היידה ביבי
ובכן, זה היה לא צפוי.
בהנחה שקולות החיילים לא יגזלו מנדט מקדימה ויעבירו אותו לליכוד – הנחה בעייתית – יצרו הבחירות מצב משונה. נתניהו עומד בראש הגוש הגדול ביותר, לבני מובילה את המפלגה הגדולה ביותר.
מבחינה חוקתית היתרון – הזמני? – של לבני לא משנה דבר. מה שמשנה הוא מספר הממליצים באוזני הנשיא על ראש ממשלה. המצב כרגע אומר שיש לנתניהו גוש חוסם של 64. ליברמן לא יחסל את עצמו ויזרוק את נתניהו לאופוזיציה.
אפשר, כמובן, להתחיל לדבר על כך שרצוי שתהיה ממשלת אחדות, אולי עם הזנב שנותר מהעבודה. לדעתי חבל על הזמן. זה יהיה עיוות של רצון העם המובהק.
תנו לו למשול, לאיש הקטן שמחפש מרפסת.
תנו לו להקים ממשלת ימין מובהק. הרי בעשור האחרון, מאז שהרס אהוד ברק את חיינו, לא היתה פה ממשלת ימין אמיתית. תמיד היה איזה עלה תאנה שמאלי-לכאורה. ממשלת שרון הראשונה השתמשה בשמעון פרס כבובת-פיתום שחיפתה על מלחמת ההתשה שניהל שרון. בממשלת שרון השניה היו תחילה לפיד ושינוי – לא שמאל, אבל דומים – ואחר כך שב שימעל'ה לחיק הממשלה, תוך שהוא מקפיד לנהל משא ומתן על מעמדו כמשנה לראש הממשלה וראש האופוזיציה במקביל. אחר כך הגיע המישמש האולטימטיבי, קדימה, שערבב אנשי ימין מהליכוד יחד עם פליטי מפלגת העבודה ויצר מראית עין של מרכז.
תמיד היה, בקיצור, איזה עלה תאנה. הגיע הזמן להסיר אותו. הבה ניתן לימין למשול קצת. הוא הרי תמיד טוען שהשמאל מקלקל לו; הבה נראה מה הוא יודע לעשות בלי שיהיה שם מישהו שינופף בפרס נובל לשלום או במתינות מיתולוגית כדי לחפות עליו. הבה נראה כמה זמן זה יחזיק. זה ממילא, נראה לי, הכיוון ההגיוני של נתניהו: אם הוא רוצה לפרק את קדימה, אם הוא רוצה לגרום למופז ושאר חסרי החוליות לזחול חזרה לליכוד, הוא צריך קודם כל לייבש אותם באופוזיציה. בדיוק כמו בוז'י ופואד, הם לא בנויים לזה. אנחנו נשב מהצד, עם הפיצוחים, ונתבונן בקרבות שאול בבוגי, שיגמדו את סיפורי התהילה של "עופרת יצוקה".
יהיה רע לתפארת, כמובן. מישהו רע מאד – אלי ישי או אפילו יעלון – יקבל את משרד החינוך. האוצר הממלכתי יבוזבז על גבעות הגדה המערבית, ישיבות יקומו במקום כל עץ רענן, המשבר הכלכלי – מוזר, הוא לא הוזכר כמעט במערכת הבחירות הזו – יוריד לאשפתות מאות אלפי תושבים. הממשלה החדשה תעמוד בפני התנגשות עם ממשל אובאמה.
אבל כך היתה גם 1996: היא הולידה ממשלת ימין. אולי, בהתאם, תהיה לנו גם 2012: יש לקוות שהמטוטלת תנוע שוב, בעוז, אל הצד האחר, שאחרי שתושבי ישראל יבינו מה עומד מאחורי הסיסמאות הריקות של הימין, הם יזרקו אותו לאופוזיציה לשנות דור – או, במונחים ישראליים, לקדנציה אחת לפחות. ואם זה יקרה, אנחנו צריכים להיות מוכנים אז עם משהו מבטיח ומוצלח יותר מאהוד ברק, ועם תכנית חדשה. בינתיים, הבה ניתן לימין הישראלי לעשות את מה שהוא יודע לעשות: להרוס. ובינתיים, נתחיל לתכנן את הבניה מחדש.
(יוסי גורביץ)
זה מה שקורה כשהליכוד ב' (קדימה) מדבר כמו שלום עכשיו והמפלגה הסוציאל דמוקרטית (העבודה) מדברת רק על ביטחון ועל מנהיג חזק.
האבודה היא מפלגה סוציאל דמוקרטית?
אתה בטוח בזה?
זה מה שחלקם מתימרים להיות, שלי יחימוביץ, דניאל בן סימון, אבישי ברוורמן, איצן כבל… אבל את כל אלה שמעו רק אחרי 10 בלילה, עד אז היה רק את השען מספר אחד.
הבחירה שלי במפלגה סוציאליסטית הייתה לחד"ש, האמירות פה לפיה היא מפלגה קומוניסטית לא מובנות לי, מילא בארה"ב עם קובה והטילים, מה מפחיד אותכם ? אני מציע פה לכולם לראות את פרק הפתיחה של התוכנית the oracle של מקס קייזר בבי בי סי וורלד, אני בטוח שאפשר להוריד או לצפות איפה שהו, כל המדינות של הקפיטליזם החזירי בגרעון וכל המדינות הסוציאל דמוקרטיות בעודף תקציבי, תלמדו קצת כלכלה.
אהוד ברק תמך בגרעון של 7% עד 10% לטובת הרחבה פיסקאלית. אני חושב זה בפירוש ממקם אותו בקצה הקיצוני של סוציאל דמוקרטיה ועל כולנו לברך שהוא לא נבחר.
יש מפלגה סוציאל דמוקרטית בישראל? ולא סיפרו לי?
העבודה? מרצ? כמאמר הטוקבקיסט: פחחחח
חד"ש
לא! קומוניסטית. חד"ש = מק"י (מפלגה קומוניסטית ישראלית). אבל אני רואה (וגם קורא בבלוג שלך) שהתעמולה הדו-לשונית של חד"ש עובדת.
לא, זה מה שקורה שהשמאל לא מצליח להצמיח אג'נדה נורמלית ופרודוקטיבית. כשמרצ תקועים עם שטחים תמורת שלום ושהשמאל מתכתש על הזיות כמו "חדש החדשה" הימין נשאב אל הואקום.
השמאל אשם בניצחון הימין, אין אפשרות להסיר אחריות.
אמן.
אני מאמין שהימין באמת אכל אותה, ולא בגלל המצב המדיני. הנושא הכי לא מדובר במערכת הבחירות הזו הוא הכלכלה והמשבר הכלכלי. גם אם אנו משתדלים בכל כוחנו להתנתק מחברת המדינות המתורבתות, הכלכלה שלנו עדיין קשורה בארה"ב ובאירופה באופן בלתי ינותק. השנים הקרובות הולכות להיות עגומות, ולו רק בגלל המשבר הכלכלי העולמי, שאינו נתון לשליטתו של אף ראש ממשלה או שר אוצר, לא משנה מאיזה צד של המפה. אי אפשר לדעת מה יילד יום, אבל בשלב זה כל התחזיות העולמיות אומרות שאנו רק בהקדמה למבוא של משהו מאוד מכוער. הקדנציה הנוכחית היא תפוח אדמה לוהט, ומי שישאר בחיקו יגלה שיצא שכרו בהפסדו; סביר שראש הממשלה הבא ייזכר בתור ראש ממשלה של מיתון ושל משבר. לביבי, מר "חזק בכלכלה", יהיה קשה מאוד להתמודד עם זה.
ובקוטב האחר של תוצאות הבחירות: בעיר תל אביב-יפו, בסיס הכוח של מצביעי חד"ש היהודים, קיבלה המפלגה כ-5000 קולות (וזה כולל את הקולות של ערביי יפו). אישית, אני די בהלם. כנראה שהבועה שאני חי הרבה, הרבה יותר קטנה ממה שדמיינתי. יש לי תחושה שאני מכיר באופן אישי את רוב מצביעי חד"ש בעיר.
" כנראה שהבועה שאני חי הרבה, הרבה יותר קטנה ממה שדמיינתי "
אם השיגה מערכת הבחירות הזאת דבר אחד, הרי זאת ההבנה הזאת. גם עבורך, וגם עבור נמרוד שהיה משוכנע שהארץ מלאה מצביעי התנועה הירוקה – מימד.
הבועה גדולה יותר מחמשת אלפים קולות, אבל חד"ש לא מצליחים לייצג את הבועה כמו שצריך, עם הקומוניזם וכל העסק הזה.
אל דאגה.הקוסם,הגאון הקלקלי יפתור את הבעיות הכלכליות.
אני לא מכיר עשרים ושש אלף איש. לא, הבועה גדולה בהרבה משחשבתי.
אני מבין מההודעה הזו שגודל הבועה הוא מספר המצביעים לתי"ם. אם הבועה היא אכן גדולה משחשבת, כיצד תסביר את הציפייה שלך לפני הבחירות לקצת יותר מעשרים ושש אלף מצביעים?
"תמיד היה, בקיצור, איזה עלה תאנה. הגיע הזמן להסיר אותו."
נו באמת. כאילו שאתה לא יודע שהשמאלן הקיצוני דן מרידור והמחבל המוסלמי אובמה יעשו הכל כדי לפגוע בממשלה הטובה ביותר שקמה כאן אי פעם!2!! ואם לא הם, אז החברים העשירים של ביבי (שמאלנים כולם, מן הסתם) או התשקורת או הכלב של השכנים או כל שעיר לעזאזל לאחר יואשם בניפוץ חלומות הימין.
הפסיכוזה לא תעלם, אלא רק תעמיק; אולי ב-2012 הימין יחלש, אבל זה לא יהיה בגלל שמספר אנשיו יקטן, אלא בגלל שהטירוף שלהם יגדל וימנע מהם להצביע.
"לאיש הקטן שמחפש מרפסת"
קראתי את המשפט הזה עוד במהלך הפריימריס בארה"ב וגם אז לא הבנתי מאיפה הוא הגיע. האם הוא במקור נאמר על ג'וליאני או שיש מקור אחר? האם יש סיפור מאחורי המשפט – איזה סרט אמריקני ישן?
הניחוש שלי – רפרנס למוסוליני.
תודה
" אם הוא רוצה לפרק את קדימה, אם הוא רוצה לגרום למופז ושאר חסרי החוליות לזחול חזרה לליכוד, הוא צריך קודם כל לייבש אותם באופוזיציה "
מה הנקודה שבה יסכימו אנשי השמאל להפנים שקדימה היא יותר מתופעה של מערכת בחירות אחת? אם קדימה תוביל את האופוזיציה היא תיקח את מערכת הבחירות הבאה.
האמת שצריך להתחיל בהימורים כמה זמן יקח לקדימה להתפורר.
אגב היתרון הגדול של ריבוי המנדטים לקדימה הוא שזה יקשה על לבני להצטרף תמורת שרת החינוך או משהו ברמה הזו, היא תאלץ להשאר באופוזיציה מופס הנגבי וחבריהם יתפלגו לתוך הליכוד תמורת המשרד לעניינים אסטרטגיים ויהיה פה רע לתפארת.
כשהיא תשרוד שתי קדנציות ותשמור על כוחה בבחירות בפעם השלישית. אם היא תהיה כאן כגוף מרכזי גם אחרי הבחירות הבאות, אז כן, היא איתנו.
א.ה.: אם קדימה היא לא מפלגה שתתפרק מיד, בודאי יש לה אידאולוגיה שמחזיקה אותה מאוחדת. מה האידאולוגיה של קדימה? זהו, בדיוק.
"אם קדימה תוביל את האופוזיציה היא תיקח את מערכת הבחירות הבאה"
ואני אמור לשמוח מזה? תראה, גורלה של ציפורה לבני מעניין אותי כקליפת השום. היא הביאה על עצמה את הבחירות המיותרות האלה, אז היא יכולה להתכבד ולשבת באופוזיציה (אם נתניהו יהיה מספיק זחוח כדי לחזור על משגה הממשלה הצרה, מה שהוא כנראה עומד לעשות).
הבעיה היא שהמערכת הפוליטית הנוצרת בישראל בימים אלה ממש כוללת שתי מפלגות ימין עיקריות, וכל מיני מפלגות לוויין מסביב (כן, ליברמן יצטמק כנראה בבחירות הבאות, ויש לקוות שלא יספיק להמיט על ישראל אסון לפני כן). אולי זה הגיוני שחברה הרואה את ארה"ב כמודל החיקוי העיקרי שלה תאמץ גם מערכת פוליטית דמוית-ארה"ב, עם שתי מפלגות ימין המתחרות זו בזו עד אין קץ (כן, המפלגה הדמוקרטית היא ימנית בסטנדרטים האירופיים, למרות אובמה). אבל גם אם זה הגיוני, אין בכך נחמה גדולה. מצד שני, למען ההגינות יש לציין שהן לבני והן אולמרט אינם אשמים בחיסולו של השמאל ככוח פוליטי משמעותי בישראל. האשם העיקרי בכך חי בשדרות, וקוראים לו עמיר פרץ.
"האשם העיקרי בכך חי בשדרות, וקוראים לו עמיר פרץ." – לא רק. יש גם את אהוד ברק והוא גר… נו אתם יודעים איפה (כיאה למנהיג מפלגה "סוציאל-דמוקרטית").
לא, ברק לא התיימר לייצג אג'נדה סוציאל-דמוקרטית. הוא היה סתם עוד גנרל ש"ראה לאויב את הלבן בעיניים", והעובדה שהוא נבחר ליו"ר העבודה בזכות קולות הערבים היא לא יותר מאירוניה עצובה (יש גם ערבים שמצביעים לליברמן, מה אתם יודעים…) פרץ ייצג הבטחה לדרך חדשה, שהיא למעשה הדרך היחידה בה יכול השמאל להתקיים במדינת ישראל כיום — לדבר גם על השלום ועל הביטחון, אבל בעיקר על כלכלת רווחה ועל חברה צודקת, ולפעול בעיקר במישור הזה — ומכר את ההבטחה הזאת תמורת כיסא במשרד הביטחון, משרד שאותו פשוט לא יכול היה לנהל. ובאותה הזדמנות הוא גם התעלם מן ההכרח לכרות בריתות פוליטיות בצמרת מפלגת העבודה כדי להמשיך לעמוד בראשה. באביב 2006, ברית פוליטית בין עמיר פרץ (שר התמ"ת) לעמי איילון (שר הביטחון) יכלה לשמור על מפלגת העבודה כאחד הכוחות הפוליטיים המובילים בישראל. מינוי מתוקשר של נדיה חילו לתפקיד של שרה עשוי היה לחזק את המפלגה עוד יותר. כאשר פרץ בחר שלא לנקוט את הצעדים הללו, הוא הצעיד את מפלגתו אל עבר האבדון.
אבל אני מדבר על ברק ה-I של בחירות 1999 שהובילו את העבודה לאבד 11 מנדטים (מ-34 ל-23), למרות היותה מפלגת שלטון. ההידרדרות משם רק ממשיכה (18 מנדטים ב-2003 וב-2006 ועכשיו כנראה 13).
נכון עמיר פרץ סחף "המונים" על גלי אידאולוגיה מסוימת ואיכזב בגדול, אבל מוסדות המפלגה כ"כ לא מחוברים לציבור הבוחרים שהם בחרו ב… אהוד ברק לשקם את התדמית (!?), בתור דוגמא למנהיג מפלגה "סוציאל-דמוקרטית" (עלאק) הוא ביטל למשל את ההסכם הקיבוצי עם עובדי המפלגה. חוץ ממס שפתיים מישהו שמע משהו על אג'נדה חברתית מהעבודה בבחירות 2009? מישהו שמע את ברק מדבר על דו"ח העוני האחרון (ועל זה שלפניו)?
מי שהקשיב שמע http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000422047&fid=3594
מי שהיה עשוק בלהתענג על הריח של ישבנו לא שמע.
קראתי (בעיתון, אז קח את זה עם גרגיר של מלח) שלאחר שהעלו בפניו את סוגית מגוריו ברק ענה "אני עדיין סוציאליסט"
איפה הניגוד בין לגור במקום יקר לבין להיות סוציאליסט?
העבודה נפלה משום שמזה שנים רבות היא מזלזלת בבוחריה, שלא לומר משתינה עליהם, ובסופו של דבר הם נכשלו לחלוטין גם במבחן התוצאה. זה התחיל עם אהוד ברק שהעדיף לזרוק את מרץ מהממשלה על מנת לרצות את ש"ס, ושבמדיניותו הצליח להביא עלינו את האינטיפאדה השניה. זה המשיך בפרץ שדיבר על אג'נדה חברתית, ומיד לאחר הבחירות רץ כמוכה אמוק למשרד הבטחון, ולממשלה שאפילו לא מינתה שר רווחה. על תפקודו של מר פרץ במשרד הבטחון, אין צורך להכביר מילים. בהמשך ישבה מפלגת העבודה עם ליברמן באותה ממשלה, כאשר רק צדיק אחד בסדום (אופיר פינס) התפטר מהממשלה כמחאה.
לאחר מספר מערכות בחירות שבהם העבודה נתקפת באמנזיה מיד לאחר הבחירות ושוכחת את המצע והבטחותיה לבוחר, היא שמה בראשה מועמד שכבר נכשל כישלון חמור בכל קנה מידה. בתנאים הללו אינני מופתע מכך שהמפלגה הידרדרה לשפל הסטורי. אני כן מופתע מכך שנמצאו מספיק פראיירים להעניק לה 13 מנדטים.
מני, קראת את המצע הכלכלי של מפלגת העבודה? הלייבור של שנות ה70 היה מתגאה במצע ארכאי ומאד מאד סוציאליסטי שכזה. הרחבות פיסקאליות עצומות, התעלמות מגרעון תקציבי ומאינפלציה, פרוייקטים יזומים בהיקף עצום…ואף מלה על הגברת ההשתתפות בכוח העבודה. אני כבר לא מדבר על חדש וכל יתר הדמגוגים.
רוצה לשמוע משהו יותר מגניב?
איתמר בן גביר הולך להיות עוזר פרלמנטרי!
(טוב, זה לא מגניב במיוחד).
של מיכאל בן ארי, אני מניח (או שו אסמו של מס' 4 באיחוד הלאומי?)
אכן. מיכאל בן ארי, מס' 4 באיחוד הלאומי.
המצב האבסורדי הוא שמי שהצביע קדימה חיזק את ליברמן בגלל שעכשיו שתי המפלגות מחזרות אחריו ומי שתציע לו יותר תנצח. כל הכבוד לקדימה. ככה גורמים למצביעים להצביע הפוך מדעתם.
הכי משגע זה שנתנו להם מערכת בחירות שלמה לצעוק אם לא תבחרו בנו יהיה ביבי, בלי שאף אחד יקום ויאמר – אבל זה לא נכון.
ציבור שלם עוד לא קלט שאין פה בחירה ישירה – רק קואליציות וגושים פוליטיים.
אגב, לכל מי שטוען ששיטת הבחירות דפוקה וכי אי אפשר להקים קואליציה יציבה – דווקא אפשר. העם בחר קואליצית ימין. וזה מה שיהיה. חרא, אבל זוהי דמוקרטיה…
אני מנסה להבין למה השמאל נכשל. נכון, העם נעשה ימני יותר. וקדימה גזלה מנדטים בשם ה"אנטי ביבי", אבל זה עדיין לא מסביר את הפאקינג 3 מנדטים של מרצ, ה4 של חד"ש וה-13 של העבודה (לא שהם שמאל, אבל נניח שכן לצורך הדיון).
לי דווקא נראה שמבר הקולות לקדימה מסביר חלק גדול מהמפלה שלמרצ. זה בנוסף לבריחה יותר מינורית לחדש ואולי כמה מצביעים לתי"מ. כלומר חלק גדול מהנוטשים הלכו אחרי ה"רק לא ביבי" ועוד קצת פשוט התאכזבו ממפלגת שמאל שלא הייתה כל כך שמאלנית (לא מדינית ובטח שלא כלכלית או סביבתית)
לדעתי השיטה נדפקת בכל פעם שצצה מפלגת מרכז דומיננטית ו/או ההבדלים בין מפלגת הימין המרכזית (ליכוד) ומפלגת השמאל המרכזית (עבודה) מטשטשים עד בלי הכר.
בדיוק כפי שניסוח שאלון משפיעה על תוצאותיו, תפריט המפלגות שניתן לבחירת הציבור היה מגוחך. כמו בפרק הגדול של 'המלון של פולטי' שבו האורחים מוזמנים לבחור בין ברווז עם תפוזים, ברווז עם דובדבנים או Duck surprise
זה שישנם בחירות כלליות, אינו אומר שזוהי דמוקרטיה. השיח הפוליטי בארץ נעשה רדוד אולי יותר מאי פעם ובתנאים כאלה הציבור פשוט לא יודע מה להצביע וכיצד באמת להשפיע.
אז פלא שמצביעי מרץ/עבודה בחרו בקדימה.
מלבד זאת במצב המדיני-בטחוני שמתפתח בארץ ובמיוחד העליה במשקלו של הציבור הדתי/לאומי והחרדי באוכלוסיה אני לא רואה איך השמאל יעלה מחדש בעשור הבא.
הבעיה היא לא חוסר היכולת להרכיב קואליציה. בסופו של דבר ביבי יכול להקים קואליציה, ולמעשה יש לו אפשרות להרכיב שתי קואליציות (ממשלת אחדות או ממשלת ימין). הבעיה היא שתהיה הקואליציה אשר תהיה, לביבי לא תהיה את היכולת לקיים את המדיניות שלו. אם הוא יקים ממשלת ימין, הרי שהוא יהיה שבוי בידי הימין הקיצוני. אם הוא יקים ממשלת אחדות, הרי שהוא יאלץ לשמור שמאלה. בסופו של דבר מאז המפץ הגדול בפוליטיקה הישראלית (שינוי שיטת הבחירות לבחירה ישירה של ראש ממשלה, וביטול הבחירה הכפולה לאחר מכן) מפלגת השלטון קטנה, וראשי הממשלה עסוקים יותר באבטחת השלטון ובהתעסקות עם שותפותיהם הקואליציונים, ופחות בניהול המדינה. לדעתי לא תהיה ברירה אלה לשנות את שיטת הבחירות במדינה, כך שראש ממשלה יוכל לנהל את המדינה. אין זה משנה כמובן אם הוא נציג מחנה השמאל או הימין.
במישור הכלכלי הממשלה תהיה אם הממשלות הסקטוריאליות, אבל עדיין ביבי עדיף באופן משמעותי על אנשי העבודה וקדימה שפונים לשעטנזים סוציאל דמוקרטיים. אי אפשר לפתור את המשבר בעוד ועוד תשלומי העברה לקבוצות אבודות. קצבאות הילדים יחזרו והן אסון כי הן משאירות את החרדים ואת הערבים מחוץ לשוק העבודה לעוד דור. התקציב ייפרץ לחלוטין וילדינו ישאו על גבם את החובות האדירים שניצור עבורם. בניגוד לברוורמן וג'ומס, את זה ביבי מבין והוא הוכיח עד כמה שהיה שר האוצר בטוב ביותר של מדינת ישראל מעודה.
מבחינה מדינית ואזרחית הממשלה תהיה קטסטרופלית ועל כך אין ויכוח. מצד שני אי אפשר להתעלם מכך שהעם בחר בדרך ימנית והדמוקרטיה מחייבת שזה גם מה שיהיה. אני מאד מסכים שצריך לתת עכשיו לביבי להוביל ממשלת ימין ולהנות מכל האנצ'ילדה. שייסע עם אלי ישי ועם אביגדור ליברמן לספר לאובמה ולקלינטון על חזון ביבי ושיהיה בכיף.
והשמאל? הוא מת מזמן ורק לא ידע. כשמקשקשים על שטחים תמורת שלום ועל ניאו קומוניזם זו התוצאה. מרצ (לא הצבעתי) מזמן לא עדכנית. חדש היא מפלגה קקיונית שמקומה בשולי השוליים. זה השמאל וזה פרצופו, הרווחנו את ממשלת ביברמן בזכות מלאה.
ענר,
ממתי סוציאל-דמוקרטיה היא תשלומי העברה?
סוציאל-דמוקרטיה היא, קודם כל, יצירה של תשתית שירותים לאזרח (במימון המדינה, אלא מה?), המאפשרת גם למי שלא שפר עליו מצבו הכלכלי לחיות בכבוד. חינוך חינם מגיל 0 (כדי שמשפחות צעירות לא יצטרכו לשלם הון עתק למטפלות ולפעוטונים פרטיים) עד סוף התואר הראשון לפחות (כדי שכל אחד יוכל לרכוש השכלה הנדרשת לשילוב במשק המודרני). היצע רחב של קורסי הכשרה מקצועית במימון המדינה למי שאיבד את עבודתו. מערכת בריאות ציבורית ראויה, שאין צורך להוסיף עליה מרכיבים במימון פרטי. מערכת עניפה של דיור ציבורי להשכרה וערבויות מדינה לרוכשי דירות פרטיות, כדי שמשפחות לא ייזרקו לרחוב בגלל אי-תשלום משכנתה. פנסיה ראויה לכל מי שהגיע לגיל מבוגר, כדי שזקנים לא יחטטו בפחי אשפה ולא ייאלצו לחסוך על תרופות (בעצם, הסעיף האחרון שייך למערכת הבריאות).
ואם במערכת הבחירות לא שמענו אף אחד מדבר במונחים האלה, אולי זוהי הסיבה לקריסת השמאל.
מני, מה שאתה מתאר בפירוש אינו תשלומי העברה אבל לצערי גם לא מעשי. אין את הכסף שיממן את כל מה שציינת ואין אפשרות ליצור מנגנונים שינהלו את התקציבים הענקיים שהציבור צריך לצרוך ולחלק כאחד.
אתה מציין שורה של בעיות כלכליות כואבות. הן לא יכולות להפתר רק דרך אבטחה ממשלתית לכל סקטור נזקק אלא גם דרך אמצעים מבניים אחרים. מערכת עניפה של דיור ציבורי, למשל, תוביל מהר מאד לבזבוז עצום ולשחיתות שלטונית. (מי ינהל את המערכת הזו? השר של שס או הממונה מטעם יהדות התורה? מי יהנה מהפירות? כוללים?). מערכת הבריאות בישראל על פי המודל שלך תדרוש פיקוח בירוקרטי בלתי נתפש ובמונחים כלכיים פשוט תקרוס.
אי אפשר למנוע ממי שיש לו כסף לקבל שירות יותר טוב. אנחנו לא קובה, ומי שרוצה לשלם תמורת חינוך, בריאות ודיור טובים יותר ימצא את הדרך, זה עולם תחרותי. חבל להלחם בחוקי הטבע, צריך להתמקד במה שאפשר להשיג. מערכות הכשרה מקצועית? שכר מינימום ראוי? בריאות סבירה בחינם? בהחלט. קומוניזם במסווה של סוציאל דמוקרטיה? בשום פנים ואופן לא, זו פשוט הזיה.
בסופו של דבר המפתח לרווחה של כולנו טמון בצמיחה כלכלית של המשק. זוהי לא תאוריה קפיטליסטית אלא אמת כלכלית עובדתית. המשק צריך לצמוח דרך צמצום המעורבות הממשלתית עד כמה שאפשר במקומות בהם היא הורסת הרבה יותר ממה שהיא עוזרת. הגברת תחרותיות היא מפתח נוסף. ביבי במובן זה מבין את התמונה והוכיח שהוא יודע לנקוט גם בצעדים מאד לא פופולריים על מנת להשיג את המטרות.
אה, וכמובן, אי אפשר לצמוח כלכלית באמת כל עוד הכל מושקע בכיבוש ובהכנה למלחמה עם איראן, אבל זה כבר נושא אחר.
קצת מנותק לדבר על "שחיתות המגזר הציבורי" אחרי מה שראינו במגזר הפרטי בשנה האחרונה, לא? במיוחד בשיטה האהובה כל כך על הקפיטליסטים שלנו, "הרווחים מופרטים, ההפסדים מולאמים".
המין האנושי נלחם ומנסה להתעלות על הטבע בערך מאז היווצרותו. פתאום כשמדברים על תחרותיות אז הוא קדוש?
ענר,
איפה דיברתי על שאיפה למנוע ממי שיש לו כסף להשיג לעצמו או לבני משפחתו חינוך, בריאות או דיור טובים יותר ממה שניתן לקבל מהמדינהף אפילו בחלומות הסוציאל-דמוקרטיים הוורודים ביותר?
ולגבי התגובה הקבועה (לא רק שלך, של רבים וטובים): "אבל איך נממן את זה?" — ראשית, להגדרת היעד יש חשיבות בפני עצמה. עדיף להגדיר יעדים סוציאל-דמוקרטיים ולשאוף ברצינות למימושם עד כמה שאפשר בנסיבות נתונות, מאשר לא להגדיר יעדים כאלה בכלל. ושנית, עם הרצון הרבה פעמים באה גם היכולת. האם אתה יודע, למשל, שבסרי לנקה — מדינה ענייה למדי, עם תמ"ג לנפש של כ-4,250 דולר בלבד — יש מערכת השכלה ציבורית מבית הספר היסודי עד לאוניברסיטה? אני לא אומר שצריך להעתיק את השיטה של סרי לנקה (אינני יודע עליה כמעט דבר). אני כן אומר שכאשר מציבים יעדים ברורים, ניתן לגלות בהרבה מקרים את הדרך להשגתם.
אז זהו מני, ליעד אין הרבה חשיבות אם אין שום דרך להשיג אותו. אתה מחפש פתרונות קסם, בהם המדינה ממננת הכל אבל אף אחד לא צריך לממן את המדינה.
מערכת ההשכלה הציבורית בישראל לא רעה בכלל. מערכת הבריאות הציבורית היא יוצאת מן הכלל ביחס למדינות אחרות. גם בקובה יש מערכת חינוך חינם, אבל שאין הזמנויות לבוגרים זה לא שווה שום דבר. ההזדמנויות הן בדיוק התוצר של הקפיטליזם שאותו אתה כל כך לא אוהב.
אי אפשר לברוח מהניתוח הכלכלי של הבעיות של המשק הישראלי. השתתפות נמוכה מדי בכוח העבודה היא בעיה עצומה וחסרון תחרותי. בורות של מגזרים עצומים לא תורמת אף היא. תחרותיות נמוכה ביותר מדי מגזרים (בנקאות למשל) מביאה להנצחת החיבור בין הון ושלטון ולעושק האזרח.
מה אתה מציע שהוא גם מעשי?
אני לא אמרתי שמערכת החינוך הציבורי בישראל רעה. אני מסכים שהיא ממש לא רעה. אני רק רוצה להרחיב אותה. אתה יודע מה? אם תחפש בוויקיפדיה העברית, בערך "חוק לימוד חובה", תראה שעוד בשנת 1984 התקבל בכנסת תיקון לחוק הנ"ל, הקובע את תקופת לימוד החובה החל מגיל שלוש. התיקון הזה אינו מיושם במלואו עד היום, ומשרד האוצר מעריך שהעלות של יישומו המלא (עבור שנתונים של גילאי 3-4) תהיה כ-0.9 מיליארד ש"ח בשנה. אם נקח את זה כנקודת מוצא, נקבל שעלות החלת חוק לימוד החובה מגיל שלושה חודשים תהיה כ-2.5 מיליארד ש"ח בשנה. זהו סכום לא מבוטל, אבל בנתוני התקציב של מדינת ישראל הוא מציאותי לחלוטין, גם בלי לערוך שינויים משמעותיים במדיניות המיסוי. בתור צעד ראשון בכיוון סוציאל-דמוקרטיה זה דווקא נראה מתאים.
רגע, רגע, רגע. חשבתי שאמרת קודם שאתה שמאלני. זה בסדר לא להיות שמאלני, או להיות לא-שמאלני, אבל רק ככה, לצרכי הדיון, רצוי שתשתמש במילים במובנן המקובל והנפוץ. אתה אינך שמאלני.
"ערבויות מדינה לרוכשי דירות פרטיות, כדי שמשפחות לא ייזרקו לרחוב בגלל אי-תשלום משכנתה" אתה צוחק? מישהו לקח הלוואה בלי סיבה מוצדקת (הרי יש "מערכת עניפה של דיור ציבורי להשכרה" לא?) והמדינה צריכה לתת לו ערבות להלוואה?
אתה מתאר לעצמך כמה זמן ייקח לבנות מערכת של דיור ציבורי שתענה על צרכיה של אוכלוסיית ישראל, נכון? ובינתיים אנשים צריכים לגור איפשהו, גם אם הם עניים.
אגב, ניתן לנסח קריטריונים לערבות מדינה ללוקחי משכנתאות באופן כזה שהיא לא תעודד לקיחת הלוואות מופרזות, כשם שניתן לנסח קריטריונים לתשלום הבטחת הכנסה באופן כזה שתשלומים לא יועברו למי שיכול לעבוד אבל לא רוצה.
היום יש לרוב אוכלוסיית ישראל דיור. ז"א בינתיים אנשים גרים איפשהו, אפילו אם הם עניים.
תנסה לנסח קריטריון כזה, לי זה נראה מטופש לחלוטין, המדינה לא צריכה לעודד אנשים לקחת הלוואות, זה מנוגד לאינטרס שלהם ושלה, והיחידים שירוויחו מזה הם הבנקים (שיוכלו לתת הלוואות בלי להתחשב ביכולת ההחזר של הלווה).
טוב שיש דיור לרוב. אני רוצה שיהיה דיור לכולם. גם ל-2000 משפחות מדי שנה שמפונות מבתיהן עקב אי-יכולת להחזיר את ההלוואה שלקחו:
http://consumer.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=am20081008_47673&layer=hp
לנסח קריטריונים? אפשר. אבל זה דורש מידע מסוים שאין ברשותי — למשל, נתונים אודות הפרופיל הסוציו-אקונומי של המשפחות שפונו מבתיהן.
למצוא פתרון ל-2000 משפחות שפונו מבתיהם זה הרבה יותר פשוט מ"לבנות מערכת של דיור ציבורי שתענה על צרכיה של אוכלוסיית ישראל", ולפתור את זה אפשר בפחות מחודש. יותר מזה, אם תתן עכשיו ערבות ממשלתית למשכנתאות, תגיע למצב בו יש לך 40000 משפחות שלא עומדות בתנאי המשכנתא, ואתה זה שתצטרך לשלם את המשכנתא שלהם, ומי שירוויח יהיה הבנק.
נו, באמת, אנחנו לא מנסחים חוק, אני מנסה להבין על איזה סוג קריטריונים אתה מדבר. תמציא נתונים שחסרים לך, ותוסיף בהתחלה "בהנחה ו…".
יואב: "למצוא פתרון ל-2000 משפחות שפונו מבתיהם זה הרבה יותר פשוט מ"לבנות מערכת של דיור ציבורי שתענה על צרכיה של אוכלוסיית ישראל""
בוודאי. אני לא מדבר על מערכת דיור ציבורי כעל פתרון למי שאינם עומדים בתנאי תשלום המשכנתא. אני מדבר עליה כאמצעי לסייע למי שהמשכנתא (או שכר הדירה) משאירים אותם עניים, גם אם הם עומדים בתנאי התשלום. מטבע הדברים, הקמת מערכת כזאת תיקח זמן, וסביר להניח שבניסיום לשקם את מדינת הרווחה בישראל, הקמת מערכת כזאת לא תהיה הצעד הראשון. אבל כיעד זה צריך להיות שם.
לגבי יישום הביטוח הממלכתי למשכנתאות — אתה יודע מה, בו ננסה. למשל:
1. לווה, שלא עמד בתנאי החזר המשכנתא במשך פרק-זמן מוגדר (נניח, שנה), יוכל לבקש מהמדינה לפדות את חובו לבנק.
2. במצב כזה, תמורת תשלום החוב, המדינה תקבל בעלות פורמלית על חלק מהנכס שהיה משועבד למשכנתא, התואם את חלקו של הסכום המלא המועבר על-ידי המדינה לבנק ביחס למחיר הדירה (שייקבע ע"י שמאי מוסמך). גובהו של הלק היחסי המצוי בבעלות המדינה יעלה עם הזמן, בשיעור התואם את הריבית המקורית של ההלוואה אשר המדינה החזירה לבנק.
3. הזכות לבקש מהמדינה החזר חוב לבנק תעמוד ללווה רק אם מדובר בדירת מגורים יחידה בבעלותו, אם מספר הנפשות המתגוררות בדירה הוא כזה שהיקף השטח של הדירה לנפש אינו עולה על שיעור סביר מסוים (נניח, 30 מ"ר לנפש), ואם הדירה אינה שייכת לאזור המגורים היקר ביותר, במונחים של גביית מסי רשות מקומית (ארנונה), ביישוב בו היא נמצאת.
4. הבעלות החלקית של המדינה על הנכס לא תקנה לה אפשרות לפנות ממנו את הלווה המקורי. מצד שני, במקרה שהלווה המקורי ימכור את הנכס, הוא יהיה חייב לפדות את חלק הנכס הנמצא בבעלות המדינה על-מנת שהמכירה תקבל תוקף חוקי.
5. כמו כן, אם הלווה המקורי מת, יורשיו יהיו חייבים לפדות את חלק הנכס הנמצא בבעלות המדינה על-מנת לקבל את הנכס לבעלותם. אם היורשים לא יעשו כן במשך תקופה מוגדרת (נניח, שנה), הנכס יעבור כולו לבעלות המדינה.
6. לווה, שביקש מהמדינה להחזיר את חובו לבנק, יחתום על כתב-ויתור, המאפשר למדינה לגבות ממשכורתו, לשם פדיון חלק הנכס המצוי בבעלות המדינה, סכום נוסף על מס ההכנסה, שאינו עולה על 35% מערך מס ההכנסה המשולם על-ידי אותו לווה — זאת, בתנאי שמשכורת העובד, לאחר ניכוי המסים והתשלום הנוסף, לא תהיה נמוכה משכר המינימום הקבוע בחוק.
משהו כזה, בערך.
יחתום על כתב ויתור, המרשה למדינה לערוך בדיקה תקופתית של כלל הנכסים שברשותו (חשבונות בנק, ניירות ערך, מטלטלין וכיו"ב) על-מנת
אוף, השתבש לי הסעיף האחרון:
7. לווה, שביקש מהמדינה להחזיר את חובו לבנק, יחתום על כתב ויתור, המרשה למדינה לערוך בקידה תקופתית (נניח, אחת לשנה) של כלל הנכסים שברשותו (חשבונות בנק, ניירות ערך, מטלטלין, וכיו"ב) על-מנת להעריך את יכולתו של הלווה לפדות את חלק הנכס המצוי בבעלות המדינה. המדינה תוכל להציע ללווה להגיע להסדר מוסכם בנוגע לפדיון חלק הנכס המצוי בבעלות המדינה על-ידי מכירת הנכסים שברשותו. אם סירב הלווה להגיע להסדר כזה, תהיה המדינה רשאית להגדיל את הסכום הנגבה מהלווה בצמוד למס ההכנסה הנגבה ממנו, עד לשיעור כזה שמשכורתו של הלווה לאחר ניכוי כלל המסים והתשלום הנוסף לא תהיה נמוכה משכר המינימום הקבוע בחוק.
בוודאי שהשיטה שציינת היא כולה מושחתת מיסודה רק שהיא אינה קפיטליזם. אגב, לא רק הרווחים מופרטים אלא גם נכסי הציבור (לצד ההפסדים המולאמים). התפתחה שיטה מושחתת ורקובה שסוגדת לרווח המהיר ולא להצטיינות, אני מניח שאנחנו נכנסים לתקופת תיקון כלל עולמית שתחפש מודל חדש ושפוי.
אל תתחיל. אתה נשמע כמו הקומוניסטים אחרי קריסת ברית המועצות, כשהם טענו שמה שהיה שם לא היה קומוניזם. עד קריסת ברה"נ ועד המשבר האחרון, הקומוניסטים והקפיטליסטים בהחלט הזדהו עם השיטות הללו וחטענו שהן האמת ואין בלתה. ודאי שהמחטף החזירי שחווינו היה קפיטליזם; הוא פשוט היה קפיטליזם בלתי מרוסן, ללא תחרות אידיאולוגית.
אתה אולי טוען שזה לא היה שוק חופשי, אבל שוק חופשי תמיד היה פיקציה. אחד התנאים לקיומו הוא שכל המידע זמין לכולם, מה שאף לא היה נכון וכנראה גם לא יהיה נכון. ואפ כבר שוק נתון למניפולציות, אני מעדיף מניפולציות של פוליטיקאים – שבכל זאת חייבים לי דין וחשבון – על אלה של בעלי הון, שלא חייבים דין וחשבון לאף אחד.
ולפני שתגיד "קובה" ו"אלבניה", אני אומר "שוודיה" ו"דנמרק". ורצוי להזכיר שגם בריטניה וארה"ב עברו למודל של שוק מתוכנן-ברובו במלחמת העולם השניה, ושזה לא היה אסון גדול כל כך.
קודם כל אני בפירוש מסכים איתך. מה שראינו הוא שימוש לרעה בשיטה הקפיטליסטית וזו אחת הבעיות שלה, שוק חופשי קורא גם להתארגנות פושעת. המידע מפסיק להיות זמין לכולם והיצר האנושי לא מפסיק לחפש פרצות בחוקץ אמת.
שבדיה ודנמרק הן מדינות קפיטליסטיות לחלוטין שיכולות להרשות לעצמן מדיניות רווחה מרחיבה כי אין להן בעיות בטחון. אני לא מושכנע שהן תעמודנה במודל מול 20% מוסלמים שהגיעו למטרות רווחה. את זה עוד נצטרך לראות. בשעת מצוק הן תלכנה ימינה ולא שמאלה.
אני לא טוען שאין מקום לרוויזיה כלכלית חזקה מאד שתגדיר מחדש את גבולות הקפיטליזם, רק שוטה יטען שהשיטה עבדה היטב כפי שהיא, אבל מכאן ועד הרטוריקה של חדש הדרך ארוכה, ארוכה מאד.
"הרי בעשור האחרון, מאז שהרס אהוד ברק את חיינו, לא היתה פה ממשלת ימין אמיתית." נו, שוב ברק הרס את חייך… חשבתי שאתה מסוגל להתעלות קצת מעל התגובה האוטומטית ולהבין שלא ברק הוא שהרס את חייך. אבל נראה שכמו כמה מגיבים אחרים, גם אתה ברגעים של מבוכה חוזר בחזרה לקונכיה, ולא מסוגל לראות את המציאות העצובה. ובהקשר הזה, הרשה לי לצטט את ארי שביט (כן, דווקא להרגיז):
"מדוע השמאל איבד את עצמו לדעת? בגלל שתי שנאות. הפחד מפני בנימין נתניהו והתיעוב כלפי אהוד ברק הוציאו את השמאל מכליו בשבועות האחרונים" http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1063532.html
ונבואה קטנה, עד שהשמאל לא יצליח להתעלות מעל השנאה הילדותית לנתניהו וברק, הוא לא יוכל להקים קואליציה שבאמת תממש את המטרות שלו.
שנאה ילדותית?
אתה קצין במי"ל או משהו?
אפשר לשאול באיזה דרגה השתחררת?
(אני מניחה כמובן מאליו ששירתת בצבאהישראלי)
לא, ממש לא. אני קצין?! מאיפה בא לך רעיון כל כך מופרך?! השתחררתי בדרגת סמל ראשון, אבל כולנו יודעים שזה לא אומר כלום מלבד אורך השירות ופטור משמירות, למעשה הייתי טוראי מיותר לחלוטין.
נו, בגלל הסיווג של מי שחולק עליך כ"ילדותי".
ברור שמי שחושב כמוך הוא הגיוני ורציונלי, ונטול שיקולים רגשיים.
השמאל לא איבד את עצמו לדעת, זה מופרך להאשים את ה"סמול", בכל מה שקורה בארץ, יש במדינה עוד כמה אשמים במצב מלבד השמאל הילדותי.
אני לא חושב שכל מי שחולק עלי הוא ילדותי. יותר מזה, זה בכלל לא קשור לדעות, אלא להתנהגות, אני חושב שכל מי ש"עושה ברוגז" או חותך את האף בשביל להרגיז את הפנים מתנהג בצורה ילדותית, גם שזה מישהו שאני מתנגד לדעתו, ועל אחת כמה וכמה מישהו שאני מסכים עם דעתו.
כמי שהיה חלק מהשמאל אני בוודאי לא חושב שאנחנו אשמים בכל מה שקורה בישראל. הימין והפלשתינאים אשמים לא פחות, שלא לומר הרבה יותר. כשאני מדבר עם אנשי ימין אני מזכיר להם את חטא ההתנחלויות וטמטום בחירתו של שרון. כשאני מדבר עם פלשתינאים אני מזכיר להם את רצחנות ומושחטות מנהיגיהם.
טוב.
עכשיו אתה רק צריך לנמק מהי ההתנהגות הילדותית הזו של השמאל
אם אתה מדבר על ההצבעה לקדימה, ועל ההתנגדות לברק, או לקואליציה עם ליברמן, נראה לי שיש נימוקים הגיוניים כבדי משקל.
אין ספק שיש נימוקים כבדי משקל… "הוא הרס לי את החיים" הוא לא כזה.
האם אתה באמת חושב שיוסי טוען שברק הרס לו את החיים? אתה לא מכיר ביכולת להשתמש בביטויים?
יש ביטויים שמשמשים ילדים…
ברק הרס גם לי את החיים!
אינתיפאדה שניה אינתיפאדה שנייה
בעעע. התגובה שלי שובשה. היה שם גם שיעול באמצע.
אל תהיי ילדותית.
מה ילדותי בתיעוב כלפי ברק ונתניהו?
כי אנשים בוגרים לא משתמשים בתיאורים כמו "הוא הרס את החיים שלי", או "איש הקטן שמחפש מרפסת" כנימוקים. בעיקר שמדובר על מישהו שלא הרס את החיים שלהם והוא לא איש קטן שמחפש מרפסת. אנשים בוגרים אמורים לדעת לדאוג לאינטרסים של עצמם, לנסות ולקדם את האידיאולוגיה של עצמם.
אתה מתעלם מאירועים קטנים כמו כיכר ציון (במקרה של ביבי) ו"אה, פאק איט, אני יודע יותר טוב מכולם, בואו נתחיל עוד אינתיפאדה" של אהוד ברק. ולא, לא כתבתי "הרס את החיים שלי", כתבתי "הרס את החיים *שלנו*.
זה שש"ס תשב בממשלה עם השטן, זה ברור. הם רוצים את הכסף וכל היתר לא אכפת להם.
השאלה אם האם ליברמן ימחל על כבודו ועל האג'נדה שלו (ברית זוגיות, בין היתר) וישב בממשלה איתם.
איכשהו ממשלת קדימה-ליכוד-ליברמן נראית לי פתאום האופציה היחידה. ליברמן יכול לנסות לכופף אותם לשם, השאלה אם ירצה בכך, ואם יצליח בכך.
יוסי,
לא מבין מה אתה כ"כ מיואש,
הימין פיספס הזדמנות פז-במקום 30 וכמה מנדטים בסקרים, שהיו מאפשרים לליכוד הקמת ממשלת ימין אמיתית, בלי הדוסים הגנבים (לפחות חלקם),נתקענו עם מפלגת הנסיגות של קדימה (כבר ויתרה דה-פקטו על הגולן),עם הקשקשן הנפוח ליברמן ועם תאבי הבצע החרדים.מה נעשה עכשיו?
בחורבן מרצ ננוחם?
אני חושד שאתה אופטימי מדי – תוצאות הבחירות האלו לא יכולות להיות טובות, לא בטווח הארוך ולא בטווח הקצר.
קדם כל, בפסקה האחרונה שלך יש הנחה סמויה שהמצביע הישראלי מנתח, מסיק מסקנות ופועל בהגיון ולכן, אחרי שימין יהרוס המצביע הישראלי יתעשת ויבחר אחרת. אבל רוב הבוחרים בישראל הלכו אל גוש הימין והעלו לשלטון חבורה של גזענים אפלים מבית-מדרשו של כהנא מצד אחד, שקרן מועד, פוליטיקאי לחיץ וחסר חוט-שדרה מדיני מצד שני ובריון מורשע, חשוד בפלילים ומניפולטור פוליטי מצד שלישי. וכל הדברים שכתבתי פה לא נודעו לי היום – כולנו ידענו, כולנו מכירים את הנפשות הפועלות. כך שיש פה כל מיני דברים אבל הגיון אינו אחד מהם.
אבל יותר מזה – הבחירה הזו היא מה שרוב האנשים רוצים. לא מפני שזה הדבר הנכון מבחינת הבוחרים או מפני שזה הדבר הנכון למדינה. זה מה שהם רוצים משום שהפוזה של הימין מרגיעה את הפחדים שלהם מפני הפתרון המתבקש. יותר טוב להרוס את מה שיש באמצעות הדמגוגיה הימנית מאשר לחשבו על כך שנצטרך לוותר על משהו, על הפוזה הנוכחית של הבריון השכונתי שמפציץ בעזה ומחסל בשכם.
ובענינים יותר פרוזאיים ופשוטים אבל הם, מה לעשות, קרובים ללבי – בוגי יעלון כשר החינוך זה אפילו יותר גרוע מאלי ישי, ואני אומר את זה אחרי שחוויתי שבע שנים של מנהל בית-ספר שהיה, כמאמר השיר, "אלוף-משנה במילואים".
לאחר הכעס הראשוני על לבני, על האגו שדחף אותה לשלוח את נתניהו לזרועות הימין (נזכרתי בעוגמה בהתעקשות הסוציאל דמוקרט המשופם על תיק הביטחון לפני זמן לא רב בנסיבות דומות) – הרגשתי, כמוך יוסי, שמוטב דווקא ממשלת ימין צרה ומוקצה, אחדינג'אדית יהודית, מאשר ממשלת שיתוק של ארבע המפלגות הגדולות. אחרי שנים שבהן קול ראש הממשלה קול שלום עכשיו וידיו ידי דניאלה וייס, אחרי שנים שראש הממשלה הישראלי (שרון כמו אולמרט) מכריז שהכיבוש רע ושבלי היפרדות ישראל 'גמורה', אבל לא מצליח לזוז צעד אחד בכיוון הנכון או להיפטר אפילו ממאחז רציני אחד ורק מחזק את הבנייה בהתנחלויות – צריך לשים סוף לפארסה הזאת. צריך לתת למי שבאמת אוחז במושכות בישראל, החיזבאללה הישראלי – המתנחלים והצבא, למשול. שהאחריות תהיהי על מי שבידו הסמכות. שאובמה והעולם כולו יתעמתו ישירות מול גוש אמונים ומול החמאס – הגורמים הבעייתיים הישירים באזור הזה – ולא עם הדיפלומטים המנומסים לבני ואבו מאזן, שרק מחפים את פשעיהם המתמשכים במסווה של מאמצים כנים ועקרים. שביבי ינסה למוטט את שלטון חמאס, בבקשה, שינסה לפתור את המשבר מול איראן והעולם הערבי. במובנים ידועים, הרי רק הליכוד יכול לעשות שלום בקונצנזוס ורק השמאל יכול לעשות מלחמה בקונצנזוס. וממילא גם אינני סומך על לבני וברק יותר מאשר על ביבי בעניין האיראני, שממילא מורחק מכל דיון ציבורי גלוי, בחסות הערפול וההשתקה הממלכתיים-בטחוניים.
יש את הטענה הזאת שרק הימין יכול לעשות שלום, כולם אוהבים לחזור עליה ומרגישים נורא מתוחכמים לומר אותה. אבל אני מתמטיקאי, ולפי הספירה שלי, משני הסכמי השלום שיש לנו עם מדינות, יש בדיוק אחד שנחתם על ידי ממשלת ימין, ואחד על ידי ממשלת שמאל. אני בכלל לא משוכנע שזה של ממשלת הימין נמצא בקונצנזוס יותר מהשני.
muyamen,
הטענה היא שרק הימין יכול לתתת שטחים לערבים.בעיני השמאל מסירת שטחים שוות ערך לשלום ומכאן הטעות