זה הקולוניאליזם, טמבל
הכרה בפלסטין איננה “אנטישמיות”, היא התנערות מחלק אפל ברובו בהיסטוריה של אירופה, הקולוניאליזם
“ולאירופא נהיה אנחנו כחומה בצורה נגד אזיא, ועמדנו על המצפה להגן על התרבות מפני פראי האדם.” תיאודור הרצל חוזה את “הווילה בג’ונגל” בדמדומי עידן הקולוניאליזם. מתוך “מדינת היהודים.”
הפרלמנט הבריטי קיבל השבוע – או שמא בשבוע שעבר? החגים משחקים בתחושת הזמן שלי – החלטה היסטורית והכיר במדינה פלסטינית: 274 חברי פרלמנט הצביעו בעד ההצעה, ורק תריסר נמנעו. בישראל התקבלה ההחלטה בצווחה רבתי מצד האספסוף היהודי, ומכל עבר עלתה הטענה שמדובר בלא פחות מאשר באנטישמיות, קרי שנאת היהודים בשל היותם יהודים. הגדיל לעשות אחד אבי וורצמן, שהעלה תמונה של תיירות בחיג’אב אוכלות גלידה כשעליהן חולצה עם הכיתוב “אני אוהבת את לונדון,” וכתב “ביום שיבקשו הכרה במדינה פלסטינית בבריטניה שבירתה לונדון, וזה לא רחוק כפי שזה נראה, נשקול גם לתמוך. בינתיים תמשיכו ליהנות מדאעש. הם מתפתחים יופי אצלכם. ממש מרגישים בבית.” שהדי במרומים שלא ידעתי שיש אדם כזה, על אחת כמה וכמה שהוא סגן שר החינוך. מטעם סיעת האחים היהודים, כמובן.
ישראלים אוהבים לומר שתמיכה אירופית במדינה פלסטינית היא תוצר של אנטישמיות. יש אנשים, כמו בן דרור ימיני, שעשו מהטענה הזו קריירה של ממש. יש רק בעיה אחת: היא לא מסתדרת עם העובדות.
הבה נסתכל על הטקסט של הדיון בפרלמנט. כשבוחנים אותו, עולה נקודה מעניינת: שוב ושוב מוזכר מה שנראה לדוברים החטא הקדמון, הצהרת בלפור. יהודים ישראלים מכירים את ההצהרה הזו ככזו שהעניקה ליהודים זכות למדינה בפלסטינה (היא לא.) הם אוהבים לשכוח חלק מרכזי של ההצהרה:
“it being clearly understood that nothing shall be done which may prejudice the civil and religious rights of existing non-Jewish communities in Palestine.”
בהצהרת בלפור יש 67 מילים. 23 מהן מוקדשות להגנה על זכויותיהם של תושבי הארץ. אפילו אם נקבל את הדעה המופרכת שלשר בריטי יש זכות כלשהי לקבוע את גורלם של תושבי ארץ שלישית, שאת דעתם לא טרח לשאול, בעודם נשלטים בפועל על ידי כוח אחר – וקבלת ההנחה הזו משמעה קבלת הנחת היסוד של הקולוניאליזם – הרי שברור שישראל לא עמדה בתנאי הצהרת בלפור.
הטענה הזו חוזרת שוב ושוב בדברי חברי הפרלמנט. אומר חבר הפרלמנט גראהם מוריס (Grahame M. Morris) כך:
As the originator of the Balfour declaration and holder of the mandate for Palestine, Britain has a unique historical connection and, arguably, a moral responsibility to the people of both Israel and Palestine.
וסר ניקולס סואמס (Sir Nicholas Soames) אומר את הדברים הקשים הבאים:
This House should need no reminding of the terms of the Balfour declaration, which rightly endorsed
“the establishment in Palestine of a national home for the Jewish people”
but went on to state that
“nothing shall be done which may prejudice the civil and religious rights of existing non-Jewish communities in Palestine”.
Ninety-seven years later, the terms of the Balfour declaration are clearly not upheld with respect to the Palestinians, and in Britain that should weigh very heavily upon us indeed.
לפרלמנט הבריטי אולי אין צורך להזכיר את התנאים של הצהרת בלפור, אבל היהודים בישראל שכחו אותם מזמן – במיוחד כשהם מנסים להשען על הצהרת בלפור כדי למגר את זכויותיהם של הפלסטינים.
חבר הפרלמנט דיוויד וורד (Ward) קולע למטרה:
Secondly, Israel is in breach of the contract set out in the Balfour declaration stating that
“nothing shall be done which may prejudice the civil and religious rights of existing non-Jewish communities in Palestine”.
In the light of the Nakba and everything since, that seems like a sick joke. The failure of the international community to recognise the state of Palestine has helped Israel to ignore this commitment.
בקצרה, אם הצהרת בלפור היא חוזה, הרי שמדינת היהודים הפרה אותו. וכיוון שכך, הרי שהוא בטל ומבוטל. הבעיה של חברי הפרלמנט הבריטים היא הקולוניאליזם הבוטה של הצהרת בלפור. הקולוניאליזם – התנועה שאמרה שלאירופאים יש זכות, מכוח הקדמה שלהם המתבטאת בארגון צבאי טוב יותר, לכפות את שלטונם על עמים אחרים – היא היום החטא הקדמון של האומות האירופאיות, חטא שכולם עושים הכל כדי להתנער ממנו – או לתקן אותו. וזה מה שעושה הפרלמנט הבריטי: הוא מכה על חטא “הבדיחה האיומה” של הצהרת בלפור, ומנסה להגיע לתיקון. הלייבור תמיד התנגדה לקולוניאליזם יותר מהשמרנים; זו הסיבה שהיא תמכה ברובה הגדול בהכרה בפלסטין, בעוד שהשמרנים נעדרו מההצבעה.
ישראל היא המדינה הקולוניאליסטית האחרונה: היא מוקמת על ידי יוצאי מדינות אירופאיות בשטח לא אירופאי, תוך דחיקת רגליהם של התושבים הילידים. היא מוקמת לא מכוח זכות, אלא בזכות הכוח. הקולוניאליסטים היהודים מאורגנים יותר, הן כלכלית והן צבאית, מהמבנה החברתי שהם פוגשים. הם נהנים – גם בשנים שבהם הם מתנגשים עם המעצמה המיישבת, שעה שזו מתחילה לפרק את האימפריה שלה ותוהה איך לצאת מהבור הזה – מתמיכה אירופית ואחר כך אמריקאית יוצאת דופן. הדגם הקולוניאליסטי הוא אמנם שונה מעט: היהודים לא נשלחים כחיל חלוץ אירופי, הישוב שלהם פועל יותר על פי הדגם הליברי. כלומר, מיעוט שנוא – במקרה ההוא, שחורים אמריקאים – נשלח אל מה שאמור להיות “אדמת אבותיו”, כדי שלא יטמא את האדמה שבה הוא חי כרגע; והוא משתלט על המקום ומשעבד את יושביו.
ציונים מכחישים כיום בזעם את הטענה שהציונות היא תנועה קולוניאליסטית; בדיוק בשל כך הבאתי את הציטוט של הרצל בראשית הפוסט הזה. מלכתחילה היתה הציונות תנועה קולוניאליסטית, עם הגיון קולוניאליסטי; רק אחרי שהפך השיפוט כלפי הקולוניאליזם מחיובי לשלילי, החלו הציונים להרחיק את עצמם מהתנועה שהולידה אותם. ללא הועיל: שרידי הקולוניאליזם עדיין זולגים משפתם. הקשיבו לבן דרור ימיני מדבר על כמה טוב לפלסטינים תחת שלטון ישראל בהשוואה לאחיהם, ותשמעו לבן רודזי שמסביר כמה טוב לשחורים תחת שלטון לבן.
למה זה קורה עכשיו? כי תחת נתניהו, ישראל לא טורחת להסוות יותר את הקולוניאליזם שלה. כל נסיון להעניק לפלסטינים מדינה משלהם מחוסל על ידי ממשלת נתניהו. ממשלתו אימצה את תפיסת “כיסוח הדשא”, על פיה כל כמה שנים יש צורך לצאת למלחמה כדי “להוריד את הראש” לפלסטינים שמעיזים להרים אותו. ואם ממשלת נתניהו לא חושבת שהעולם לא שם לב למטאפורה שלה, ולכך שהטבח האחרון בעזה הוא דוגמא לו, אז היא משלה בעיקר את עצמה. ואת הציבור היהודי בישראל, כמובן.
אז עכשיו עולה ההצעה לדיון בפרלמנט, ועכשיו הלייבור מתגייסת להעביר אותה. ועכשיו השמרנים לא מגיעים להצבעה. כי ברצינות, איך אפשר להגן על הטענה שישראל מנסה להגיע לפתרון הוגן, כשממשלת נתניהו היא השולטת?
ולפני בריטניה, היתה שוודיה. השגריר השוודי נקרא לשיחת נזיפה. אחר כך, רוסיה. הפעם, שר החוץ לא נזף בשגריר הרוסי. מעניין למה. שר החוץ הצרפתי כבר הודיע שארצו שוקלת לתמוך בהקמת מדינה פלסטינית, ועכשיו אנחנו שומעים שגם הפרלמנט הספרדי בדרך. חברי הפרלמנט הבריטים שתמכו בהצעה, קראו לבריטניה להתוות דרך לאירופה. נראה שזה מתרחש.
החטא הקדמון של ארה”ב לא נתפס כקולוניאליזם, על כל פנים לא על ידי האמריקאים; אם כי הכחדת הילידים האמריקאים היא פעולה קולוניאליסטית במובהק. ולימין היהודי יש אחיזת חנק על הפוליטיקה האמריקאית. אבל העובדה שקרי מנסה שוב לשכנע את נתניהו להכנס למו”מ, הפעם תוך קבלת קווי 67’ כקווי היסוד, אומרת שארה”ב מבינה שיש לה בעיה רצינית. ישראל מנסה להתיש את הפלסטינים – זה הרעיון שמאחורי תפיסת "כיסוח הדשא" – אבל מתקבל הרושם שהיא מתישה את תומכיה במערב. אלה שנשארו.
נתניהו ממשיך להעמיד פנים שאין בעיה, ושאם יש – הרי שהסיבה היא אנטישמיות. הסיבה הפוכה: התנערות מגזענות. לרוע מזלה של ישראל, היא הוקמה שלוש שנים אחרי נפילת היטלר ואחרי שהממזרים שינו את הכללים. אם היא תתעקש להיות מדינה קולוניאליסטית, היא תחדל להתקיים.
מי שאוזניים לו, יקשיב לקול הרעם המתקרב.
הערה מנהלתית: בימים האחרונים התקבלו מספר תרומות, ביניהן תרומה גדולה מאד, בקרן הבעת הרצון הטוב והתודה. אני רוצה להודות בזאת לתורמים.
(יוסי גורביץ)
יש סיכוי שישראל בונה על להחליף אדונים ולעבור לשרת את רוסיה? האם זהו פירושם של ביקורי ליברמן במזרח אירופה?
ליברמן רמז לכך בעבר, אבל לעת עתה התוצאות בשטח אפסיות. לדעתי הוא פשוט מוכר את הסחורה יחידה שיש לו בתור שר חוץ: שהוא רוסי.
ומה עם ירדן? היא היתה חלק מפלסטינה בזמן הצהרת בלפור וניתנה לזרים כמתנה על תמיכתם במאבק בתורכים, בדיוק כמו ההבטחה ליהודים. איך זה שישראל היא תוצר של הקולוניאליזם יותר מירדן? או עירק? או סוריה? או, לצורך העניין פלסטין אם אכן הפלסטינים היו מקבלים את החלוקה ב-1947?
ואכן רואים עכשיו בשטח מה קורה כשההסדרים האירופים מתמוטטים ואיתם הגבולות שהאירופים קבעו עבור עמי האזור. זו אחת הסיבות למלחמת האזרחים בלבנון ולמלחמה שמתרחשת עכשיו בסוריה.
חבל שהיא חכם כמוך בעל ראייה ביקורתית וחדה לרוב מתמצט את היסטורית הציונות בשלוש שורות ובכך מכתים את הציונות כולה. כלי שרת לאנשים שהפכו את הציונות לפאשיזם.
1. אני רואה שהטוקבקיסטים בתשלום של הלשכה משתוללים כאן בטיעונים הציונים הידועים לשמצה שקובצו בכתב הפלסתר של ג'ואן פיטרס שאפילו פרופ' פורת יהושע ("שמאלני שהתפכח") הפריך לחלוטין אחת לאחת. יאללה תצאו מהנרטיב כבר מה זה שייך למציאות כיום.
2. אפרופו ליבריה בדקתי בויקי בין הגרסה העברית הדלה והמכובסת לגרסה האנגלית המקיפה אכן הבדל של שמיים וארץ .זו עוד דוגמא להטייה המכוונת של הויקי העברי.
3. היה מעניין לעשות פעם תחקיר רציני על איך הימין היהודי השתלט על השיח הציבורי במרשתת ובתקשורת לענפיה השונים. מדובר במאמץ מרוכז ויקר מאוד וגם מעסיק רבים ורעים .
אנשי המכון לאיסטרטגיה ציונית לא מסתפקים סחיפוש אנטישמיות אצל לא יהודים,הם מגדירים כאנטישמים גם יהודים שחושבים שיהדות היא דת ולא לאום, ולא רוצים להיות חלק מ"תרבות יהודית ציונית ישראלית" כפי שאנשי המכון לאיסטרטגיה ציונית מנסים לכתוב.כאן מדובר בהשתלחות בשלמה זנד בגין מאמר שפירסם בגארדיאן.
[..]
Shalom Boguslavsky כאמור, הוא חושב, אם לפשט את הדברים, שהיהדות היא דת ולא עם. זאת בהחלט טענה פוליטית וכך הוא מציג את זה. אז?
אורי הייטנר
אתה ממעיט מאוד מחומרת דבריו. הוא טוען שאין עם יהודי ושזוהי המצאה של הציונות. זאת טענה אנטי היסטורית, שאינה אלא תעמולה אנטישמית ואנטי ישראלית שכל כולה שקרים, הממחזרת את תעמולת הזוועה הערבית. זו לא היסטוריה. זה לא היסטוריון. זה תועמלן אנטישמי.
Shalom Boguslavsky כמו שכתבתי, הוא טוען שעד הציונות היהודים היו קהילות שלא היה להם שום דבר משותף חוץ מדת. לא מוצא אתני, לא שפה, לא טריטוריה ולא תרבות חילונית ולכן הם דת ולא עם. כאמור, אם כי יש אמת חלקית בכל אחת מהטענות לעניות דעתי הן מובילות למסקנות אחרות משלו אבל שוב, איזה קייס יש לך חוץ מזה שאתה לא מסכים אתו וחושב שזה מטומטם?
אורי הייטנר אם בעיניך הטענה שהציונות בדתה עם שלא היה ולא נברא היא "דעה" היסטורית לגיטימית, כל הוויכוח בינינו חסר טעם.
"יאודור הרצל חוזה את “הווילה בג’ונגל” בדמדומי עידן הקולוניאליזם"
גם כן דמדומי. 1896-1895, באמצע "המירוץ לאפריקה" ובאמצע פעילותו של אוולין ברינג, הרוזן הראשון מקרומר ("איננו שולטים במצרים; אנו שולטים באלה השולטים במצרים"). להאשים את הרצל בקולוניאליזם זה בערך כמו להאשים את יוון של 2014 בכך שהיא אינה מכירה בנישואי זוגות חד-מיניים.
"שוב ושוב מוזכר מה שנראה לדוברים החטא הקדמון, הצהרת בלפור"
איפה בביטוי "which rightly endorsed
“the establishment in Palestine of a national home for the Jewish people" מסתתרת ההנחה של חטא קדמון, ליוסי הפתרונים.
אבל השאלה המעניינת יותר היא למה לעזאזל מישהו יחשוב שהצהרת בלפור מחייבת במשהו את ממשלת ישראל. ההצהרה הזאת חייבה, לכל היותר, את ממשלת הוד מלכותו, וזו בהחלט נקטה כל מיני צעדים להגנת הזכויות האזרחיות והדתיות של הקהילות הלא-יהודיות הקיימות בפלשתינה.
לעתים, הצעדים האלה גרמו יותר נזק מתועלת לקהילות האלה עצמן — המקרה הקלאסי הוא סירוב הממשלה הבריטית לאפשר עלייה מסיבית של פליטי השואה לפלשתינה ב-1946-1945, שהצית את כל המהלך אשר הוביל, בסופו של דבר, להקמתה של מדינת ישראל ולנכבה.
אילו ממשלת הוד מלכותו הייתה מחלטיה שעם כל הכבוד לזכויות של הקהילות הלא-יהודיות, יש באירופה מאות אלפי אנשים שזקוקים נואשות לארץ לחיות בה, ושלא יקרה שום דבר יוצא דופן אם האוכלוסייה היהודית בפלשתינה תגדל במשהו כמו 400,000 נפש תוך עשר שנים, המאבק הציוני למדינה עצמאית היה נדחה עד 1960 בערך, כאשר המצב הבינ"ל היה כבר שונה בתכלית, וסביר להניח שהנכבה הייתה נמנעת.
מצד שני, אילו ב-1948 ממשלת הוד מלכותו לקחה ברצינות את התחייבותה בהצהרת בלפור, במקום לחפש את הדרך הקלה ביותר לסגת מפלשתינה, היא יכלה להבהיר לממשלה החדשה של ישראל שעליה לכבד את גבולות תוכנית החלוקה ויהי מה. בשלב ההוא, משהו כמו שתי דיוויזיות בריטיות היה מספיק בתור אמצעי שכנוע.
זה שהפוליטיקאים הבריטים העדיפו את האינטרסים שלהם על-פני שמירת הזכויות של כל מיני אנשים חסרי ייצוג שהיו זקוקים לכך, זה אולי אינו מפתיע, ואינו שונה בהרבה מההתנהגות של הפוליטיקאים הישראלים (או הפלסטינים) לאורך הזמן, אבל זו אינה בעיה של ישראל.
תגובה למני זהבי
ישנו מאמר של יוסף נבו שיצא ביד יצחק בן צבי שאומר שבהשפעתו של הנציב העליון מקמייקל התנגדה ממשלת בריטניה ב 1947 ו 1948 למדינה פלסטינית שבראשה יעמוד אל חוסייני אמין
http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_64.3.pdf
נו באמת..
התנערות מגזענות? ניסיון להכות על חטא? במה זה בא לידי ביטוי? בניסיון נוסף לכפות משהו מבחוץ בתור מעצמה בעלת השפעה כזואו אחרת בעולם? אתה באמת לא רואה שזה ה-המשך ה-ישיר ביותר של אותו הקולוניאליזם שעבר מן העולם לכאורה?
כן, לרוע מזלה של ישראל היא הוקמה כשרעיונות לאומיים ולאומניים עליהם התבססה הפכו ללא פופולארים, במחיר של מוות של מיליוני אירופאיים ובתוכם שישה מיליון יהודים. אתה חושב שחבר ממוצע בפרלמנט הבריטי מבין את זה, אם אפילו אתה בוחר להתעלם מזה בכל פעם מחדש? ושוב, חוזרים לאותה הנקודה: אתה חושב שהאירופאים למדו מהעבר? יופי. ואיפה הדרך להוכיח את זה? נו אז מה אם היא לא באמת קיימת, אה?
קל תמיד להפוך את ישראל לשטן הקטן ולהראות איך באים כאן לידי ביטוי ראיונות קולוניאלסטים או משיחיים או לאומניים. וכן, כל זה נכון. אבל משום מה, לך עד יותר קל "לשכוח" שכל הרעיונות האלו לא היו מקבלים הזדמנות לביצוע לולא מלחמת העולם השניה והשואה.
וזה, כמובן, בלי בכלל להכנס לזה שהרצל ודומיו אף פעם לא היו אירופאים של ממש, אפילו לא בעייני עצמם.
לא ממש הבנתי. אז אם האירופאים חטאו בקולוניאליזם פעם, אסור להם לתמוך בהקמת מדינה פלשתינאית היום? כי הכרה בזכותם של הפלשתינאים למדינה היא התערבות קולוניאליסטית דורסנית לעומת הצהרת בלפור שהייתה מהלך לגיטימי?
עדו,
קודם כל, הם לא חטאו בקולוניאליזם פעם. עפי הפרשנות של יוסי עצמו הם ממשיכים בזה גם היום.
אני לא חושב שהצהרת בלפור הייתה מהלך להגיטימי, אבל גם לא בטוח שהמניעים שלהם היום (איך ננסח את זה בעדינות?) טהורים יותר.
לכתוב שההתערבות של בריטניה פה זו "התנערות מגזענות"? על מה בדיוק זה מבוסס? על תפיסה שכל מי שמבקר את המפעל הציוני או את ישראל הוא נאור וטוב?
אפשר לקבל את זה שישראל והציונות לפניה חטאו בהמון חטאים, גם אם לפעמים עוברים את הגבול האובייקטיבי. אבל אפשר לקבל את זה ולא להפוך את כל מי שעכשיו עושה צעד אקטיבי כלשהו לטובת הפלסטינאים לגיבור הנאורות, או להוכיח לעצמך איך מי שעושה זאת דווקא "מתנער מגזענות".
אבל הם לא מבקרים את ישראל, הם תומכים בפלשתינאים. או שזה אותו דבר?
כל הקטע הזה, שמובא בפוסט המקורי, זו ביקורת על ישראל, שלא עמדה במה שנדרשה להיות מדינת היהודםי בהצהרת בפלור.
אגב, זה שהם דנים בנעשה כאן במונחים של הצהרת בלפור רק מוכיח כמה הטעונים על "פוסט קולוניאליזם" רחוקים מהמציאות.
לא צריך כל הזמן לחפש "הפוך על הפוך". לא כל תמיכה בפלסטינאים היא ביקורת על ישראל, אבל לא כל פעולה של מעצמה כמו בריטניה למען הקמת מדינה פלסטינאית זו התנערות מהעבר, אנטי גזענות ושאר הירקות.
אבל הם לא מתבססים על הצהרת בלפור, הם מתנערים ממנה.
אתה מגיב סתם בשביל להגיב, נכון?
הם לא מתנערים ממנה, ממש ממש לא.
הנה עוד ציטוט שיוסי הביא בפוסט שלו:
גם בציטוט הזה אין התנערות. יש ביקורת על ישראל ולא רק על כך שכ100 שנה לאחר ההצרה, תנאיי לא מתקמיים ביחס לפלטסינאים. בדיוק הפוך למה שאתה טוען.
וגם אם הם (היו) מתנערים ממנה, בציטוט הנל וגם בציטוט הקודם יש ביקורת על ישראל. זה כתוב שם שחור על גבי לבן, בהמשך לשאלה שלך ש"נשכחה" פתאום האם ביקורת על ישראל ותמיכה בפלטסינה זה אותו הדבר (וברור שזה לא)
ההתייחסות של השמאל כלפי איום הסנקציות והחרם הבינלאומי מזכיר את היחס של נתניהו כלפי הגרעין האיראני, חדשות לבקרים מזהירים אותנו שהנה עוד רגע קט והסוף מגיע. זכורה לי איך ההיסטריה גדולה לקראת ספטמבר 2012 כאשר הפלסטינים שידרגו את מעמדם באו"ם ובסוף המהלך לא הוליד דבר.
עם זאת על פניו נראה שאכן קיימת סכנה מסוימת מכיוון החרם ושלנתניהו אין באמת אסטרטגיה, הוא פשוט מחפש להרוויח זמן. מהבחינה הזו עדיף כבר הרעיון של בנט של סיפוח שטחי C, לא שזה ממש פרקטי, אבל לפחות זה משהו. נתניהו לא מציע דבר.
אני תוהה אם נתניהו באמת סתם קופא בחוסר מעש או שכן יש לו משהו בשרוול. ייתכן והוא מסתמך על הכוח הכלכלי החדש של ישראל בשדות הגז ועל המלחמה הסונית-שיעית שתתפוס את כותרות המזרח התיכון ותטאטא את הקונפליקט שלנו אל מתחת לשטיח.
יוסי,
בלי להתייחס לשאלה האם ישראל היא מפעל קולוניאליסטי או לא, ובלי להתייחס לשאלה האם הפלסטינים זכאים להגדרה עצמית, ומבלי להתייחס לשאלה האם ממשללת נתניהו אכן נוהגת בחוסר תום לב לגבי המו"מ, ההצבעה בפרלמנט הבריטי נגועה בצביעות עצומה.
יש הבדל מסוים בין הכרה במדינה פלסטינית שהיא עמדה פוליטית לגיטימית ממי שהוא צד שלישי. ניתן להתווכח על החוכמה בזה.
אבל להנמיק את זה מוסרית בהכאה על חטא הקולוניאליזם זה צביעות מכיון שזה הכאה על חזה של מישהו אחר (ישראל) בלי שתקח אחריות על עוולות אחרות שלך.
למשל מכירת נשק באפריקה, (וכן אני יודע שישראל חוטאת בכך לא פחות).
למשל החובות שמדינות העולם השלישי נאנקות תחתיהם. (וכן אני מודע לכך שמחיקת חובות היא לא בהכרח רעיון טוב בהתחשב במשטרים הנוכחיים שסביר שיקנו עוד נשק עם הם לא יהיו צריכים לשלם חובות).
למשל הצבעה כנגד מחצבי דמים. למשל הכרה בעוול ההיסטורי למיעוטים אחרים שסובלים עד היום מקווי גבול ששורטטו באופן שרירותי.
"כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גויים"
"הבעיה של חברי הפרלמנט הבריטים היא הקולוניאליזם הבוטה של הצהרת בלפור" – בציטוטים שהבאת זאת בכלל לא בעיה שלהם. כל הטיעון שלהם מתחיל מכך שאת הצהרת צריך היה לקיים, כלומר שהצהרת בלפור היא לגיטימית ומחייבת את היהודים. אמירה כזאת היא קולוניאליסטית ומתנשאת מעל היהודים והפלשתינאים כאחד.
הציטוט של הרצל אכן מוזכר אין ספור פעמים בכל אתר אנטי-ציוני שמכבד את עצמו כאילו מדובר באיזה שהיא "מניית זהב" שבאה ומוכיחה את אשמת הציונות אחת ולתמיד.
האמת כמובן שונה לחלוטין. הרצל הבין שללא תמיכת העולם לא תהיה מדינה יהודית ולכן ניסה להראות את היתרונות שיכולים להיות למדינות אירופה מהמהלך. העובדה שהציונות ולאחר מכן מדינת ישראל ניסו לקבל חסויות של מעצמות חזקות אינה קשורה כלל לקולוניאליזם אלה לצורך של הקטן והחלש להיעזר בחזק, לדגמה מיצריים הייתה שנים רבות תחת חסות של ברה"מ והדבר אינו הופך אותה למדינה קולוניאליסטית.
למרות זאת הציונות מעולם לא הייתה ולא יכולה להיות תנועה קולוניאליסטית.
היהודים באו לארצם – אליה היו קשורים גם מבחינה דתית , גם מבחינה היסטורית וגם מבחינה תרבותית. העם היהודי נוצר והתגבש בארץ ישראל, שבה גם התקיימה מדינה יהודית ולאחר מכן אפילו שניים. במשך אלפי שנים מסיימים יהודים את תפילת הנעילה ביום הכיפורים במשפט :"לשנה הבאה בירושליים הבנויה".
כל השוואה ללבנים ברודזיה לפושעים שהיגרו לאוסטרליה או לצרפתים שגרו באלגי’ר היא לא רצינית.
ההגדרה המדויקת של הקולוניאליזם מתוך אנציקלופדיה "בריטניקה": "שיטה פוליטית שבאמצעותה מדינה אחת שולטת באזור או אזורים אחרים בעולם".
ולכן לא נותר לי אלה לשאול :מי היא אותה מדינה שהקימה את הציונות על מנת להשיג שליטה בארץ ישראל?
היהודים הגיעו לארץ ישראל מקרוב ל100 מדינות,
ברור שאף מדינה לא שלחה אותם וכמובן שגם אף מדינה לא חשבה להפיק איזה שהיא תועלת מישוב היהודים בארץ.
יוסי אמנם טוען ש"מדובר בדגם שונה של קולוניאליזים" אבל מדובר בקשקוש .
היהודים בהחלט היגרו לארץ ישראל, אולם מי שטוען שהגירה = קולוניאליזם צריך לדעת שכמעט כל האוכלוסיות שיושבות היום במקומם הן תוצאה של הגירה (האנגלים הם תוצאה של הגירת שבטים גרמנים שדחקו את תושבי האי המקומיים הולשים והסקוטים, כל המדינות הערביות הן תוצאה של הגירה של שבטים ערבים מחצי האי ערב ,ארה"ב היא תולדה של הגירה שבאה על חשבון האינדיאנים ,אבל גם האינדיאנים בעצמם הגיעו לארה"ב עקב הגירה דרך המעבר היבשתי במיצר גרינג, ההונגרים הם תוצאה של הגירה מונגולית, אפילו תושבי הודו הנוכחים הם צאצאי מהגרים שהשתלטו על הודו לפני כ2000 שנה וגרשו את התושבים המקוריים וכו הלאה וכן הלאה -כל תושבי כדור הארץ הם קולוניאליסטים.
דבר נוסף – קולוניאליסטים אינם באיo על מנת לעבוד אלה על מנת לנצל ולנהל את כוח האדם המקומי . אף קולוניאליסט בריטי לא בא להודו על מנת לעבוד בתור פועל בניין או חקלאי. הציונים לעומת זאת באו לכאן לבנות בעצמם את ביתם , עד כדי כך שבדרך כלל האנטי ציונים נוהגים לציין לגנאי את הססמאות על "עבודה עברית".
החשוב מכל הוא שהצינות שאפה מלכתחילה להקים מדינה עצמאית – דבר שנוגד לחלוטין את אבן היסוד של הקולוניאליזים שהוא כאמור קשר הדוק בין ה"מדינה-האם" ל"מושבה". למעשה הצינות היא תנועה אנטי קולוניאליסוטית מובהקת ולא במקרה היא מהווה מודל לעמים הרוצים להשתחרר משלטון זר.
ולסיום כדאי להזכיר המנדט שניתן לבריטים בועידת סן-רמו להקים מדינה ליהודים היה אחד ממנדטים רבים שחולקו באותה ועידה למעצמות המנצחות. לדוגמה צרפת קיבלה מנדט על סוריה ולבנון לצורך הקמת מדינות עצמאיות, האם ניתן לטעון שסוריה ולבנון, שאכן הוקמו כמדינות עצמאיות בעקבות המנדט הנ"ל, הן מדינות קולוניאליסטיות?
קולוניאליזם מבוסס על עקרון אחד: לבוא למקום אחר ולתפוס את האדמה. כל השאר זה סמנטיקה. ודאי וודאי שעניינים כמו התודעה הסובייקטיבית של המתיישב לא שייכים; גם לפוריטנים היו סיבות דתיות וחברתיות חזקות לנסוע למערב. בקשר למבנה החברתי, יש לקולוניאליזם הרבה דגמים: הבורים בדרא"פ כן עבדו בחקלאות ובמלאכה ולא השאירו את כל העבודה לשחורים. בכל מקום שיש בו הגירה מאסיבית יש גם ריבוד חברתי בתוך ההתיישבות הזרה, כך באלג'יריה, האיטי, אמל"ט, ועוד. השליטה הבריטית בהודו למעשה שייכת יותר למודל האימפריאליסטי של שלטון זר שמנצל את האזור אבל נשאר בחוץ בעקרון.
יופי של הגדרה – אז כל הערבים שחיים מחוץ לערב הסעודית הם קולוניאליסטים.
במחשבה שנייה אפשר להגיד שכל תושבי כדור הארץ הם קולוניאליסטים.
וגם האוסטרליפטקוס אפרנזיס. מה הנקודה שלך?
מה הנקודה שלך?
שאם הציונות צריכה לחזור היסטורית לג'ינגיס חאן או מה שלא יהיה בשביל להצדיק את עצמה אז מצבה בכי רע.
אני מבין מדברייך שהגירה וכיבוש אדמות הפסיקו להיות לגיטימים בדיוק ברגע שבו התחילה הציונות? נדמה לי שדווקא הטיעון הזה מלמד על המצב הרעוע והקשה של האנטי -ציונות.
אבל גם לפי לוגיקה מוזרה זו הציונות אינה מתאימה להגדרה -מכיון שאם התנועות הקולוניאליות אכן התאפיינו בכיבוש ולקיחה בכח של אדמות .הציונות עסקה מראשיתה ועד הניסיון להשמידה ב48 בקניית אדמות באופן חוקי מידי בעליהם -דבר שאף קולוניאליסט בעולם שמכבד את עצמו לא היה מעלה בדעתו לעשות.
אתה דיברת על המונגולים והמגיארים, לא אני.
.
קניית אדמות היתה דווקא נוהג מקובל בחלק מהאימפריות הקולוניאליות, בעיקר באפריקה אבל גם קצת בצפון אמריקה. לומר שזה לא היה קיים באופן גורף זו שטות (בערך כמו לומר שקולוניאליזם תמיד קשור בעבדות).
אז איך זה שרק 6% מהאדמות כאן (לפי אטלס כרטא!) היו בידים יהודיות לפני 1948?
משתי סיבות:
א. כי המנדט הבריטי שימר בשינויים קלים את חוקי המקרקעין העותמניים שמגמתם המקורית הייתה להכביד על בעלות קרקע פרטית ולשמר כמה שיותר בידי השלטון ("מירי").
ב. כי חוקי הספר הלבן אסרו בפירוש רכישת קרקע על ידי יהודים ברוב שטחי ארץ ישראל.
וזו היתה מדיניות מפלה, אבל בסופו של דבר האדמות האלה לא היו בידים יהודיות.
מה לא ברור? גם כשבריטניה הולכת לקראת היהודים ומכירה בזכותם העקרונית, אבל מטילה הגבלות פרטיקולריות מכל מיני טעמים, זאת אפליה גזענית בגלל שזכותנו ההיסטורית!!!111 או בגלל אנטישמיות!!!!!111אחתאחתאחתאחאת
כל הנרטיב הפלסטיני בנוי על כך שמיליוני פלסטינים יבואו מרחבי העולם ויתפסו את האדמה (עם הדרישה של לגרש מינימום 300,000 ישראלים).
משמע : פלסטין העתידה לקום תהייה מדינה קולוניאלית.
לא, זו ההגדרה שלך של קולוניאליזם, שהיא אנאכרוניסטית בערך כמו חיפוש אחר ערכים קומוניסטים במרד הז'אקרי בצרפת של ימי היבניים.
יש, בכל מקרה, לישראל גם מאפיניים קולוניאליסטים. שוב, כמו במקרים אחרים של אנשים שעזבו את אירופה, אם המקומיים היו קצת יותר סובלניים לשונה, אולי לא היה בזה צורך. חבל שאת זה שוכחים פעם אחר פעם בכל הויכוחים המלומדים.
מה ההגדרה שלך לקולוניאליזם?
אני גם לא מבין מה הבעיה בחיפוש אחר ערכים קומוניסטים במרד הז'אקרי בימי הביניים.
בשביל ההתחלה הייתי כנראה תוחם את ההגדרה לתקופה מסויימת. אבל יש עוד מאפיינים, כמובן. לא חושב, לצורך העניין, שכאשר השבטים הגרמאנים פלשו לאימפריה הרומאית זה היה "קולוניאליזם", למרות שהם תפסו שם אדמות.
ואפשר לחפש מה שרוצים איפה שרוצים. הניתוח עצמו אפילו יכול להיות מועיל לעיתים, כדי לקבל עוד פרספקטיבה. רק שצריך לזכור שגם אם יש קווי דמיון, או שאפשר לעשות רדוקציה רעיונות או סטרוקטוראלית, זה לא אומר שההבנה או המודעות של בן המאה ה-14 היתה לאותה ההבנה או המודעות של בן המאות 19-20. וזה הבדל די מהותי.
אני לא לגמרי מבין מאיפה צצה האובססיה של חלק מהמגיבים לתקופה הקדם מודרנית ומה היא תורמת לדיון הנוכחי.
אין שום אובססיה לכלום.
רק מסבירים שלא "כל תפיסת אדמה היא קולוניאליזם". ולא כל תגובה בריטית היום למה שנעשה כאן היא "התנערות מקולוניאליזם וגזענות".
ולמה עושים את זה? אני אישית כותב כי בעייני חבל שלא שומרים על פרופורציות מסוימות. המניעים של הבריטים הם כנראה קצת יותר פרגמטיים ממה שרוצה לחשוב בעל הבלוג. ומנגד קצת מופרך בעייני לדבר על ישראל כ"מדינה הקולוניאליסטית האחרונה".
איפה, סתם כדוגמא, ארה"ב בתמונה? ואיפה רוסיה? צ'צ'ניה לא קיימת יותר בעולם? ואיפה סין? ואיפה קולוניות אחרות שלעבר, בהן גם היום משתלם יותר להיות לבן?
הרי זה תמיד אותם הניסיונות להדגיש למה דווקא ישראל שונה ומיוחדת. חבל שזה לא תמיד מתחבר למציאות.
אם הישוב הרוסי בצ'צ'ניה היה מכריז על ריבונות מתישהו היה אפשר לדבר על "מדינה קולוניאלית" בצ'צ'ניה. ארה"ב היא אכן מדינה קולוניאלית ומטופש לטעון אחרת, רק ששם המתיישבים השכילו להקים רפובליקה בעלת חוקה שוויונית ולא "מדינה אנגלו-פרוטסטנטית דמוקרטית".
אתה מתיש עם התגובות האוטומטיות שלך.
"אם הישוב הרוסי היה מכריז על ריבונות"? הרוסים הם ה-ריבון שם והם וניהלו די הרבה מלחמות סביב זה. איך אתה חושב שהם הגיעו לקווקאז אם לא על ידי מסעות כיבוש וביסוס שלטון מסיביים שממשיכים עד עצם היום הזה, כבר איזה 300 שנה? ההבדל היחיד בין הקולוניאליזם הרוסי לזה הבריטי או הולנדי, זה שרוסיה התפשטה יבשתי, מזרחה ודרומה.
וכן, ארה"ב היא מדינה קולונילאית מהרבה סיבות, גם היום. יש עוד דוגמאות בעולם. אתה מוזמן להסביר את זה לבעל הבלוג, שחושב שישראל היא המדינה הקולוניאליסטית האחרונה.
אני חושב שאתה לא מבין את משמעות הביטוי "מדינה קולוניאלית".
ואני חושב שאתה לא מבין את משמעות המושג "קולוניאליזם", בטח בהתחשב בקונוטוציות שהוא מעלה אצל אנשים כאשר מדובר על ציונות כתנועה קולוניאליסטית.
בשביל ההתחלה, "קולוניאליזם", לא מתחיל ביום שבו מתיישבים לבנים אירופאים מבקשים להתנתק מארץ המוצא שלהם ומקימים מדינה משלהם. זה רק תוצר, אפשרי אבל לא הכרחי. במקרה הרוסי, למשל, זה לא ממש קרה או קורה, ועדיין, ההתפשטות של רוסיה מזרחה ודרומה היא תופעה קולוניאליסטית לכל דבר ועניין.
אפשר לדבר גם על ארה"ב, שהיא מדינה קולוניאליסטית לא רק בגלל שהקומה מבסיס של קולוניות, אלא גם בגלל האופן בו היא תפסה שטחים חדשים. אחד בשם פרידריך אנגלס, אגב, אפילו ראה בעין יפה את הכיבושים האמריקאים, אבל זה כבר נושא אחר.
והנטיות הקולוניאליסטיות של שתיהן הן, מה לעשות, לא ממש נחלת העבר.
"ישראל היא המדינה הקולוניאליסטית האחרונה" – למה זה תמיד חייב להיות היחידה, האחרונה, אין עוד? הרי זו שטות. זה פשוט לא נכון. מה יקרה אם תגיד שישראל עושה משהו דפוק, בלי להצהיר (בטעות) שאין עוד אחרים שחיים באותה טעות? זה פחות שווה? פחות נורא? זה בדיוק העניין של "אין עוד כמו השואה", רק מהצד השני. אולי אין מקרה זהה במאה אחוז, אבל יש עוד הרבה דומים להפליא, בעצם היום הזה. יש עוד קולוניאליזם ויש עוד סכסוכי דמים ויש עוד כיבושים, בכל מיני מקומות, ולוקח דקה וחצי גוגל כדי לראות את זה. בריטניה עזבה את הודו, יופי. יש עוד מקומות בעולם. ישראל לא חייבת להיות פתית שלג מיוחד וענוג, לא משמאל ולא מימין. לא חייבת להיות "הכי" חרא, יכולה להיות חרא בדיוק כמו תריסר מקומות אחרים.
+1
צודק, בדיוק מה שאני טוען גם כן.
+1
עשיתי גוגל. נו?
ויכוח שלא יגמר, מבחינת חלק מההפלסטינים
(ולא בטוח שמדובר במיעוט)הם לא ישלימו עם כל ההתישבות היהודית בכל שטחי ישראל,
וזה משמש כטיעון עיקרי נגד ההתפשרות על
מדינה בשטחי 67', מבחינתי הסיפור פשוט:
בחירת אחת מנקודת הזמן והמקום בו יתבצע השחזור: הסכמי שביתת הנשק מ 1949 או הסכם החלוקה של האו"ם ממנו ישראל התעלמה תוך גירוש מאות אלפי פלסטינים בחסות המלחמה.
כשיהיו מספיק פלסטינים ומספיק ישראלים בעד השחזור של האופציה הראשונה, יהיה שלום.
שאלה (רצינית, לא רטורית ולא דווקאית) לכותב: האם לאור מה שכתבת, יש בעיניך הצדקה לקיומה של מדינת ישראל בגבולות 67? או בגבולות הצעת החלוקה? או בגבולות כלשהם? ואם כן, מהי ההצדקה?
יש הצדקה להבטחת קיומם של תושבי מדינת ישראל, והתכנסות לגבולות 67 מהווה את הפשרה הטובה ביותר עבורם, מה גם שהפתרון מקובל על חלק משמעותי בציבור הישראלי והעולמי, בהתחשב בהווה ובעבר הקרוב והרחוק התכנסות לגבולות הצעת החלוקה ושיבת הפליטים והיא יותר בגדר אוטופיה מפתרון מעשי.
אנחנו מעניקים שמות לדברים, למשל קולוניאליזם, או פשיזם, נאציזם וכו׳.
אני חושב שכבר הגענו למצב שאין כבר צורך להשוות את הציונות לאותם מושגים מוכרים, אלא הציונות עצמה היא כבר מושג כזה- ציונזם.
כעת אפשר להגיד למשל שהפלישה האמריקאית לעיראק היא ממש ציונזם, או שרוסיה מתנהגת בציוניסטיות ביחסה לאוקראינה וכו׳…
הדבר הכי "ציוני" שקיים היום זה הנרטיב הפלסטיני, למרבה האירוניה.
פראי האדם australia, new zealand, chile and few other states – is israel state so special?
אם נקבל את טענת הכותב ("ישראל לא עמדה בתנאי הצהרת בלפור") – הרי שניתן לטעון את אותו הדבר כנגד הערבים (בצורה חזקה יותר) ש"לא עמדו בתנאי ההצהרה" בכך שפתחו במלחמת אזרחים וניסו למנוע באלימות את יישום ההצהרה…
אז "אם הצהרת בלפור היא חוזה" הרי שהערבים עשו הכל כדי למנוע את יישומו ולכן לא יכולים לטעון שישראל הפרה אותו.
עוד עניין סמנטי קטן: בחלק בהצהרה הנוגע לערבים אינו "חלק מרכזי של ההצהרה". להצהרה חלק מרכזי אחד המדבר על בית לאומי לעם היהודי, וחלק משני המדבר על זכויות הערבים
וזכויות יהודים במדינות אחרות (ידוע מה קרה לזכויות אלו של יהודים – עוד "אי עמידה" ערבית "בתנאי הצהרת בלפור").
בכל מקרה צודק הכותב בכך ששר בריטי הקובע גורלם של תושבי ארץ שלישית הוא עניין מופרך, זה רק מחזק את הטענה שלהצהרת בלפור אין שום משמעות משפטית או מוסרית ולכן "תנאיו" חסרי משמעות, כמו גם ההשענות עליו בדו"ח אדמונד לוי
אם נקבל את טענת הכותב ("ישראל לא עמדה בתנאי הצהרת בלפור") – הרי שניתן לטעון את אותו הדבר כנגד הערבים (בצורה חזקה יותר) ש"לא עמדו בתנאי ההצהרה" בכך שפתחו במלחמת אזרחים וניסו למנוע באלימות את יישום ההצהרה…
אז "אם הצהרת בלפור היא חוזה" הרי שהערבים עשו הכל כדי למנוע את יישומו ולכן לא יכולים לטעון שישראל הפרה אותו.
עוד עניין סמנטי קטן: בחלק בהצהרה הנוגע לערבים אינו "חלק מרכזי של ההצהרה". להצהרה חלק מרכזי אחד המדבר על בית לאומי לעם היהודי, וחלק משני המדבר על זכויות הערבים
וזכויות יהודים במדינות אחרות (ידוע מה קרה לזכויות אלו של יהודים – עוד "אי עמידה" ערבית "בתנאי הצהרת בלפור").
בכל מקרה צודק הכותב בכך ששר בריטי הקובע גורלם של תושבי ארץ שלישית הוא עניין מופרך, זה רק מחזק את הטענה שלהצהרת בלפור אין שום משמעות משפטית או מוסרית ולכן "תנאיו" חסרי משמעות, כמו גם ההשענות עליו בדו"ח אדמונד לוי
מאמר מצוין!
להלן מאמר בבלוג שלי המתייחס אליו:
http://lohemetzedek.blogspot.co.il/2014/10/blog-post_22.html