:53

   הרבה יותר גרוע אפילו: ארי שביט הוא רק הסימפטום. אותם אנשים (ליכוד, תומכי "תוכנית אלון") שבמשך שנים דיברו על החשיבות "הביטחונית" של הגולן והגדה המערבית, מחצצרים היום בסכנת הטילים הגרעיניים מאיראן. אותם אלה שמאמינים ב"עם לבדד ישכון", רצים לחפש בריתות בינלאומיות ואינטרסים משותפים עם הפריצים של העולם

4. שי "כבודו" הגיב:

   30 באפריל 2009 בשעה 18:34

   מה לגבי ביביהו ושטייניץ ימח שמם וזכרם שמעלים את מחיר הסיגריות במחטף כנקמה על הדלפת חוק ההסדרים?
   הייתי בטוח שאתה הולך להתעצבן על זה

   • mosh הגיב:

     30 באפריל 2009 בשעה 18:51

     כבודו צודק. שטייניץ זה תופעה בעייתית מאוד. כשארי שביט ייבחר לכנסת הוא יהיה שטייניץ. גם גלעד ארדן זה בעיה. יו"ר אל-סם. אולי צריך להחליף את השם של עלה ירוק? אל-תתערב: ללגליזציה ולהפסקת המלחמה בסמים

   • ניר הגיב:

     1 במאי 2009 בשעה 20:45

     "מעלים את מחיר הסיגריות במחטף כנקמה על הדלפת חוק ההסדרים" – אני מבין שהמדליפים התבררו כמעשנים כבדים? מזל שהם לא חובבי הטיפה המרה – לא הייתי עומד דומם מול העלאה נוספת של תעריפי הגולדסטאר!

     • שי "כבודו" הגיב:

       1 במאי 2009 בשעה 20:51

       http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3708314,00.html

       גורמים בשירות המדינה אומרים כי מדובר בתקנה שהייתה אמורה להיות חלק מחוק ההסדרים, אך לאחר שפרטי החוק דלפו ל-ynet והתפרסמו אתמול, הוחלט באוצר להחיל את התקנה באופן מיידי. זאת, כדי למנוע את מהומה ואגירה בשוק הסיגריות.

5. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

   30 באפריל 2009 בשעה 19:30

   אנחנו סופית מדינת צבא.
   http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3708336,00.html

   • ניר הגיב:

     1 במאי 2009 בשעה 20:46

     עצורים בהפגנה?? בלונדון זה לא היה קורה!

6. דודי הגיב:

   30 באפריל 2009 בשעה 19:44

   אם אני זוכר נכון (אני לא בטוח) הבלוג הזה קרא לתקוף את סוריה, מייד עם פרוץ מלחמת לבנון השנייה. זאת בידיעה, אני מניח, שלסוריה מאגר נרחב של טילי קרקע-קרקע קונוונציונלים ואחרים, שנסראללה יכול רק לחלום עליו.

   כך שלצאת נגד חוסר האחריות של שביט בתמיכתו במלחמה – נו, מילא.

   • ניר הגיב:

     1 במאי 2009 בשעה 20:32

     ראוי גם לציין ששביט מדבר על "מצור מדיני כלכלי" ולא על תקיפה צבאית של אירן.

     • אור ברקת הגיב:

       1 במאי 2009 בשעה 21:25

       מאיפה לקחת את זה? בכתבה מדובר רק על עימות. לאור התבטאויות העבר של שביט, למה החלטת שהוא מדבר על מצור כלכלי מדיני?

       • ניר הגיב:

         2 במאי 2009 בשעה 7:19

         לקחתי את זה מהמשפט במאמר שבו כתוב "אם לפני שלוש שנים היה אובמה מחליט להטיל מצור מדיני-כלכלי על טהראן, הוא היה משנה את פני ההיסטוריה."

         אני לא חושב שגם שביט תומך במהלך צבאי. עד כמה שקראתי תקיפה אוירית לא יכולה לפגוע בכל המתקנים (בלי להשתמש בנשק גרעיני) וברור שאובמה לא יכניס את צבא ארה"ב לאירן.

         • ג'ו הגיב:

           2 במאי 2009 בשעה 9:44

           לפינ שלוש שנים אובמה לא היה יכול להחילטי על מצור כלכלי כנגד אף אחד.

           • ניר הגיב:

             2 במאי 2009 בשעה 17:01

             המאמר שלו כתוב כאילו הוא מאמר מ 2012. אני מבין שעד עכשיו טרם טרחת לקרוא אותו?

7. יקי הגיב:

   30 באפריל 2009 בשעה 20:11

   כדאי להבחין בין הראיונות של ארי שביט בהם הוא מצליח לא אחת לדובב את המרואיין שלו לחשוף היבטים מעניינים בעלי ערך עיתונאי, לבין המאמרים הטרחניים ומלאי החשיבות של שביט שבאמת לא מעניינים אף אחד.

   • ניר הגיב:

     30 באפריל 2009 בשעה 20:54

     במחילה, יקי, אבל דווקא בראיונות שהוא עורך מתגלה שביט במלוא טרחנותו. סמוך עליו ששאלותיו תמיד ידבררו איזה "אנחנו," שטוף סנטימנטליות ואגריסיבי. תמיד הוא יזדעזע בשם איזה נאיוויות מדומה כל עת שמרואיין, נגיד עמוס אילון (שהראיון איתו הוא מופת שביטי), יעיז להציע שהקורדינטות שלפיו הוא מארגן את עולמו אינן לאומיות במובן הצר מצר של שביט. בשורה התחתונה, כשרונו של שביט, כמו של יאיר לפיד, הוא יכולתו לאשר לעצמו ולקוראיו שוב ושוב שאין מקום יותר חמים מהמרכז, לא משנה מה תוכנו. איכשהו, בראיונות, בהם כל זה מנותב דרך שאלות וסיכומי ביניים, זה יותר ברור מאשר בהצעות המדיניות חסרות האחריות של האיש. (ואגב: עבודה טובה, יוסי).

8. מני זהבי הגיב:

   30 באפריל 2009 בשעה 20:29

   עזוב את שביט. אין מביאים ראיה מן השוטים.
   מה שמעניין זה הידיעה הזאת והתגובות אליה:

   http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=nro20090430_77587

   אני מבין שמדובר ב"הטוש", ושהסיכוי למצוא שם מישהו שאינו חולם בסתר לבו על היעלמות המיסוי הפרוגרסיבי משול לסיכוי למצוא מצביעי ליכוד באום אל-פחם. אבל משהו אומר לי שגם כותבים שמאלנים-עלק ממדורי דעות יריעו להחלטה הזאת, שמבחינה סוציאלית, היא החלטה שמרנית לחלוטין.

   • אסף רזון הגיב:

     1 במאי 2009 בשעה 8:37

     זה נכון, אבל רוב האנשים לא מבינים את זה.

     ההכרה בהוצאות מטפלת (ובהוצאות משכנתא, למשל) היא בעלת כסות של הטבה "סוציאלית" מבורכת ("המדינה תעזור קצת בגידול הילדים") למרות שכפי שאמרת, בפועל היא רגרסיבית לגמרי.

     • דודו הגיב:

       1 במאי 2009 בשעה 9:45

       אני לא חושב שאני מבין, ואני מדגיש שזה לא נאמר בסרקזם. למה הכרה לצרכי מס בהוצאות כגון מטפלת בילד היא "רגרסיבית לגמרי"? על-פניו נראה שיש בה הגיון שוויוני מסויים, בעיקר כשמדובר בעידוד השוויון בין המינים, למרות שבהחלט סביר שאין לי את הרקע המתאים לשפוט.

       • mosh הגיב:

         1 במאי 2009 בשעה 9:58

         הכרה בהוצאות – זה עוזר למי שיש לו מספיק כסף להוציא; מעונות יום חינם מגיל 6 חודשים – זה מה שיאפשר לכל אשה לעבוד

         • מני זהבי הגיב:

           1 במאי 2009 בשעה 10:05

           ולא זו בלבד. ערך ההטבה הגלומה בניכוי הוצאה מסוימת ממס עולה ככל שעולה משכורתו של אדם. כלומר, מי שיש לו יותר, יקבל יותר, ומי שיש לו פחות יקבל פחות.

           • חרטא ברטא הגיב:

             1 במאי 2009 בשעה 16:07

             אני רק יכול לספר איך במרכז הרשע הקפיטליסטי, הידוע יותר בכינויו "ארצות הברית של אמריקה" זה עובד:

             כל שנה הנישום מדווח לרשויות המס על ההוצאה השנתית שלו לטיפול בילדים (כולל קייטנות קיץ) שמטרתם שמירה על הילדים. יש תקרה על הסכום המוכר לילד בשנה.
             מתוך הסכום הזה, הנישום מקבל החזר לפי הכנסתו. המינימום הוא 20% (לאלה עם הכנסה גבוהה) והמקסימום הוא 35%.

             לדוגמא, אם שילמת במשך השנה 5000$ למעון יום לילד אחד, 3000$ מתוך זה מוכרים לצורך מס. אם אתה מקבל יותר מ 43000$ בשנה תקבל זיכוי מס של 600$ אבל אם המשכורת השנתית היא 21000$, הזיכוי יהיה 1000$.

             בנוסף, בארה"ב אפשר לפתוח חשבון שבו אפשר לשים כסף פטור ממס עד 5000$ בשנה, אם הכסף מהחשבון הזה מיועד לחינוך ובריאות.

9. עופר הגיב:

   30 באפריל 2009 בשעה 21:54

   שאלה לא קשורה, יוסי:

   כתבת בזמנו שאתה מעוניין להעלות לאתר את ההרצאה שלך על מלחמת האזרחים האמריקאית?
   האם זה באמת עלה (או יעלה)? – לא הצלחתי למצוא

   • ygurvitz הגיב:

     1 במאי 2009 בשעה 11:36

     פשלה שלי. יש כבר קובץ, והוא אפילו הועלה לאתר, אבל הוא נפל בין הכיסאות. אשתדל למצוא אותו ולקשר אליו בהקדם.

     • עופר הגיב:

       1 במאי 2009 בשעה 23:02

       תודה..

10. אורית הגיב:

    1 במאי 2009 בשעה 8:26

    במקום לתקוף את שביט, הגיע הזמן לתקוף את "הארץ" שזהו בכיר כותביו.

    • דודו הגיב:

      1 במאי 2009 בשעה 9:57

      רותי סיני סוציאליסטית מידי.
      אור קשתי גם.
      גיא לשם, תמי ליטני ורונן זרצקי עזבו וחלק ניכר מהעורכים התחלף.
      שחר אילן יקר מידי.

      הארץ הופך די במהירות לדה-מרקר. נותר רק להינות ממה שנשאר כל עוד נשאר משהו.

      • עדיגי הגיב:

        1 במאי 2009 בשעה 17:04

        רותי סיני כותבת בכלכליסט…

11. ליאור גילדר הגיב:

    1 במאי 2009 בשעה 11:30

    לא כל כך קשור,
    אבל מה עם איזה מאמר סמי היסטורי לרגל חג הפועלים?
    משהו בין הרצאה של היסטוריון לבין מאמר פוליטי על מצב הסוציאליזם במזרח התיכון למשל.

    • ygurvitz הגיב:

      1 במאי 2009 בשעה 11:36

      לא חוגג, מצטער.

      • נמרוד אבישר הגיב:

        1 במאי 2009 בשעה 12:09

        מה, "עולם ישן עדי יסוד נחריבה" לא מעורר בך את כל בלוטות הרגש? 🙂

        • עדיגי הגיב:

          1 במאי 2009 בשעה 17:05

          מחריבים את העולם הישן כל יומיים בערך.

12. שלומי הגיב:

    1 במאי 2009 בשעה 11:37

    האם אני מודאג מהגרעין האירני? כן.
    האם אני מאמין באופציה צבאית ישראלית? לא.
    באופציה צבאית אמריקנית? כן, אבל הם לא רוצים.
    האם גרעין איראני יהיה סוף העולם? לא, אבלל הכללים ישתנו.
    האם ישראל צריכה לרכוש F35?, כן כי הוא חמקן וזה עליית מדרגה איכותית.

    ביי שלומי

    • עדיגי הגיב:

      1 במאי 2009 בשעה 17:06

      מה נעשה איתו בדיוק?

      • אור ברקת הגיב:

        1 במאי 2009 בשעה 17:28

        נרגיש חזקים חזקים. אבל ממש. גבר גבר.

        • אלעד-וו הגיב:

          2 במאי 2009 בשעה 9:54

          LOL

13. נמרוד אבישר הגיב:

    1 במאי 2009 בשעה 12:10

    אמרת את זה במשפט השני. אתה יכול להאשים רק את עצמך. (כל עוד מדברים ומקשרים לארי שביט, ארי שביט מנצח).

14. א.ה. הגיב:

    1 במאי 2009 בשעה 18:48

    שווה קריאה. אולי יעלה לכם חיוך:
    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1081938.html

    עד 2026(!) אהוד ברק מתכוון לחזור להיות ראש ממשלה.

    • ג'ו הגיב:

      2 במאי 2009 בשעה 9:40

      גם שמעון פרס.

    • אלעד-וו הגיב:

      2 במאי 2009 בשעה 9:57

      תשמע, יש לו מוח אנליטי

15. יאיר הגיב:

    6 במאי 2009 בשעה 6:58

    הביטוי האולטימטיבי לאישיותו העיתונאית (ואולי גם בכלל) של ארי שביט – http://www.haaretz.com/hasite/spages/867754.html
    הדיאגנוזה שלי – הוא עוד לא יצא מאושוויץ מצד אחד ועוד לא התעורר מחגיגות הניצחון ב-1967 מצד שני.