החברים של ג'ורג'

חכמת ההמונים, מה יקרה (ניחוש מלומד), למה אני מסרב לחבוש מסיכת גז, והמוסר הכפול של דו"צ: ארבע הערות בניחוח צבאי על המצב

לא 2003, יותר כמו 1991: בימים האחרונים, אומרים לנו, מוטרדים בצה"ל ומערכת הבטחון מן ההיסטוריה הפושה בציבור לקראת המלחמה הממשמשת ובאה בסוריה. כדי להוכיח לנו שהוא מחובר לרחשי לב ההמון, הודיע אתמול (ד') דובר צה"ל שהסבירות לירי סורי לעבר ישראל "נמוכה." בטוב הטעם והמודעות העצמית המפורסמת של דו"צ, הוא יצא בהצהרה הזו שבועיים לפני יום השנה הארבעים למלחמת יום הכיפורים. זה, איך לומר, לא סייע.

התומכים בתיאוריית חכמת ההמונים יכולים להצביע על כך שבזמן שמערכת הבטחון היתה שאננה לגמרי ב-1991 ושלחה מומחים להודיע לנו שלא יקרה כלום כתוצאה ממלחמת המפרץ, הציבור היה הרבה יותר חשדן וטרח אשכרה להתארגן לקראת מלחמה. ב-2003, כשהאמריקאים עמדו לפלוש לעיראק ולסלק סופית את סדאם, המערכת יצאה בשלל התראות אימה ושר הבטחון הצטלם פעם אחר פעם עם ערכת המגן שלו. הוא היה פחות או יותר היחיד שעשה את זה. עד כה, ההמון הישראלי מוכיח שהערכת המודיעין הפרטית שלו מוצלחת יותר מזו של מערכת הבטחון. זו, להגנתה, יכולה לומר שהיא צריכה להשען על אמ"ן.

אז כשאנחנו צריכים לבחור בין המומחים של מערכת הבטחון, שאומרים שלא יקרה כלום, ובין ההמון, אולי כדאי להקשיב לאחרון. כשלעצמי, נכנסתי אתמול להתערבות פומבית שאומרת שאם ההתקפה האמריקאית בסוריה תמשך יותר מיממה, סוריה תירה לעבר ישראל.

על פי עקרון דומה, אולי הגיע הזמן להפסיק את המשחק המגוחך של נסיון להסתיר היכן פגעו הרקטות. רקטות אינן ארטילריה מקובעת, הן אינן ניתנות לאיכון בקלות – אם בכלל – משום שאם הן רוצות לשרוד הן צריכות להיות בתנועה, והן הרבה יותר מדויקות. ממילא המידע המדויק יעבור תוך זמן קצר במדיה החברתית. אולי כדאי שהפעם יחסכו מאיתנו פאניקה וקונספירציות ופשוט יפרסמו את המידע כמה שיותר מהר.

מה יהיה: רע מאד, ככל הנראה. למרבה הפאדיחה, האתר הפארודי האניון מספק תמונה מדויקת יותר של חוסר יכולת הפעולה בסוריה מכפי שמספקים כל כלי התקשורת הישראלים.

אשמח להתבדות, אבל אסד לא יוכל להערכתי להבליג על התקפה אמריקאית, והדרך שלו – כמו של סדאם ב-1991 – לקושש קצת סימפטיה בעולם הערבי תהיה ירי לכאן. צריך לזכור שבתפיסת הקונספירציה הרווחת בעולם הערבי, זו שישראל עושה הכל כדי לאושש, אין הבדל מהותי בין ישראל וארה"ב; האחרונה נתפסת כמופעלת על ידי הראשונה. חיילים אמריקאים בבגדאד שמעו ב-2003 את התושבים מתייחסים לפטרול אמריקאי שעבר קודם לכן כאל ה"יהודים." מהבחינה הזו, אם ננסה לקרוא לרגע את מוחו של אסד, ירי על ישראל לא יהיה גרירה של מדינה לא מעורבת למלחמה, אלא ענישה של מי שהתחילה את כל הבלגאן נגדו מלכתחילה. העובדה שישראל הרשתה לעצמה לנצל את החולשה של אסד בשנים האחרונות כדי לתקוף את סוריה מספר פעמים כנראה לא תועיל.

כשסדאם עשה את זה ב-1991, הוא רצה לפרק את הקואליציה הערבית שהתייצבה מולו. ראש הממשלה אז היה, למרבה המזל – כנראה הנקודה היחידה בכל הכהונה שלו שבה הביטוי הזה היה במקומו – יצחק שמיר, שבעורקיו זרמו מי קרח. עם קצת עזרה מאריה דרעי, הוא הצליח לבלום את הנסיון של צה"ל לגרור אותנו גם למלחמה הזו, תכנית שכללה הנחתת כוחות במערב עיראק ופלישה לירדן (!) כדי לחבור אליהם. הגאון האנליטי שמאחורי התכנית ההיא היה, איך לא, אהוד ברק.

ראש הממשלה כיום הוא בנימין נתניהו, שלא נודע ביכולתו לעמוד בלחצים ושבעורקיו זורמת בעיקר זיעה. יש לו צבא שמזמן לא עשה משהו מעניין ושר בטחון שכבר הגדיר את החברה האזרחית כחוליה החלשה. היכולת של נתניהו למנוע פעולה צבאית, אם בכלל ירצה, אחרי כמה טילים על מרכזי האוכלוסיה של ישראל, מוגבלת. ואם ישראל תגיב, זו תהיה הזמנה להתערבות של החיזבאללה, ומכאן הדרך לפתיחת שערי הגיהנום בדמות מלחמה אזורית קצרה למדי.

בהתחשב שהפטרון של אסד, פוטין, ישמח מאד לחרוך את זקנו של הדוד סם על ידי פגיעה בווסאל שלו, יש לכל זה פוטנציאל נפיץ מאד. ואף על פי כן, אני מסרב לאסוף ערכת מגן.

לא מטרה מותרת: מדי פעם אני נזכר בגעגוע בדוד לוי, אחד הפוליטיקאים המתונים והשפויים שחיו כאן, דמות שונה משמעותית מהקריקטורות הגזעניות שציירו יריביו, בוודאי במערכת הבחירות המחרידה של 1981 (לא ניתן לתאר, הייתם צריכים לחיות אז.) מלחמת המפרץ של 1991 היתה אחד מרגעי הנפילה של לוי: הוא דחק אז בממשלה לחלק בציבור מסכות גז.

הכוונה היתה כנראה טובה, אבל המסר היה אסוני. הוא אמר בעצם שישראל נערכת לכך שאזרחיה יהיו מטרות להתקפה בנשק להשמדה המונית. אני מסרב לראות את עצמי ככזה ואני מסרב, כאמור, לשאת ערכת מגן.

המסר הישראלי צריך להיות הפוך לגמרי: האזרחים שלנו הם לא מטרה, ומי שיפעיל נשק להשמדה המונית נגדנו יגלה על בשרו שיש לנו נשק להשמדה המונית, רק הרבה, הרבה יותר יעיל. האיומים הסוריים – המובנים כשלעצמם, בהתחשב – יכלו להיות תואנה מצוינת לסיום מדיניות העמימות הגרעינית של ישראל. לנשק גרעיני, אחרי הכל, יש רק תפקיד אחד: הרתעה.

והערה לסיום על דו"צ: אתמול (ד') הותקפו חמושי צה"ל על ידי הקוזאקים של יצהר. הסיבה: הצבא העז להביא עובדים לא יהודים ךמקום, מה שלא מצא חן בעיני המקומיים. מזכירות ההתנחבלות הודיעה לצה"ל, על פי הדיווחים, שהיא לא מסכימה לעובדים פלסטינים בשטחה. בצה"ל, ייאמר לשבחם, התעלמו. פרצו מהומות. הפורעים השליכו אבנים על החיילים והשחיתו כלי רכב. בתגובה, אמרו בצה"ל בשעות הערב בשם "גורם צבאי בכיר" ש"רעולי פנים תקפו באבנים הבוקר ביצהר רכב ובו ישב קצין צה"ל, ניפצו את השמשות וניקבו את הצמיגים. רואים זאת בחומרה."

וואלה. אני זוכר במעומעם שכשבתחילת השבוע, הותקפו חמושים בקלנדיה באבנים, הם לא "ראו זאת בחומרה", אלא פתחו באש, הרגו שלושה אנשים – ביניהם עובד אונר"א שהיה בכלל בדרך לעבודה – ופצעו יותר מתריסר אחרים, ביניהם שישה פצועים קשה. מסתבר שאבנים יהודיות מסוכנות פחות מאבנים פלסטיניות. צה"ל, יש לציין, פועל כאן ברוח הדברים של דובר צה"ל, תא"ל יואב מרדכי, שאמר בשעתו לכרמלה מנשה, אחרי התקפה על מח"ט על ידי קוזאק יהוה חמוש באבנים, ש"אני מניח, כרמלה, שאת לא היית מצפה שהמח"ט היה פותח בירי לעבר יהודי שעמד ממולו, אני בטוח שלא לזה את מתכוונת."

ככה זה.

עוד דבר אחד: זוכרים את אגדת הסכין בגב של חמושי צה"ל, על כך שמשפטנים ופוליטיקאים מרושעים כובלים את ידיהם והם לא יכולים להרוג פלסטינים במידת הצורך, ושהם נאלצים לצאת לשטח עם עורך דין צמוד? אז מדובר בשקר מוחלט, וזה מוכח אמפירית.

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter
  • כוזרי

    אסד לא הגיב כאשר ישראל השפילה אותו פעם אחר פעם, כיוון שהוא ידע שהתלקחות תעלה לו בשלטונו.

    אילו האמריקנים היו נכנסים למלחמה כוללת, אולי לא היה לו מה להפסיד והוא היה תוקף את ישראל. אבל כאשר אמריקה מודיעה מראש שהיא לא מתכוונת לפגוע באסד או במשטר, היא מבהירה שכל הרעש הוא הצגה שנועדה למנוע מאובמה, זוכה פרס נובל לשלום, להיראות כמי שמבליג על שימוש בנשק להשמדה המונית.
    אובמה יפציץ קצת, יעלה למסכי הטלביזיה ויודיע ש"העולם החפשי העביר מסר חד"…. וזהו.
    אסד יזהר קצת יותר להבא, ובזה יגמר כל הסיפור.

    • עדו

      אבל עכשיו כבר יש התלקחות, השלטון שלו ממילא בסכנה אז אין לו כל כך מה להפסיד.

      • כוזרי

        השלטון בסכנה, אבל כל עוד ישראל מחוץ לתמונה הוא היחיד שיכול להפעיל מטוסים וטילים. אין לו אינטרס להכניס למשחק כח חזק ועצבני כמו ישראל, שלא יעלם כמו המשחתות האמריקניות אחרי שידור וידאו הפצצות המדויקות בפריים טיים.

        אם אסד יירה על ישראל, הוא יסיים את תפקידו ההיסטורי. אם לא, הוא רק צריך להוריד פרופיל לכמה ימים ולתת לכמה חיילים להכתש ע"י הטילים האמריקניים.

    • חיליק

      +1

  • Mobius Dumpling

    גם אני משוכנע שלא יפול נשק כימי על ישראל. למעשה, אני גם לא חושב שיפלו טילים קונבנציונליים. לאסד אין כרגע כושר עמידה: התמיכה בו רעועה, והוא צריך לשמור על התומכים בו מכל משמר. שמשטר שלו לא ישרוד את התגובה הישראלית על תקיפה בנשק כימי: העם הסורי יעלה עליו, ועל כל תומכיו. חיילי הצבא שלו יהיו מוקצים מקהילותיהם. להערכתי (הבלתי מושכלת), אסד ותומכיו פשוט לא יכולים להרשות לעצמם את התגובה הפנים-סורית על התקפה ישראלית, ולכן לא יתקיפו את ישראל בנשק כימי.

  • אמנם ברגע שמלחמה נפתחת, יש לה דינמיקה משלה, אבל ניתן להעריך בקווים כלליים שכל עוד ההתקפה האמריקנית תהיה נקודתית ומבוקרת, כך תהיה התגובה של אסד. במקרה הגרוע ביותר, מספר זעום של טילים לישראל. סביר גם שאלא אם יהיה אסון, ישראל לא תגיב. הרי ישראל בלאו הכי רואה עצמה חופשיה לטוס ולהפציץ מעל שמי דמשק בכל יום שתרצה. היא לא ממש צריכה לעוט על ההזדמנות (וצריך לזכור שהיא בכל זאת מקבלת פקודות מארה"ב).

    הערה אחרונה:
    לא ממש צריך לצאת מהארון הגרעיני. היכולת האב"כית של צה"ל ידועה, ולכן סביר שלא יהיה ירי כימי על ישראל (לפחות לא פקודה כזו). מה שמעניין בהקשר הזה הוא הרציונליות של הדיקטטורים הנתפשים אצלנו כמשוגעים. גם סדאם חוסיין, שהשתמש בנשק כימי, עשה זאת רק מול קורבנות שלא יכלו להשיב באותו מטבע.

  • גבריאל

    יוסי, למען הבהירות: לשיטתך, אם ישראל תותקף בנשק כימי, עליה להגיב בנשק גרעיני?

  • עדו

    " ךמקום" צ"ל 'למקום'

    • איל

      ובשורה השנייה צ"ל "היסטריה"

  • מני זהבי

    אסד יעדיף לתקוף את ירדן ולא את ישראל.
    ירדן נתפסת על-ידו (בצדק מוחלט) כגרורה מערבית, כושר התגובה שלה נופל בהרבה מזה של ישראל, ואם אסד יצליח להפיל את המשטר ההאשמי, הוא יגרום בכך נזק גדול יותר לישראל ממה שהוא מסוגל לגרום לה בתקיפה ישירה.

    • גלעד ב.

      למה נזק? אם המשטר ההאשמי יפול, ותהיה בירדן דמוקרטיה פלסטינאית, לענ"ד זה טוב לישראל, לא ההפך.

      • מני זהבי

        כי מה שיהיה בירדן בתקופה הראשונה אחרי נפילת השושלת ההאשמית הוא לא דמוקרטיה פלסטינית אלא failed state בסגנון של מה שהיה במצרים בשנתיים האחרונות. רק שלהבדיל מהגבול המצרי, המרוחק יחסית ממרכזי האוכלוסייה הישראלית, הגבול הירדני קרוב הרבה יותר לחלק מהם. כמו"כ, יקח לישראל זמן להתארגן ע"מ למנוע מעבר של פעילי טרור מירדן לגדה המערבית (ובינתיים, השקט הביטחוני בגדה יקרוס).
        ד"א, אני אישית חושב שהשושלת ההאשמית צריכה ליפול. אבל אני גם לא רואה אסון קוסמי בכל פיגוע טרור.

  • nachum

    מן ההיסטוריה הפושה בציבור-typo

    • yankel

      typo או לא, תן להנות מהפואטיקה.

  • שימי

    ההשוואה לסדאם לא מתאימה, לא היתה לעיראקי שום מלחמה פנימית שסיכנה את שלטונו כמו לאסאד.

  • עדו

    "הכוונה היתה כנראה טובה, אבל המסר היה אסוני. הוא אמר בעצם שישראל נערכת לכך שאזרחיה יהיו מטרות להתקפה בנשק להשמדה המונית"
    אה.. ואם באמת ישראל הייתה מותקפת בנשק להשמדה המונית? תאר לעצמך שלפני 9/2001 היו מוציאים הוראה לנעול את הדלתות בתא הטייס בכל הטיסות. המסר אז היה שצריך לחשוש ממטורפים שירצו לרסק את המטוס על הפנטגון- מגוחך הא?

  • עמית

    הקטע לגבי "לדווח על מיקום נפילות של טילים" תופס כשמדובר בקסאמים של חמאס, לא במערך הטילים של סוריה. לאלפים מהטילים הסורים בהחלט יש יכול להתכוונן על מטרות. בגלל שאין להם לוויינים ולא תהיה להם יכולת לשלוח מטוסי צילום או כל דבר אחר, הדרך היחידה שהם יוכלו לדעת איך לכוון טוב יותר יהיה אם ישראלים\ישראל יהיו טיפשים מספיקים כדי לדווח איפה הטילים נפלו.

    ואגב, טוב לראות שהתגלה כאן תומך במדיניות הגרעין הישראלית…

    אבל פרו-גרעין רדיקלי מדי. כלומר, גם אם אנחנו צריכים לסמוך על ההרתעה הגרעינית שלנו, עדיין חובה על המדינה לספק לאזרחיה את ההכנה המקסימלית האפשרית לכל איום שעומד מולם. אין לי מושג אם מסכות הגז באמת יעזרו במשהו במקרה של מתקפה כימית, אבל אם כן בטח שבטח צריך לחלק אותם גם אם זה פוגע קצת בהרתעה הישראלית.

    • מני זהבי

      זה אינו עניין של הרתעה אלא של תפיסה עצמית וסירוב להיבהל מדברים שסבירותם נמוכה (כן, יש דבר כזה, למרות אירועי אוקטובר 1973).
      פעם, בתחילת האינתיפאדה השנייה, לא היה לי רכב ונסעתי הרבה באוטובוסים (בירושלים, כן?). מישהו ממשפחתי שאל אותי אם אני לא רוצה להתחיל לנסוע ברכב פרטי כדי לא לפחד. עניתי שאני שוקל לקנות רכב, אבל השיקולים שלי אינם מושפעים מכמה פושעים עם מטענים.
      סוג של do what needs to be done, no matter the cost

      • עמית

        ומהי ההצדקה לדרך פעולה כזאת? היא לא רציונלית, ובכל אופן זאת לא דרך פעולה שמדינה יכולה להרשות לעצמה לאמץ. מדינה צריכה לחשב את גודל האיום (עצמת הנזק שהוא יכול לגרום) לעומת ההסתברות שהוא יתממש ולהתכונן בהתאם לזה. במקרה של נשק כימי, האיום הוא גדול מאוד, הגם שנראה בינתיים שהסיכוי שהוא יתממש הוא קטן מאוד. חלוקת מסכות גז בעלות של כמה עשרות מיליונים שנפרסת על פני כמה שנים נראה כמו תגובה פרופורציונלית למידת האיום..

        • מני זהבי

          לא הבנת אותי. לא התנגדתי לחלוקת מסיכות אב"כ. התנגדתי להרגל לראות את כל העולם דרך המשקפיים של "ההרתעה הישראלית" (דבר שיוסי ככל הנראה לא התכוון אליו, אם כי הצעתו בעניין השימוש בנשק ההשמדה ההמונית של ישראל — שדרך אגב, יכול להיות לא רק אטומי — היא קריקטורה על דמגוגיה).

  • yankel

    הפעלת יכולת גרעינית ע"י ישראל בסיטואציה של פחות מאיום קיומי מיידי, גובלת באובדניות.
    למרות האמון המעורער בשפיות ההנהגה הפוליטית, יש לקוות שהם יותר שפויים מההתבטאות ה"שובבה" כאן.

  • שלומי

    1. ברכות על הגיליון השני של הקומיקס. אולי תפתח נושא לדיון בו.

    2. מדינה שרוצה להיות "מצפון העולם", כלומר שתהיה זכות להתלונן על "פשעים" שלא נוגעים בה, צריכה להגיב על שימוש בנשק כימי על אזרחים.
    לדוגמא בריטניה עלולה לאבד את הסמכות המוסרית שלה לבקר דברים כמו הכיבוש.
    מוסר אינו תוכנת כבקשתך, אכיפה סלקטיבית שלו היא שימוש בסטנדרים כפולים, וזה לא מוסרי.

    3. צבאות ערביים הינם חלשים מול צבאות מערביים, אירגוני גרילה ערביים הם "חזקים".
    משטרים ערביים משתמשים באירגוני גרילה ידידותיים, במיקור חוץ, נגד המערב.

    הסכנה היא, שבתגובה להפצצה אמריקאית, כוחות גרילה לא סוריים ירו נשק קונבנציונלי על ישראל.
    בנוסף הבעייה בנשק גרעיני אירני היא, לא שימוש בו, אלא איום בו שיאפשר חופש פעולה לבעלי בריתה של אירן.
    כוחם של אירגוני גרילה תלוי בכך שצבאות סדירים לא רוצים להשתמש בכוחם הגדול נגד אזרחים.

    האם שימוש בנשק להשמדה המונית על ידי אירגוני גרילה, או מדינות ידידותיות להם,
    או איום בנשק כזה, מצדיק את הסרת ההגנה הזו על הגרילה והאזרחים השכנים להם?

    באסטרטגיה גרעינית יש מדינות של "השמדה הדדית מובטחת", כך שיש תקדים של איום בפגיעה מכוונת מאסיבית! באזרחים.

    בדוגמא שלפנינו: האם ירי טילים קונבנציונליים, של חיזבאללה על ישראל, בתגובה להפצצה בסוריה,
    מצדיק הפצצה קונבנציונאלית מאסיבית של ישראל על החיזבאללה והאוכלוסיה השיעית בלבנון?

    שלומי

    • שימי

      "האם ירי טילים קונבנציונליים, של חיזבאללה על ישראל, בתגובה להפצצה בסוריה,
      מצדיק הפצצה קונבנציונאלית מאסיבית של ישראל על החיזבאללה והאוכלוסיה השיעית בלבנון?"

      כן, בתרגום אחר אתה שואל האם להעדיף את חיי אוכלוסיה אזרחית של אויבך על פני חיי אזרחי אוכלוסיותך, באיזה יקום
      מקביל התשובה חיובית ?

      • שימי

        התכוונתי לשלילית,

        • שלומי

          התכוונתי לשאול לגבי פגיעה מאסיבית! ומכוונת באזרחים לבנוניים.
          הפצצה שאחת ממטרותיה היא להרתיע אזרחים תומכי חיזבאללה מלהסכים לפעולתו ליד בתיהם.
          הרתעה שתוסג על ידי פגיעה היקפית בהרבה אזרחים.

          בניגוד להפצצה רגילה שמנסה להמעיט בפגיעה באזרחים, בגלל החוק הבינלאומי ועקרונות מוסר.

          שלומי

  • יהונתן

    הסיבה שאסד לא יתקיף את ישראל בנשק כימי היא כי ככל הנראה הוא גם לא היה זה שהתקיף את הסורים בנשק כימי.
    כל העובדות מצביעות דווקא על המורדים:

    https://www.facebook.com/notes/jonathan-david/%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%A2%D7%9C-%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%92%D7%96%D7%99%D7%9D/10150186407673897

  • יהושאפט

    "עד כה, ההמון הישראלי מוכיח שהערכת המודיעין הפרטית שלו מוצלחת יותר מזו של מערכת הבטחון"
    "ואף על פי כן, אני מסרב לאסוף ערכת מגן."
    מכיוון שאינך רואה את עצמך כמטרה מותרת? הא? לא הגיון הכי בריא. מי שמחליט אם אתה מטרה מותרת או לא זה לא יוסי גורביץ, אלא סדאם (צ'ק) נסראללה (דאבל צ'ק) ואסד (צ'ק דחוי, נקווה שללא כיסוי).

    אם מישהי היתה כותבת "כאשה אני מסרבת לראות את עצמי קורבן פוטנציאלי לאונס באיזור דרום תל אביב והתחנה הישנה ולכן אני מסרבת לשאת עלי ספריי פלפל או שוקר חשמלי, או ללמוד וליישם הגנה עצמית" מה היית עונה לה? זו גם אמירה מאוד אידאליסטית, אבל בסופו של דבר יכולה להיות קצת לא פרקטית. כי בסופו של יום, לא היא זו שמחליטה אם יתקפו אותה או לא.

  • ארז הוכמן

    בשורה השנייה צ"ל "ההיסטריה" ולא "ההיסטוריה".