החברים של ג'ורג'

לא שמרני, פרימיטיביסטי

למה להתנגד להכנסת המשפט העברי לחוק הלאום? כי אנחנו מכירים את נפש בהמותינו

ידידיה שטרן ובני פורת פרסמו אתמול (ג’) ב”הארץ” מאמר שתומך בהכנסת סעיף המשפט העברי לחוק הלאום. יצוין לזכותם שהם מתנגדים לחוק כפי שהוא, ומציינים שהמטרה שלו היא “להעדיף את הערכים הפרטיקולריים היהודיים על פני הערכים האוניברסליים הדמוקרטיים.” עם זאת, הם לא רואים בעיה עם הכנסת המשפט העברי לחוק הלאום. הם טועים טעות מסוכנת.

שטרן ופורת כותבים ש”ההצעה הנוכחית מעתיקה (בשינויים קוסמטיים שלהערכתנו משמעותם זניחה) את הנוסח הקיים זה כבר בחוק יסודות המשפט משנת 1980, אשר לא הותיר כל חותם על המשפט הישראלי.” הם צודקים. מה שמעלה את השאלה למה מחזירים את הסעיף הזה דווקא עכשיו, שאלה שמיד אתייחס אליה. אבל קודם כל יש להתייחס לשאלה עקרונית יותר.

המשפט העברי, אליבא דשטרן ופורת, הוא “שמרני באופן קיצוני, ומתקשה לעדכן את כלליו ולערוך רפורמות מעת לעת. בבואו להציע חלופה לשיטות משפט מערביות, הוא משול לאצן המבקש להתחרות עם יריבים קלי רגליים כשרגליו אסורות בנחושתיים.” שטרן ופורת עשו לעצמם חיים קלים – לא רק בפתרון המשונה שלהם לבעיה, שלפיה “המשפט העברי מאריך חיים”; מה זה עוזר לנו? – אלא גם בעצם הצגת הבעיה.

כל שיטת משפט, להוציא “משפט מהפכני” – מושג שבמידה ניכרת נמצא בסתירה עצמית, ומטרתו להשוות אצטלה חוקית לאי החוקיות המובנית של מהפכה – היא שמרנית. היא מייצגת את הנורמות כפי שנקבעו בעבר. המשפט תמיד מתייחס לנורמות כפי שהיו, לא כפי שהן. זה לא בהכרח דבר שלילי. המשפט צריך להשתנות כשהחברה השתנתה, לא במהלך השינוי עצמו. המשפט צריך להיות מוכר וידוע לאלה שהוא חל עליהם; כדי שיהיה כזה, יש צורך במידה של שמרנות. משפט, כמו חוקה, לא אמור להשתנות בקלות.

אבל המשפט העברי איננו שמרני, הוא פרימיטיביסטי. לא פרימיטיבי, נדגיש, אלא פרימיטיביסטי: משפט שפונה במפורש ובמודגש לתקופת זוהר שלא התקיימה מעולם ומנסה לקבע אותה. ההלכה, שהיא גוף-גופו של המשפט העברי – במידה ניכרת, המונח “משפט עברי” הוא שם מסווה ל”חוק ההלכתי” – סגרה את שעריה. היא קבעה שהתורה, שלכאורה היא מייצגת, איננה בת שינוי; שכותבי התלמוד, שכתבו את עקרונות היסוד של ההלכה, אינם מסוגלים לשגות; ושאין אפשרות לחלוק עליהם. כלומר, קבוצה של שמרנים במאה השישית קבעו שדרכם היא הדרך ואין בלתה, ושמי שלא מקבל אותם יוצא מגדר היהדות. היסטורית, רוב היהודים העדיפו לצאת, אבל לא זה הנושא עכשיו.

למשפט העברי יש נקודת פתיחה אחת: ימות המשיח. אז אפשר יהיה לשנות את ההלכה. עד אז, יש רק לשמור על כלליה ולהתאים את המצב המשתנה אליהם. יש רכב מונע בערה? השאלה היא האם בהפעלתו יש עבירה על אחת מל”ט המלאכות האסורות בשבת, או שיש בכך אפשרות של מראית עין של עבירה כזו.

אנחנו לא חיים יותר במאה השישית. המשפט העברי היה שמרני אפילו ביחס לתקופתו – בשורה של שאלות, כמו שאלת העבדות ומעמד הנשים, המשפט הרומאי מתקדם יותר – אבל למשפט העברי אין אפשרות לעדכן את עצמו. הוא לא יכול לומר, כמו המשפט המערבי, שהתפיסה שראתה בנשים “קלות דעת” היתה שגויה. בהתאם, הוא לא יכול לומר שנשים כשירות לעדות או, חס וחלילה, לדין. ועל היחס שלו ללא-יהודים ולהומוסקסואלים מיותר להרחיב את הדיון. כשרבנים מתקשים להתיר לנשים ללמוד גמרא, גם כשהם בחוגים עאלק-מתקדמים, הסיבה לכך היא שההלכה איננה מסוגלת להשתנות; שעצם השינוי מוציא אותך מגדר ההלכה.

חשוב להזכיר שוב שהמהפכה במעמד האדם – התפיסה שנשים הם אדם, שלא-לבנים הם אדם, התפיסה שגם אנשים עניים יכולים להיות בעלי זכות הצבעה, ההבנה שהמדינה צריכה להוציא את עצמה מחדר המיטות – היא צעירה מאד במונחים היסטוריים. לשחורים יש בפועל זכות הצבעה כ-50 שנה; לנשים, כ-100 שנים; והומוסקסואליות היתה עבירה פלילית רק לפני 30 שנים. המשפט המערבי השתנה, כי הוא תמיד נתפס ככלי של החברה. החברה השתנתה, ואחרי שעבר קצת זמן גם המשפט הלך בעקבותיה. זה משפט שמרני.

המשפט העברי מסרב להשתנות. הוא מנהל מלחמת מאסף נגד הקידמה. הוא לא שמרני; הוא מנסה להחזיר אותנו אחורה, למאה השישית המדומיינת. הוא משמש בעיקרו ככלי פוליטי של מי שרוצה לבצע ריאקציה בחברה היהודית.

וזו בדיוק הסיבה שאסור להכניס אותו לחוק יסוד. אנחנו מכירים את הבהמות הרלוונטיות, ואנחנו מכירים היטב את נפשותיהן. כשאיילת שקד רוצה, אחרי 40 שנים שבו המשפט העברי היה אות מתה, להכניס אותו בדלת הראשית, היא שורקת שריקת כלבים לשופטים חובשי הכיפה שנמצאים במערכת.

החוק אומר שהוא יחול רק על מקרים שבהם אין תשובה במשפט הישראלי הקיים לשאלה שניצבת בפני השופט. קשה לחשוב על שאלה שאין לה תשובה אלא במשפט העברי – ואז אתה נזכר שרגע, יש לנו מושג למה הוא משמש. בשנת 2009, בא לפני השופט חובש הכיפה מקרה פשוט: אברך מיוחס דרס קופאית אתיופית, שניסתה למנוע ממנו לצאת מחניון מבלי לשלם. לא חסרים תקדימים במשפט הישראלי לבעיה שגרתית כזו. אף שהתקדימים היו לעיני השופט דרורי, הוא החליט לנצל את המשפט העברי. הוא פסק שמאחר והאברך התנצל בפני הנדרסת, ומאחר והרמב”ם אומר שחרטה כנה והתנצלות די בהם, הוא לא יעניש את הדורס ואף לא ירשיע אותו.

השערוריה שהגיעה בעקבות פסק הדין של דרורי מנעה ממנו את המינוי המיוחל לבית המשפט העליון, שגם כך יש בו יצוג יתר לשופטים אורתודוקסים. זו הסיבה ששקד ודומיה דוחפים עכשיו את המשפט העברי לגרוננו: הם רוצים ששופטים כמו דרורי יוכלו להתקדם ושפסקי הדין שלהם ייחשבו ללגיטימיים. המטרה של הכנסת המשפט העברי היא להפוך את המדינה עוד יותר לאורותודוקסית.

חשוב להדגיש שוב: כשדרורי ישב בדין, עמד בפניו המשפט הישראלי כולו. הוא זרק אותו הצידה וחזר למחוקק מהמאה ה-12. דרורי עדיין יושב בבית המשפט המחוזי בירושלים. הוא לא ננזף ולא הודח. הלגיטימיות של משפט עברי, ועוד הכנסתו בחוק “הלאום”, תעודד שופטים אחרים ללכת בעקבותיו. זה יכול להתחיל בדברים קטנים – מזכיר בית משפט שיוודא ששופטים לא יהודים לא ישבו בדינם של יהודים, כי ההלכה אוסרת על כך – ויכול להגיע למקומות מסוכנים הרבה יותר, כמו העדפה של יהודים אורתודוקסים על פני חילונים או לא יהודים.

לא, תודה. אנחנו מכירים את נפש הבהמה הפרטיקולרית הזו.

הערה מנהלתית: מאז הפוסט האחרון התקבלו מספר תרומות בקרן הבעת הרצון הטוב והתודה. אני רוצה להודות בזאת לתורמים.

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter
  • Meni Zehavi

    נו טוב. אם סעיף המשפט העברי בחוק יסודות המשפט מ-1980 לא הניב שום פסק דין ראוי לציון, אז סעיף דומה בחוק הלאום החדש בוודאי ימיט עלינו אסון לאומי כמו פסק הדין ההוא של השופט משה דרורי בפרשת האברך והקופאית. לוגיקה מופתית, אין מה לומר.
    לא שאני מתלהב מההלכה או מחבב את משה דרורי, אם כי בתור ניסיון משעשע, אפשר לציין גם פסקי דין אחרים שלו – למשל, פסק הדין הקובע "שחיוב בעל לשלם מזונות זמניים לאשתו לא נועד רק כדי למנוע 'חרפת רעב', אלא כדי לשמור על רמת החיים שקדמה לסכסוך". (אני בטוח שתומכי השוויון יתרעמו על פסק הדין הזה, שכוחו התקדימי רב יותר מפסק הדין בעניין האברך, בחמת זעם; מה, לא?)
    אבל בין דברי הביקורת שאפשר, וראוי, לומר על ההלכה, שאלת צבע עורו של אדם אינה תופסת מקום משמעותי כלשהו. ההשתייכות לציבור היהודי, או רמת שמירת מצוות הדת, אינה נקבעות לפי צבע עור. הגזענות כלפי שחורי עור, שלמרבה הצער קיימת בישראל, אינה מגיעה אלינו מספרי ההלכה; לכל היותר, יש לה סימוכין מוגבלים בחלקים הנידחים יחסית של הגות יהודית ימי-ביניימית. הניסיון להתנגד להלכה ולדבר אמריקאית תוך כדי כך (עם אזכור הבעיה ההלכתית הידועה של זכות ההצבעה לשחורים) הוא הגיוני כמו ניסיון לשחק כדורסל במגרש כדורגל.

  • Tom Elkayam

    אני מסכים לחלוטין שאין ממש מקום במסגרת ירידה מודרנית למשפט העברי, עם זאת המאמר הזה כמעט שכנע אותי לשנות את דעתי.
    ״השופט חובש הכיפה״? באמת? אפשר לכתוב ״השופט היהודי״ וזהו.

    • ygurvitz

      רוב היהודים אינם חובשים כיפה. גם לא בארץ. חבישת כיפה היא הצהרה על אידיאולוגיה שבבסיסה המדיני עומדת התפיסה שאת המדינה הנוכחית יש להחליף בתיאוקרטיה.

    • …לא? לא כל מי שמגדיר את עצמו יהודי, או אפילו יהודי ע"פ ההלכה, בהכרח מחזיק באידאולוגיה אורתודוקסית. זה אחד הקטעים הכי מעיקים של אורתודוקסים, להתבכין על אנטישמיות כאילו שמתקיפים את כל היהודים באשר הם ולא את האידאולוגיה הרעילה שלהם.

      • Shirkhan

        די תפסיק. אתה מקלקל לפפה שלנו את טקס הצווחות והכרכורים החביב עליו, של ״אנטישמיות! אנטישמיות!״, שבדרך כלל מגיע כמה ימים אחרי שהוא מגן על טראמפ, הניאו-נאצים שיושבים אצלו בקבינט וחופש הביטוי של אלה שרוצחים בשרלוטסוויל.

        • Tom Elkayam

          זיזי, החלפת שם?
          למה לכל רוחות לבחור בשם של נמר פחדן שונא אדם עם צלקת שחורכת את נפשו המעוותת?
          אתה מנסה לאמר לנו משהו?

          • ygurvitz

            מספיק עם זה.

          • Meni Zehavi

            יוסי, מה יהיה עם התגובות הנעלמות? העובדה שחלק ניכר מהן אלה תגובות שלך היא אירונית משהו…

          • בוקי סרוקי

            מי זה זיזי? החבר הדמיוני שלך, תום אלקיים?

          • Z420

            כרגיל, אתה טועה בגדול. גם אם זה היה נכון, עדיף נמר של קיפלינג על צפרדע של באנון.

      • Meni Zehavi

        מה זה "אידיאולוגיה אורתודוקסית"? איך יודעים מי מחזיק בה? אתה באמת רוצה להכשיר או לפסול בני אדם לתפקידי שיפוט לפי מה שאתה מניח שהוא אמונתם?
        הקטע הכי מצחיק הוא שאין שום צורך להמציא גלגל. במדינת ישראל יש לא מעט שופטים הרואים את עצמם כיהודים דתיים והנתפסים כך ע"י סביבתם. אפשר לקרוא את פסקי הדין שלהם. אין שם שום דבר משמעותי יוצא דופן ביחס לפסקי הדין של שופטים שאינם דתיים או, רחמנא ליצלן, אינם יהודים. איך גרסה חדשה של חוק מ-1980 תשנה זאת?

        • בוקי סרוקי

          כששופט פוסק שדי לאברך מיוחס להתנצל על דריסת קופאית כי ככה הרמב״ם כתב במאה ה-12 – זאת אידיאולוגיה אורתודוכסית, ובהחלט ראוי לפסול את השופט.

          • Meni Zehavi

            אילו היית מחפש אזכורים של הפרשה בגוגל, היית רואה שכל עניין הסליחה נכנס לתמונה רק אחרי שהשופט החליט להמיר את הדיון הפלילי בהליך גישור בין הצדדים. סמכות השופט לבצע המרה כזאת היא דווקא רעיון לא רע, השימוש באופציה במקרה הזה נראה בעייתי, אבל איכשהו, לא נראה לי שצמד המילים "הליך גישור" מופיע אצל הרמב"ם. כלומר, השופט קיבל החלטה שהייתה בסמכותו, וקישט את החלטתו בפרפראות מהנשר הגדול. החלטה תמוהה, כאמור, שביהמ"ש עליון ביטל אותה בהמשך, אבל צריך להיות עיוור כדי להניח שעצם ההחלטה נובעת מפסק הלכה כזה או אחר או מ"אידיאולודיה אורתודוקסית", ולא מסטראוטיפים חברתיים הנפוצים בישראל של תחילת המאה ה-21.

      • Tom Elkayam

        אתה טענת כרגע שאסור למנות יהודים לתפקידי שיפוט משום שהם דתיים. זו אנטישמיות.

        מדהים שהומו מסוגל לשכוח כלכך מהר איך זה שחלק מהאישיות שלך משמש נגדך. או שמאשימים אותך שאתה לא מסוגל להפריד בין חייך האישיים לבין העבודה שלך.

        תתבייש לך.

        • ygurvitz

          האם אדם שאומר בכל בוקר "ברוך שלא עשני גוי" ו"ברוך שלא עשני אשה" יכול לשבת בדינם של לא יהודים ונשים?

        • בוקי סרוקי

          פיהוק גדול מאוד. לא לגמרי ברור עם הטיפשות שמשתקפת מכל תו ותג בתגובות שלך נובעת מקשיי קריאה (הרי ענו לך למעלה), או מרמת משכל נמוכה במיוחד. מאידך גיסא, זה לא ממש מעניין.

          • Meni Zehavi

            אתה יכול לפהק עד מחר. אמונה דתית היא חלק מאישיותו של אדם, ומסתבר שהיא חלק חשוב למדי. ניסיונות לגרום לאנשים באופן פעיל לזנוח את הדת הצריכו תמיד רודנות רצחנית. אתה מוכן לפסול המון אנשים, יהודים במקרה, מלמלא תפקידי שלטון מסוימים בשל אמונתם (שאתה גם לוקח לעצמך את הסמכות להיות פרשן מוסמך שלה). תקרא לזה אנטישמיות, תקרא לזה קולטורקאמפף, תקרא לזה קובפפה אם אתה רוצה. אותו זבל.

            • ygurvitz

              מאחר וכבר יש פה קולטורקאמפף, לגמרי לא יזיק שגם הצד השני יתחיל להלחם.

        • "אורתודוקסים שופטים לפי ההלכה במקום החוק החילוני האזרחי כנדרש מהם, אי־אפשר להחזיק אותם ככה בתור שופטים"
          "אנטישמיות!"
          "לא כל היהודים, אלה מביניהם שמחזיקים באידאולוגיה מסוימת"
          "אנטישמיות! אתה פוסל יהודים כי הם מחזיקים באידאולוגיה!"
          אתה רציני עכשיו?

          וד"א, אני ביסקסואל, לא הומו, ובניגוד ליהדות אורתודוקסית להיות להט"בי זו לא אידאולוגיה.

          • Tom Elkayam

            אנא הסבר לי כיצד אתה יודע שמישהו אורתודוקסי? על פי הכיפה?

            אם הייתי להטב הייתי נעלב. תאוריה קוויריות היא אידיאולוגיה וחצי. אם אתה מוכן לפסול דתיים, אני חושב שזה תופס גם לשופטים קווירים

            • Z420

              אז אולי בבקשה אפשר גם לפסול מרוקאים עצבניים? הרי האליל שלך, טראמפ, חושב ששופטים ממוצא מקסיקני לא ראויים לשפוט את הוד לבנבנותו. הצביעות שלך נלעגת, הדוד תום.
              מה יכול להיות אלים ודכאני בשופט קווירי? איך העדפותיו המיניות או האקדמיות יכולות להזיק למשהו? את מי הוא מסכן?
              עומת זאת שופט הפועל על פי כללי השריעה היהודית ולא על פי כללים וערכים אזרחיים ומודרנים הוא בהגדרה מסוכן לחירויות הפרט, מסוכן להומואים, מסוכן לנשים, מסוכן ללא יהודים, מסוכן ליהודים מזרמים אחרים וכו׳.
              כמובן לא צריכה להיות בעיה עם שופטים אורתודקסים כל עוד הם מבינים שאין לערבב את אמונותם הפרטית עם השירות הציבורי לאזרחים.

              • Meni Zehavi

                מה יכול להיות אלים ודכאני בשופט קווירי? למשל, נטייתו להתעלם מהתעללות בילדים במשפחות חד-מיניות כדי לא לפגוע בדימוי הציבורי של משפחות כאלה.
                אני לא אומר שאני מסכים עם החשד הזה. אני אומר שכאתה לא אוהב קבוצה מסוימת של אנשים, קל מאוד למצוא סיבות למה אסור לסמוך עליהם, צריך למנוע מהם תפקידי שלטון, ושאר ירקות.
                דרך אגב, לשופטים יש מרחב משמעותי להפעלת שיקול דעתם. המרחב הזה מוגבל, החוק חל גם עליהם, והם אינם יכולים למתוח אותו כרצונם (כפי שגילה, בין היתר, משה דרורי בפרשת האברך וקופאית). אבל יש מרחב, ושיקול דעתו של שופט אורתודוקסי יושפע, מן הסתם, גם מאמונותיו ומאורח חייו. עדיין, לפחות בישראל, אין מתאם ממשי בין מידת אדיקותם הדתית של שופטים לנטייתם לפגוע בחירויות הפרט.

                • Z420

                  נו, באמת. אתה מתחיל להשמע הזוי כמו התאום האידיאולוגי שלך, אלקיים. אתה יכול להביא דוגמאות לשופטים קווירים שעשו כזה דבר? על משהו בשיח הקווירי שמצדיק כזה דבר? (ולא, יאנאפוליס זו לא דוגמה).
                  לעומת זאת ההלכה היהודית מצווה לסקול הומואים, מתייסת לנשים כסחורה, וכמובן אינה שווינית לבני דתות אחרות. זה מצוי בהלכה היהודית, כתוב שחור על גבי לבן בכתבים הקנוניים ביותר בהיסטוריה האנושית. שופט שמתכוון לשפוט על פי ההלכה האורתודוקסית הוא רעל בחברה דמוקרטית מודרנית. לסוגיה עם מי השופט שוכב אין נגיעה לעבודותו. האיום הוא רק כאשר מכניסים את הכנסיה לעניינים אזרחיים כפי שעשה לכאורה דרורי, או כמו בחירים ממנו: ביבי, טראמפ או פאנס.

                  • Meni Zehavi

                    יאנופולוס אמר משהו בנושא?
                    תיקים הנוגעים ליחסים בתוך משפחה הם בד"כ תסבוכת איומה. אפשר בקלות לקחת את המידע, לעביר אותו דרך פילטרים של הדעות הקדומות שלך (וכאלה יש לכל אחד), ולהפוך את הכל לשערוריה עסיסית. תשאל את ריצ'ארד סילברסטיין.
                    עכשיו תראה, לי אין דבר נגד החד-מיניים. אבל להמון אנשים דווקא יש, והם יקפצו על כל בדל מידע או חצי שמועה. אתה יכול לצרוח עד מחר שהם נמצאים בצד הלא נכון של ההיסטוריה, או משהו. בסוף הקול שלהם שווה בדיוק לזה שלך בעסה.
                    אז הדרך הטובה ביותר למנוע אפליית אנשים בשל אורח חייהם (והדת היא אורח חיים, לא פחות מנטייה מינית כזאת או אחרת) היא, ובכן, לסרב לכל אפליה מסוג זה. הפרדת הדת מהמדינה היא פתרון טכני, אחד מני כמה אפשריים (בבריטניה, למשל, אין הפרדה כזאת). סירוב עקרוני למנוע הגבלת זכויות האזרחים בשל דתם חשוב הרבה יותר.
                    אה, וההלכה היהודית מצווה לסקול הומואים במצב מסוים מאוד, וכל יהודי דתי בעל השכלה משפטית יסכים שהמצב הזה אינו יכול להתקיים במציאות הנוכחית. וההלכה אינה מתייחסת לנשים כסחורה. המשנה והתלמוד מדברים אמנם על דרכים בהן האישה נקנית, אבל מה שגבר "קונה" בפועל בטקס הנישואין מבחינת ההלכה הוא סט מסוים של זכויות ביחס לאשתו. הפתעה: אם אתה מתחתן בפני שופט בארה"ב, אתה "קונה" סט זכויות דומה, למרות ששם לא משתמשים במונחי קניין.

              • Tom Elkayam

                למשל לכפות על משהו להכין עוגה לחתונה קווירית. ככה בקטנה

                • Z420

                  זו כמובן אפליה ושנאה פסולות. אולי הם לא רוצים לאפות גם ליהודים או לשחורים או לערבים? אין מקום לשכמותך בחברה בריאה.

                  • Tom Elkayam

                    לא זו לא אפלייה, בור.
                    זו כפייה באלימות, כמו שאתה אוהב, הרבצת למישהו היום כבר?.

                    • ygurvitz

                      די. זו התראה אחרונה.

                    • Tom Elkayam

                      אני חושב שאתה מעט חד צדדי.
                      אבל זה הבית שלך, מקבל באהבה.