לא מבוית
אם זו לא היתה הממשלה שלי, הייתי צוחק.
האיש שדיבר גבוהה גבוהה על "האיש הרזה הנושא את האיש השמן", כשהשמן הוא המגזר הציבורי והרזה הוא לכאורה העסקי, הקים לנו – באמצע משבר כלכלי שמסתמן כחסר תקדים בתולדות המדינה – את אחת הממשלות הרחבות ביותר שראתה המדינה. פחות או יותר שליש כנסת משמש כשר או סגן שר. ההישג היחיד שנראה שהשיג נתניהו היה הוצאת האוויר מהבלון המנופח של סילבן "סטיב" שלום, שהודיע שלא ייכנס לממשלה אם לא יהיה שר האוצר או החוץ, אבל בסוף הסתפק בתפקיד הישן ההוא של שמעון פרס, השר לפיתוח אזורי.
ואם כבר שמעון פרס, על הגרסה המרירה והארסית שלו שמשמשת כשר בטחון מיותר להרחיב את הדיבור. נציין רק שכאשר הואשם האיש שאפילו הפסיק להעמיד פנים שהוא ישר, מעל בימת הכנסת, על ידי ראש האופוזיציה, שהוא "עשה את הונו האישי כתוצאה מקשרים פוליטיים", כל מה שהיה לו לומר הוא שציפי לבני מונעת "מעומק התסכול שלה". את התשובה הבזויה הזו, כמו זו שירה לעבר אולמרט לפני שבוע, הוא עשה בהודעה רשמית של משרד הבטחון, לא של לשכתו האישית. לאט לאט הוא מתמזג עם התפקיד; עוד מעט ויהיה קשה להפריד ביניהם כפי שכבר קשה להפריד בין שלום שמחון ותפקיד שר החקלאות.
אבל, כאמור, זה לא באמת מצחיק. זו הממשלה שלנו.
* * * * *
שמעון פרס מיהר שלשום – כנראה שהוא רוצה להשאר רלוונטי למשהו – להודיע שממשלת נתניהו היא ממשלת שלום. את האשליה הזו חיסל שר החוץ הטרי אביגדור "טהראן-אסואן" ליברמן היום. יש להתרשם מן הזריזות.
ליברמן הודיע שישראל איננה מחויבת עוד להסכמי אנאפוליס. בכך הוא הצליח לאיין בזמן שיא את אחד מסעיפי הסכם הקואליציה בין העבודה לליכוד, זה שקבע שממשלת נתניהו תהיה מחויבת להסכמים שחתמו ממשלות קודמות. כשהוצג הסעיף הנקלה הזה, לעגו הפרשנים לברק ולאנשיו שהציגו את מה שאמור להיות מובן מאליו בממשלה תקינה כהישג. מסתבר שבממשלת נתניהו-ליברמן גם המובן מאליו לא מובן מאליו. ולמותר לציין שלמרות ההפרה הבוטה הזו של הסכם קואליציוני קלוש גם כך, לא נשמע היום ציוץ מכיוונו של ברק.
אבל, שוב, האדם הבזוי ביותר בפוליטיקה הישראלית לדורותיה – תחרות קשה במיוחד, כשטיפוסים כמו שמעון פרס, סילבן שלום, ודוד בן גוריון נמצאים בתמונה – איננו הנושא. הוא פשוט מגרה, בעצם עליבות קיומו, את הבלוטות.
* * * * *
כשהתחוור הישגו של המהגר ממולדוביה, הבריון המורשע, מיהרו לומר לנו כמה וכמה פרשנים שהוא בעצם אדם די מתון, ושגם אם לא רואים את זה, התפקיד ימתן אותו. זה לא בהכרח נכון. מהפכות מגיעות גם מימין ומהפכנים הולכים לעיתים בדרכים פתלתלות, אבל מאמינים בדעותיהם לאורך כל הדרך. הנאום הראשון הזה, התוקפני כל כך, שכבר גרר תגובה אמריקנית בוטה ביחס, אומרת שיש סיבה להניח שהפרשנים טעו: ליברמן לא מבוית.
אולי אלו דברים שליברמן צריך לומר לציבור שלו. אולי הוא רוכב על נמר משלו, ואיננו יודע איך לרדת ממנו. זה לא משנה הרבה: כששר חוץ שמודיע, בטכס השבעתו, על חיסולה בפועל של תכנית שתי המדינות, כמובן בלי דיון מקדים בממשלה, אין הבדל משום בחינה אם זו הוא אומר זאת לצרכי תעמולה או שהוא מאמין באמת ובתמים בדברים שהוא אומר. מהרגע שאמר אותם, אחרי הכל, הוא מחויב להם, והנמר רעב. אם יריח הנמר חולשה ברוכבו, הוא ייטרף. הציבור הישראלי הפכפך, המצביעים הרוסים – עדיין רוב מצביעיו של ליברמן – הפכפכים במיוחד.
אין שום סיבה טובה, בעצם, שלא להאמין שליברמן מחויב לדבריו לא פחות מבני בגין. הוא הרבה יותר נוכל מבני בגין, ויעיד עושרה המופלג והפתאומי של בתו, ונהנתן הרבה יותר. הוא מקושר לבעלי הון מפוקפקים – אבל הוא מתנחל שגר בחוסר נוחות יחסי בהתנחלות קטנה, נוקדים. אנשים אינם מניכאים: הם אינם רק זה או זה. אפשר, בהחלט אפשר, להיות גם מושחת וגם פנאט, גם נוכל וגם מאמין גמור בעליונות הגזע היהודי ובזכותו על "ארץ ישראל", גם אוכל לחמם של בעלי קזינו וגם מאמין בדיקטטורה וחוק וסדר. כל זה דר היטב בכפיפה אחת, ומאמינים אמיתיים לא בהכרח מתמתנים עם קבלת התפקיד החשוב החדש. להיפך: בהחלט יתכן שהם ישתמשו בו כדי להפיץ עוד יותר את דעותיהם.
ומאחר וליברמן מיצב את עצמו במצב שבו הוא כליא הברק של כל העולם ואשתו, בתור המטרה המובהקת של כל בעלי הביקורת כלפי ישראל, מנטליות המצור – המצב הטבעי של הישראלי הממוצע – תהפוך אותו לגיבור ותהדק את האהדה הציבורית סביבו.
אז אם ככה, אם כבר מנטליות מצור, אז לפחות שיהיה מצור.
* * * * *
בשנת 2000, עקב אילוצי הקואליציה הפנימיים של אוסטריה, הפך יורג היידר, מנהיג אחת המפלגות הלאומניות/גזעניות במדינה, למנהיג בעל השפעה בקואליציה האוסטרית. יודגש שהיידר עצמו מעולם לא נתפס בהתבטאות גזענית בפני עצמה, שהוא מעולם לא דרש לשלול את אזרחותם של מהגרים לאוסטריה אלא את הפסקת ההגירה, לא קרא לפתיחה מחדש של הסכמי הגבולות של אוסטריה שנכפו עליה אחרי מלחמת העולם השניה, ושקרוב לוודאי שלא העלה על דעתו לאיים לתקוף בנשק גרעיני מדינות שיש לאוסטריה הסכמי שלום ארוכי שנים איתם, או אף מדינות עוינות מרוחקות – ולו משום שאוסטריה חסרה נשק כזה. על אף מתינות-ביחס זו של היידר, ועל אף העובדה שהוא לא שימש כשר – ודאי לא שר בכיר כשר החוץ – מיהרה ישראל להחזיר את שגרירה מאוסטריה.
כשם שאדם מודד, כך מודדין לו: ראוי שמדינות העולם – ואוסטריה ראויה להיות זו שתשליך את האבן הראשונה – תחזרנה את שגריריה מישראל, ותנמכנה משמעותית את דרג יחסיהן איתה. מרצון הדבקנו את עצמנו בצרעת; הגיע הזמן שינהגו בנו כמצורעים. לאוסטרים הספיקו כמה שנים כאלה כדי לתקן את כיוונם. הישראלים הם עם קטן יותר אבל מאוס לא פחות, וכנראה שנזדקק ליותר זמן, אם בכלל.
ומאחר ושר החוץ שלנו בחר לנצל את יומו הראשון בתפקיד להודעה על ביטול חד צדדי של הסכמים בינלאומיים, ואני לא רוצה אפילו לחשוב על מה שיעשה ביומו השני, ראוי שזה יקרה מהר. מהר מאד: כל יום שהוא בתפקיד, הופך אותו – מעצם המצאותו שם – למקובל בתפקידו. אסור שנתרגל לכך. חובה לזכור, תמיד, שליברמן כשר חוץ הוא קוץ בבשרנו. ומאחר והעם שב ומתכווץ לתנוחה החביבה עליו – זו העוברית – יש צורך בדקירות מבחוץ.
לו ימהרו לבוא.
(יוסי גורביץ)
אמנם לא בדיוק תגובה ישירה, ועם זאת.. מישהו שם לב לזה שאין שר בריאות בממשלה מרובת השרים הזו?
יש שר בריאות, אלא שהוא מעדיף משיקולים שלו להיקרא סגן שר. שאלה יהיו הבעיות שלנו…
אני די בטוח שזה משפיע גם על סמכויותיו, לא רק הבדל סמנטי.
בדרך כלל סגן שר הוא בעל סמכות נמוכה
אבל יהדות התורה מתעקשת לא לכהן כשרים ולכן הוא סגן שר במעמד וסמכויות של שר
בכלל, איך מר "בלי נאמנות בלי אזרחות" מוכן לשבת באותה קואליציה יחד עם סיעה שמסרבת להישבע אמונים למדינה?
בלי נאמנות אין אזרחות, כמובן…
למען האמת..,אני לא מצליח למצוא..,אנא האירו את עיניי. או שאולי תיק הבריאות נשאר בידיו של ביבי?
סגן שר לא משתתף בישיבות ממשלה וחסר זכות הצבעה (בניגוד לשר בלי תיק). זה מה שהצלחתי לפענח מהעיתון בימים האחרונים.
אגב ממשלה מורחבת. אין עוד תפקידים בעלי 'ביצוע' שאפשר לתת לחברי כנסת מחוץ לממשלה? אין וועדות לאייש? אין 'מאמצים' לרכז (למה אין לנו חבר כנסת שאחראי על ריכוז המאמץ לרפורמה בנמלים? משרת אמון מראש הממשלה)
אההםםם… "ליברמן הודיע שישראל איננה מחויבת עוד להסכמי אנאפוליס" אין דבר כזה "הסכמי אנאפוליס" ועידת אנאפוליס לא הסתיימה בהסכם, אלא בהצהרה משותפת של שני הצדדים למחוייבותם למפת הדרכים, ולמשא ומתן עד סוף 2008 (שכבר נגמרה). ליברמן הודיע שממשלת ישראל תמשיך להיות מחוייבת להסכמים עליה היא חתמה ("ליברמן הדגיש כי ישראל תהיה מחויבת למפת הדרכים בלבד, כיוון שמדובר בהסכם בינלאומי שאליו התחייבה ישראל" בקישור שאתה נתת).
כמו-כן ציטוט מהכתבה ב-YNET:
"ליברמן הצליח להגיד דבר קונצנזואלי באופן שמעורר התנגדות", אמר אותו גורם. "הרי תמיכה במפת הדרכים היא דבר שמקובל על כל הקהילה הבינלאומית, אבל הוא מצא דרך לומר זאת כך שזה יעורר התנגדות… באותו עניין צריך להבין שמי שרוצה לעשות כותרות ולא תיאם את זה קודם עם ראש הממשלה, מעורר חששות רציניים לגבי התיאום של מדיניות החוץ בעתיד".
אם כך אז או שזו הצהרה ריקה מתוכן אפילו במושגים של נאום פתיחה של פוליטיקאי או שהוא רומז לא באופן דק במיוחד על יחסו לניהול מו"מ
מדובר בהצהרה ריקה מתוכן של פוליטיקאי שנמצא בתפקיד חסר תוכן (שר החוץ האחרון שניסה לעשות משהו בתפקיד הזה היה פרס, והמשהו הזה היה הסכם לונדון…) היחס של ליברמן למשא ומתן הוא לא סוד גדול, מזל שהוא רק שר החוץ (ולא ראש ממשלה, שר האוצר או שר הבריאות).
אבל אני חשבתי שבחברים של ג'ורג' אמירת האמת היא "מעשה מהפכני" ומתברר שגם החבר של ג'ורג' מגיב בצורה פאבלובית לגמרי כמו אחרון הנחמן שיים.
אני לא חושב שמדובר ב"הצהרה ריקה מתוכן". תוכן בהחלט היה בה. ולשיטתך, מדובר באדם שדפק את מעמדה הדיפלומטי של ישראל בשביל כלום. לא רע בשביל תפקיד חסר תוכן.
אבל אני חושב שזו היתה יריית פתיחה, שהיתה מכוונת לנתניהו לא פחות מאשר לוושינגטון, ושאומרת לו שאם הוא חושב לעשות משהו מדיני, מתוקף תפקידו כסמן השמאלי של הליכוד, שישכח מזה.
אני מסרב לקבל את הציניות שאומרת שלדבריו של שר חוץ אין שום משמעות. שרי חוץ בישראל הם אומנם שרים חלשים, ודאי ביחס למעמדם של שרים כאלה במדינות אחרות, אבל במקרה הזה נכונה האמרה שהאדם ממלא בתוכן את התפקיד, ופוליטיקאים חזקים הם שרים חזקים. ובאיזה סוג אדם מדובר, ראינו.
גם אם הוא היה אומר שהשמש זורחת במערב היה נוצר אותו רעש, בגלל שזה ליברמן, ובגלל שכולם משחקים באותו משחק.
איך ליברמן כשר חוץ יכול להפריע לנתניהו כראש ממשלה לעשות משהו מדיני? ז"א כראש הסיעה השניה בגודלה בקואליציה הוא יכול, אבל את זה הוא יכל לעשות בכל תפקיד. אתה בטח זוכר את שר החוץ, דוד לוי, עומד בראש החישוקאים בזמן שראש הממשלה שולח את סגנו (של שר החוץ) למדריד… שנינו גם זוכרים מי היה אותו סגן…
אני לא בטוח שליברמן הוא איש כל כך חזק כמו שהוא אוהב להציג את עצמו… טוב, בעצם, זה שהוא חזק על ילדים קטנים כבר ראינו… אבל נתניהו ילד גדול.
לדעתי יש פה שינוי סגנון.
לסגנון יותר כוחני, למרות שהתוכן פחות לוחמני מהסגנון החדש.
התוכן החדש העיקרי הוא שאין יותר מחוות חינם.
לדעתי יש 2 סוגים של מטרות למחוות:
1. חילופין של תן וקח, אני עושה משהו שאתה רוצה, ובתומרה אתה עושה לי טובה.
2. אני עושה הרבה דברים טובים לך, וכתוצאה אני מקבל ממך "רצון טוב", כלומר שלאור הידידות ביננו תהיה מוכן לסלוח לי גם על דברים רעים, שלא היית עובר עליהם בשתיקה אם היו נעשים על ידי זר.
ליברמן, נראה לי, הגיע למסקנה שאין סיכוי למצב 2. ולכן יש לנהוג באסטרטגיה המתאימה למצב 1., כלומר על כל מחווה ישראלית יש לדרוש מחווה פלסטינית.
במילים אחרות יש פה הכרה מצד ליברמן שהפלסטינים לא הולכים "לאהוב" אותנו בזמן הקרוב.
ביי שלומי
האפשרות הראשונה בהחלט הגיונית. נראה שהאיש הערמומי הזה הצליח להרעיד את הביצה בלי לומר בעצם כלום (ולגרות אנשים כמו יוסי להאשים אותו בדברים שאין להם שחר).
את האפשרות השניה לא הבנתי – מה זה מראה על היחס שלו למו"מ ? שרק דברים שנחתמו ואושרו הם בעלי משמעות?
ניסוח יותר מדויק – אם הוא בעצם אמר שישראל לא מחויבת לעקרונות אנאפוליס – כלומר להצהרה על מחוייבות למפת הדרכים תוך שהוא מגיש שישראל מחוייבת למפת הדרכים, אז הוא אומר דבר והיפוכו. מה שמותיר את אפשרות א' או להחליט אם להאמין לאיווט או לאביגדור. על פי הידוע לי אני מאמין לאיווט. השאלה עד כמה תיק החוץ הוא בעל סמכויות או לא היא שאלה אחרת.
באיזה דברים חסרי שחר הוא הואשם כאן?
מי שקרא את הצהרת אנאפוליס – שירים את ידו.
אפשר להיות לא מחויב ל*הצהרת* (לא הסכם) אנאפוליס שקוראת לפגישות קבועות בין הצדדים
""For this purpose, a steering committee led jointly be the head of the delegation of each party will meet continuously as agreed. "
ולא להמשיך בישום מפת הצדדים באופן חד-צדדי. היות ובהצהרה נאמר:
""The parties also commit to immediately implement their respective obligations under the performance-based road map to a permanent two-state solution to the Israeli-Palestinian conflict issued by the Quartet on 30 April, 2003" "
אין כאן התנייה בישום הצעדים. גם אם ישראל לא מיישמת את מפת הדרכים (ולהפך) אין בכך הסרת החובה על הפלסטינים מיישום (ולהפך).
לכן, התנגדות להצהרת אנאפוליס והתחיבות למפת הדרכים אינם בהכרח סתירה.
אאל"ט, בהצהרת אנאפוליס הוזכר במפורש נושא שתי המדינות, ואילו במפת הדרכים זה לא נאמר במפורש.
אהוד ברק מפחיד אותי הרבה יותר מליברמן מכיוון שהוא כבר הוכיח את יכולתו הרצחנית מול שכנינו. אני מאמין שאם תקום אופוזיציה חוץ פרלמנטרית גם בקרב האוכלוסייה הישראלית, הוא לא יהסס, בגיבוי מלא של נתניהו כמובן, להפעיל עליה אמצעי דיכוי דומים.
הרטוריקה של ליברמן מרשימה אותי מעט מאד. הוא עושה לממשלה נזק ויתכן שיצא מזה דבר חיובי כמו למשל הפעלת לחץ על ממשלת הימין הזאת מגורמים בינלאומיים או חשיפת פרצופו האמיתי של ברק בקרב חמשת האנשים שעדיין חושבים שהוא איש מחנה השלום.
יתכן, למשל, שאובאמה ימצא את עצמו מחוייב לפייס את העולם הערבי אחרי הפיאסקו בעיראק ואחרי שתיקתו לנוכח המבצע הישראלי בעזה. התשלום יעשה במטבע ציוני ופירוש הדבר הפעלת לחצים אמריקאיים על ישראל שלא נראו כאן בעבר. מובן שהתבטאויותיו של הבריון הנידון עושות מעט מאד בכדי למתן את האפשרות הזאת.
פרטתי את העמדה שלי בנושא ברשומה המצורפת.
http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1446666
א) מדובר בממשלה הגדולה ביותר אי פעם, בטח כשאתה לוקח בחשבון סגני שרים.
ב) רשימה שלמה על מרכבת הממשלה כמעט בלי להזכיר את ביבי. כאילו ברק וליברמן פשוט צנחו למשרדיהם, ולא היה זה ביבי שבחר לשים אותם שם במהלך המו"מ הקואליציוני. רשימה שלמה על מרכבת הממשלה בלי להזכיר את ועידת מפלגת העבודה, שבחרה להקים את ממשלת ביבי-ליברמן-ברק בשביל נזיד עדשים. ובלי מילה על מורדי העבודה, שכבר הספיקו להפוך עורם (ברוורמן נכנס לממשלה, בן סימון יהיה יו"ר הסיעה, פינס לראשות ועדת החוץ והביטחון).
א) מדובר בממשלה הגדולה ביותר אי פעם, בטח כשאתה לוקח בחשבון סגני שרים.
ב) רשימה שלמה על מרכבת הממשלה כמעט בלי להזכיר את ביבי. כאילו ברק וליברמן פשוט צנחו למשרדיהם, ולא היה זה ביבי שבחר לשים אותם שם במהלך המו"מ הקואליציוני. רשימה שלמה על מרכבת הממשלה בלי להזכיר את ועידת מפלגת העבודה, שבחרה להקים את ממשלת ביבי-ליברמן-ברק בשביל נזיד עדשים. ובלי מילה על מורדי העבודה, שכבר הספיקו להפוך עורם (ברוורמן נכנס לממשלה, בן סימון יהיה יו"ר הסיעה, פינס לראשות ועדת החוץ והביטחון).
יוסי, נראה לי שאתה ממהר להבהל. בוא נחכה ונראה מה ליברמן באמת מתכוון לעשות, ההצהרה הזאת בכניסתו לתפקיד חסרת משמעות אמיתית. לפעמים אני מרגיש שליברמן פרגמטי בהרבה מהפוליטקאים ה'שקולים' שלנו ובכל מקרה עדיף לאין ערוך על כל הביילינים והזהבה גלאונים.
אני לא רואה אותו באמת נוקט צעדים נגד אזרחי ישראל הערבים שלא נמנים עם תומכי סלאח,חמס וחזבאללה. הרעיון שלו לחילופי שטחים, הגם שהוא לא מעשי, פתח לאנשים קצת את הראש. אני מקווה שגם לאנשים מאום אל פאחם.
הבעיה האמיתית עם ליברמן היא הנראות של דעותיו ומעשיו ולא מעשיו בפועל. מדובר בגזען, נכון, אבל לא יותר גזען מחברי ליכוד, עבודה וקדימה רבים.
כשאותם "חברי ליכוד, עבודה וקדימה רבים" יהיה שרי החוץ של מדינת ישראל, נדבר.
ואגב, אני תוהה למה אתה תוחם את הגזענות למפלגות הגדולות.
אני מכיר אישית, לדוגמא, חברת מרכז מר"צ שחושבת שאין לאפשר לערבים לגור בישובים של יהודים, או להתחתן עם יהודים.
"אני לא רואה אותו באמת נוקט צעדים נגד אזרחי ישראל הערבים שלא נמנים עם תומכי סלאח,חמס וחזבאללה"
אתה מתלוצץ? אתה בעצמך מאנשי ליברמן? מה זה "תומכים"? מה זה "נמנים על"?
התגובה שלי נועדה לשמרלינג
מהם בדיוק "הסכמי" אנאפוליס? ליברמן (שאני רחוק מלהיות מחסידיו) טען שישראל אינה מחוייבת להצהרות אנאפוליס, אך כן מחוייבת למפת הדרכים, שהיא הסכם מחייב.
האמנם טעה, ול"הסכמי אנאפוליס" יש תוקף מחייב, מבחינת המשפט הבינ"ל?
ההשוואה להיידר מפליאה באווילותה. "היידר לא איים לתקוף מדינות אחרות" האם מדינות אחרות איימו על אוסטריה? יש כאן בסיס להשוואה? דמגוגיה בפרוטה.
כנראה הצלחתי לפספס את איומי התקיפה של מצרים בזמן האחרון.
נראה לי שזאת בדיוק הנקודה שלו.
הוא טען שההשוואה מופרכת מכיוון שאף מדינה לא איימה על אוסטריה ולכן לא היה להיידר על מי לאיים. מצריים ככל הידוע לי כבר לא מאיימת על ישראל כבר די הרבה זמן – ובכל זאת רצה הפאשיסט המקומי להפציץ את סכר אסואן. משמע טענתו לדמגוגיה נחלשה.
איך זו בדיוק הנקודה שלו?
"המהגר ממולדובה"? יש לכינוי הזה ניחוח של גזענות, תחשוב טוב למה אתה קורא לו כך.
רגע, הוא לא מהגר ממולדובה? וממתי לציין את העובדה שמישהו – במיוחד מישהו שרוצה לגרש את התושבים הילידים – הוא מהגר זו גזענות, או אפילו "ניחוחות של גזענות"?
אל תיתמם. לאף אחד לא היה ספק שלה פן גזען כשבמהלך הבחירות האחרונות בצרפת הוא ציין את המוצא הההונגרי של סרקוזי כעובדה שלילית. נכון, ליברמן באמת עלה לארץ ממולדובה, ולכינוי הזה באמת יש ניחוח של גזענות.
גם הדרך שבה אתה מכליל ציבור שלם ("המצביעים הרוסים – עדיין רוב מצביעיו של ליברמן – הפכפכים במיוחד") היא גזענית.
אה, והתגובה של "אור ברקת" בה הוא כתב "איווט או אביגדור", כמעין ניסיון להציג במוצא הזר של ליברמן נגדו? וואחד גזעני.
בניגוד לליברמן, סרקוזי לא מהגר. ולא, לציין את העובדה שאדם שרוצה לבצע מהפכה בארצך, ולשלול זכויות אזרח מילידיה, הוא מהגר – זו לא גזענות. בפעם האחרונה שבדקתי, מהגרים לא היו גזע.
מה שאמרתי על המצביעים הרוסיים נתמך במחקר אחרי מחקר. הם תמכו ברובם ברבין ב-1992, בנתניהו ב-1996, בברק ב-1999, בשרון ב-2001 ושוב ב-2003, אבל לא בקדימה ב-2006. ממתי ציון דפוס הצבעה של ציבור הוא גזענות? אתה סגור שאתה יודע מה משמעות המילה?
ואני חושב שאם זו הצורה שבה אתה קורא את מה שכתב אור, אתה צריך שיעורים דחופים בהבנת הנקרא.
אחת הפעמים הראשונות בחיי בהן מצאתי את עצמי בצד המתנגד לפוליטיקלי קורקט.
גזעני? באמת?
מהגרים נושאים על גבם את המטען התרבותי של ארצם – ביחוד אלו שהיגרו בגיל מבוגר יחסית.
בהתחשב שליברמן מעריץ את פוטין והדבר הראשון שעשה אחרי הבחירות זה לנסוע למוסקבה (מן הסתם כדי להשתזף על חופיה), אז לארץ מוצאו יש חשיבות רבה (ועוד לא נכנסתי לקשרים הפליליים לכאורה שיש לו עם אנשי עסקים מבריה"מ לשעבר).
כרגיל פוסט מורכב שמצריך תגובה מורכבת:
1)עלות הממשלה- כשבוחנים עלות של מהלך אף פעם לא נכון לבחון אותה בפני עצמה אלא רק מול האלטרנטיבות שלה. אז מה האלטרנטיבות שעמדו מוך ביבי חוץ מלהקים ממשלה ענקים עם המון שרים? להקים ממשלה קטנה עם מעט שרים כמובן. הבעיה היא שזה לא בהכרך יותר זול, כמו שאמרתי העלות של שר בלי תיק היא 3-4 מליון שקל לשנה, העלות של בחירות הם בערך 1.8 מילירד שקל (עלות הבחירות עצמם + עלות יום החופשה). ההבדלים בקני מידה פה הם כל גדולים שמספיק שכל שר בלי תיק מאריך את אורך החיים של הממשלה בחודש ומבחינה כלכלית זה ריווחי.
2)דה ליברמן- משהו שם לב כמה מהר ליברמן התקפל (כרגיל) מהבטחות הבחירות שלו. ליברמן התחייב בבחירות על שני קוי מדיניות- נישואים אזרחיים ו"אין אזרחות בלי נאמנות", הראשון סורס עד אי רלוונטיות בהסכם הקואליציוני והשני בוטל רשמית בהסכם הקוליציוני עם הליכוד , ליברמן בשקט בשקט נסוג מהבטחת הבחירות הכי בומבסטית שלו.
הוויכוח הזה עד כמה ליברמן יכול (או רוצה) ליישם את הצהרותיו היה מצחיק אלמלא היה עצוב. בפוליטיקה יש חשיבות לא רק למה שעושים אלא גם למה שאומרים. הפוליטיקה הישראלית מקבלת, מאז 2000, סגנון גזעני ובריוני יותר ויותר, ולמר אביגדור-שומר-הבארים יש חלק נכבד בהתפתחות הזאת. רק על זה צריך להוקיע אותו בכל הזדמנות.
הבנתי את תפקיד הסגנון של ליברמן במדיניות החוץ.
הוא יהיה "השוטר הרע"
ושאר הממשלה, למשל ביבי, יהיו "השוטר הטוב".
הפוזה של "בעל הבית השתגע" מחזקת את התפקיד כי כך לא יחשדו שליברמן הוא "נמר של נייר", למרות למשל ההתקפלות בנושא ברית הזוגיות.
היעילות של שיטת ה: שוטר טוב/שוטר רע נובעת מכך שהפחד מפני "השוטר הרע" הופכת את ההצעות של "השוטר הטוב" ליותר אטרקטיביות.
הבעייה בתפקיד זה היא שהסגנון שלו נוגד את הסגנון המקובל בתחום הדיפלומטיה.
מצד שני מעמדה של ישראל בעולם אינו מזהיר, אז אולי יש מקום לשינוי אסטרטגיה?
ביי שלומי
חזק ביותר- צחקתי, בכיתי, הפנמתי.
יוסי,
מה לא ברור? הרי כתבתי לפני הבחירות,גם בפורום הזה, שליברמן הוא קשקשן בפרוטה.הוא בסך הכל כליא-ברק לתגובת הציבור היהודי לחוצפתם של הערבים ורודנותו של השמאל.אם תרצה אשמח להרחיב.