החברים של ג'ורג'

מצטערים, שמעון

לשמעון שיפר נמאס לשמוע על הכיבוש. גם לי, האמת. אבל מה אפשר לעשות?

נתחיל בקליפ קצר:

לפרשן המדיני הבכיר שמעון שיפר נמאס לשמוע על הכיבוש. אין לו כוח לזה. האמת, אפשר להבין אותו לגמרי. פחות או יותר כל מה שצריך להיאמר נאמר כבר בשנות השמונים, במיוחד בשנות האינתיפאדה הראשונות והאיומות. הרבה אנשים מדברים בעשור האחרון על פתרון המדינה האחת, אבל מירון בנבנישתי (נישתי, בטח לא שמעת עליו) כתב על כך כבר ב-1988. מבחינת האמנות, מאז נורית גלרון שמתחננת “אל תספר לי על ילדה שאיבדה את עינה,” והקינה של חווה אלברשטיין “עד מתי יימשך מעגל האימה? רודף ונרדף, מכה ומוכה – מתי ייגמר הטירוף הזה?” לא נוסף שום דבר חשוב באמת.

אז כן, אפשר להבין את חוסר הסבלנות של שיפר לנושא. כל מה שנוסף, הרי, הוא עוד דוגמאות, עוד תקריות, עוד נפגעים באפוס שהעיקרים שלו נכתבו כשהח”מ היה נער. גם אני, חייב להודות, הייתי מעדיף לא לקרוא עוד על הנושא. גם הייתי רוצה לשחרר מהמוח פרטים שמסרבים להרפות ממנו, כמו הילד בן החמש, קיטע שני ידיו, שנעצר על ידי חמושינו האמיצים בעוון ידוי אבנים. כמו הילד הרנדומלי, מתחלף ונטול שם לכל פרט לבני משפחתו ששום דבר אחר לא ייחרט בזכרונם, שחמושינו הורגים מדי שבוע בערך. על האכזריות היומיומית שחווים מדי אלפי משפחות בגדה המערבית בזמן שחמושינו מבצעים בהם את תרגילי הפגנת הנוכחות שלהם. על הרשעות הביורוקרטית שמאפשרת גזל זוחל של אדמות, על הטרור החקלאי השגרתי שמטרתו לוודא שפלסטינים לא ישובו לעבד את אדמתם כדי שמתנחלים יוכלו לטעון אחר כך שהיא בלתי מעובדת ופקידים במנהל האזרחי יעבירו אותה אליהם ושופטים יפסקו שהנושא מסובך ואולי היה מקום לעתירה אבל היה שיהוי בלתי סביר.

כן, אפשר להבין. עייפה נפשנו להורגים. אבל אי אפשר לא להסתכל. אין לנו הפריווילגיה לא לדבר על הכיבוש.

אני כותב בעברית, אל בני אומה שמזמן ויתרה על המוסריות והפכה את התכליתיות לדבר היחיד שיש לדבר עליו. מוסריות זה לשמאלנים. נגיע אליה אחר כך, אבל ראשית נדבר על הפרקטיקה. הכיבוש הוא המפעל הגדול ביותר של ישראל. מושקעים בו יותר משאבים מאשר בכל פעולה אחרת של המדינה מיום הקמתה. לעולם לא נוכל לחשב כמה כסף טבע בגבעות הגדה המערבית כדי להפוך את הסיפוח הזוחל לעובדה בשטח. לא נוכל לדעת כמה מיטות בתי חולים לא נקנו, כמה כיתות לימוד לא נבנו, כמה כסף לא הועבר לנזקקי החברה. חלק ניכר מהכספים מוחבא בסעיפים נסתרים בתקציב, מוגנב דרך תקציב חברת החשמל ודרך יחידות מנהליות מסתוריות. אבל הרמטכ”ל אמר לאחרונה שיותר ממחצית הפעילות של הצבא היא בגדה המערבית, וצה”ל הוא סעיף התקציב הגדול ביותר שלנו (היום דווח כי שר הבטחון מתכוון לבטל את הקיצוץ בשירות החובה, ושהוא רוצה עוד תקציבים).

לא רק שמחצית הצבא עסוקה בגדה המערבית: אין לישראל אויבים נוספים. ירדן היא בעלת ברית. מצרים היא בעלת ברית דה פאקטו. סוריה יצאה מהמשחק, לבנון מעולם לא היתה בו. כל הדיבורים על גשר יבשתי איראני מהים הכספי לים התיכון מטשטשים את העובדה שספק אם יש אוגדה איראנית סדירה אחת בסביבתנו. נניח עכשיו לעובדה שזה מזלנו הגדול: ספק רציני אם חיילי השוקולד שהתרגלו לפשוט על בתים ולעצור ילדים היו יודעים להתמודד עם אויב אמיתי, כזה שלא רק יורה אלא פועל במסגרת פלוגתית ועם סיוע ארטילרי ואווירי.

על ההוצאה הכספית וההשקעה הצבאית, נוסף הנזק הבלתי ניתן לכימות שנגרם לחברה הישראלית כאשר מדי שנה משתחררים אליה גברים צעירים שנתנו למדינה את מיטב שנותיהם וחזרו אליה כשהם סובלים מפוסט טראומה. מחלות נפשיות הן סיכון בריאותי שמרבים לא לחשב אותו, פשוט משום שקל יחסית להתעלם ממנו. אבל הוא שם, מתקתק לאיטו וגורם הוצאות בלתי צפויות ובלתי ניתנות לשיעור הן לסובל, הן לסביבתו והן למשק.

יתר על כן, אף שהשליטה הצבאית הישראלית מוחלטת, עד לרמת מעצרם של אנשים שלא תכננו פיגוע אלא עשויים לתכנן פיגוע בעתיד, ישנה בכל זאת אפשרות כי מפגעים פלסטינים יצליחו – למרות עליונות טכנולוגית חסרת תקדים – לגרום נזק פיזי לישראלים. הצורך למנוע הצלחות כאלה צפוי, לאור נסיון 50 השנים האחרונות, לבלוע עוד ועוד משאבים, צבאיים וכלכליים.

בקיצור, מאחר והכיבוש הוא עיקר פעילותה של הממשלה הישראלית, מן הנבצר הוא לאזרח ישראלי מודע ועירני להפסיק לדבר על הכיבוש. פוליטיקה היא ניהול המדינה, והכיבוש הוא מרכיב קריטי בפוליטיקה הישראלית. אז כן, הרבה יותר מעניין וסקסי לדבר על ההתפתחות האחרונה בחקירות נתניהו, אבל על הכיבוש חייבים לדבר. כמו על הדברים הלא מעניינים האחרים, כמו כלכלה, פנסיה, בריאות וכו’ שכתבים פוליטיים מעדיפים לזנוח למען דיווח מתלהב מהסיבוב האחרון במירוץ הסוסים הפוליטי. כן, מה שעשו חמושינו הלילה חשוב יותר מהתמרון הפוליטי האחרון של בוז’י הרצוג (נשבע לכם שהיה אחד כזה פעם).

ואחרי כל זה, אם נשאר איתי יהודי ישראלי בכל זאת: מזה 50 שנה אנחנו מנהלים דיקטטורה צבאית על אוכלוסיה מתקוממת. יש מיליוני בני אדם שלא חוו חיים אלא תחת כיבוש ישראלי. המדינה הישראלית גורמת סבל עצום למיליוני בני אדם מעצם שליטתה בהם. אדם לעולם איננו כלי אלא תכלית, גם אם לרוע מזלו נולד פלסטיני תחת הדיקטטורה הישראלית. כל לילה של פשיטות ישראליות, כל פלסטיני שנורה על ידי חמושינו האמיצים עם או בלי סיבה, מגדיל את מעגל האיבה והשנאה ואת הקושי להחלץ ממנו. שיעור הפוסט טראומה בחברה הפלסטינית מטורף. אם המטרה שלנו היא להשאיר אחרינו עולם טוב יותר, אין לנו את הפריווילגיה לא להתעסק בכיבוש. יחשוב על כך שמעון שיפר מה שיחשוב.

הערה מנהלתית: מאז הפוסט האחרון התקבלה תרומה בקרן הבעת הרצון הטוב והתודה. אני רוצה להודות בזאת לתורם. אני רוצה להתנצל על העדר הפוסטים בשבוע האחרון: הייתי זקוק לחופשה וארבעה ימי רביצה ובישול הועילו מאד.

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter
  • עדו סוקולובסקי

    האמת היא שאם רוני דניאל למשל היה עושה את תפקידו ככתב צבאי הוא היה יוצא בסדרת כתבות על ההשפעה שיש לכיבוש על רמתו של החייל הישראלי. וכך גם כתבים לענייני כלכלה, בריאות וחקלאות היו צריכים כל אחד בתחומו לסקר את ההשפעה ולקבוע איך היינו נראים היום בלי הכיבוש.

  • Meni Zehavi

    יוסי צודק, כמובן. אבל אולי אני אומר את זה כי אני יודע מי זה מירון בנבנישתי, וואללה, אני חושב שהפתרון שהוא מציע אינו אלא פנטזיה.
    בעצם, זה לב הבעיה: אלה המתמידים בהתנגדותם לכיבוש מאמינים כנראה שבני האדם טובים ביסודם, בלי הבדלי דת, מוצא ומין, ואם רק נשחרר את הפלסטינים מהכיבוש (במדינה אחת או בשתי מדינות), נחיה כולנו בשלום ושלווה, ונמר עם גדי ירבץ. לא רק שהם מאמינים בכך אלא בתקופה מסוימת, לפני 25 שנה בערך, הם גם שכנעו בכך את רוב הציבור בישראל. מה קרה אחר כך, כולנו יודעים.
    אני לא אומר את זה כדי להטיל אשמה, חלילה, אני לא אוהב להטיל אשמה באופן כללי. אני אומר את זה בעיקר כדי להבהיר שציפיות אוטופיות הן יועץ רע, שבני אדם הם ייצורים מורכבים ואפלים למדי, ושהיפרדות מהפלסטינים נחוצה לנו לא רק ולא בעיקר כדי לשחרר אותם מהכיבוש — המדיניות של ישראל קיימת קודם כל עבור הישראלים, המדיניות של ארה"ב קיימת קודם כל עבור האמריקאים, ככה זה — אלא כדי לשחרר אותנו מלהיות כובשים. זה חרא של עיסוק להיות כובש: גם יקר, גם משחית וגם חסר תוחלת.

    • Gilad Hablani

      אם נמר עם גדי ירבץ, אז או שאנחנו הנמר או וואחד גדי אחושרמוטה חמוש ועוצמתי. מוזר שמישהו חושב שהפלסטינים מהווים כזאת סכנה, אחרי הכל הם האוייב הכי פחות חמוש שהיה לנו

      • Shimi

        הפלסטינים חושבים לטווח ארוך, הבעיה עם חלק מהשמאל שהם לא טורחים לברר מה הפלסטינים רוצים,
        ואני לא מדבר על הפוליטקאים והפונקציונרים הפלסטינים, אלא על העמך', מה לעזאזל נקודות החיכוך של השמאל אתם ? כאחד שעבד בצעירותו במפעלים, ניהל שיחות עם פועלים מעזה, ומהגדה המערבית, התמונה הורודה הפכה מהר מאוד לאדומה, הם מדבר מנער ועד בוגרים בני ארבעים על השתלטות מחדש על כל הארץ, הנערים שעבדתי אתם בצעירותי במפעל באשקלון, הניפו את ידם וסימנו את כל המרחב מסביבם, ואמרו לי "זה שלנו, ואנחנו נחזור לכאן", הפועל שיפץ דירה אז, אמר לאימי, שבהזדמנות הראשונה כשידם תהיה על העליונה הוא ישחט אותה, וישתה את דמה, אני זוכר את הבחור מהגדה שהיתה לו בת זוג שמאלנית אדוקה צעירה יהודיה, שאפילו חבשה רעלה אחרי שעברה לגור איתו בכפר, ואת סופה המר כשהוא שחט אותה. בקיצור, השנאה המטורפת שחוויתי הביאה אותי למסקנה שפתרון הדו-קיום הוא לא ישים וסופו בטבח המוני, פתרון 2 המדינות ללא הותרת מתנחל אחד בשטחים וללא מובלעות וויתורים הדדיים עם חומה לכל האורך הן הכרח.

      • Meni Zehavi

        צנזורת התגובות כאן מגוחכת. התגובה של שימי לא השתלחה באיש מן המגיבים האחרים ובסך הכל תיארה היבט מסוים של מציאות בה אנו חיים. זה אינו אומר שכל הפלסטינים, או רובם, רוצים לזרוק את כל היהודים לים או לאגן חומצה, אבל צריך להיות עיוור מרצון כדי להתכחש לקיומם של פלסטינים כאלה (וכן, גם של יהודים הדומים להם). תכניס את היהודים והפלסטינים למדינה אחת בלי שאוכלוסייה אחת תחזיק בכל מוקדי הכוח, ואלה גם אלה יהפכו את החיים כאן לגהינום. הם לא צריכים יותר מדי חימוש לשם כך.

        • ygurvitz

          לא אני הסרתי אותה. צנזורה עצמית, אולי?

          • Shimi

            לא, מאוד הופתעתי.
            אבל אני שמח שלפחות זה לא בא מיוסי, הייתי מאוכזב אם זה היה כך.

            • מוזר. נכנסתי לפוסט וראיתי את התגובות בלי שהמערכת של Disqus תעלה, ואז ראיתי את התגובה במלואה; עשיתי ריפרש והיא נעלמה.

              • Tom Elkayam

                זה בגלל דיסקאס, אם תסתכל על הקוד של הדף מאחור, תראה את התגובה עדיין שם. כמעט כל התגובות של יוסי נעלמות כך.

                • Shimi

                  הנה התגובה המשוחזרת הודות לתום,
                  הפלסטינים חושבים לטווח ארוך, הבעיה עם חלק מהשמאל שהם לא טורחים לברר מה הפלסטינים רוצים,
                  ואני לא מדבר על הפוליטקאים והפונקציונרים הפלסטינים, אלא על העמך', מה לעזאזל נקודות החיכוך של השמאל אתם ? כאחד שעבד בצעירותו במפעלים, ניהל שיחות עם פועלים מעזה, ומהגדה המערבית, התמונה הורודה הפכה מהר מאוד לאדומה, הם מדברים מנער ועד מבוגר על השתלטות מחדש של כל הארץ. הנערים שעבדתי אתם בצעירותי במפעל באשקלון, הניפו את ידם וסימנו את כל המרחב מסביבם, ואמרו לי "זה שלנו, ואנחנו נחזור לכאן" , הפועל ששיפץ דירה אצלנו פעם אמר לאימי, שבהזדמנות הראשונה כשידם תהיה על העליונה הוא ישחט אותה, וישתה את דמה. אני זוכר את הבחור מהגדה שהיתה לו בת זוג שמאלנית אדוקה צעירה יהודיה, שאפילו חבשה רעלה אחרי שעברה לגור איתו בכפר, ואת סופה המר כשהוא שחט אותה. השנאה המטורפת שחוויתי הביאה אותי למסקנה שפתרון הדו-קיום הוא לא ישים וסופו בטבח המוני, פתרון 2 המדינות ללא הותרת מתנחל אחד בשטחים וללא מובלעות וויתורים הדדיים עם חומה לכל האורך הוא הפתרון היחיד.

    • Tom Elkayam

      זוכר את באנון, הוא היה באלבמה השבוע שם סייע להביס את סטריינג׳, טראמפ ברך את המנצח (בו הוא ”לא״ תמך) במילים חמות יותר מהמפסיד בו הוא ״תמך״

      מיטש מקונול הפסיד בגדול.

      עתיד החלק הפרוגרסיבי של המפלגה הדמוקרטית הוא כשל מרצ. חבורה שולית, מחרחרת שנאה עם הנהגה מושחתת הנאחזת בקרנות המזבח.

      • Meni Zehavi

        נו טוב, רוי "אייאתוללה מאלבאמה" מור… אין לי חיבה גדולה למי שמכניס את הדת לפוליטיקה, אבל אני מבין מה מצא טראמפ בימין הפרוטסטנטי. אני הרבה פחות מבין מה הימין הפרוטסטנטי מצא בו.
        ואם כבר מדברים על בחירות בארצות הנכר, שים לב לאלגנטיות שבה הסוציאל-דמוקרטים נטשו את פראו מרקל לגורלה, להרכיב ממשלה עם סוג-של-ליברטריאנים ועם הירוקים. הס"ד מניחים כנראה, במידה של צדק, שעדיף להם להיות אלטרנטיבה כשלציבור יימאס סופית ממרקל. לפחות זה עדיף על-פני המטורללים משמאל (יעני, הפרוגרסיבים) ומימין.

        • Tom Elkayam

          השמאל הפרוגרסיבי הפך לנטל על כל הנוגעים בדבר וככל שניפטר מהחבורה הזו מהר יותר כך ייטב.

  • אישרגיל

    לא נכון להגיד שלישראל אין אויבים כרגע. הניצחון של אסאד בסוריה וההתבוססות של איראן שם הם חדשות מאוד רעות לישראל. כמו כן, חיזבאללה, האיום מספר #1 על ישראל, האוחז ב150 אלף רקטות, בכלל לא מוזכר במאמר. גם חמאס לא מוזכר. שניהם מהווים איום, במיוחד חיזבאללה. עוד אספקט, אחת הסיבות שהציבור הישראלי כבר לא מאמין בנסיגה מן הגדה המערבית היא החוויה עם חמאס וחיזבאללה שניצלו את הנסיגות הישראליות כדיי להמטיר עלינו טילים. קחו את מודל הטילים שחמאס וחיזבאללה בנו בעזה ודרום לבנון ודמיינו אותו מועתק לגבעות שמסביב לראש העין וכפר סבא. נקודה למחשבה. ולא, הקשקושים הרגילים של "נגן עלינו מתוך הגבולות שלנו" כבר לא מרשימים אף ישראלי.

    • גיל ב'

      ואיך בדיוק ההתנחלויות עוזרות לך בזה? אם אתה זוכר, ההתנתקות לא היתה רק מעזה אלא גם מצפון השומרון. כמה טילים ירו עליך משם?

      • אישרגיל

        אני לא יודע אם ההתנחלויות עצמן עוזרות, אבל הנוכחות הצבאית של צה"ל בשטח, בטח שכן. ניתן להגיד שההתנחלויות מחזקות את האחיזה בשטח, אבל הבה נשים את זה בצד לרגע.

        בהתנתקות פונו רק 4 יישובים בצפון השומרון, אבל באופן כללי השליטה הביטחונית של צה"ל בגדה המערבית כלל לא הושפעה או השתנתה. צה"ל מבצע מעצרים מידיי לילה, עוצר פעילי טרור ומחרים נשק.
        ההיסטוריה מלמדת אותנו שכאשר ישראל יוצאת – הטרור נכנס. ללא נוכחותו של צה"ל בגדה המערבית ארגוני הטרור כבר היו מתבססים שם בדיוק כמו בלבנון או בעזה ובוודאי שהם היו מעוניינים גם להקים תשתית של ירי טילים. זכור את הקצב שבו החמאס הפציץ את יישובי עוטף עזה בצוק איתן. עתה דמיין את קצב ההפצצות הללו על יישובים בגוש דן. דמיין מה זה יעשה לכלכלה הישראלית, לתיירות הישראלית, ובכלל – למוראל הישראלי, ואז אולי תבין למה רוב הישראלים לא ששים לסגת מן הגדה המערבית רק כי לפני 50 שנה עבר שם קו שביתת הנשק בין ישראל לירדן. כמו כן, אני יודע שאנשי השמאל חושבים שאיראן היא פיקציה של ביבי. היא לא. אין ספק שברגע שצה"ל יצא מן הגדה המערבית האיראנים ישלחו את הזרועות שלהם לשם, בדיוק כמו שהם שלחו אותם לסוריה, עיראק, תימן, עזה ולבנון. אז לפנות את הגדה זה לא כזה רעיון פשוט. הפלסטינים יצטרכו להתפשר על הרבה דברים. הם יצטרכו לקבל נוכחות צה"לית על חלקים מן השטח, כמו כן הם כנראה יצטרכו לקבל את קיומן של חלק מההתנחלויות, כי הבה נודה בזה, בהתנחלויות גרים מעל 600 אלף איש, וקצב הריבוי הטבעי שלהם הוא גבוה מאוד. ההתנחלויות לא הולכות לשום מקום.

        • Shirkhan

          לחלופין, אם יהיה חרם בי״ל מוחלט על ישראל, הישראלים ייצטרכו לקבל הרבה דברים ולא יוכלו להחליט באופן חד צדדי ומתנשא שצה״ל יהיה בשטח וחלק מההתנחלויות יישארו, כי ככה בא להם. הישראלים סוף-סוף ייצטרכו לבחור: כליאה של 1.8 מיליון איש והתרסקות כלכלית של המדינה שלהם – או סיום הכיבוש ועצמאות פלסטינים מוחלטת. בי-די-אס הוא צו השעה.

          • אישרגיל

            ואז סוף סוף יהיה שלום !!!!

          • Tom Elkayam

            אתה מבין שצריכים בערך 30 שעות וכל הפלסטינים בירדן, כולל מלחמת אזרחים ירדנית וחורבן טוטאלי של המדינה נכון?

            אתה מבין שישראל יכולה לפצוח במלחמה במזה״ת מסעודיה ועד איראן אם ישראלים יוצמדו לקיר?

            אתה מבין שלא חשבת על זה דקה אפילו משום שהראש שלך כלכל עמוק בתחת שאתה לא מבדיל בין האף שלך לתוספתן.

            • אישרגיל

              המנטליות של תומכי ה BDS, ושל השמאל-הרדיקלי בכללית, היא מעניינת. דבר ראשון, הם מאוד פייסנים לגבי כל עוולה שנעשית בידי הפלסטינים ומבקשים להזכיר לנו שהם כולם בני אדם, פועלים מתוך מניעים הגיוניים ובעיקר מתוך ייאוש. מנגד, יש דימוניזציה מטורפת של הישראלים, במיוחד תחת התגית "ציונים". הציונים הם הרי, אחרי הכל, הרוע המוחלט בעולם הזה. לא ייתכן שלציוני יהיה איזשהו מניע מסוים מלבד רשעות או רעב לכוח. לכן התגובה של shirkhan לא מפתיעה במיוחד, גם אחרי שמסבירים לו את הפחדים הרציונליים והמבוססים של הישראלים מפני נסיגה בגדה הוא מבקש להפוך את הגלולה לעוד יותר מרה ולדחוף אותה עמוק לישראלים בגרון. הרי ברור שאם הישראלים ייכנעו ויסוגו מהגדה ללא שום הסדר, אז המצב יהיה אפילו עוד יותר רע מאשר מצב של נסיגה מסודרת. אז מה אנשי ה BDS רוצים? הם לא רוצים בטובת הישראלים, כמובן. למעשה אנשי ה BDS שונאים ישראלים. הם רוצים ברעתם. זה כולל גם את הישראלים שתומכים בעצמם ב BDS, דרך אגב. שונאי עמם.

              • Tom Elkayam

                קובי ניב, פרובוקטור בשנקל כתב מאמר ב״הארץ״ בו הוא טוען בעצם שיש ליהודים בעיית נאמנות למדינה ויהודים חובשי כיפה נאמנים יותר לתורה מאשר לצבא ולכן אסור לגייסם שכן הם בוגדים בפוטנציה.

                זה טיעון אנטישמי קלאסי ללא כחל ושרק. העובדה שהאדם הדוחה הזה, אנטישמי מופגן עובד עדיין בעיתון הארץ רק מדגימה עד כמה האנשים הללו שונאים אותך, אותי וכל מי ששונה מהם.

                סופם קרב, לרוחב הגזרה הגלובלית.

                • אותו דבר אמרו על קתולים פעם, והיום על מוסלמים. זה לא ענין של יהודים, זה ענין של אנשים עם דת שדורשת נאמנות כפולה.

                  • Meni Zehavi

                    נו, אם הדת דורשת, אז אין מה לעשות. לדתיים הרי אין יכולת להחליט בעצמם מה הם עושים…
                    ברצינות, אפשר היה ללמוד כמה דברים מאז ההיסטריה האנטי-קתולית בארה"ב (שנמשכה, בצורות שונות, יותר מחצי מאה).
                    ולא, אני לא חושב שקובי ניב הוא אנטישמי. התפלק לו, מרוב ייאוש או השד יודע למה, מאמר ברוח דומה. לא טוב, אבל לא הופך אותו לאנטישמי. אני מבשל מדי פעם, אבל אינני טבח (לו הייתי טבח, הייתי פושט רגל).

                    • Tom Elkayam

                      אני מניח שאתה זוכר לו חסד נעורים. אבל זה לא חדש ולא פעם ראשונה, יש תמונה שלו בערך מבייש את נעוריו במילון.

                      מי שלא קרא את כתב ההגנה של רוגעלך אלפר על גרוניך לא ראה מפגן צביעות מבחיל מימיו. מי שלא קרא את התגובות של כל הפמיניסטיות הזועמות לאלפר, גם לא יקרא כי אין. מיזוגניה זה לימנים בלבד.

                      זה פשוט מדהים לראות איך כל עמדה עקרונית שמוחזקת על ידי שמאלנים היא רק קרדום לחפור בו.

                    • אצל מי שלא דתי זה לא שיקול מלכתחילה.
                      וד"א? עד ועידת הותיקן השניה הדת הקתולית היתה עוד יותר זבל ממה שהיא היום, ביחוד בכל הקשור ליחס ללא־קתולים.

                  • Tom Elkayam

                    לא רק דתיים, אולי גם אסור לגייס הומואים ובוודאי אסור להומואים להיות משרתי ציבור שכן מחוייבותם לקהילה גדולה יותר מלמדינה. ראה הראל סקעת שקרא למרד מיסים ואי שרות בגלל אי הסכמה עם חוקי המדינה. אמור מעתה, לא חייל הומו, לא שופט הומו, לא שוטר הומו. זה עניין עם קהילות שדורשות נאמנות כפולה

              • Shirkhan

                אני לא עושה שום דמוניזציה. הינה, אביא דברים בשם אומרם. גנרל ישראלי בצוק איתן:
                ״אינני מתנגד להעברת סיוע רפואי לעזה, אלא אם הם הופך למקור של סכנה לאוכלוסיה הישראלית״ – נדיבות אמיתית.

                וגם הפחדים של הישראלים ברורים ונהירים לי. הרי בתוך עמי אני יושב. זה מיאיר לפיד:

                ״אם הרעיון של פלסטינים וישראלים שחיים במדינה אחת יבוצע, זה יהיה תחילת הסוף של הציוויליזציה כפי שאנחנו מכירים אותה במדינה שלנו״.

                שלא לדבר על שר החינוך שלנו:
                ״רוב הפלסטינים מרוצים, חוץ מאלה ששטפו את מוחם״.

                ברור שישראלים הם לא מפלצות וברור שהם ממשיכים את הכיבוש כי הם משוכנעים שאין להם ברירה ושבסה״כ, במסגרת המגבלות, הפלסטינים לא סובלים כל כך.

            • Meni Zehavi

              גם המשטר הלבן בדרום אפריקה יכול היה לפצוח במלחמה בכל השטח דרומית לקונגו. אנחנו יודעים כמה זה עזר לו.
              אני ממש לא תומך בבד"ס. התנועה הזאת, במקום התמקדות ביעד פוליטי ברור (הפסקת הכיבוש הישראלי ביש"ע), הפכה למועדון שנאה של מי שאנשי התנועה מינו לשטן התורן (ישראל). אני גם לא חושב שלבד"ס יש משקל משמעותי, נכון לעכשיו. מה יהיה כשתבוא תגובת נגד להחתזקות הגלובלית של הימין — והיא תבוא, במערב זה עניין של עשור לכל היותר — זו כבר שאלה אחרת.

              • Tom Elkayam

                אילו השטח מדרום לקונגו היה אחראי לחלק משמעותי מהנפט בעולם יתכן והיית צודק. אלא שאין מאומה מלבד עוני ויאוש מדרום לקונגו, בקונגו גופא ומצפון לקונגו.

                משעשע שכל אלו שסיפרו לנו על משפט ההיסטוריה עמדה הנכון מוצאים עצמם עם החולים, השונאים והטינופות שבבני האדם. כך נאה וכך יאה.

                • Meni Zehavi

                  באמת? מדרום לקונגו יש גם מרבצים משמעותיים של נפט (אנגולה), גם אורניום (נמיביה), גם זהב, יהלומים ועוד מחצבים מעניינים. להבדיל מדרא"פ, ישראל אינה שולטת בעצמה על הפקת מחצב כלשהו. היא יכולה, לכל היותר, לנסות לשבש את הפקתם, אבל ספק אם תרצה או תצליח לעשות הרבה בעניין (סדאם ניסה, ולא ממש הצליח).

                  • Tom Elkayam

                    עם כל הכבוד לדרום מרכז אפריקה הם עדיין לא המזה״ת.
                    משבר הנפט בשנות השבעים השפיע במידה רבה על הכלכלה העולמית.

                    ישראל יכולה לצור תוהו ובוהו במזה״ת, אם תחוש סכנה קיומית, הציבור הישראלי פרנואידי מאד ונוטה לאגרסיביות יתרה כאשר הוא מפחד. אני לא חושב שנתיב בו ישראלים חשים מאויימים באמת יועיל לפלסטינים, להזכיר את ענבי זעם? או את מה שאירע לדאחיה? מי שחושב שישראל תשב על ידיה בזמן שאזרחיה עומדים בתור ללחם וסוכר טועה באופן מסוכן מאד.

                    • גיל

                      ישראל היא נושאת מטוסים נייחת של ארצות הברית. אם ארה"ב רוצה שנעשה בלגאן במזרח התיכון, אז כן, בטח (למעשה, שמאלנים רדיקליים יספרו לך שזו בדיוק המטרה של התמיכה בישראל – היכולת לייצר בלגאן כשרוצים מבלי ללכלך את הידיים ישירות).

                      אבל אם ארה"ב לא רוצה? לכמה זמן תספיק לך התחמושת? מה שיכול לעשות בלגאן זה חיל האוויר הישראלי – צבא היבשה שלנו לא הצליח לבצע תמרון ולשמור על קווי אספקה במרחק שני קילומטרים מהגבול שלנו, מול אוייב ללא חיל אוויר, שריון, או ארטילריה מודרנית – והמטוסים שלנו לא מיוצרים מקומית. גם לא רוב התחמושת שלהם, או חלקי החילוף. אפילו מול חיזבאללה נאלצנו להסתמך על רכבת אווירית תוך כמה שבועות. אנחנו יכולים להפציץ ריכוזי אוכלוסייה בטילים, אבל גם לאוייבים שלנו יש כאלו. ובצפון יש את סוריה ואת הפטרון שלה, עם האינטרסים שלו.

                      אנחנו שישה מליון יהודים שחיים במזרח התיכון, מוקפים במאות מליונים ערבים. אנחנו מתקיימים כאן בזכות תמיכה של המעצמה מעבר לאטלנטי. אתה באמת באמת חושב ש"בעל הבית השתגע" זו אסטרטגיה הגיונית לטווח ארוך?

                    • אישרגיל

                      לא הייתי מזלזל בכוחות הקרקע. ישנם הרבה אימונים מאז מלחמת לבנון השנייה והקונספציה הוא שיתבצע תמרון קרקעי מהיום הראשון. כמובן שלעומק שהוא יותר מ2 קילומטרים. ההצלחה של התמרון הקרקעי בימים הראשונים של מלחמה מול חיזבאללה למעשה תכריע את פני המערכה ותציל חיים של ישראלים רבים, שכן הימים הראשונים כנראה יהיו הכי קשים וישראל תופגז בעשרות אלפי טילים. יש המון דיבורים על כך שזו תהייה המלחמה הכי קשה לעורף מאז מלחמת העצמאות. הצבא נערך לכך.

                      דרך אגב, את כל זה, גורביץ לא מזכיר במאמר שלו. במאמר של גורביץ חיזבאללה וחמאס לא קיימים. עקב סיבה שאני לא לגמרי מבין, כשגורביץ בא לכתוב על הנושאים הבטחוניים של ישראל שאינם קשורים לפלסטינים, הוא תקוע בשנות ה70.

                    • גיל

                      יכול להיות. קשה לתת תחזיות, בייחוד בכל מה שנוגע לעתיד. לפחות בסיבוב הדו-שנתי האחרון בעזה, לא נתגלתה איזו איכות יוצאת דופן של כוחות הקרקע הצה"ליים. המון ירי דו"צ, פשיטות קומנדו של החמאס בעורף החזית שלנו, ויחס אבידות גרוע בהרבה מהסיבובים הקודמים. זה מול אוייב שהוא אפילו לא חיזבאללה, שלא נלחם במסגרות של יותר מכיתה (מחלקה?), אם כי בשטח בנוי, מה שאני מניח מהווה נסיבות מקילות.

                      אני מקווה שהאימונים עוזרים, נשמע הגיוני שכן, אבל חייבים גם להביא בחשבון שזה צה"ל שמעיד על עצמו, והישראלים אוהבים לאכול את כל מה שצה"ל הקדוש מוכר לנו. בכל אופן, הצבא הקרקעי שלנו לא נלחם מול אוייב אמיתי (עם חיל אוויר, ארטילריה, שריון, תמרון במסגרות גדולות) כבר שנות דור, ומבזבז את רוב האנרגיה שלו בתפקידי שיטור וקלגסות.

                      אם הייתי רוצה להביא לתוהו ובוהו במזרח התיכון הייתי מהמר על חיל האוויר, ועל תמיכה אמריקאית. זה נשמע הרבה הרבה יותר סביר מלשלוח את השריון שלנו לפלוש למדינות שכנות.

                    • Tom Elkayam

                      לפעמים נדמה שאנו חיים ביקום של ריק ומורטי וחלק מאתנו פשוט נמצא ביקום מקביל.

                      אני רוצה להזכיר שמלחמות נמדדות בתוצאות המדיניות שלהם ולא בניתוח אירועי קרבות שוליים.

                      החיזבאללה לאחר מלחמת הנדל״ן הצהל״ית שהחריבה את בתיהם, עסקיהם ושכונותיהם של כל מפקדי החיזבאללה, סגניהם, סגני סגניהם ועוזריהם על בסיס שם משפחה וכתובת הצליחה להוציא את החשק לחיזבאללה ממלחמות להרבה זמן, ועד שאלו עברו להתעסק בחברים הסונים שלהם הדממה בגבול הצפון החרישה אזניים. מי שחושב שהציבור השיעי בלבנון יכול להמשיך לשלם את המחירים הללו בילדים ורכוש לאורך זמן, טועה מאד, מאד.

                      מי שחושב שהעובדה שישראל לא מתערבת ומפריעה לחיזבאללה במלחמתו על הבית לא מגיעה עם מחוייביות רוסיות רציניות פשוט לא מבין מה קורה סביבו.

                      מלחמת הנדלן הישראלית בעזה בה ישראל השמידה בשיטתיות את עזה באופן פרוגרסיבי עד כניעת החמאס הפסיקה כל פעילות המלחמתית של החמאס, שום טיל ושום כדור לא נורה מאז מגבול עזה.

                      די לחלום, אין בידיאס, אין פלסטין. הפלסטינים קיבלו צ׳אנס ברמות הגבוהות ביותר האפשריות, נשיאים אמריקאים, רוסים ואירופה כולה.
                      הם נכשלו באופן מחפיר ולא הביאו שום תוצאות מלבד הרס, חורבן, טרור ואפסות טוטאלית.

                      זאת משום שהם לא באמת אומה, אין לפלסטיני מעזה ומהשומרון שום אינטרסים משותפים באמת וההנהגה הנלעגת שלהם לא מסוגלת לחבר ארבעה מהלכים רצופים ביחד.

                      נגמר, תתעוררו מהחלום המטופש הזה כבר.

                    • אישרגיל

                      זכורה לי מלחמת לבנון השנייה ב2006, ואיך שראיתי בטלוויזיה קצין בכיר אחד שמתראיין ואומר שיש התלבטות קשה אם לפגוע במטרות חיזבאללה ולפגוע גם באזרחים, או שלא. הוא אמר, ואני זוכר את זה, "אני גאה להיות חבר בצבא שמתלבט."

                      אני חושב שעד היום מתלבטים בצה"ל, איך לפעול, איך להגיב, מה לעשות. בצוק איתן (2014) הכניסה הקרקעית הייתה מאוד מוגבלת והתרחשה רק אחרי מספר ימים לתוך המלחמה. כנ"ל במלחמת לבנון השנייה. נראה שבצה"ל לא ששים לפעולות קרקעיות בסך הכל. אולי מפחד לאבד חיילים. אולי כי חשים כי זה לא הכרחי. אולי פוחדים לפגוע באזרחי האויב. אולי פוחדים מתגובת העולם. לא יודע.
                      קשה לדבר על "יחס אבידות גרוע בהרבה מהסיבובים הקודמים" בהתייחס לצוק איתן. בעמוד ענן (2012) צה"ל כלל לא נכנס לרצועה, בעופרת יצוקה (2008-2009) צה"ל אכן נכנס, אבל חמאס עוד לא בנה שם כוח משמעותי. אין לי ספק שאם צה"ל ייאלץ להכנס שוב לעזה או ללבנון הדבר יהיה כרוך באבידות רבות, אבל צה"ל כן מסוגל להגיע להכרעה בשתי הגזרות הללו.

                      מה שכן מלחמה מול חיזבאללה היא אינה מלחמה מול חמאס. מלחמה מול חיזבאללה תהייה הרסנית פי כמה עשרות מאשר מלחמה מול חמאס. חיזבאללה נחשב כבר שחקן-איזורי משמעותי. חיזבאללה הוא אחד הסיבות המרכזיות שאסאד עדיין עומד ושולט בסוריה. ארסנל הרקטות והטילים שלהם הוא אדיר ויכול להסב נזק כבד לתשתיות הישראליות.

                      אני מקווה שבצה"ל מבינים שבמלחמה מול חיזבאללה יש לפלוש קרקעית מן היום הראשון, פשוט כי אין ברירה. יהיה חובה לשתק את כל מקורות הירי, ויהיו הרבה מקורות ירי, ואנו כבר יודעים שחיל האויר לבדו לא מסוגל לעשות זאת.
                      הימים הראשונים של מלחמה שכזו כנראה יהיו קשים מאוד, גם בחזית וגם בעורף.

                    • Tom Elkayam

                      אם ישראל היא נושאת מטוסים, אז לעולם לא נחווה חרם משמעותי שכן ארה״ב תמנע אותו. אם ארה״ב תתקע סכין אמיתי בגבה של ישראל (קלוש כאד בודד בסטרטוספירה) אזי ישראל תתפוס עצמה באיום קיומי ואז רק האל הטוב יודע מה יקרה, אולי סמוטריץ׳ יהיה רה״מ אולי בן ארי יהיה שר המשפטים, אני מניח שאתה או תברח או תלמד לסתום את הפה יפה יפה בסיטואציה כזו.

                      בעולם האמיתי לא צריך מלחמות חמות, כאשר כל שישראל צריכה לעשות הוא לפוצץ פצצה גרעינית איפשהו מתחת לנגב, או לכוון טילים גרעיניים לעבר איראן, או להניע כוחות משמעותיים לגבולות מצריים וסוריה או להצהיר הצהרות מסוכנות ופראיות ומחיר הנפט עולה ל200 דולר לחבית.

                      אבל כל זה משני למה שישראל יכולה על מנת לפתור את החרם בסיטואציה כזו, לחמם את השטח עם הפלסטינים, לייצר שני פיגועי טרור משמעותיים ואז לטרנספר את כל תושבי השטחים תחת חומת מגן+++ ואז אין משמעות יותר לחרם נכון? איש לא ישוב לכפרים שישראל תפוצץ לעולם. אם משהו חושב שסמוטריץ׳ בן ארי והחברים לא יעשו זאת אתם טועים, אם אתם חושבים שחיילי צה״ל לא יעשו זאת אתם הוזים, אם אתם חושבים שעם ישראל לא ירקוד ברחובות למראה הפלסטינים הבורחים מהאש אתם לא חיים בארץ הזו.

                      עכשיו בואו תספרו לי, למה זה לא יקרה תוך יומיים מחרם משמעותי על ישראל? מה יעצור את ישראל? גדודי השריון של ירדן? חיל האויר הסורי? חברות מים צרפתיות?

                    • גיל

                      לגבי חרם, אני די מסכים. ארה"ב (ולמעשה גם ממשלות אחרות, שהן יצורים שפועלים על פי אינטרסים) תעשה ככל יכולתה כדי שלעולם לא יהיה חרם על ישראל. התסריט היחידי שבו אני רואה חרם על ישראל הוא כזה שבו לממשלות אין ברירה, הן נגררות ע"י ארגונים של החברה האזרחית. סוג של תגובת שרשרת שקשה לחזות, וכשהוא כבר קורה אז לממשלות אין הרבה מה לעשות.

                      אם ארה"ב "בוגדת" בישראל, קרי, מפסיקה לתת לה גב, הספקולציות שלך חסרות ערך. כן, ישראל יכולה לכוון טילים גרעיניים לאיראן בכוחות עצמה, אבל מה יקרה בשלב הבא שבו מוסקבה מכוונת טילים גרעיניים עלינו זה כבר עניין אחר. אנחנו יכולים להניע כוחות משמעותיים לגבול מצריים, אבל לא להחזיק אותם שם ליותר מדי זמן, כלכלת ישראל לא בנויה לסוג כזה של גיוס מילואים. כל הרעיונות שלך מסתכמים בזה שישראל הופכת את עצמה לצפון קוריאה – מדינה עם טילים גרעיניים שיכולה לאיים על שאר העולם בתמות נפשי עם פלישתים. זה פשוט כבר רחוק מדי מכל תפיסה של "מדינת היהודים" שהיתה לאיזשהוא יהודי אי פעם, ובהצלחה עם קליטת עלייה או פוסט-דוקטורט באמריקה במצב הזה.

                      את הפלסטינים אנחנו יכולים לגרש, שוב, אם ארה"ב תרשה. התגובה לכך יותר מדי תלויית קונטקסט, הנסיון לחזות אותה הוא לא רציני. האם מדינות ערב יגיבו? האם חיזבאללה ימטיר עלינו טילים? בקיצור, האם זה מדרדר למלחמה, ואם כן, האם ארה"ב מספקת לנו תחמושת וחלקי חילוף ומטריית הגנה. אפילו במקרה הטוב ביותר שזה עובר בלי כלום, הפלסטינים לא ייעלמו לשום מקום, הם פשוט יישבו על הגבולות שלנו, ואנחנו מבטיחים את מעמדנו במזרח התיכון כמבצר צלבני של כמה מליוני יהודים מוקפים מאות מליוני ערבים. אפשר אולי לעמוד במצב כזה, שוב, עם תמיכה של מעצמה עולמית, או בנקיטת האופציה של צפון קוריאה. מה עשינו בזה?

                      לסיכום, אני חושב שאתה פשוט לא מעריך בדיוק עד כמה הקולוניה הקטנה שהיא ארץ מולדתנו תלוייה באחרים. כמו שמאיר אריאל כתב, אנחנו "מתפמפמים כבוד שכור". אתה נותן לזה לעלות לך לראש.

                    • Tom Elkayam

                      תודה רבה, ניתוח מצויין ואני מסכים עם כולו. עכשיו ספר לי האם כל התסבוכת המטורפת הזו שווה רק כדי לסיים את הכיבוש המאד לא קטלני של ירדן המערבית או לא?

                    • גיל

                      נראה לי שהשאלה היא הפוכה, לא? אתה העלת את היכולת של ישראל "לעשות בלגאן במזרח התיכון" כתגובה על החרם, כתגובה על הטיהור האתני (ולא כיבוש! אם זה היה כיבוש, לדעתי אף אחד בעולם לא היה ממצמץ לכיוון שלנו) שאנחנו מבצעים בעם הפלסטיני. אני ציינתי שבטח, אנחנו יכולים לעשות בלגאן – בלי הסכמה מהפטרון שלנו – אם התוכנית שלנו היא תמות נפשי עם פלישתים. השאלה הנכונה היא האם באמת שווה להמית את נפשנו עם פלישתים ולוותר על כל כך הרבה כדי לשמור על הטיהור האתני הזה, כדי להרוויח עוד קצת נדל"ן, עוד קצת בצע כסף.

                    • Tom Elkayam

                      לא, היא לא. מי שמציע חרם על ישראל חייב לקחת בחשבון מה תהה התגובה, כך עושים כל מי שנמצאים בעמדות כח, חוסר אחריות משווע ניתן רק לאלו שאינם בשום עמדת כח ולכן יכולים ללהג בלי חשבון.

                      אין שום טיהור אתני, אתה משקר, כנראה כדי להצדיק את עמדתך האלימה כלפי אזרחי המדינה. חבל שאתה צריך את זה.

                    • גיל

                      נו, מי שמציע חרם אמור לקחת בחשבון את התוצאות, וגם מי שמבצע טיהור אתני או מחליט לאיים בנשק גרעיני ובלגאן על המזרח התיכון, לא ככה?

                      ובוודאי שישראל מבצעת טיהור אתני, גם אם באופן איטי ומדוד. לא מדובר כאן על משהו חדש במיוחד, רק יישום עקבי ונחוש של העיקרון הציוני הישן, אולי שמעת עליו פעם – "מקסימום שטח עם מינימום ערבים". כשהשטח וכמות האנשים נתונים, המשמעות של העיקרון הזה (מהצד השני שלו) היא מקסימום ערבים על מינימום שטח. אנחנו רוצים את רוב שטחי הגדה המערבית ("שטח סי") לשימושם של יהודים, ולכן צריך למנוע אותו מערבים ולהעיף כמה שיותר מהם לתוך המכלאות המצומצמות של שטחי איי ובי. זה טיהור אתני.

                    • Meni Zehavi

                      תראה, אני לא אוהב את אגרסיביות היתר של ישראל (בתקופות שונות, תחת ממשלות שונות), אבל אפילו אני לא חושב שישראל תצא למלחמה בגלל תורים ללחם ולסוכר. אני גם לא חושב שהיא תגיע לתורים כאלה. מצד אחד, אם חלומות אנשי הבד"ס יתגשמו, אז ישראל תיפגע מספיק מניתוק קשרים אקדמיים וטכנולוגיים כדי שהדברים פה יזוזו הרבה לפני תורים למצרכי מזון בסיסיים. מצד שני, במצב כזה, או שהפלסטינים ירגישו ניצחון מתקרב ויפצחו בסבב אלימות בפעם המי-יודע-כמה; או שגורמים בישראל ידאגו להדליק את השטח בלי להפעיל תותח אחד. את זה אפשר לעשות אפילו בלי להיות בשלטון; שרון עלה להר הבית כשהיה ראש האופוזיציה.

            • בוקי סרוקי

              יוסי, בכל הכבוד: ״הראש שלך כלכך עמוק בתחת שאתה לא מבדיל בין האף שלך לתוספתן״ זו התקפה אישי ואלימה. הבחור צריך להיחסם.

              • Tom Elkayam

                סרוקי, קשה הא? לא מסוגל להתמודד אז מנסה להשתיק.
                קשה להאמין שאתה אפילו יותר פחדן מאשר ריק מתוכן.

                יאללה, תבקש מיוסי שיחסום אותי עד פעם.

            • Shirkhan

              דווקא חשבתי על זה. איומים ועלבונות ילדותיים כאלה הם די נפוצים בקרב משטרים רודניים שמחרימים ומנדים אותם. זה נשמע בדיוק כמו קים יונג און מאיים על כל העולם שהוא ייכסח לו את האם-אמא.

              בקיצור, נגב את הקצף מהשפתיים, שתה כוס קרה של מים וחשוב בעצמך איך הגעת למצב שאתה כותב כמו ילד בן שלוש. הפעם באמת הורדת את הרף נמוך, אפילו בסטנדרטים שלך.

              • Tom Elkayam

                קים ג׳ונג איל זו דוגמה נפלאה למה קורה למדינה גרעינית תחת סנקציות חריפות.
                אחד הדברים המגוכחים ביותר בתומכי לחץ כלכלי על אוכלוסיה היא אי ההבנה שזה לא עובד אם האוכלוסיה תחוש קורבנית יותר כתוצאה מכך.
                לא חסרים מטומטמים אנחנו, אבל סוג הטמטום שמעוניין להביא את ישראל למצב בו אנשים כמו סמוטריץ׳ יאמרו ״אמרנו לכם״ ויהפכו לראשי ממשלה משיחיים הוא יחודי למטומטמים משמאל.

                תבין, גאון של אמא, הבידיאס עוזר לסמוטריצ׳ים, לכהנה חי וכל מי שטוען שצריך לבזבז שבועיים של צה״ל על גירוש כל הפלסטינים לירדן ואז להתמודד עם מה שיקרה. בוא אני אספר לך סוד, מבריק שלי, כלום לא יקרה, הפלסטינים יהיו פליטים בירדן והעולם כמנהגו ינהג.

                כתומך נבון של הבידיאס אתה עוזר לסמוטריץ׳ יותר מכל אדם אחר בארץ, אתה שירקן ״אח יהודי״ יותר גדול מכל חובש כיפה סרוגה, אתה וברגותי הם המתנה הגדולה ביותר שקיבל הימין המתנחל מאז 67׳

                אה, ואגב, הסטנדרטים שלי נמוכים מאד, אל תנסה להעלות אותם.

                • בוקי סרוקי

                  גאון של אמא,
                  נדמה לי שכבר הסבירו לך שניבולי פה לא הופכים את השטויות שאתה כותב לחכמות יותר. מצויין להיווכח שאתה רואה את צפון קוריאה כמודל לישראל. הסטנדרטים שלך אכן נמוכים ואין לי שום כוונה לבזבז זמן על להעלות אותם. יש נמוכי מצח שהטיפשות שלהם היא חסרת תקנה, ורק נשאלת השאלה עוד כמה נמוך תרד.

                  • Tom Elkayam

                    אתה רואה את צפון קוריאה כישראל, אתה רוצה להטיל עליה סנקציות. לא נורא בסוף גם אתה תבין

                    • Shirkhan

                      חכמולוג, אתה זה שכתבת ״קים ג׳ונג איל זו דוגמא נפלאה למה קורה למדינה גרעינית תחת סנקציות חריפות״. האסטרטגיה של ״אל תטילו עלי סנקציות או שאני אפוצץ את העולם״ היא אסטרטגיה שאתה מאמץ.

                      במקרה שלך לא נראה לי שאי פעם תבין. המוח לא מספיק מפותח.

  • Tom Elkayam

    המאבק בכיבוש הפסיק מזמן להיות פוליטי, או תכליתי, או אפילו מדיני והפך למצב נפשי ומסמן חברתי. להיות ״נגד הכיבוש״ זה חלק ממערך שלם של דעות, כמו לשנוא את ״סיבוני רקב״ שמאפשר לקבוצה מסויימת בחברה הישראלית להשאר מחוץ לחברה הישראלית באופן נפשי ולהמשיך להינות ממנעמיה באופן מעשי.

    כמובן שזה קשה מאד להחזיק אנשים מחוץ לחברה בה הם חיים, לשם כך צריך לתעב את החברה, לשנוא את סמליה, לקלל את מגיניה ולחלל את כל מה שקדוש לה. הסיבות לדינמיקה החולה הזו רבות ונוגעות לאובדן ההגמוניה הברוטלית של הקבוצה בעבר וגזענות נטו כלפי קהילות הרוב בחברה הישראלית.

    כך מחאת ה״אמנים״ היא על הזכות להיות לא-ישראלי במימון ישראלי, זו מטאפורה או אלגוריה, תשאלו את אשכנזי, לכמעט כל השמאל הישראלי. כולם גלובליים, פרוגרסיביים, על לאומיים וקוסמופוליטיות אבל בסוף מקוששים שקלים חדשים מהציבור הישראלי אותו שנאו כלכך.

    כיבוש ירדן המזרחית הוא עניין למשא ומתן בין ישראל לירדן.