מדינת כל חייליה
ועדת השרים לחקיקה, קרי חותמת הגומי של הקואליציה, אישרה היום (א') להצבעה את הצעת החוק (זהירות, מסמך) של ח"כ יריב לוין (הליכוד ביתנו), והיא צפויה על כן לעבור ביום רביעי בקריאה טרומית.
החוק, המכונה "הצעת חוק זכויות התורמים למדינה," נפסל בקדנציה הקודמת, אחרי שהיועץ המשפטי של הכנסת קיבל את עמדתה של ח"כ זהבה גלאון וקבע שמדובר בהצעת חוק גזענית. ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה אותה בכל זאת.
מה עושה הצעת החוק? היא מסיגה את השוויון בישראל כמה עשורים אחורה. בעבר כבר נקבע כי אסור לשאול אדם, בבואו לבקש עבודה, האם הוא שירת בצה"ל. הצעת החוק החדשה מקבעת את מעמדם של החיילים ומשרתי השירות הלאומי כמעמד האדונים בישראל.
ההתחלה, סעיף 3, פשוטה למדי: "על אף האמור בכל דין, מתן העדפה לאדם בשל היותו תורם למדינה, לרבות העדפה בקבלה לעבודה, בתנאי שכר, במתן שירות ובהזמנת שירות, לא תיחשב כהפליה פסולה." כך כותבים במשפטנית "התרנו בזאת אפליה פסולה." סעיפים 6-7 של הצעת החוק הם הרחבות פרטניות של סעיף 3.
סעיף 7 ראוי בכל זאת לתשומת לב. הוא קובע (סעיף קטן 1) ש"בחוק שירות המדינה (מינויים), בסעיף 15 א', בסעיף קטן (א'), אחרי ש'נולדו באתיופיה,' יבוא "ובלבד שהם תורמים למדינה כמשמעותם בחוק זכויות התורמים למדינה." מה אומר סעיף 15 א' לחוק שירות המדינה (מינויים)? טוב ששאלתם.
החוק אומר את הדברים הבאים: "בקרב העובדים בשירות המדינה, בכלל הדרגות והמקצועות, בכל משרד ובכל יחידת סמך, יינתן ביטוי הולם, בנסיבות הענין, לייצוגם של בני שני המינים, של אנשים עם מוגבלות, של בני האוכלוסיה הערבית, לרבות הדרוזית והצ'רקסית, ושל מי שהוא או שאחד מהוריו נולדו באתיופיה." זה, בקצרה, החוק שמדבר על שוויון הזדמנויות בשירות המדינה. ממשלת ישראל מכפיפה כעת את שוויון ההזדמנויות בשירות המדינה לשירות צבאי.
כלומר, האוכלוסיות הגדולות בישראל שלא משרתות את צה"ל – פלסטינים, חרדים, סתם נכים ואנשים שלא גויסו כי לא התאימו לצבא – יגלו מעתה שלא משנה מה הכישורים שלהן, תמיד יעדיפו על פניהן מישהו שלא עשה שום דבר אבל עשה את זה על מדים במשך 36 חודש.
אבל שניה, לא עצרנו שם. סעיף 4 קובע שמוסדות להשכלה גבוהה יעדיפו חיילים לשעבר על פני לא חיילים. למה? ככה. סעיף 5 קובע שאם מה שכונה פעם "יוצא צבא" – עד שבג"צ ביטל את האפליה הזו, וכל מהות החוק הזה היא לעקוף את בג"צ – מגיש הצעה למכרז לרכישת קרקע, הרי שגובה המכרז שלו ייחשב כאילו היה גבוה ב-20% ממה שהיה בפועל, בתנאי שהסכום החדש לא יהיה קטן מההצעה הגבוהה ביותר; ואם להוד מעלתו החייל המשוחרר לא יתאים לשלם את מחיר המכרז שנתפר עבורו, הוא יוכל להשתחרר מהחובה הזו. עוד קובע סעכיף 5 כי אם מקצים קרקע להתיישבות של "אוכלוסיה יעודית," חובה להקצות אותה כמות של קרקע ל"אוכלוסיית התורמים למדינה." וכדי שהכל ייגמר בטוב טעם, האחריות על ביצוע החוק מוקנית לפקיד בכיר בוועד עובדי שירות הבטחון, הלא הוא שר הבטחון.
בקיצור, מי שלא משרת בצה"ל – ונזכיר: כל מי שלא משרת בצה"ל, אלא אם הוא עריק, שוחרר משירות בצה"ל על ידי צה"ל או הדרג הפוליטי הממונה עליו; "משתמטים" הם אגדה שמופרחת על ידי קצינים שעיקר אמנותם הדלפת תיקים אישיים של חיילים – הוגדר כעת רשמית על ידי ממשלת ישראל כאזרח סוג ב'. ישראל היא מעתה, רשמית, מדינת קסרקטין.
המרגיז בכל העניין הוא שהאנשים שהמדינה קבעה שלא ישרתו ושעתה היא קובעת שהם גם אזרחים סוג ב' הם גם האוכלוסיה הכי עניה בסביבה. כלומר, אם היה להם סיכוי כלכלי כלשהו, המדינה דוחפת אותם אחורה. זהבה גלאון אמרה בתגובה ש"השרים קיבעו את הגזענות והאפליה בחקיקה. גם ממשלת נתניהו הנוכחית ממשיכה את המגמה של קודמתה ומקדמת חוקים גזעניים, המדירים מיעוטים ואוכלוסיות מוחלשות. אני תומכת בתגמול יוצאי צבא על השירות הצבאי שלהם, אך החוק הזה אינו עושה אפליה מתקנת, אלא מקבע בחוק אפליה פושעת של קבוצות מוחלשות בחברה, שהחוק עצמו פוטר אותן משירות צבאי."
רוצה המדינה לתגמל את עובדי הכפיה בירוק שלה? רעיון נהדר. היא יכולה להתחיל בזה שהיא תשלם להם שכר מינימום, במקום הגרושים שהיא משלמת להם כעת. אם המדינה תתחיל פתאום לשלם לחיילים עבור השירות שלהם ולא רק לתת להם דמי שק"ם שלא עודכנו שלושה עשורים, אולי גם תגמר בכך התופעה במסגרתה הדבר הזול ביותר בצה"ל הוא זמן עבודה של חיילים.
אבל זה, כמובן, לא יקרה. מה שיקרה הוא שהמדינה תעניק למשרתים בצבא תחושת עליונות, וקצת קדימות במכרזים ושירות המדינה, תוך דחיקה לאחור של האוכלוסיה האחרת. חיילים קרביים מקבלים כ-700 ₪ בחודש; שכר מינימום עומד על 4,300 ₪; כל חייל סדיר מפסיד כ-3,600 ₪ מדי חודש, או כ-129,600 ₪ עבור שירות של 36 חודשים. זה הרבה מאד כסף, במיוחד לאנשים צעירים. את הכסף הזה, המדינה לא מוכנה לתת להם. היא תעניק להם בונוסים אחרים – ותערער עוד יותר את תחושת הנאמנות למדינה של אלה שהיא דוחקת אחורה. לא תרחק העת, ותעודת השחרור תהיה המסמך הנכסף ביותר בישראל. היא זו שתאפשר למחזיקים בה להתקבל לעבודה אצל המעסיק הגדול ביותר במשק, קרי ממשלת ישראל.
צה"ל כבר הודה שכ-50% מהאוכלוסיה היהודית לא משרתת בו – על אחת כמה וכמה שרוב האוכלוסיה הישראלית לא משרתת בו. כמעט כל אשה שניה יהודיה איננה מגויסת וכרבע מאוכלוסיית הגברים איננה מגויסת. מבין זו שכן מגויסת, שישית אינם מסיימים את השירות. כלומר, הצעת החוק שאימצה הממשלה מקבעת זכויות יתר של מיעוט באוכלוסיה.
מעבר לכך, המהלך הזה יגרור צרות מוחין בשירות המדינה. טוב למדינה שיהיו בה עובדים מכלל שכבות האוכלוסיה: נכים, אתיופים, גאים, ערבים, חרדים. המדינה, הרי, אמורה לשרת לא רק את חייליה, אלא את כלל האוכלוסיה – כלומר, גם את הרוב שלא משרת בצה"ל. זה, הרי, הרוב שמממן את הצבא, על כל חריגות התקציב שלו, על כל בזבוזיו, על כל הפנסיות המופרכות שהוא מחלק לבכיריו. כן, גם העניים שאינם משלמים מס הכנסה, ושבחלקם הניכר אינם מתאימים לשירות בצבא, מממנים אותו: הרי בישראל הכנסות המדינה ממסים עקיפים עברו מזמן את הכנסותיה ממסים ישירים. במדינה ששייכת לאזרחיה, לא לחייליה, גם קולם של האזרחים היה נשמע בישיבות הממשלה.
לא בישראל. בן גוריון זנח את הצו הזהיר של הרצל – "נדע להחזיק את הצבאות בבתי הקסרקטין" – ובנה את ישראל סביב צה"ל. בסופו של דבר, לא היה שום דבר אחר שהיה מסוגל לאחד את האוכלוסיה המסוכסכת שהקימה את מדינת היהודים. ומדינה שקמה על בסיס צבא – ספארטה, פרוסיה – נשאר ממנה, בסופו של דבר, רק צבא. צבא שאוכל את המדינה שהקימה אותו, צבא שדוחק את האזרחים לקרן זווית, צבא – אולי המוסד האנושי הבזוי ביותר, אחרי המשטרה החשאית – שלא יכול לסבול את האפשרות שיש מי שלא רוצה בו, והוא חייב לרדוף אותו. צה"ל לא רק גדול מדי על ישראל; הוא גם הסיכון הגדול ביותר לדמוקרטיה הישראלית.
ועוד דבר אחד: אם תורשה לי הערה מרירה ונדירה, זה נראה קצת משונה ששלושה ימים אחרי שהתפרסם כאן הפוסט על ארני דריימן והחבלה שלו בוויקיפדיה, מתפרסם מאמר באותו הנושא בדיוק ב"הארץ", כמובן ללא קרדיט. עדכון: עכשיו כבר יש.
הערה מנהלתית: ביממה האחרונה התקבלה תרומה בקרן הבעת הרצון הטוב והתודה. אני רוצה להודות בזאת לתורם.
(יוסי גורביץ)
אין זו רק גזענות מכוערת, אלא גם קמצנות נבזית.
מתחילים מכך ש"מגיע" גמול לחיילים. אבל כמובן שלא נשלם להם – זה הרי עולה כסף. אז מה נעשה? נחוקק אפלייה. זה חינם או נראה חינם (בתחומים אחרים הגישה קיימת גם. למשל, הרעיון של למנוע הנחות על תמ"ל כדי "לעודד" הנקה, במקום לממן מקומות להניק ולשלם עוד חודש-שניים חופשת לידה)
ואז מה קיבלנו?
השפלה מתמדת, אפלייה, ואפרטהייד. אמור מעתה – משרה בשרות הציבורי היא פרס, לא שליחות שחשוב שיהיו בה נציגי \מיעוטים. לפחות לא עד שהפלסטינים אזרחי ישראל יסכימו לעמוד במסחום להשפיל את בני עמם.
וכל זה למה?
כדי להיות "בעד" החיילים. אבל בחינם.
טינופות
לא חינם, אלא על חשבון אנשים אחרים ובאופן שאינו מאפשר חישוב העלויות.
אמת
רק שאלו אנשים ש"לא סופרים", אז מה אכפת
כאילו שאם היו משלמים להם, זה לא היה על חשבון אחרים.
אם משלמים לחיילים על השירות בצבא העלויות מחושבות כחלק מתקציב הבטחון, כך ניתן לחשב מה עולה כמה והאם כדאי להמשיך בפעילות בהתחשב בעלות. הטלת מחויבות לא כלכלית על משרדי ממשלה אחרים וארגונים נוספים מסיט את העלויות ומעלים אותם מעין הציבור וגורם להקצאת משאבים לא יעילה.
אלמוני מבני ברק התקשר לשאול אם השירות של לפידוני ב"מעריב לנוער" או ב"במחנה של טומי", יו"ר ומחריב רשות השידור, נחשב תרומה משמעותית.
אחר כך התקשר אלמוני מאום אל פחם ושאל אם העדרו מן השירות של מר אלי ישי ("מזוזות בטחון") כמש"ק דת חסר אמונה נחשב כנ"ל, בפרט כאשר במקביל שימש כנהגו של מרן עובדיה יוסף הראשל" שליט" ללא רשות.
הראשל"צ הי"ו שליט"א כמובן, במחילה.
נראה שיריב לווין הוא מעריץ "לוחמי החלל" של רוברט הינליין.
זה אמור לעבור מתישהו, לכל המאוחר בגיל 22
מה לגבי סעיף 5.ב?
הקצה גוף ציבורי קרקעות כאמור בסעיף קטן (א) לאוכלוסייה ייעודית – יקצה באותה שנת כספים קרקעות בהיקף זהה לטובת אוכלוסיית התורמים למדינה; בסעיף זה, "אוכלוסייה ייעודית" – אוכלוסייה אשר בשל מאפייניה הייחודיים הוקצו לה קרקעות על ידי גוף ציבורי.
למיטב הבנתי הלא משפטנית: ביום שבו יחליטו להקצות שטחים לבנייה בעבור הבדואים והערבים, תהיה חובה להקצות אותו גודל שטח לאוכלוסיית התורמים…
כמו כן, הגדרת בן משפחה של נכה: האם היא תקפה רק עבור נכי צה"ל, או שסתם כל אדם שיש לו 50% נכות?
וההגדרה שמופיעה בחוק מטעה – היא יכולה להשתמע שגם האב וגם הבן\בת צריכים להיות נכים.
ס'4 לחוק לא מקנה עדיפות גורפת ל"תורמים-למדינה" מטעם מוסדות להשכלה גבוהה, כפי שהניסוח לעיל יוצר את הרושם, אלא רק "בקבלת דיור במעונות השייכים לו [למוסד] או המנוהלים על ידו או על ידי מי מטעמו."
זו סובלימציה עדינה יחסית של תמריצים שליליים לבני-מיעוטים שאינם דרים במרכז לרכוש את השכלתם הגבוהה במרכז.
סעכיף" = סעיף
יוסי,
מיותר לומר שאני מתבייש בכך ששירתי בקרבי או בצבא בכלל?
ועוד דבר: דווקא קיבלת קרדיט, במידת מה, קצת אחרי ההתחלה 🙂
למה אתה צריך להתבייש בזה? אני לא הייתי קרבי אבל נתתי שלוש שנים מחיי למדינה כדי להגן עליה מפני סכנה קיומית. מי שצריך להתבייש הוא מי שניצל את ההקרבה הזאת לרעה.
תיקון קטן – נכים נכללים בהגדרה של "תורמים למדינה" בהצעת החוק הזו, ולכן החוק לא מפלה אותם לרעה, אלא לטובה.
כבר ב-1975 קבע האו"מ כי ציונות היא גזענות – והוא צדק.
" ישראל היא מעתה, רשמית, מדינת קסרקטין. "
זאת אכן הצעת חוק מבישה. ויחד עם זאת – האם לא מוקדם מעט לדבר עליה בלשון הווה?
http://www.haaretz.co.il/news/politi/1.2047813
לבני (יו"ר הועדה) כבר הודיעה שתערער על ההחלטה (קרי – שההצעה עדיין לא עולה לכנסת). גם אם ההצעה תגיע לכנסת, היא צריכה לעבור מסלול ארוך. וגם אם תעבור אותו, יש סיכוי בלתי מבוטל שבית המשפט יבטל את החוק בשל סתירה מול חוקי יסוד.
היינו כבר בסרט הזה בקדנציה הקודמת. ההצעות הללו עולות, אבל לא הופכות לחוק בסופו של דבר. אני נחרד מהן בדיוק כמוך, ואין ספק שהלך הרוח הציבורי שמעלה אותן ראוי לדיון.
אבל – לשון ההווה היא, בכל זאת, לא מדוייקת. זאת, עדיין, רק הצעת חוק.
אין ספק, ישראל הולכת בעקבותיהם של משטרים אפלים מתקופות חשובות כמו…. למשל… קנדה 2013. ציטוט מהמשרד הממשלתי הקנדי ליוצאי צבא (דבר שאין במדינתנו הקסרקטינית, אבל מילא):
"The above means if a job opens up in the Federal Public Service and you have the essential skills needed to fill that position, as well as meeting the conditions of employment, you will be given priority over other candidates."
http://www.veterans.gc.ca/eng/information-canadian-forces/priority-job-appointment
גם בארה"ב קיימת העדפה מוצהרת של יוצאי צבא בשירות הציבורי (אצלם מוגבל למי ששירתו בקמפיינים ומלחמות):
http://www.dol.gov/vets/programs/vetspref/main.htm
הם גם מוסיפים לזה שגם "בתקופות של צמצום עובדים תינתן ליוצאי צבא העדפה" – כלומר, לא רק שיעדיפו להעסיק אותם אלא גם ינסו להימנע מלפטר אותם יותר מאשר אחרים. האמריקאים גם מוסיפים על ההוספה ולא רק שהממשלה הפדרלית עורכת העדפה מתקנת של יוצאי צבא אלא גם כל קבלן שעובד עם הממשלה הפדרלית ו\או מקבל מימון ממנה מחויב לערוך תכנית של העדפה מתקנת עבורם. החוק של לוין קטן עליהם. לא רק שהם מותירים למעסיקים להעדיף יוצאי צבא הם במידה רבה מורים להם (עליהם "לקדם את העסקתם" ולערוך העדפה מתקנת של יוצאי צבא).
http://www.ecfr.gov/cgi-bin/text-idx?c=ecfr&sid=3b71cb5b215c393fe910604d33c9fed1&rgn=div5&view=text&node=41:1.2.3.1.9&idno=41#41:1.2.3.1.9.3.11.1
אפשר להתנגד לחוק של לוין מבחינות מעשיות, אבל היללות כנגד החוק והזעם הקדוש המשעמם הם מיותרים. העיקרון הבסיסי שעליו החוק מושתת הוא צודק מאין כמוהו; מי שתורם מעל ומעבר למשקלו צריך להיות מתוגמל יותר וזה כולל העדפה בפריבילגיות מסוימות על פני מי שתורם מתחת למשקלו. על בסיס העיקרון הזה חוקים דומים בקנדה ובמדינות רבות אחרות מבוססים. האם יש דרכים יותר טובות להתאים את החוקים מהסוג הזה למצב הישראלי זו כבר שאלה אחרת.
חשוכות*
תזכיר לי בבקשה האם יש אוכלוסיה רחבה בארה"ב או קנדה שמנועה על פי חוק מלשרת בצבא על בסיס אתני/גזעי?
עמית, יש הבדל משמעותי אחד:
בצבא ארצות הברית, השירות הוא בהתנדבות, והוא פתוח לכולם.
איפה בהצעת החוק של לוין ראית הסתייגות שאומרת ש"תורמים למדינה" יועדפו רק אם יש להם את הכישורים הנדרשים? ואיזו אוכלוסיה קנדית אסורה לשירות בצבא הקנדי?
איזו אוכלוסיה ישראלית "מנועה על פי חוק מלשרת בצבא על בסיס אתני/גזעי"? האוכלוסיה הכללית מחויבת על פי חוק לשרת, והאוכלוסיות הנותרות (ערבים וחרדים) לא מחויבות לשרת, אך מי מבניהם\בנותיהם שרוצים לשרת בצבא יכולים. יש גם דוגמאות לזה. אין אף אחד ש"אסור לו על פי חוק לשרת בצבא".
נכון שבישראל יש עבור אוכלוסיות מסוימות חובת גיוס ובקנדה וארה"ב הצבא הוא וולנטרי בלבד, אך איך זה שולל שבישראל יהיה חוק העדפה ליוצאי צבא בעוד שבקנדה, למשל, יש? בדיוק בגלל שבישראל הגיוס הוא חובה למדינה יש אחריות כפולה ומכופלת להטיב עם יוצאי הצבא.
לא נראה לי שיש דרך לפרש את החוק של לוין כאילו הוא מצהיר שעל המדינה להעדיף להעסיק יוצאי צבא על פני אחרים גם אם הם לא עומדים בכלל בקריטריונים של התפקיד. הוא מוסיף תיקון לחוק שירות המדינה (מינויים) ששם כבר מופיעים סייגים עבור ה"ביטוי ההולם" שצריך להעניק לאוכלוסיות השונות.
אין בעיה. שנתחיל בלשלם לחיילים משכורות כמו שמקבלים החיילים בקנדה.
זה יפה שאתה משיב לו. הטריק של לקחת מרכיב אחד ממכלול גזעני מפלה בעליל (למשל כי שרות המדינה יטוהר ביתר שאת מהאינטרסים, עמדות, רגישויות וגישות של קבוצות אוכלוסייה מובחנות שמופלות גם כך), למצוא לאו מקבילה מהקשר אחר ושונה לחלוטין הוא מסוג החוכמעס בשלהן אנשים כמו המגיב לא מצליחים כ"כ בישיבה ויוצאים לעבוד בשרות המדינה בעצמם
"שנתחיל בלשלם לחיילים משכורות כמו שמקבלים החיילים בקנדה"? בכיף. תמצא דרך שישראל תהיה עשירה כמו קנדה, ולא נראה לי שמישהו יתנגד.
הדיון היה על השאלה של העדפת יוצאי צבא שזו שאלה עקרונית, ולא מושפעת מכמה המדינה עשירה, כמה היא נמצאת בבעיות ביטחוניות, כמה הצבא שלה גדול. זו שאלה של עקרון – האם זה צודק ומוסרי להעדיף יוצאי צבא בתחומים מסוימים או לא צודק ולא מוסרי. התשובה של אחת המדינות הדמוקרטיות והנאורות בעולם לשאלה הזו היא "בפירוש כן", ואפשר למצוא את אותה מדיניות גם אצל דמוקרטיות גדולות אחרות. זה לא אומר שחייבים ליישם העדפה של יוצאי צבא בצורות האלה גם אצלנו, אבל בהחלט זה הופך את רוב הביקורת שהופנתה נגד החוק ליללנית ומופרכת.
אהמ. לא נכון. משום שכאן מדבור בהעדפת קבוצה מובחנת – הקבוצה עם הפריביליגיות דרך אגב, ע"פ קבוצת מיעוט מפלה בתירוצים.
אין אוכלוסייה שמנועה מלשרת בצבא? מעבר לזה שאין מה לצפות מערביי ישראל שיילחמו בבני עמם, אתה באמת רוצה אותם בצבא? אתה מוכן להפקיד בידיהם מטוסי קרב או ציוד האזנה של 8200? או שאתה מצפה שיחליקו שוב לתפקידם המסורתי כעובדי הרס"ר של היהודים?
"תמצא דרך שישראל תהיה עשירה כמו קנדה" – הרמה להנחתה. לסיים את הכיבוש. זה יעזור.
"זו שאלה עקרונית, ולא מושפעת מכמה המדינה עשירה, כמה היא נמצאת בבעיות ביטחוניות, כמה הצבא שלה גדול" – שטויות. האמ-אמא של המושפעת. העיסוק האינטנסיבי בזה רק מראה לך עד כמה.
יש הבדל בין מתן עדיפות לקבוצה קטנה יחסית לבין מתן עדיפות ל-50% מהאוכלוסייה. כל העדפה של קבוצה מסויימת יוצרת חוסר צדק מסויים, גם אם היא באה לתקן חוסר צדק אחר. השאלה היא שאלה של מספרים. כשאני הולך לראיון עבודה, מה הסיכוי שאני אידפק בגלל העדפה של מישהו אחר? אם, למשל, מדובר בהעדפה מתקנת של נכים, הסיכוי קטן יחסית. כאן הסיכוי גדול מאוד.
למה רק חיילים? כל מי שעשה שירות אזרחי/לאומי גם נחשב חייל משוחרר. גם חרדי, ערבי, וכל מי שהמדינה לא רוצה לגייס יכול להתנדב ולתרום שלוש שנים מחייו כדי לקבל את ההטבות. האמת? לפי החוק מספיקים גם 12 חודשי שירות סדיר (או התנדבות). משום מה, לא נראה לי שיהיו קופצים רבים מדי על העגלה. ולגבי המשכורות: מאיפה בדיוק יגיע הכסף לשלם לחיילי החובה שכר מינימום, אם לא מהמיסים שנקח מבתי החולים ובתי הספר? גם זה יבוא על חשבון שירותים אחרים לאזרח, וכנראה מהשירותים שצורכים דווקא האזרחים הכי עניים.
"יכול להתנדב ולתרום שלוש שנים מחייו כדי לקבל את ההטבות"
רגע, אתה לא רואה את האבסורד?
אם מישהו רוצה להתנדב (כלומר, לעשות משהו שהוא אינו מחויב עפ"י חוק) על-מנת לתרום לחברה ולמדינה שהוא חי בה, נהדר. אם רוצים לתגמל אדם כזה באופן ישיר, סבבה.
אבל אם במקום לתגמל אדם כזה לכשעצמו יוצרים אפליה בינו לאחרים, בעלת היבטים שונים שרק אלוהים יודעת אלו מהם יהיו רלוונטיים אי-פעם עבור אותו מתנדב-תורם, מה הטעם בכל זה?
יש הבדל ברור בין רצון לסייע למי שמשרת בצה"ל/שירות לאומי ובין להקשות את חייו של מי שאינו משרת. מה משני אלו נועדה לעשות הצעת החוק המדוברת, לדעתי ברור מאליו.
לגבי תשלום שכר הוגן למשרתי החובה — ובכן, יש הרבה מה לעשות בנוגע למבנה צה"ל ולתקציביו. נתחיל מלשאול את השאלה הבסיסית: האם היקפי הגיוס ומשך השירות, שאליהם נדרשה ישראל כאשר חיו בה 2-3 מיליוני תושבים ומלחמה כוללת בשלוש חזיתות הייתה אפשרות סבירה לטווח קצר, עדיין הכרחיים במדינה בת 8 מיליוני תושבים שבתרחיש הגרוע ביותר לטווח קצר תידרש לקרבות אוויר וחילופי טילים עם מדינה בעלת צבא סדיר (איראן) או לקרבות קרקעיים עם צבא סדיר של מדינה בודדת, שגם מתנהל לרוב כארגון גרילה ולא כצבא מודרני במולא מובן המילה (סוריה)?
לדעתי, תשובה לשאלה כזאת תוביל לכל הפחות לקיצור שירות החובה לתקופה שהייתה מקובלת באירופה לפני כ-20 שנה (18-24 חודשים), וגם תשחרר תקציבים שיאפשרו לשלם שכר הוגן יותר למי שכן ישרתו. אבל בשביל זה הממשלה צריכה אשכרה לעבוד, לוותר על רטוריקת ההפחדה ולהתעמת עם צמרת צה"ל והחוגים הקשורים אליה. הרבה יותר קל לחפש את השעיר התורן לעזאזל.
מי שמתנדב כדי לקבל הטבות הוא מתנדב כמו שנוחי דנקנר תרם לפריפריה.
מעבר לזה ראוין לציין שוב ששירות לאומי/אזרחי/ווטאבר הוא בעיקר ניצול של כוח עבודה זול, שמונע מקום עבודה מעובד בלתי מקצועי. וזה במקרה הטוב. ציפי חוטובלי, לדוגמא, ממש לא ראויה לשום הטבה מתוקף העובדה ש"שירתה כמדריכה בבית הרב קוק בירושלים וכשליחת הסוכנות היהודית באטלנטה".
למה אתה רץ לחפש את הכסף מתחת לפנס – בבתי חולים ובתי ספר, במקום להציע למסות את תשובה ואריסון וחבריהם קצת יותר?
צבא שיש לו מדינה
א. האמירה כי אזרח שהצבא שחרר אותו משירות לא יחשב למשתמט נטולת היגיון. אם השתחררת מחובת השירות בגלל שהקמת פרובוקציות, בגלל שאינך מעוניין לתרום למדינה מסיבה זו או אחרת או כי מתאים לך יותר לשבת וללמוד, אתה משתמט. נקודה.
אז אכן יש יוצאים מהכלל, כמו נכים, אבל בסופו של דבר ישנם כאלו שבזבזו שלוש שנים ללא קידום משמעותי, לעומת אזרחים שהשלימו תואר בפרק הזמן. לא היית מעדיף שהצבא יכלא כל סרבן גיוס מסיבה זו או אחרת.
ב. כפי שאמרתי לעיל, כשהגעתי לטכניון ראיתי לא מעט אנשים שלומדים בגיל בו אני הייתי זרוק באיזו עמדה. היה להם פור של כמה שנים עלי, האם לא לגיטימי שתהיה איזו העדפה מתקנת? האם לגיטימי שאוכלוסיות חלשות מסיבות שונות יקבל הטבות דיור כהעדפה מתקנת אך לא יוצאי צבא שהגיעו למצבם מבחירתם לתרום? (ולא משנה אם אתה מסכים עם תרומה זו. זה נושא אחר).
נכון שהיה עדיף לו המדינה הייתה פשוט משלמת משכורת שתיתן נקודת פתיחה טובה יותר ותשלם לחיילים את ה*מגיע להם*, אבל בהינתן המצב הנוכחי זהו מהלך צודק. בוודאי ליוצאי צבא שכבר איבדו את שלוש שנים הללו יחד עם הכסף המגיע להם.
טענה א שלך משולת הגיון. מי ששוחרר שוחרר מטעמים טובים
טענה ב אינהלעניין – ראוי היה שתקבל שכר. אבל הפתרון הזול של אפלייה מתמדת – שהאמת לא נועד להיטיב עמך אלא להשפיל ולהדיר את הפלסטינים, אינו פתרון קביל. מה לעשות, אולי הגיע לך יותר – אבל לא את זה. השירות לא הופך אותך לאזרח "שווה" יותר
אתה מודה ש"היה עדיף" משכורת – אולם לא מדובר על עדיפות, אלא על ההבדל בין אמצעי לגיטימי (מוצדק יותר או פחות), לאמצעי שאינו לגיטימי. נסה לא להתבלבל להבא
למה לא לגיטימי? הנחה על שירותים שהמדינה מספקת זה לא לגיטימי? קדימות במעונות באוניברסיטה, כשמי שלא שירת יכל לעבוד שלוש שנים ולחסוך כסף לשכר דירה, זה לא לגיטימי? אפשרות להעדפה בקבלת עבודה, כשלמתחרה שלך שלא שירת יש עוד שלוש שנות ניסיון מעליך, זה לא לגיטימי?
"הנחה של שירותים שהמדינה מספקת" יכול להיות לגיטימי, ויכול להיות לא לגיטימי. גם "מכות" יכולות להיות לגיטימיות ויכולות להיות לא לגיטימיות.
הוסבר לך שוב ושוב מהי הבעייה כאן, אלא שאתה מתעלם ממנה לטובת איזו הפשטה ש"מנקה" את הדוגמאות מכל מה שבעייתי. זה לא עובד ככה – אפילו לא בהנדסה, בטח לא בנושא בו אנו עוסקים. השתדל להיות רציני.
ומה באשר ללא מעט אנשים (רובם ממשפחות אמידות ו\או מקושרות) שמשרתים ביחידות שמנת, ומקבלים פור עצום בתחומי קריירה נחשקים (היי טק, תקשורת) על פני חבריהם, וכל זה על חשבון משלם המסים?
השירות בצבא, בל נשכח, הוא עסק משתלם מאוד ללא מעט אנשים. זה לא מקרה שהאוכלוסיות שלא מגויסות לצבא הן גם האוכלוסיות העניות ביותר במדינה.
וזו כנראה הסיבה שהכיבוש בחיים לא ייגמר: כל עוד צה"ל הוא כזה ביזנס ריווחי לכל הצדדים המעורבים (פרט למאות אלפי עובדי הכפייה ב-400 שקל לחודש כמובן), זה פשוט לא יקרה. אני כותבת את ההודעה הזאת ממלבורן, אוסטרליה. גם פה יש צבא, ושכר המינימום שחל פה זהה לשכר המינימום בשאר המשק – 16 דולר לשעת עבודה.
מיום ליום אני מוצא יותר דמיון בין הנאצים לבין היהודים
עם ניבחר גזע שולט גזע עליון
עם שמונע בתחבולות ומילחמות
גם היטלר חשב שהיהודים הם עם ניבחר והוא בחר בהם
שלום, אתה בן הזוג הטרי של ישראלה מהפוסט החדש?
לפני 30 שנה, כשהתנדבתי לצה"ל מסיבה בריאותית, נלחמתי בשיניים כדי להצטרף. מי שלא עושה כך הוא אזרח סוג ב' נק'.
התפיסה שמי שלא נלחם בשיניים הוא אזרח סוג ב' היא, איך לומר, מעניינת. אני לא חושב שהרבה אנשים ירצו לחיות במקום שבו זוהי התפיסה המקובלת.