החברים של ג'ורג'

10 בנובמבר 2014

כשהקריקטורה האנטישמית לא רוצה דמוקרטיה

המושך בחוטים של ראש הממשלה מבהיר לאן אנחנו הולכים, וראש הממשלה ממהר לרקוד לחלילו

שלדון אדלסון, השוגר דדי של ראש הממשלה לשלשת עופות, התבטא בפומבי באשר ליחסו לדמוקרטיה הישראלית: “לא נורא אם ישראל לא תהיה דמוקרטיה, כי זה לא כתוב בתנ”ך.” אדלסון אמר את הדברים בטכס של “ועידת הקהילה הישראלית-אמריקאית באמריקה,” ארגון הבל כלשהו.

אדלסון אמר שם עוד כמה דברים מעניינים: ש”העם הפלסטיני הומצא כדי להשמיד את ישראל,” וש”הוא שונא את העיתונות,” כי זו מתמקדת ב”חצי הכוס הריקה.” ובאמת, קשה להבין אותה: מה כל כך רע בעולם, כשאתה מיליארדר שמשחק בפוליטיקאים כאילו היו בובות? אדלסון והמיליארדר חיים סבן הציעו זה לזה לרכוש את הניו יורק טיימס כדי “לאזן את הסיקור שלו” בנושאי המזרח התיכון, והאספסוף המקומי מחא כפיים בהתלהבות.

לא ברור איפה נגמרת הקריקטורה האנטישמית אדלסון ואיפה מתחיל ראש הממשלה נתניהו. הקשרים בין השניים הדוקים מדי. ברור, עם זאת, שנתניהו לא יתנער מהאיש שמממן אותו. אדלסון מספק לנתניהו שוחד בחירות יוצא דופן, אולי חסר תקדים בתולדות הדמוקרטיות: עלון שמשמש כבטאון לשכתו של נתניהו, בין אם הוא ראש הממשלה ובין אם הוא ראש האופוזיציה.

היום מיהר נתניהו להבהיר שהוא הבין את הנחיות הפטרון: הוא קרא ל”כל המפגינים בגנותה של ישראל ובזכות המדינה הפלסטינית” לעבור “לפלסטין או עזה,” ו”לא נערים עליהם כל קושי.” יש להניח שנתניהו התכוון למפגינים הפלסטינים-ישראלים, שזה חמור דיו: הוא מאיים עליהם בנכבה שניה. אבל, כשראש ממשלה מדבר, לא חשוב למה הוא התכוון: חשוב מה הוא אומר. ונתניהו דיבר על כל המפגינים כנגד ממשלתו. הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון? נסו את תוניסיה.

כדאי להסתכל על צורת הפעולה של “לשכת ראש הממשלה היום” כדי להבין את הצורה שבה חותרים אדלסון ונתניהו תחת הדמוקרטיה הישראלית. “ישראל היום” מחולק בחינם. אפשר היה לחשוב, אם כן, שהוא יתקיים מפרסומות. אבל לא: הוא מוכר פרסומות במחיר נמוך יותר משל מתחריו, וכתוצאה מכך הוא שובר את השוק שלהם. אדלסון מפסיד סכומים לא ידועים אבל כנראה גבוהים מאד על “לשכת ראש הממשלה היום.” יש לו מספיק כסף מלוכלך כדי שיוכל להוציא סכומי עתק על חיסול הדמוקרטיה הישראלית והעיתונות שנואת נפשו, שתיהן במכה אחת.

הצעת חוק כנגד הנסיון ×”×–×” לחסל את הדמוקרטיה הישראלית – וכן, אין דמוקרטיה בלי חופש עיתונות, וזה לא מקרה שאדלסון ונתניהו נגד שתיהן – עומדת בימים אלה לדיון. מדובר בהצעת חוק בעייתית, שקובעת שלא ניתן ×™×”×™×” לפרסם חינמון אלא שתהיה חובה לגבות עליו תשלום. “ישראל היום” ואדלסון, כמובן, יצאו בקמפיין היסטרי נגד הצעת החוק.

זו הצעת חוק בעייתית, ואין ספק שאפשר לחשוב על לא מעט דרכים שבהן אפשר ×™×”×™×” לנצל אותה לרעה, אבל היא מחווירה לעומת המציאות שבה מיליארדר זר יכול פשוט להציף בכסף את המערכת הפוליטית – וכשהמיליארדר ×”×–×” מודיע במפורש שהוא חותר תחת הדמוקרטיה ושלא נורא אם המשטר הדמוקרטי הישראלי יתמוטט. העובדה שאף אחד לא מצפה מנתניהו להתנער מאדלסון אחרי הצהרה כזו מעידה עד כמה הדמוקרטיה שלנו חולה. “ככה זה” היא התגובה המיואשת. כולנו כבר יודעים לאן אנחנו הולכים: למדינת אדלסון, שמנוהלת על ידי הבובה שלו. זו שלאחר שתחריב את המקום מן היסוד, “נעבור לחוץ לארץ ושהמדינה תשרף.”

על השאיפה של אדלסון וסבן לרכוש את הניו יורק טיימס כדי שזה יפסיק את הסיקור של ישראל שלא מתיישר עם לשכת ראש הממשלה – לא, הוא לא באמת ביקורתי לישראל; פעם אחר פעם, ילדיהם של כתבי הניו יורק טיימס בישראל היו חיילי צה”ל – צריך לומר שני דברים. קודם כל, להזכיר שנתניהו כבר הגדיר את הניו יורק טיימס (יחד עם “הארץ”) כאויב; ושנית, שני מיליארדרים יהודים שמפנטזים בפומבי על רכישת ספינת הדגל של העיתונות האמריקאית כדי להשתיק ביקורת על המדינה היהודית? יש לכם את ×–×” ביותר הפרוטוקולים של ×–×§× ×™ ציון? יש לכם מושג באיזה חומר נפץ אתם משחקים?

הערה מנהלתית: בימים האחרונים התקבלו מספר תרומות בקרן הבעת הרצון הטוב והתודה. אני רוצה להודות בזאת לתורמים.

(יוסי גורביץ)

95 Comments

  1. לא הם ייפגעו מהפיצוץ, אז מה הבעייה שלהם לשחק בחומרי הנפץ?

    התגובה שלך by אור ברקת — 10 בנובמבר 2014 @ 17:05

  2. אני לא יודע. יש מפגינים חכמים עכשיו בארה"ב. אם אני צריך להפגין נגד המלחמה הבאה במזרח התיכון שמאורגנת לטובת ישראל, אני לא הולך להפגין מול הסנאטור שלי. אני הולך ישר לאדלסון. כל התקשורת תבוא וברגע שאני נטפל למיליארדר שכאילו לוהק לשחק את מונטגומרי ברנז, 70% מאהדת הקהל כבר אצלי.

    המממ. Occupy Edelson?

    התגובה שלך by ygurvitz — 10 בנובמבר 2014 @ 17:08

  3. Adelson

    התגובה שלך by yankel — 10 בנובמבר 2014 @ 17:53

  4. בהתחשב בהישגים של "אוקיופיי וול סטריט" ואחיותיה, לא הייתי מצפה מזה להרבה.
    מצד שני, אדלסון כבר בן 81. על הרב עובדיה יוסף בגיל ×”×–×” כבר אמרו שהוא סנילי, ולא בטוח שדעתו של מר אדלסון צלולה יותר או שהוא ×™×–×›×” לאריכות ימים דומה. אני רק אומר…

    התגובה שלך by מני זהבי — 10 בנובמבר 2014 @ 21:57

  5. מה לדעתך מסתתר מאחורי האובססיה של אדלסון לשלוט במשחק כאן? תאוות שליטה נטו, או שהוא מרוויח עסקית מכל ×–×”? אני מנסה לעקוב אחרי הכסף ומרגיש שאני מפספס משהו…

    התגובה שלך by גיא — 10 בנובמבר 2014 @ 17:06

  6. יש אנשים שאשכרה מחזיקים באידיאולוגיה יודו-נאצית. מה לעשות…

    התגובה שלך by מני ל — 10 בנובמבר 2014 @ 17:18

  7. לאדלסון יש אינטרס כלכלי מובהק בשלטון רפובליקני בארה״ב. הדמוגרפיה בארה״ב לא פועלת לטובת הרפובליקנים, למרות ההישג בבחירות האחרונות, ולכן אחת המטרות הראשונות בסדר העדיפויות שלהם היא קירוב קהלי יעד מעבר לגברים לבנים נוצרים בגיל פנסיה. המטרה של נתניהו ואדלסון היא הפיכת התמיכה בישראל ממטרה לאומית ששתי המפלגות בארה״ב עמדו מאחריה למטרה רפובליקנית בלבד, וכך ליצור קרע בקרב יהדות ארה״ב בין התמיכה בישראל לבין התמיכה במטרות ליברליות אחרות.

    נתניהו פועל במובהק נגד האינטרסים הישראליים ובעד האינטרסים של המפלגה הרפובליקנית.

    התגובה שלך by ג׳וני — 11 בנובמבר 2014 @ 8:12

  8. הייתי משנה את חוק ישראל היום למשהו שימנע מאדם פרטי חברה או תאגיד להחזיק בגרעין שליטה של גוף תקשורת ושכזה יוחזק רק על חדי הציבור או על ידי עובדיו, כלומר קורפרטיב.

    לא בריא לאף אחד שעיתון הוא בבעלות פרטית

    התגובה שלך by הראל — 10 בנובמבר 2014 @ 17:41

  9. יש לך הגדרה ממש משונה לחופש העיתונות אם אתה חושב שחלוקת עיתון בחינם או מכירת פרסומות במחירי היצף זו פגיעה.

    אפשר להיות נגד משהו גם בלי להכריז שהוא יביא לקץ הדמוקרטיה…

    התגובה שלך by משתמש אנונימי (לא מזוהה) — 10 בנובמבר 2014 @ 17:49

  10. יש אכן בעיה בהגבלת חלוקת עיתון בחינם. אבל כן נכון להגביל תעמולה פוליטית. למשל, לא בתוך הרכבת, בתי ספר או אזור ציבורי אחר, לא בתקופת בחירות, וכ"ו.
    השאלה היא האם 'ישראל היום' הוא בטאון תעמולה פוליטי (ולא "סתם" עיתון עם סממנים ימניים)? התשובה על זה היא כנראה שכן. וככזה יש להגבילו.
    מה שמוזר הוא שכל אלו שצועקים על "כסף זר שמתערב בענייניה הפנימיים של ישראל" כאשר הוא עוזר לעמותות שמאל ישראליות שותקים כאשר כסף זר לא פחות משמש לתעמולה עבור ראש הממשלה

    התגובה שלך by אן — 10 בנובמבר 2014 @ 17:59

  11. למה מוזר? הם צועקים על כסף זר כי הוא מגיע מממשלות זרות, ואז זו כבר התערבות אסורה. כשהכסף מגיע מאנשים פרטיים, זה אחרת לגמרי.
    זה כמו שמה שקורה בישראל זה לא אפרטהייד, כי בדרום אפריקה ההפרדה היתה לפי צבע העור, בעוד שכאן בישראל ההפרדה היא בין אזרחים ללא אזרחים, ולכן היא אחרת לגמרי.

    התגובה שלך by גיל — 10 בנובמבר 2014 @ 20:54

  12. מה שהורס אותי במגיבים כמו גיל, זו ההשפלה – הימין הם עד כדי כך רפי שכל, עד כדי כך לא מסוגלים להעמיד טיעון שלא קורס אל תוך עצמו תוך שתי מילים וחצי מחמת ריבוא סתירות פנימיות, ובכל זאת, הם אלו שבשלטון. גיל כסימפטום.

    התגובה שלך by נטליה — 10 בנובמבר 2014 @ 23:09

  13. את מוזמנת להדגים את קריסתו. את יכולה לטעון שהתערבות של אנשים פרטיים פסולה גם היא, אבל ×–×” לא סותר את טענתו של גיל שיש הבדל מהותי בין התערבות של ממשלה לזו של אדם פרטי. כמו כן את מוזמנת להפריך את טענתו של גיל ×›×™ ההבחנה והזכויות (הרשמיות) בישראל נקבעות על סמך אזרחות ולא על סמך מוצא אתני/×’×–×¢ – לפחות בדברים שבשליטתה הישירה של המדינה.

    לצעוק "אתם מטומטמים" בלי לנמק לא הופך אותך לטובה יותר מאותם "רפי שכל" שאת בזה להם כל כך.

    התגובה שלך by אזרח הארץ — 10 בנובמבר 2014 @ 23:29

  14. ודאי שיש הבדל. התערבות של אנשים פרטיים היא גרועה הרבה יותר.

    התגובה שלך by משתמש אנונימי (לא מזוהה) — 11 בנובמבר 2014 @ 0:53

  15. זה למטה מכבודי. רק הבעתי את תחושת ההשפלה, לא באתי להתנצח. אנחנו לא יכולים להתחיל מגנון כל פעם. בוא נתחיל לפחות מכיתה א'. גיל זה גנון, ולכן צריך לחכות שיגדל. אם הוא כבר ילד גדול, אז לבי לבי, כמו שאומרים.

    התגובה שלך by נטליה — 11 בנובמבר 2014 @ 12:26

  16. עצוב לומר, אבל את בדיוק מה שמחרחרי המלחמה מהימין (שקיימים גם קיימים) אוהבים – שמאלנית שמוכיחה לקהל היעד שלהם שהשמאלנים מתנשאים, בזים לימנים, מנותקים ומנותקים מהמציאות.

    לא יודע עד כמה התנהלותך כאן מייצגת את התנהלותך בחיים האמיתיים אבל אם כן, הרי שאת משחקת בדיוק לידיים של מתנגדייך. חבל.

    התגובה שלך by אזרח הארץ — 12 בנובמבר 2014 @ 1:33

  17. קראת פעם את מה שהג'מעה של "מידה" כותבת על שמאלנים? והם עוד נחשבים האינטלקטואלים של הימין!

    התגובה שלך by משתמש אנונימי (לא מזוהה) — 12 בנובמבר 2014 @ 10:33

  18. לא הייתי מתחיל להטיף לשמאל על "התנתקות מן המציאות" – הסר קורה מבין עיניך. מי ששולט במדינת ישראל פוליטית כבר קרוב ל-4 עשורים הוא הימין, ואיך לומר, קריאת המציאות שלו, ושל הרעיונות היותר ריאקציונריים של ×–'בוטינסקי (היו לו גם אחרים, טובים יותר), לא בדיוק מוכיחה את עצמה. אם אתה צריך הוכחות:
    1. מצב כלכלי בלתי אפשרי עבור רוב תושבי המדינה
    2. מצב בינלאומי ירוד ומדורדר
    3. דיפלומטה לא אפקטיבית וחסרת השפעה
    4. אובדן השפעה במזרח התיכון
    5. מלחמת לבנון (שהשמאל סיים), אינתיפאדת האבנים (הראשונה) ואינתיפאדת אל-אקצא והמהומות הנוכחיות בשטחים ובירושלים, מלחמת לבנון השנייה, צוק איתן
    6. התנוונות של התהליך הפוליטי לקומבינות פוליטיות בשירות הישרדות
    7. ניכור הולך וגובר בין ישראל לערביי ישראל

    התגובה שלך by רועי לוי — 12 בנובמבר 2014 @ 12:25

  19. אני לא חושב שהשמאל "מנותק מהמציאות". התנהגותה של נטליה היא כפרי בשל עבור פוליטיקאים ימניים שרוצים להציג את השמאלנים כמי "שכחו מה זה להיות יהודים/מה זה ערבים/שהם במזרח התיכון".

    לא כל אותן 40 שנים ×”×™×” הימין בשלטון באופן רשמי והשוואה בין הישגי ממשלות הימין והשמאל יכולה להיות יופי של קמפיין לעידוד ירידה מהארץ כך שאתייחס רק לסעיף 6 – נכון שמרכז הליכוד רווי "קומבינות" על סף השחיתות (ואולי מעבר לו), אך הן צל חיוור של השחיתות הממוסדת של מפא"×™. עצם העובדה שהמושחתים עצמם מודעים לכך שזה לא חוקי היא שיפור עצום לעומת תחושת הבעלות ו"הזכות לשחיתות " ששררו במקומות מסוימים קודם לכן.

    איני מגדיר את עצמי שמאלני, אבל בהתחשב בדעותיי המוצהרות לגבי ההתנחלויות ואיו"ש אני לא בטוח שהימין היה מוכן לאמץ אותי, כך שכתב הגנה על מפלגות הימין לא תקבל ממני. זה כמובן לא הופך את מפלגות השמאל, ובעיקר את הסמרטוטיות המבישה שלהן, לטובה יותר. כמו שאומרים "רק הימין עושה שלום ורק השמאל עושה מלחמה". גם מפלגות השמאל לא עמדו על עקרונותיהן.

    התגובה שלך by אזרח הארץ — 12 בנובמבר 2014 @ 23:43

  20. אני לא "בזה לימנים", ממש לא. ומי ש"מנותק מהמציאות" זהו אותו גיל. אני כן בזה לאנשים שאין להם כבוד בסיסי לדיון, ללוגיקה, ובעקיפין, כך, לעצמם.

    התגובה שלך by נטליה — 13 בנובמבר 2014 @ 7:01

  21. הזכויות ניתנות בכל מקום בעולם הנאור על סמך הקריטריונים שאתה מציין: אזרחות וקטיגוריות חוקיות אחרות. הבעיה היא מה קורה *בפועל* כאשר המחויבויות הנגזרות מן הקטיגוריות הללו מצד המדינה אינן מיושמות. ובעניין ×–×” ראה את אזרחי ותושבי מדינת ישראל הערבים, בעבר ובהווה. אף אחד לא יעלה בדעותו להפסיק לבנות טיפות חלב בשכונות החרדיות לציבור הגר בהן, או לקצץ מורים ולהקטין כיתות, מבלי שהדבר יעורר קול ×–×¢×§×” רמה. אך כשזה נוגע לציבור הערבי – מיעוט בן ×›-20% – בארץ, הדברים מתרחשים על בסיס קבוע. אז בעוד שמבחינה *רשמית* הזכויות מעוגנות בחוק, מבחינה *מעשית* החוק אינו נאכף, והמחויבויות והזכויות הנגזרות ממנו אינן ניתנות לזכאים להם.

    התגובה שלך by רועי לוי — 11 בנובמבר 2014 @ 14:54

  22. "צריך שניים לטנגו". לדעתי במובן מסוים לשני הצדדים נוחה ההתעלמות ההדדית הזו – למדינה נוח שלא להשקיע בציבור הערבי ולציבור הערבי (או לפחות חלקו) נוח שלא להיות כפוף לחוקי המדינה באופן מלא. עם כל הכבוד, הבעיות של היישובים הערביים לא מתחילות בטיפת חלב. בשביל לבנות מוסדות ציבור צריך שהתושבים ייכבדו את חוקי התכנון והבניה. לי ולך ברור שאי אפשר לבנות עוד קומה על הבית של ההורים רק ×›×™ אתה צריך מקום לגור, ואנחנו משלמים מחיר עצום על הנורמה הזו. במובן מסוים הציבור הערבי לא מוכן להתיישר לפי הנורמות האלו, וכך גם מקומות היישוב שלהם נראים.

    התגובה שלך by אזרח הארץ — 12 בנובמבר 2014 @ 1:38

  23. זה שטויות. כפרים ערביים חיים בצפיפות נוראית, והסיבה שהם בונים לגובה היא משום שעליהם להסתפק בשטח מצומצם הרבה יותר. שוב, בגלל חוסר היתרי בנייה. הטענה שלך מופרכת, ולו רק מבחינה של אלפי העתיקות של כפרים ערביים מוכרים להרחיב את שטח הבנייה שלהם ולקבלת היתרים שאינה נענית בחיוב על ידי משרד הבינוי והשיכון.
    הציבור הערבי אינו מתיישר לפי הנורמות וגם באים והורסים לו את בתיו, ברוב גדול של המקרים.
    לא ברור לי איך מבחינתך "הכל מתחיל" בחוקי הבנייה, ושאיכשהו הם ("הערבים") אלה שצריכים להתחיל "קודם". יותר משהמיעוט חייב לכבד את הרוב, חייב הרוב להוכיח כי יחסו אל המיעוט אינו שונה מיחסו אל הרוב. זו מהותה של דמוקרטיה, ואם אינך אוהב את זה, אתה מוזמן להחליף את שיטת המשטר.

    התגובה שלך by רועי לוי — 12 בנובמבר 2014 @ 12:20

  24. צ"ל העתירות – במקום, עתיקות

    התגובה שלך by רועי לוי — 12 בנובמבר 2014 @ 12:26

  25. לגבי עתירות והיתרי בנייה, מוכרת לי העובדה שלא הוקם יישוב ערבי חדש כבר עשורים. צריך להשוות את ×–×” לשיעור דחיית העתירות בציבור היהודי ולסך המ"ר הבנוי שאושרו למגזר ×–×” לעומת היהודי בתקנון לגודל האוכלוסיה. הבעיה מקיפה בעצם גם צדדים אחרים של התנהלות מול השלטונות – תשתיות עירוניות עולות כסף, וכאשר התושבים אינם משלמים ארנונה נוצר מעגל קסמים של התחמקות ממיסים – אין תקציב לשירותים לתושב – התחמקות ממיסים (תלונה שגם ראשי ערים ערבים מעלים בעצמם). גם היישובים החרדיים סובלים מאותה בעיה (אם ×›×™ במידה פחותה). ×–×” לא אומר שהמדינה נקיית כפיים, אבל זכויות וחובות הן הדדיות. אי אפשר לצפות שהרשויות ידאגו לך כמו בתל אביב אבל להתנגד לתשלום מסים באותו ×”×™×§×£.

    מי צריך לשבור את מעגל הקסמים הזה? רצוי שהמדינה, אבל בלי שינוי מהיר מהצד השני ניפול במהרה חזרה למעגל הקסמים. הבעיה אינה משותפת לכלל המיעוטים האחרים, אז כנראה שהמדינה יודעת להתמודד עם מיעוטים.

    התגובה שלך by אזרח הארץ — 12 בנובמבר 2014 @ 23:52

  26. למה אתה מניח שלא גובים מיישובים ערביים מסים? הטיעון הזה שב ועולה, אבל עד כמה שאני יודע, הוא כלל לא נכון. מנהל מקרקעי ישראל אינו מקצה קרקעות ומשרד הבינוי והשיכון אינו מתכנן תוכניות בנייה, ומועצות אינן נותנות היתרי בנייה משום שההנחה המובלעת היא ברורה: אדמות המדינה שמורות למשמר עבור האוכלוסיה היהודית, ואם בג"ץ אומר שאפליה על בסיס מוצא אתני אסורה, אז לא נפלה באופן בוטה, אלא פשוט נוציא להם את הנשמה בהליכים ביורוקרטים אינסופיים, או נדחק אותם לתחתית הרשימה.

    התגובה שלך by רועי לוי — 13 בנובמבר 2014 @ 3:18

  27. איך הטיעון שלי קורס? דווקא למטה ממני הוכיחו לך שהטיעון עומד יפה בפני עצמו – יש הבדל מהותי בין ממשלות זרות לבין אנשים פרטיים זרים. יש הבדל מהותי בין אפליה על פי צבע עור ואפליה על פי אזרחות. זו ממשלה וזה אדם פרטי. ×–×” צבע וזו אזרחות. לא אותו דבר בכלל.

    העניין הוא שהעולם מספיק מורכב כך שתמיד יהיו הבדלים בדבר זה או אחר. האם דבר מה הוא מהותי או לא, זו כבר שאלה שהתשובה עליה סובייקטיבית, ותלויה במשיב. אבל אם את טוענת שהדעות של ימנים אינן תקפות לוגית, את עושה לעצמך חיים קלים. הטיעונים הימניים לא קורסים לתוך עצמם, הם פשוט יוצאים מנקודת מוצא שונה ומגיעים למסקנות שאת לא מקבלת. שמאלנים יכולים להרגיש מושפלים מכך, אבל זו בעיה שלהם, ותחושת ההשפלה הזו חסרת ערך פוליטי.

    התגובה שלך by גיל — 12 בנובמבר 2014 @ 3:08

  28. לא "הוכיחו" שום דבר. אתה צריך ראשית להסביר את ההנחה הבסיסית שלך, השוללת התערבות של ממשלות זרות ומתירה התערבות של אנשים זרים.

    ההבחנה שלך בנוגע לאפרטהייד לא מחזיקה מים כמעט משום כיוון, אבל בכל מקרה היא לא קשורה לפוסט ולשום דבר אחר שנאמר פה. והיא בטח לא קשורה לענין התמיכה הזרה.

    התגובה שלך by חנן — 12 בנובמבר 2014 @ 3:23

  29. כל עוד לא תביא הסבר מנומק ללמה הטיעון שלך תקף, הוא אפילו לא קורס. בוא בטל. הוא שווה ערך לטענה ש"יש הבדל מהותי בין דברים ששמם מתחיל בא' ובין כאלה שלא".
    בפועל, כשיש לך אדם פרטי עם אינטרסים משלו שמממן קמפיין תעמולתי אישי ועצום ממדים עבור ראש ממשלה מכהן, זה סופר-בעייתי. לשם השוואה, מתנות לעובדי ציבור מוגבלות ל-300 ש"ח בגלל שכל סכום מעבר מעורר חשד לניגוד אינטרסים.

    אבל בעצם זה לא רלוונטי. חובת ההוכחה לטענה שלך היא עליך (להסביר שיש הבדל תהומי, ודווקא לכיוון שאתה מדבר עליו). עד אז, כפי שאמרתי, הקביעה שלך היא נבובה וחסרת ערך

    התגובה שלך by אן — 12 בנובמבר 2014 @ 15:21

  30. 1. למה התערבות של ממשלות זרות היא אזורה אבל התערבות של אנשים פרטיים ×–×” בסדר? אם התוצאה היא אותה תוצאה, דהיינו הרעה במצבם של אזרחי המדינה, ×–×” מה ×–×” משנה אם ×–×” גורם פרטי או ממשלה? ואם ×–×”, נגיד, ארגון כלשהו במדינה זרה המייצג אחוזים ניכרים מאותה המדינה – אז ההתערבות שלו לגיטימית (ובוא נגיד אפילו שראשי הארגון ×”×–×” – נגיד משהו כמו הסתדרות עובדים כלשהי – נבחרים בצורה דמוקרטית לחלוטין)? אגב, איפה מציירים את הגבול? אם מדינה זרה כלשהי מבטלת הסכם עתיר מזומנים עם ישראל בגלל התנהלותה – ×–×” התערבות פנימית או לא?
    ב. נכון שבדרא"פ האפליה הייתה על רקע ×’×–×¢×™, אבל העניין המשמעותי הוא קיומה של אפליה על רקע שהמופלה אינו יכול לשנות – הכושי נשאר כושי, המזרחי נשאר מזרחי, האישה נשארת אישה, הערבי נשאר ערבי, הזקן נשאר זקן. אפליה על רקע ×›×–×” משמעותה אחת – התפוררות החברה ואיתה המדינה, הרי ×–×” בדיוק אומר שחלק אחד של החברה דוחה חלק אחר שלה וממדר אותו ממוקדי הכוח. צבע העור בדרא"פ ×”×™×” עניין משני בכל מה שקשור לאפרטהייד.

    התגובה שלך by יותם — 11 בנובמבר 2014 @ 12:14

  31. למה לא יכול לשנות? בהחלט יכול. ולראייה הבחירות החופשיות הכלליות ב-1993 שהעלו את מנדלה לראשות הממשלה.

    התגובה שלך by רועי לוי — 11 בנובמבר 2014 @ 14:47

  32. דווקא יש משהו בטענה של גיל לפיה "התערבות של ממשלות זרות היא אסורה אבל התערבות של אנשים פרטיים זה בסדר".

    בין ממשלות ישנם ערוצים ברורים להידברות והתערבות של האחת בענייני השניה. קוראים לזה דיפלומטיה.
    אם נורבגיה רוצה להשפיע על תהליכים פוליטים/אזרחיים בישראל – שתעשה זאת בדרך דיפלומטית נאותה ולא דרך מימון גופים ישראלים חוץ ממשלתיים, בוודאי שלא גורמי אופוזיציה. אם ×–×” תקין אז גם סיוע ישראלי לאופוזיציה בסוריה הוא תקין, וגם כל הנסיונות ל-regime change של ×”-CIA, והדוגמאות עוד רבות.

    הדבר שונה במקרה של אנשים פרטיים שמייצגים את עצמם ומשתמתשים בכספם כדי לממש את ראיית עולמם. אין דרך "דיפלומטית" בה שלדון אדלסון אמור להתנהל אל מול מדינת ישראל ולכן המעשה שלו (עד כמה שהוא מרגיז ומסוכן לישראל, לדעתי) הוא הרבה יותר תקין ולגיטימי מתרומות של ממשלת נורבגיה לקרן החדשה לישראל, למשל

    התגובה שלך by סמי — 12 בנובמבר 2014 @ 16:24

  33. ישראל היא האחרונה שיכולה להתלונן על התערבות של מדינות. קודם כל ישראל מעודדת תרומות כאלו כשנח לה. אם נורבגיה היתה תורמת כסף להקמת התנחלות חדשה אף אחד לא היה מתלונן. חלק נכבד מהדיפלומטיה הישראלית מתבסס על תרומות כאלו, למשל "המדינות התורמות" של הסכמי אוסלו. ולכיוון השני, ישראל היא אלופת ההתערבות הבוטה במדינות אחרות. גופים כמו "נתיב" או הסוכנות פועלים בדרך קבע במדינות זרות ולא פעם עוררו את זעמן.

    התגובה שלך by גיל ב' — 12 בנובמבר 2014 @ 17:51

  34. סמי – ×–×” שלשלדלסון אין "דרך דיפלומטית" להתנהל מול ישראל לא אומר שההתערבות הבוטה שלו מותרת. זאת בדיוק השאלה.
    מצד שני, תרומות נורבגיה (נגיד) לקרן החדשה רחוקות מאוד מההתערבות של שלדלסון. אין שם תמיכה באדם או במפלגה פוליטית. אין מימון גורף של האופוזיציה.

    מכיוון נוסף – קידום רעיונות אוניברסליים על-ידי מדינות ידידותיות ודמוקרטיות, הפועלות בשקיפות רבה הינו הרבה פחות בעייתי מהתערבות בוטה של אדם פרטי שהאינטרסים שלו לחלוטין אינם ברורים.

    ובמישור הערכי הספציפי, בוא לא נשכח שכספו של שלדלסון מקורו בפעילות הנחשבת לא חוקית ובלתי מוסרית, ומיועד לממן מטרות אנטי דמוקרטיות בעליל. אין פה שום סימטריה בין שמאל לימין.

    התגובה שלך by חנן — 12 בנובמבר 2014 @ 18:53

  35. "הפרדה בין אזרחים ללא-אזרחים"
    לא צריכה להיות במדינה דמוקרטית הפרדה בין אזרחים ללא-אזרחים. זו לא יוון של המאה ה-5 לפנה"ס. לא-אזרחים מוגנים מכוח אמנות בינ"ל, המבוססות על "ההכרזה בדבר זכויות *האדם* והאזרח", מ-1789. להזכירך, הכרזה זו מדברת על זכויות האדם, באשר הוא אדם. אחת מזכויותיו היא הזכות ליהנות מחופש תנועה, חופש תעסוקה, חופש מהתערבות זרה, הזכות לפרטיות ועוד ועוד. זכויות אלה מופרות על בסיס קבוע בשטחי איו"ש, עם או בלי הפרדה בכבישים ובאדמות, ולאחרונה בקווי האוטובוס. לצבע עור אין קשר למצב אותו אתה מתאר: אפרטהייד אפשרי גם במקרים שבהם צבע העור של האדם המופלה הוא לבן או בכל צבא אחר, כשלך. אפרטהייד היא סגרגציה והפלייה על רקע פוליטי.
    קרנות, כגון הקרן החדשה לישראל, אינה ממומנת ממשלות זרות. הכסף שלה מגיע מתורמים פרטיים. אני מניח שאתה נגד פרוייקט הורייזן 2020 משום שהכסף מגיע מן האיחוד האירופי, כן? וכנגד כספי הממשל האמריקאי כבר יצאת להפגין היום? ומה לגבי כספי השילומים מגרמניה – אתה לא חושב שזו חוצפה שהסכמנו לקבל את תועפות הכסף ×”×–×”? ומה לגבי תשלומי הממשלה הגרמנית לניצולים, מתחת ומעל, לגורמים הממשלתיים הרלוונטים בישראל, כיום? אולי גם עליהם יש להזדעק?
    והכסף הבינלאומי שנסחר מדי יום בבורסה שלך, שהמדינה בעצמה מהמרת בה, ומפקחת עליה?

    התגובה שלך by רועי לוי — 11 בנובמבר 2014 @ 14:46

  36. אחינו אני חושב שאתה צריך לפתוח בלוג

    התגובה שלך by משתמש אנונימי (לא מזוהה) — 12 בנובמבר 2014 @ 12:32

  37. בוודאי שבמדינה דמוקרטית צריכה להיות (וישנה, הלכה למעשה) הפרדה בין אזרחים ללא-אזרחים במספר תחומים לא מבוטל. למשל מיסים, ביטוחים, וכו'.
    זה לא סותר את העובדה שישראל מפירה את זכויות האדם של תושבי יו"ש.
    בכל מקרה זהו אינו אפרטהייד, והנסיון לכנות כך את ישראל הוא דמגוגיה ברורה:
    פתאום משטיחים "אפרטהייד" לכדי "סגרגציה והפלייה על רקע פוליטי" כדי שאותו כינוי יתאים להיכן שאינו מתאים (ישראל)
    אבל אותם אנשים לא יכנו כך מדינות רבות אחרות שמפעילות סגרגציה והפלייה על רקע פוליטי.
    איראן למשל ידועה כמדינה בה מתנגדי משטר מופלים לרעה (למשל: נכלאים) וזה תואם לחלוטין את ההגדרה שלך לאפרטהייד.
    האם תכנה את איראן "מדינת אפרטהייד"?
    לא?
    מדוע?

    התגובה שלך by סמי — 12 בנובמבר 2014 @ 16:44

  38. הסיבה שאיראן אינה נחשבת למדינת אפרטהייד היא משום שרדיפת מתנגדי המשטר נכונה בכל מדינה החפצה להסתיר סודות, להוליך שולל את הציבור ולהגן על האינטרסים הפנימיים שלה. בדרא"פ רדפו מתנגדי משפט לבנים. האם ×”×™×” כנגד ם אפרטהייד? בברה"מ רדפו מתנגדי משטר ממוצא גרוזיני – ×”×™×” כנגדם אפרטהייד? ×–×” עיוות של המונח.
    המונח המתאים הוא "רדיפת דיסידנטים" או "דיכוי פוליטי" או "דיכוי חופש הביטוי". אפרטהייד היא *סגרגציה* והפלייה על רקע פוליטי". פירושו של דבר לא רק הפלייה, רדיפה, מעצר וכליאה, אלא גם *הפרדה* פיזית, טירטוריאלית, כלכלית וחוקית של קבוצה מסוימת, אשר מופלה en masse, בלי הבחנה באשר למי בתוכה מתנגד למשטר או תומך בו.
    במדינה דמוקרטית לא צריכה להיות, *הפרדה* בין אזרחים ללא-אזרחים. הפרדה שכזו, כמו של אזרחי המשלוש או להבדיל, הבדויים ומהגרי העבודה/פליטים מארצות אפריקה, היא דוחה פוליטית ומוסרית, ונוגדת את כללי הדמוקרטיה, את רוחה ולפעמים אף את חוקיה (במובן החוקתי).
    מה שאתה מדבר עליו אינו הפרדה במובן הפוליטי, כי אם המנהלי. רשויות המס עושות הפרדה, אך זו הפרדה שאין בצידה דיכוי או שלילית זכויות. כשהמדינה עושה את ההפרדה באופן שתיארתי לעיל, יש לך מתכון לאפרטהייד

    התגובה שלך by רועי לוי — 12 בנובמבר 2014 @ 17:53

  39. "לא צריכה להיות במדינה דמוקרטית הפרדה בין אזרחים ללא-אזרחים. "

    הא? אשמח מאוד לו ארצות הברית הייתה מקפידה על כך. אתה יודע איזה סרט זה להוציא ויזת עבודה?

    וברצינות: הגבלת זכויות (רבות) לאזרחים בלבד עומדת בבסיס המדיניות של מדינות רבות מספור. לא מכיר הרבה מדינות שמאפשרות לכל מי שבשטחה להנות מאותן זכויות (וחובות) כמו אזרח. או שלא הובנת נכון או שהתפיסה הזו לא מקובלת על ידי אף מדינה שאני מכיר ("חופש התעסוקה" בוודאי לא ממומש כלפי נטולי-אזרחות, וגם לא הזכות לטיפול רפואי או הזכות לפרטיות).

    התגובה שלך by אזרח הארץ — 13 בנובמבר 2014 @ 0:10

  40. אינך מבין אותי. כוונתי היא ש*כל סגרגרציה מכוונת* מצד הרוב במדינה הדמוקרטית כלפי המיעוטים היושבים בתוככי המדינה המארחת, הוא פסול מבחינתן של נורמות דמוקרטיות וזכויות היסוד שהן מבוססות עליהן.
    ההפרדה שאתה מתייחס אליה היא מנהלית, וחלה לגבי אלה שאינם אזרחי מדינה מסוימת באופן אבסולוטי, נניח, אני שאינני אזרח ארה"ב. לעומת זאת, אם הנני תושב ארה"ב, וממשלת ארה"ב מחליטה למנוע ממני את היכולת לגשת לביה"ח, לגשת לתחנת הדלק, לנסוע בכבישים מסוימים, לצאת מאזורים מסוימים, אזי היא מבצעת סגרגציה.
    אם תושב ללא אשרת עבודה קבועה, המגבלה היחידה שחלה עלי היא שאינני יכול לעזוב את ארה"ב אם ברצוני להיחשב לאזרח, וזאת, עד לקבלת אשרת עבודה קבועה.
    הרעיון שמדינות רבות מגבילות את זכויותיהם של לא אזרחים הוא מבולבל. כל מדינת לאום מעניקה לאזרחיה זכויות שאין היא מעניקה למי שאינם תושביה, אבל אין היא מגבילה את האחרונים באף צורה הפוגעת בזכויות האדם היסודיות שלהן, ואינה יכולה או מורשה לעשות זאת.

    התגובה שלך by רועי לוי — 13 בנובמבר 2014 @ 3:10

  41. מוסר, הוטנטוטים.
    הבעיה היא שכל המזרח התיכון מלא באנשים שזו מערכת המוסר שלהם. וזה חמור הרבה יותר מחינמון זבל כלשהו.

    התגובה שלך by מני זהבי — 10 בנובמבר 2014 @ 21:53

  42. הבעיה היא לא באם הסמרטוטון מחולק בחינם או לא.

    הבעיה היא חוסר ההיגיון העסקי או כלכלי. על זה צריך לפסול אותו. כל הכלכלה מבוססת על ההנחה שכסף מושקע על מודלים שתכליתם ליצר איזה שהוא רווח שולי שיצדיק את ההשקעה, הרי הכסף לא בא בחינם. עכשיו, תאר לעצמך מליארדר, לא חשוב מאיזו עדה, שפותח חנות ממול WAL MART ונותן בדיוק את אותם מוצרים אבל בחינם. לפי החישוב, הבחור מפסיד כמה מליוני דולרים בשנה (מיליארדר כבר אמרנו?) וההון שלו יספיק לו לבערך 60-80 שנה.

    נו מה אתה חושב? יאשרו לו לעשות את זה?

    התגובה שלך by Jose לך ברח — 12 בנובמבר 2014 @ 4:21

  43. ברור שכן, איזו שאלה? מי בכלל צריך ״לאשר״ לך לחלק מוצרים בחינם?

    התגובה שלך by משתמש אנונימי (לא מזוהה) — 12 בנובמבר 2014 @ 5:06

  44. לאחרונה נעצרו אנשים בארהב על שחילקו מזון להומלסים

    התגובה שלך by FN — 12 בנובמבר 2014 @ 6:37

  45. זה נשמע מאוד נכון ורלוונטי.

    התגובה שלך by משתמש אנונימי (לא מזוהה) — 14 בנובמבר 2014 @ 14:59

  46. זה כמו לומר "יש לך הגדרה משונה להגנה על צרכנים אם אתה חושב שמכירה בהיצף היא פגיעה".
    לטווח הקצר הציבור נשכר אבל אם המטרה היא למוטט את המתחרים, מיטב הדמוקרטיות מפעילות חוקים נגד התנהגות כזו.

    התגובה שלך by אסףר — 10 בנובמבר 2014 @ 18:39

  47. אתה חושב על חוקי antitrust אבל "ישראל היום" לא קרוב להיות מונופול בתחום התקשורת, אז אין סיבה שכאלה יחולו עליו.

    התגובה שלך by דמוקרט מיטבי — 11 בנובמבר 2014 @ 11:12

  48. קודם כל אם אתה קונה את הנתונים של העיתון אז החשיפה של ישראל היום היא באזור ה-40%, שזה קרוב להגדרה החוקית של מונופול (50% מהשוק). שנית כל dumping נכנס גם ברוב חוקי האנטיטראסט.

    התגובה שלך by משתמש אנונימי (לא מזוהה) — 11 בנובמבר 2014 @ 11:43

  49. חזרת על מה שאני אמרתי, בתוספת טענה לגבי מתי משהו מוגדר במונופול. למיטב ידיעתי הטענה הזו שגויה – יש חברות שמייצרות יותר מ50% מכלל התוצרת בשווקים מסוימים ועדיין לא מוגדרות כמונופול. גם אילו ההגדרה הייתה נכונה, היא לא חלה על "ישראל היום", אז לא ברור מה אתה טוען בעצם.

    התגובה שלך by דמוקרט מיטבי — 11 בנובמבר 2014 @ 12:34

  50. ככה מונופול מוגדר בחוק ההגבלים העסקיים התשמ"ח.

    התגובה שלך by משתמש אנונימי (לא מזוהה) — 11 בנובמבר 2014 @ 12:54

  51. אם הוא ×”×™×” טוען שחלוקת עיתון בחינם היא פגיעה בתחרות, ×–×” עוד ×”×™×” הגיוני. אבל הוא כתב חופש העיתונות (פגיעה בדמוקרטיה – סימן קריאה – סימן קריאה – סימון קריאה – אחד – אחד). חופש העיתונות הוא החופש לפרסם ככל העולה על רוחך, אף אחד לא מבטיח לך שאנשים ירצו לקנות את העיתון שלך.

    התגובה שלך by משתמש אנונימי (לא מזוהה) — 11 בנובמבר 2014 @ 12:39

  52. רפובליקת חומוס מיסודו של מלך הזונות והקזינו, סרסר הזונות וההימורים, בראשות קיסרית פסיכופטית ובעלה השוטה השקרן הנוכל.
    ובהשגחת הבגצ והבדצ וכנופיית שלטון החוק.

    התגובה שלך by שפתי כהן-יגאל כהן — 10 בנובמבר 2014 @ 19:07

  53. "הוא קרא ל”כל המפגינים בגנותה של ישראל ובזכות המדינה הפלסטינית” לעבור “לפלסטין או עזה”"

    נו שוין. ראש ממשלה שאומרים עליו שאינו יודע איך לשלוח דואר אלקטרוני, אבל מתבטא כאחרון הטוקבקיסטים.

    התגובה שלך by מני זהבי — 10 בנובמבר 2014 @ 22:14

  54. גילוי נאות : כותב הבלוג מספק שרותי פריילנאס לכלכליסט (מבית ידיעות אחרונות),
    ידיעות אחרונות הוא המרוויח העיקרי מחוק "ישראל היום" .
    נוני מוזס מתחרה בשלדון אדלסון הן בתחום התקשורת והן בתחום הפוליטי(יאיר לפיד הוא המועמד של נוני מוזס).

    https://m.youtube.com/watch?v=5yEmOjlzoOU

    התגובה שלך by נוני — 10 בנובמבר 2014 @ 22:44

  55. אה, עכשיו אנחנו מבינים. זה הכל אינטרסים כלכליים של גורביץ.

    התגובה שלך by חנן — 10 בנובמבר 2014 @ 23:09

  56. רגע רגע. שאבין. אתה טוען שגורביץ – כתב טכנולוגיה אחד מני רבים באתר שנמצא בבעלות של "ידיעות אחרונות" – הוא השופר דרכו נוני מוזס נלחם באדלסון?

    אני לא יודע אם זו הוצאת דיבה או בדיחה, אבל תודה על הצחוקים.

    התגובה שלך by אלכס ×–. — 10 בנובמבר 2014 @ 23:12

  57. אני עושה קניות בשופרסל. שופרסל נשלט על ידי דנקנר. דנקנר מחזיק במעריב או משהו. מעריב מתחרה עם ישראל היום. אין לי זכות לכתוב על החוק. מ.ש.ל

    התגובה שלך by משתמש אנונימי (לא מזוהה) — 11 בנובמבר 2014 @ 1:03

  58. שופרסל כבר מזמן לא נשלט על ידי דנקנר, כנ״ל מעריב.

    התגובה שלך by משתמש אנונימי (לא מזוהה) — 14 בנובמבר 2014 @ 15:02

  59. שאלה רצינית – למה אי אפשר לתובע את ישראל היום על עבירה על חוק מימון מפלגות? מה שקורה פה הוא מימון מפלגה, מפלגת ביבי, כרגע הליכוד, לך תדע מה מחר, בלי שהדבר נחשב למימון. למה לא עושים את ×–×”? נראה לי שקל להוכיח את ×–×”.

    התגובה שלך by נטליה — 10 בנובמבר 2014 @ 23:11

  60. אם רוצים להוכיח אז קל. כפי שפירסם דרוקר, מבקר המדינה לא מתכוון לעשות שום דבר בנידון:
    http://drucker10.net/?p=1350

    התגובה שלך by אלכס ×–. — 10 בנובמבר 2014 @ 23:14

  61. אני מתקשה לראות את הבעיה. יש עיתון, הוא מאתגר אחרים. בשנות הפעם-פעם, משפחת כהן מבגדד מימנה לבנם את "העולם הזה".

    התגובה שלך by סמולן — 11 בנובמבר 2014 @ 0:47

  62. משפחת כהן מבגדד לא גרה בבגדד אלא בקיבוץ בצפון (נדמה לי). הבדל קטן אבל משמעותי. ואף אחד לא אומר שהבעיה היא להחזיק עיתון שלא מרוויח. בשנות הפעם פעם כמעט כל העיתונות היתה מפלגתית ובעלות פרטית היתה חתרנית ומאתגרת. היום כל הבעלות היא פרטית תאגידית וישראל היום הוא עוד עיתון פרטי תאגידי עם נטיות פאשיסטיות.

    התגובה שלך by משתמש אנונימי (לא מזוהה) — 11 בנובמבר 2014 @ 0:58

  63. אה, לפחות הכסף הגיע מבגדד ולא מהקיבוץ. וכולם אומרים שהבעיה היא להחזיק עיתון לא רווחי. זו הצעקה הגדולה שבפוסט. אבל אני מסכים איתך שאם היה קורה שישראל היום רווחי, הצעקה לא היתה מתבטלת אלא אוחזת בנימוקים אחרים. הבעיה היא לא איך ישראל היום ממומן, אלא מה שהוא עושה למתחרים ומהמתחרים.

    התגובה שלך by סמולן — 11 בנובמבר 2014 @ 9:47

  64. טיפ: אין שום עיתון בישראל שסוגר חודש חודש בפלוס. אולי באינטרנט. אולי ידיעות אחרונות, בדגש על אולי. לפעמים ההפסדים האלה נסבלים ולפעמים הם שערורייתיים (כמו במקרה של מעריב). אין כסף בעיתונות ובארץ יש עוד פחות. ממה שאני רואה בפוסט לעיל הדגש הוא על האסטרטגיה ולא על ההפסדים, מה אכפת ליוסי מהרווחיות של ישראל היום? החוק הזה זה מה שקורה כשמנסים להעביר bill of attainder שנוגע לגופו של פרט ועושים את זה דרך המנגנון הלגאליסטי. אבל לעזאזל עם הפורמליסטיקה, צריך להלחם באדלסון.

    התגובה שלך by משתמש אנונימי (לא מזוהה) — 11 בנובמבר 2014 @ 10:30

  65. הבעיה היא בחלוקת מוצר בחינם.

    בוא × × ×™×— שהיה קם פילנטרופ ומחליט להקים מפעל ×¢× ×§ לאפיית לחמים לצורך חלוקה בחינם – התוצאה המידית תהיה כמובן סגירת כל המאפיות האחרות – דהיינו גזלת פרנסתם של אלפיי בני אדם. אבל הבעיה העיקרית היא העובדה שלאחר קריסתם של כל המתחרים , ×™×”×™×” אותו פילנטרופ היצרן היחידי של לחם בארץ ,דבר שיאפשר לו למכור ללא תחרות מה שכמובן ישפיע על המחיר וגם על המגוון של הלחםים – הדבר חמור שבעתיים כאשר מדובר בעיתונות שאמורה לשקף את ריבוי הדעות והעמדות בחברה דמוקרטית על מנת לאפשר לאזרחים קבלת החלטות נכונה.

    התגובה שלך by נתן — 11 בנובמבר 2014 @ 11:57

  66. מה ימנע מאנשים להקים מאפיה אחרי שאותו הפילנטרופ יעלה את המחירים?

    יש לך דוגמה שבה משהו דומה לזה קרה?

    התגובה שלך by דמוקרט מיטבי — 11 בנובמבר 2014 @ 12:31

  67. במקרים רבים כניסה לשוק היא עסק יקר ומסובך. זו הסיבה שהממשלה הכניסה סעיפי הגנה להגן על חברות שונות בתחילת דרכן, כמו YES או חברות הסלולר. להקים מאפייה חדשה זה הרבה יותר יקר מלהפעיל מאפייה קיימת. כך שניתן לקבוע את המחיר קצת מתחת לרף שבו ניתן יהיה להחזיר את ההשקעה בזמן סביר.

    התגובה שלך by גיל ב' — 11 בנובמבר 2014 @ 16:13

  68. היסטורית? תחום הרכבות בארה"ב. אקטואלית? חקלאות, אלקטרוניקה, מוצרי גלם מסוימים ועוד.

    התגובה שלך by משתמש אנונימי (לא מזוהה) — 11 בנובמבר 2014 @ 16:32

  69. אין לי דגמה זהה מכיון שמדינות מונעות מצב כזה למשל על ידי הטלת מיסי היצף , הכרזה על גופים כמונופולים וכיוצא בכך תקנות שנועדו למנוע את מה שמוגדר בחוק כ "סחר בלתי הוגן".

    אבל תהליכים דומים מתרחשים חדשות לבקרים – למשל העלמותם של החנויות לחומרי ביניין מרחובות הערים – מכיון שאינן יכולות להתחרות במחירים של רשתות ×”×¢× ×§ ,דבר שהביא להתייקרות מחירים .

    תהליך דומה קרה עם חנויות המכולות השכונתיות שהעלמותם משפיעה באופן דרמטי על יוקר המחיה, ועדיין לא מדובר בחלוקת מוצר בחינם , כי אין הרבה אנשים עם כיסים עמוקים כמו אדלסון.

    אבל ניתן לשאול שאלה אחרת. למה אדלסון כל כך מתנגד לדרוש כסף עבור העיתון מהקונים?
    התשובה לדעתי נעוצה בעובדה שכאשר אדם מוציא כסף עבור מוצר הוא למעשה מביע אמון באותו מוצר. יתכן שאדלסון חושש כי דרישת תשלום עבור "ישראל היום" תחשוף מהי מידת האמון האמיתית שרוכשים לו הקוראים.

    התגובה שלך by נתן. — 11 בנובמבר 2014 @ 22:10

  70. דוגמה אקטואלית: אמזון והמלחמה שלה בהוצל"א שלא מסכימות למחירים שלה.
    ואמזון זה עוד מקרה קל יחסית כי יש לה תחרות (בין היתר עם גוגל) והיא לא מציעה שום דבר בחינם, אבל כבר עכשיו יש לה כוח עצום שמונע ממתחרים אחרים לעבוד:

    http://www.vanityfair.com/business/2014/12/amazon-hachette-ebook-publishing

    התגובה שלך by אלכס ×–. — 11 בנובמבר 2014 @ 16:55

  71. התגובה נועדה לדמוקרט מיטבי.

    התגובה שלך by אלכס ×–. — 11 בנובמבר 2014 @ 16:56

  72. תודה לך, לאנונימי ולגיל ב'.

    התגובה שלך by דמוקרט מיטבי — 11 בנובמבר 2014 @ 18:51

  73. בבקשה, דמוקרט מיטבי.

    התגובה שלך by משתמש אנונימי (לא מזוהה) — 11 בנובמבר 2014 @ 20:14

  74. בכיף
    🙂

    התגובה שלך by אלכס ×–. — 11 בנובמבר 2014 @ 21:10

  75. תיקון והערה לגבי "נסו את תוניסיה":

    תוניסיה כידוע נמצאת באפריקה ולכן אינה רלוונטית לשאלה האם ישראל הינה או אינה הדמוקרטיה היחידה במזה"ת.

    מדד הדמוקרטיה של האקונומיסט ממקם את ישראל במקום ×”-37 בעולם ואת תוניסיה במקום ×”-90, ולכן גם אם × × ×™×— שהאקונומיסט משוחד וכו' – עדיין לא ניתן להתעלם מהפער הגדול (בתחום הדמוקרטיה)בין שתי המדינות.

    התגובה שלך by סמי — 12 בנובמבר 2014 @ 16:03

  76. יש כל מיני הגדרות למזרח התיכון, חלקן מגיעות עד המגרב.

    התגובה שלך by אסףר — 12 בנובמבר 2014 @ 17:21

  77. כל השמאלנים פה יודעים טוב מאוד שגם בלי ישראל היום, אין אלטרנטיבה שלטונית לבנימין נתניהו. לכן לא ברור למה אתם טורחים.

    התגובה שלך by חליל — 12 בנובמבר 2014 @ 18:56

  78. כדי להפיל אותו.

    התגובה שלך by רועי לוי — 13 בנובמבר 2014 @ 3:14

  79. […] הפלסטינים שלה לא מרוצים, הם יכולים ללכת. ראש הממשלה שלה אמר בדיוק את ×–×” לפני פחות משבועיים. זו “רוח השוויון” שעליה חושב […]

    פינגבאק by אופס, השוויון נעלם | החברים של ×’'ורג' — 21 בנובמבר 2014 @ 18:27

RSS feed for comments on this post.

Sorry, the comment form is closed at this time.

Powered by WordPress