החברים של ג'ורג'

פרוייקט 300: במלחמה כמו במלחמה

הישראלים מוקסמים ממלחמה. היא התירוץ האולטימטיבי. בפועל, הם מיישמים את המדיניות הספארטנית

הקיום הספארטני, וספרטה היתה המודל לכל מדינה פאשיסטית אחריה, התבסס על עובדה שנוטים לשכוח: הספארטנים כבשו עם אחר, ההלוטים, וכל מאוויה של המדינה היו להמשיך ולהחזיק את ההלוטים משועבדים.

הספארטנים היו מודעים לכך שהם מבצעים עוול. בין השאר, הם נהגו להפעיל מעין משטרה חשאית שמטרתה היתה ללכת אל בין ההלוטים ולבצע סיכול לא מי יודע מה ממוקד במי שעשויים היו להפוך למנהיגים שלהם. על כן, הם מצאו לכך את הפתרון המשפטי המתבקש: מדי שנה, היו מנהיגי ספארטה מכריזים מלחמה על ההלוטים. אלה, כמובן, לא היו חמושים ולא היו מאורגנים, אבל הכרזה רשמית של מלחמה אמורה היתה לרצות את האלים ולאפשר לספארטנים להרוג בנשלטים על ידיהם ללא חשש של יסורי מצפון. הכל היה חוקי למשעי.

הרעיון שמלחמה היא עוול הציק למין האנושי תמיד. התנ”ך דורש לאפשר, בעת מלחמה, לצד השני להכנע: “כי תקרב אל עיר להלחם עליה וקראת אליה לשלום; והיה אם שלום תענך, ופתחה לך, והיה כל העם הנמצא בה לך למס, ועבדוך.” מצבם של אלו שלא קיבלו את הצעת השלום – קרי, הכניעה – הזו היה בעייתי יותר: “ואם לא תשלים עמך, ועשתה עמך מלחמה, וצרת עליה ונתנה יהוה אלוהיך בידיך, והכית את כל זכורה לפי חרב.” המשפט המקראי לא מכיר בצורך למלחמה צודקת, אבל הוא מגביל אותה.

הרומאים, שתמיד ידעו שהאלים רק מחכים – בצדק – להזדמנות למחוק אותם מעל פני האדמה, הקפידו תמיד שתהיה להם איזושהי אפשרות לטענה בבית דין של מעלה, והיו מאד לגליסטיים לפני שיצאו למלחמות. הם תמיד הקפידו, או על כל פנים עשו מאמצים להקפיד, שיהיה למלחמה תירוץ סביר למחצה. בימי הביניים, פיתחה הכנסיה את דוקטרינת המלחמה הצודקת: כדי שמלחמה תחשב לצודקת, היא צריכה לענות על כמה תנאים. היא צריכה להיות בהגנה עצמית, או מלחמה מונעת נגד עריץ שעומד לפלוש; לחלופין, זו מלחמת ענישה על עוול גדול שבוצע כלפי הנפגע. המלחמה הצודקת צריכה להפעיל אלימות במידה: שימוש באלימות לא מידתית הופך את המלחמה לבלתי צודקת. חובה על השליטים לנצל כל הזדמנות למשא ומתן. דוקטרינת המלחמה הצודקת לא מנעה מלחמות, אבל היא נתנה לנו את משפט המלחמה והיא לידתו של משפט המלחמה המודרני.

אני חושב שדי ברור שמלחמותיה של ישראל עם הפלסטינים, ודאי מול הפלסטינים שברצועת עזה, לא עומדים בקריטריונים הללו. ישראל מפעילה אלימות חריגה, יוצאת דופן. בעופרת יצוקה, איבדו הפלסטינים כמאה הרוגים על כל הרוג ישראלי; מחצית מההרוגים הפלסטינים היו אזרחים ומחצית מההרוגים הישראלים היו נפגעים מאש כוחותינו. ספק אם יש הוכחה מובהקת יותר להפעלה מופרזת של כוח אש. יתר על כן, המלחמות הישראליות אינן מונעות מהגנה עצמית, אלא מהצורך שלה לספח שטחים פלסטיניים ומהרצון שלה בהגמוניה. אם יש “עריץ שעומד לפלוש,” הרי הוא ישראל.

אבל הישראלים לא עוסקים בשאלת המלחמה הצודקת. המלחמה, מעצם היותה, היא צודקת. היא המצדיקה הכל. בשמה, מותר לנו להסיר במהירות את מעטה התרבות ולומר שזה לא נחמד ולא נעים אבל אין ברירה וככה זה במלחמה.

איזו מין מלחמה זו, מלחמה שבה צד אחד משתמש במל”טים, בחיל האוויר החזק ביותר בסביבה, בארטילריה ובציוד תקשורת מתקדם כנגד קבוצה קטנה, לעולם לא יותר מכיתה, של חמושים למחצה, נטולי קשר או פיקוד, לעתים קרובות בני טיפשעשרה? איזו מין מלחמה זו, שבה יחס ההרוגים הוא אחד למאה? מלחמה קולוניאלית. מלחמת הספרטנים בהלוטים שלהם.

כמה טוב שיש לנו את המלחמה. איך היינו מצדיקים את עצמנו בלעדיה.

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter

36 תגובות על ”פרוייקט 300: במלחמה כמו במלחמה“

  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    הסיבה, כמדומני, שישראל לא שמה על הדין הבינלאומי היא בגלל האופי הלא-סימטרי של הלוחמה בעת האחרונה. זה לא טריק ישראלי אלא כזה שהתפתח במערב כבר במלחמת ויאטנם ומן הסתם גם קודם לכן. ישראל אחרי הכל ניהלה כל ימיה גם מלחמות קונבנציונליות שהיו, כמדומני, די קורקטיות מבחינת ההקפדה על דיני מלחמה (לא נרצחו בהן שבויים באופן סיסמטמי או משהו כזה). אפשר כמובן לטעון שמדובר בתירוץ ישראלי טיפוסי, אבל לטעמי הוא מבוסס לפחות בחלקו על הטרנספורמציה שעברה המלחמה במאה העשרים.

  2. נצר הגיב:

    בלי קשר לדעות המובאות כאן אתה שוגה בעובדות ההיסטוריות.

    ראשית הכיבוש של ההולטים היה יחסית נאור לאותה תקופה (אולי בגלל שהם היו יוונים) הם לא שועבדו ונמכרו לעבדות, הם הורשו לאגור רכוש להנות מפרות עובדתם וחלקם גם קנו את חרותם.
    נכון שכל כיבוש באותה התקופה לא היה ״עובר״ היום אבל אם תבחן את ההולטים לעומת מה שאתה מצין מהתנך למשל אין ספק שמצבם היה טוב.

    חשוב לזכור גם שאת ההיסטוריה כותבים המנצחים ועל ספרטה אנחנו לא יודעים מהכתבים של הספרטנים עצמם.

    שנית ישראל לא צריכה לאבד עוד קצת אבודות כדי שהמלחמה תהיה ״מוצדקת״ יותר.

    הכיבוש לא מוצדק ואני מאמין שדרך אחרת למנוע ירי טילים היא פשוט להפסיק אותו אבל בהתחשב בזה שאת זה אתה לא מתכוון לעשות אז מלחמה זה האופציה היחידה שנותרה לישראל… ואז אני חושב שזה שימותו עוד 100 חיילים לא יהפוך את המלחמה ליותר או פחות מוצדקת.

    אפשר להתווכח על הצדק שבמלחמה ובכיבוש שכאמור אני רוצה להפסיק אותו בלי לקרוא למותם של עוד מאות חיילי צה״ל. זה לא עושה אותך יותר צודק רק יותר מעצבן.

    • אחד הגיב:

      כמות ההרוגים הישראלים לא עומדת בפני עצמה, אבל היא משקפת מטבע הדברים היקף וטוטאליות אובייקטיביים של מלחמה. בגדול, כמות ההרוגים האפסית מעידה, בין השאר, על שטח לוחמה מוגבל ועל התנגדות זעירה ביחס. מכאן שהאבידות הפלסטיניות הן בלתי מידתיות ולא מתקבלות מבחינה מוסרית ומשפטית.

    • יניב מאיר הגיב:

      משעשע שמבחינתך קיימת רק האפשרות של יותר חיילים הרוגים, ולא האפשרות שיהיו פחות פלסטינים חפים מפשע הרוגים. כאילו שמספר ההרוגים הפלסטיניים בעופרת יצוקה היה תוצר "מצער" של הלחימה ולא תוצאה של מדיניות הפעלת כוח מסיבי שהוחלט עליה מראש.

      • דן הגיב:

        ברור שבעת יצאה למבצע (נקרא לו "מלחמה" לצורך העניין) מחליטים מראש על הפעלת כח. לא ברור לי כיצד ניתן להילחם בחמאס ללא הפעלת כח.
        הביטוי "כח מאסיבי" אינו במקומו מפני שזה כבר עניין יחסי. אני לא חושב שצה"ל הפעיל בעזה כח רב יותר או אפילו שווה לזה שצבא סוריה למשל הפעיל ועדיין מפעיל נגד המורדים והאזרחים שם. צה"ל הפעיל כח סביר מאוד לאור המטרה שהוגדרה ותנאי הלחימה הבעייתיים.

  3. evry הגיב:

    חד-צדדיות טהורה, בהתגלמותה.

    הרי ידוע, היסטורית, שאין רקטות שעפות מרצועת עזה לכיוון ישראל מזה שנים, בפרט לריכוזי אוכלוסין (בלתי-מעורבים בשפה שלנו). בפרט לאחר ההתנתקות. אין מנהרות שמאיימות על בטחון החיילים ששומרים על גדר הגבול עם עזה, ועל התושבים ש"סתם" חיים במרחב הגבול עם עזה.

    גם אם המלחמה עם הפלשתינים אינה מידתית, צריך להיות עיוור ממש כדי לא להזכיר (אפילו לא במילה!) את הפשעים שעושים הפלשתינים כנגד אזרחים תמימים. נראה לי שהם עוברים על כל חוק בינלאומי שהוא כשהם מעיפים במתכוון רקטות על אזרחים (=להרוג, פשוט להרוג, סתם). שלא לדבר על העובדה שאין שום היגיון שהוא בעניין הזה, מלבד טרור נטו. וכידוע, בטרור נלחמים בעצימת עיניים ובהלקאה עצמית. בהצלחה.

    • אמת מארץ הגיב:

      "אין שום הגין בעניין הזה מלבד טרור נטו"
      אתה מתכוון לכיבוש? לא נכון יש לו הגיון נישול ושעבוד וגזל. לא רק טרור

      • evry הגיב:

        לא, אני לא מתכוון לכיבוש.
        הבנת הנקרא, ידידי.
        כתבתי והתכוונתי לפעולות הפלשתינים בעזה: ירי הרקטות על אזרחי ישראל. זה טרור נטו.

        • אמת מארץ הגיב:

          קשקוש
          הפצצה בידיעה שייפגעו אזחרים חמורה בכל קנה מידה מירי בידיעה שכנראה אף אחד לא ייפגע

  4. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    אתה שבוי בדימוי רומנטי של הפלסטינים בכלל והטרור בפרט.‏ אתה צריך גם לרענן את הסילבוס שלך.‏ תקרא כמה מהמחקרים היותר חדשים על למאס בתור התחלה.‏ תנסה את עזאם תמימי למשל,‏ אם מקור שהוא גם באנגלית וגם פרו-חמאס זה מספיק לא מוטה בשבילך.

    אחרי זה תגיד אם אתה עדיין חושב שמדובר בחוליות חסרות הכוונה של בני טיפשעשרה.

    • משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

      הארגון עצמו לא מורכב מבני טיפשעשרה, זה ברור. במיוחד לא בעמדות הפיקוד. אבל הנקודה היא שאלו הם בעיקר מי שמבצעים את הלחימה בפועל.

  5. נתן הגיב:

    לא הייתי נאחז בכנסיה כ"אורים והתומים" לעיניני מוסר. אולי אני טועה אבל נדמה לי שקראתי בעבר שהכנסיה הנוצרית היא ככל הנראה הארגון הרצחני ביותר בהסטוריה האנושית.

    • An Cat Dubh הגיב:

      איזו מהן?
      אני לא חושב שהכונה היא להשתמש בכנסיה כ"אורים ותומים" אלא במובן של "אפילו הם".

    • משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

      הכנסיה הקתולית לא טלית שכולה תכלת (חה חה) אבל בכל זאת מדובר בגוף שקידם, לפחות בחלקו, מסר של שלום אוניברסלי ואחראי לביסוס מה שאנחנו מכירים בתור דיני המלחמה הבינלאומים. זה הרבה יותר ממה שאפשר לומר על כל דת ממוסדת אחרת, במיוחד אונזערע.

  6. נועם א"ס הגיב:

    יש פה הרבה דיאלוגים מז'אנר הקומדיה הציונית [ http://haemori.wordpress.com/2011/01/25/comedy/ ]:

    – "אפשר להתווכח על הצדק שבמלחמה ובכיבוש"
    – "גם אם הופעל כוח מופרז במהלך מבצע עופרת יצוקה, זה לא הופך אותו לבלתי מוצדק מלכתחילה"
    – "האמ-אמא של הקאזוס בלי"
    – "ה"כיבוש" של ישראל את עזה מסתכם כיום בשליטה במרחב האווירי והימי של הרצועה"
    – "אפשר להתווכח כשמשווים לפעולות של צבאות מערביים אחרים מול מיליציות טרוריסטיות"
    – "לחלוטין לגיטימי מצד ישראל שלא להשלים עם העובדה שיישובים בתוכה מופגזים באורח קבע בטילים מאולתרים"
    – "רקטות שעפות מרצועת עזה לכיוון ישראל מזה שנים, בפרט לריכוזי אוכלוסין"
    – "מנהרות שמאיימות על בטחון החיילים"
    – "גם אם המלחמה עם הפלשתינים אינה מידתית"
    – "להרוג, פשוט להרוג, סתם"
    – "אין שום היגיון שהוא בעניין הזה"

    מוסכמות הז'אנר הזה חזרו גם בדבריה של קומיקאית ציונית בשם איה אצל לנדו בדף זה מלפני שנה – "עמוד ענן, מסך עשן: המספרים האמיתיים יוצאים החוצה", http://idanlandau.com/2013/05/10/pillar-of-smokescreen-the-real-numbers/ – אשר הובילו אותי לנתח את הז'אנר בשתי תגובות ארוכות (לגלול למטה) הסוקרות את סדר האירועים שהובילו לפרוץ "עמוד ענן". נתונים נאספו מאתר השב"כ הציוני (ירי תלול-מסלול, תקריות גבול וכן הלאה), פרסומי עיתונות מהתקופה, ואתר בצלם: "עמוד ענן" הייתה מלחמה יזומה שבשביל להצית אותה, ב-08/11/12, שישה ימים לפני פרוץ "עמוד ענן", רצח ארגון הטרור הציוני ילד בן 12.

    על הגיבור הציוני הטראגי ותשוקות ציוניות מוחמצות: https://www.youtube.com/watch?v=2wsv0-UTYjk

    • מרטין הגיב:

      אני לא חושב שזה מרחיק לכת להניח שאם נועם א"ס לא היה מתעסק באנטי ציונות אלא במדע הוא היה מגלה תיאוריה חדשנית מהסוג של תורת היחסות.

    • נתן הגיב:

      אני מסכים שיש פה אלמנט מצחיק.
      אחד האזורים העניים בעולם קיבל הזדמנות ( פעם ראשונה בהסטוריה הפלשתינאית) לשלוט בעצמו ולהשקיע בדברים כמו חקלאות בניה תירות מסחר וחינוך . ומה הם עושים ?
      בונים רקטות בשביל לירות על מדינת ישראל שחזקה מהם בערך פי 100.

      • מני זהבי הגיב:

        חקלאות? באזור של 360 קמ"ר עם אוכלוסייה של 1.8 מיליון נפש? אתה מתכוון ל- rooftop gardens?
        תיירות? גם אם נתעלם מהלחימה הבלתי-פוסקת, מה יש לעזה שיכול למשוך תיירים? במקרה הטוב ביותר, היא תהייה פנינה תיירותית בערך כמו בנגלדש.
        מסחר? בשביל זה עזה צריכה, לפחות, נמל מים עמוקים ושדה תעופה (בעצם, שדה תעופה הכרחי גם לתיירות). בלי הסדר מדיני עם הפלסטינים, ישראל לא תתן לעזה לא את זה ולא את זה.
        בשורה התחתונה, לרצועת עזה אין יכולת קיום בתור ישות עצמאית. זה שכל העולם רואה את רצועת עזה ואת הגדה המערבית כחלקים מישות טריטוריאלית אחת, זה לא כדי להציק לישראל.

    • נועם א"ס הגיב:

      מרטין: תודה. זה נראה לי כמו מחמאה גדולה.

      אולי יעניין אותך שדרך מסוימת לתאר את המעבר בין תורת היחסות הפרטית לתורת היחסות הכללית היא שבתורת היחסות הפרטית קמטי הזמן-מרחב הם התוצר של כוח המשיכה של כלל המסה ביקום (כוכבים, פלנטות, גלקסיות, "חומר"), ואילו בתורת היחסות הכללית המסה ביקום עצמה היא התוצר של קמטי הזמן-מרחב.

      כך כמובן אפשר לתאר גם את הציונות: האם הטרור הציוני הוא התוצר של המדינה היהודית-דמוקרטית, או שמה המדינה היהודית-דמוקרטית היא התוצר של הטרור הציוני? מדעי הציונות, על כך אין חולק, מעניינים וחשובים לאין ערוך מהפיזיקה המודרנית לשם עתידה ורווחתה של האנושות, ובכלל כך של היהודיות והיהודים כמובן.

      בינתיים, אל תרשה לעצמך להחמיץ את ההפקה החדשה של הקומדיה הציונית: "מחאת המילואימניקים 3: ביצהר ייסדנו מחדש את הסיפור הציוני" – http://www.haaretz.co.il/news/politics/1.2324645 . במשרד ההפקות מקווים שזו תתגלה כלהיט בסדר גודל של פרק 2 בסדרה ("שוויון בנטל"), אולם בינתיים לא נרשם ביקוש גבוה במשרדי הכרטיסים.

      נתן: תחזיר כבר את מה שגנבת, ואולי אז יהיה מה להקשיב להצעות הנדיבות שלך.

      https://haemori.wordpress.com/2013/05/01/the_lab/ : המכונה הקפיטליסטית הציונית צריכה דם כדי לפעול.

  7. גיא הגיב:

    meh.
    טיעון "יחס ההרוגים" אף פעם לא משכנע. יש לו הרבה קשיים.
    האם זה כל מה שיש, יחס הרוגים? מה עם יחס פצועים? פצועים נפשית? מצולקים? יחס אזרחים שלא יכולים לחיות כרגיל כי הם צריכים לרדת למקלטים בשל ניסיונות להרגם? אם הם היו נהרגים המלחמה היתה צודקת יותר? למה לא מחשיבים גם ניסיון לרצח בחשבון? האם מוצדק להגן על אזרחים רק אחרי שכמה מהם מתים? וכן הלאה. ישראל לא צריכה להתנצל על כך שלאזרחיה יש מקלטים.
    לסיכום, הגנה עצמית לא מידתית היא פשע, בוודאי – אבל תוקפנות יזומה היא פשע חמור הרבה יותר.

    (מה שמעניין בכל התגובות ה"לא מידתיות" של ישראל זה שזה עדיין לא מרתיע בשיט את הפלסטינים. לא יודע מה המסקנה של זה).

    • Alon Levy הגיב:

      יחס אזרחים שלא יכולים לחיות כרגיל כי הם צריכים לרדת למקלטים בשל ניסיונות להרגם?

      LOL לגבי המחשבה שבעזה זה לא כך. חוץ מזה שכמובן שבעזה אין הרבה מקלטים כי אין מלט בשביל לבנות אותם, כחלק ממדיניות המצור הישראלית. אז הם הולכים למקום הכי ממוגן בבניינים שלהם, מקווים שהפצצה לא תיפול עליהם, ולאחר שהיא נופלת הולכים לראות אם יש פצועים שצריכים עזרה.

      • גיא הגיב:

        כמובן. אני לא אומר שבעזה זה לא כך. רק שה"חשבון" הזה הוא לא כלי מתאים למדוד צדק במלחמות.

  8. גיל הגיב:

    יכול להיות שמשנת 2010 ועד לתקופתך, ומי יודע, אולי אפילו עד היום, שינה לפתע צה"ל את מדיניותו והחליט להקל על חייהם של תושבי עזה ולא להכביד את ידו. אולי נכנס לתפקיד איזה קצין רחום, מי יודע. או שיכול להיות שאתה היית חייל אחד, שנמצא במקום אחד זמן מסויים, ולא רואה את המצב כמו מי שחי שם בעל כורחו. למשל, מצויינים בדו"ח ההוא שני אזורי סיכון שונים, כאשר למרוחק יותר, זה שמשתרע עד 1500 מטר, מתקיימות חדירות צבאיות רק באופן לא סדיר. יכול להיות שהצבא לא נכנס לשטח כזה יותר מפעם בשנה, אבל כשהוא נכנס, הוא מחריב רכוש, בעיקר מבני קבע ובארות מים. לא צריך לעשות את זה כל יומיים בשביל להבהיר מה כדאי ומה לא כדאי. ואז גם חייל בגזרה בראשית 2012 לא זוכר שהוא ירה מעבר ל 150 מטר, וגם תושבים מעידים על שטח מוגבל במרחק גדול פי עשרה.
    בחלקים אחרים בדו"ח תוכל לקרוא שהירי שגורם לנפגעים מהווה חלק קטן מכלל הירי באזור. מתואר שם ירי אזהרה – כנראה לאוויר – כמעט יומיומי, שמטרתו להבהיר לאנשים שעליהם להסתלק. זה לא גורם לנפגעים, אבל זה גורם לכך שחקלאי נאלץ לוותר על עיבוד האדמות שלו. בנוסף, מתואר ירי של מקלעים מופעלים מרחוק, אשר יכולים לפגוע עד מרחק 1.5 ק"מ. אולי החיילת עם הג'וייסטיק מכוונת למרחק 300 מטר, אבל אם הכדור עף ועושה חור בקיר במרחק של קילומטר, זה לא משנה. זה מגדיר יפה מאוד מבחינת מי שגר או עובד שם מה זה השטח המסוכן. רשימת ההרוגים שאתה מפנה אליה לא מוכיחה שאין שום עדות לירי, אלא רק שלא נהרגו אנשים במרחק שעולה על 300 מטרים מהגדר (שלא מירי טנקים נניח).

    ההתייחסות שלך לעניין מתוך נקודת מבט צבאית אישית מחמיצה את העיקר. ייתכן לגמרי שמה שרואים חיילים כגבולות הגזרה של צה"ל בעזה שונה ממה שרואים התושבים, בפרט כאשר חלק ממדיניות צה"ל היא לשמור את הנושא מעורפל ולא ברור.