אשה זונה וחללה לא יקח, בצו שופט
הפסוק הזה, שראשי התיבות שלו – אזולא"י – הפכו לשם משפחה של כהנים בקרב יהודי ארצות האיסלם, מתאר את האיסורים ההלכתיים שחלים על בני מעמד הכהנים של היהודים. מעמדם של הכהנים לא מה שהיה מאז שהרומאים שרפו את בית המטבחיים הגדול שבירושלים, אבל תשמחו לדעת שהחוק הישראלי אוכף בעקשנות את האיסורים הללו, כי מתישהו הרי ייבנה בית המקדש ונצטרך כהנים כשרים.
בין האיסורים האלה, נאסר על כהנים לשאת גיורות. אוהד כהן גילה את זה על בשרו, כשבא לשאת את מאשה פרידמן. הרבנות אוסרת על הנישואים שלהם, וזאת מהטעם הפשוט שפרידמן היא גיורת. זה מה שהיה למורי ורבי תומר פרסיקו לומר על כך: "וגמא נאה במיוחד לשילוב הנפסד בין ההלכה האורתודוקסית למדינה: היא גיורת, הוא כהן. על פי חוקי מדינת ישראל הם לא יכולים להתחתן. למה? פשוט, מפני שעל פי ההלכה לכהן אסור להתחתן עם גיורת. למה? פשוט, מפני על פי התורה לכהן אסור להתחתן עם זונה, והתלמוד קבע שגיורת נחשבת זונה (בידוע שהגויים האלה זאת מסיבת חשק אחת גדולה). ולמה זאת דוגמא נאה במיוחד לנפסדות השילוב בין ההלכה האורתודוקסית למדינה? מפני שלבד מהפגיעה בזכויות האזרח הבסיסיות של הזוג, ולבד מהעלבון הצורב לאותה אישה שהתגיירה ושמחשיבים אותה לזונה, נוסיף עוד שיש לנו כאן שתי הנחות מוצא בדיוניות לחלוטין – 1. כל הגויים מופקרים מינית; 2. הכהן יצטרך בקרוב לעבוד בבית המקדש ועל כן חייב להישאר טהור – הנחות מוצא שגויות עובדתית ושאין להן שום רלוונטיות להווה, שמקבלות תוקף מוחלט ועכשווי מטעם החוק הישראלי."
מעבר לפגיעה המשמעותית בזכויותיהם של בני אדם פרטיים – ואל תגידו לי שזה לא חשוב או שזה נסבל: אתם לא מאשה פרידמן או אוהד כהן – יש כאן עוד דוגמא לאופן שבו השילוב בין יהדות אורתודוקסית וחוק המדינה יוצר מפלצת בת כלאיים שגרועה יותר מהמקור. דוגמא קודמת היא המקרה של האח דניאל רופאייזן, שבמקרה שלו פסק בית המשפט העליון שיהודי שהתנצר איננו עוד יהודי ובהתאם לא יוכל לקבל אזרחות ישראלית על פי חוק השבות. ההלכה, כמובן, לא מכירה בהתנצרות כמשנה במשהו את מעמדו הבסיסי של יהודי. החוק הציוני, תנועה לכאורה לאומית ולא דתית, היה נוקשה יותר מן החוק ההלכתי בשאלה הזו – ועובדה מעניינת היא שהציונות רואה בהתנצרות בגידה בלאום, לא בדת.
במקרה שלנו, הלכתית – נישואיו של כהן לגיורת (או זונה, או חללה, ועל משמעות הדבר מיד) תקפים. יש צורך בגט כדי לסיים אותם. לאורך ההיסטוריה, היו ככל הנראה לא מעט מקרים שבהם כהנים קצו בתפקיד חסר המשמעות והתוחלת שאליו נולדו (כל זמן שהיה מקדש, הוא לפחות היה סוג של פרנסה), במיוחד לאור נצחון היהדות הרבנית על הצדוקית וקבלת הכלל "ממזר תלמיד חכם וכהן גדול עם הארץ, ממזר תלמיד חכם קודם לכהן גדול עם הארץ" שלה. אנחנו למדים זאת מכך שקיים מעמד של "חללים" – צאצאיו של כהן שנישא למי שאסור לו להנשא. הצאצאים הללו לא נחשבים יותר לכהנים, ואסור לכהנים אחרים להנשא להם.
כלומר – אנחנו לא יודעים מידע ברור, כי ליהודים תמיד היה יחס שלילי להיסטוריה – עד הקמת מדינת ישראל, נישואיו של כהן לגיורת או גרושה היו כנראה סקנדל הגון, ומותר להניח שהופצו פאשקווילים שמגנים אותו ומקללים אותו עד דור שביעי, וכנראה שלא היו נותנים לו לעלות לתורה על תקן כהן, אבל הם לא היו גוררים נידוי מהקהילה. בניגוד, למשל, ליהודי או יהודיה שהתחתנו עם לא יהודי.
בישראל, משניתן בידי הרבנות כוח כפיה שלא היה בידיה אפילו קודם לאמנציפציה, פתאום האיסור החברתי על נישואי כהן עם גיורת הפך לאיסור מוחלט, שנאכף על ידי המדינה. המדינה היהודית מתעקשת להיות יותר צדיקה מההלכה – למרות שהיא בהחלט יכלה לומר שעד כמה שזה נוגע לה, כהן וגיורת (או כהן וגרושה, או כהן וחללה) יכולים להתחתן בכיף, ושבמקרה כזה הרבנות מתבקשת להכין רשימה שכוללת את שמותיהם של הכהנים שהם וצאצאיהם פסולים לשמש בקודש, אם וכאשר יוקם מקדש. היא יכלה לומר שבבוא כהן להתחתן עם מישהי שההלכה אוסרת עליו, הוא יצטרך לחתום על מסמך שבו הוא מצהיר שהוא מודע לכך, ושהוא יודע שצאצאיו לא יוכלו לדחוף מזלגות למעיים של כבשים בבית מטבחים מקודש. לא מתאים לרבנים לחתן זוג כזה? זכותם המלאה. אף אחד לא יכפה עליהם לחלל את מצפונם. אבל במצב כזה, הם גם לא יוכלו להיות עובדי מדינה ולקבל ממנה משכורת.
המדינה לא הלכה בכיוון הזה: היא העדיפה להודיע לציבור האזרחים היהודים שלה שיש יהודים ויש יהודים טובים פחות, וליהודים טובים פחות יש בהתאם גם פחות זכויות, ביניהן הזכות להנשא במדינה שלהם. אין שום בעיה חוקית שכהן ישא את מי שהוא רוצה בחו"ל. כשהוא יגיע לפה, אחרי ההוצאות הגדולות, המדינה תעשה טובה ותכיר בנישואים שלו.
אבל יש כאן משהו שהוא מעבר לכניעה בפני הרבנות, כניעה שכל מטרתה היא להקשות ככל האפשר על הפרת הטאבו היהודי העילאי – חילול הדם – מבלי להעביר בארץ מקבילה של חוקי נירנברג: מדינת ישראל מצהירה בפני כל נשות העולם שמבחינת החוק שלה הן כולן, בלי יוצא מן הכלל, זונות. ושגם אם הן תמרנה את דתן ליהדות, זה יהיה נחמד מצידן אבל הן תהיינה לכל היותר זונות בדימוס. זה, אחרי הכל, המקור לאיסור על נישואי כהן וגיורת. הוא הוטמע בחוק הישראלי בלי חקירה ודרישה. זוג התאומות מיזוגניה וקסנופוביה הוטמעו היטב בספר החוקים הישראלי, וההשתלה מן ההלכה לספר החוקים של מדינה מודרנית לכאורה, "אומת סטארטאפ", עברה באופן חלק.
רק אל תגידו בגת, אל תספרו בחוצות אשקלון, פן תרגזנה בנות פלשתים, פן תקצופנה בנות ערלים. למערכת ה-hasbara קשה גם ככה.
ועוד דבר אחד: חמושינו העוקצניים עצרו הבוקר (ד') בחברון למעלה מ-20 ילדים שהיו בדרכם לבית הספר. הצבא ממשיך להחזיק במספר של קטינים – לפחות חמישה – שהם בני שמונה עד עשר, ומ"בצלם" נמסר שיתכן שהם מחזיקים עוד קטינים שגילם מתחת לגיל האחריות הפלילית (12). בצבא טוענים שככל הנראה, המעצר ההמוני בוצע כדי לתפוס מיידי אבנים ומשליכי בקבוקי תבערה. הצבא החזק ביותר במזרח התיכון יוצא למבצע מתוחכם כדי לתפוס ילדים בני שמונה, ואורב להם בערמומיות בדרך לבית הספר. כל זה קורה בחסותנו ובכספי המסים שלנו.
(יוסי גורביץ)
חוקי המדינה בתחום האישות, שהם ירושה נלוזה מהתקופה העות'מאנית, בסך הכל אומרים שתחום האישות מופקד בידי אנשי הדת של כל עדה דתית מוכרת. בניגוד למשתמע מדבריך הם לא אומרים שגיורת לא יכולה להנשא לכהן ולא שום דבר אחר, הם פשוט מסירים את ידיה של המדינה מהנושא ומעבירים אותו לאנשי הדת, מתוך אותה השקפה פרימיטיבית של האימפריה העות'מאנית שחילקה את נתיניה לעדות דתיות. אין לכך שום קשר להיותה של המדינה מדינת העם היהודי. למעשה, זו זילות ביהודיותה של המדינה, הרי כתוצאה מכך מציבים את השריעה, החוק הדרוזי, החוק הנוצרי וההלכה היהודית באותו מעמד בדיוק. מי שרוצה צריך להאבק בכך לא צריך להאבק במדינה, אלא במפלגות הדתיות וכוחן במדינה.
אגב, אותם זוג של "כהן" ו"גיורית" כנראה יזכו במידה ויעתרו לבג"צ. על פי התקדים הבא:
"בעתירה לבג"ץ[1] נדון מקרה של אדם שהרבנות סירבה לחתנו עם גרושה עד שימציא אישור שאינו כהן. על פי ההלכה שהקידושין תופסים, בני הזוג קיימו טקס נישואין פרטי ופנו למשרד הפנים שירשום אותם כנשואים. משסורבו, פנו לבג"ץ, וזה דחה את העתירה ברוב דעות, מכיוון שמדובר בטקס פרטי. עם זאת, הביעו חלק מהשופטים את דעתם שאיסור כהן וגרושה הוא "איסור שכולו דתי פולחני, בהיותו מבוסס על מושגים עתיקי יומין של מעמד הבכורה של הכהן בעבודת הקודש. הטלת איסור על הכהן לשאת גרושה על אדם שאינו מאמין, קשה ליישבה עם חופש המצפון וחופש הפעולה הכרוך בו" (דברי השופט לנדוי). בהמשך, פנו בני הזוג לבית הדין בבקשה שיכיר בנישואיהם. בית הדין סירב לעשות זאת, אולם קבע שהאשה חייבת בגט. על סמך פסיקה זאת של בית הדין קבע בג"ץ כי יש לרשום את בני הזוג כנשואים."
צ"ל גיורת
אוקיי, אז המדינה משכה את ידיה מדיני האישות והפקירה אותם לממסדים הדתיים. למה בדיוק היא עשתה את זה, ואיך זה משנה משהו מבחינת התוצאה?
למען הפרובוקטיביות, אמשול לך משל: נניח שאתה אבא, ונניח שאני אחראי על ביטחונם של ילדיך. משיקולי חסכון, בחרתי להפקיד את ילדיך בידי פדופיל וקניבל עם חיבה מיוחדת לילדים. במידה ויאונה להם דבר מה, אני בטוח שתקבל זאת בהבנה, שכן אני לא עשיתי להם דבר, אלא רק האצלתי את האחריות לביטחונם לצד שלישי, שבמקרה אינו מוכשר כל כך לשמירה על ילדים.
לולא נשלטה ישראל על ידי יהוויסטים, לא היו מופקרים דיני האישות לממסדים הדתיים, ואוהד ומאשה היו יכולים להתחתן בארץ. מדוע צריכה לעניין אותנו הצורה המדויקת שבה המדינה בחרה לאסור את זה עליהם?
כל עוד מדינה מנהלת מערכת של מילטים דה פקטו – חייבים להשתמש בה במקום לנסות לשנות את האורטודוקסים מבחוץ. רבנות אורטודוקסית מסרבת לחתן את מאשה ואוהד בגלל ההלכה? אז שמדינה תיצור לנו מילט עברי חילוני עם זכויות מיוחדות לחילונים (חתונה אזרחית, תחבורה ציבורית בשבת וכיפור, ביטול כשרות – כל מה שאנחנו דורשים) ותאפשר לכל מי שמצהיר על חילוניותו להצטרף אליו.
הבעיה שלי היא לא עם הטענות האלה – הן צודקות לחלוטין. הבעיה שלי היא עם התעמולה האנטי ישראלית של גורביץ, בפרט עם הפסקאות הבאות:
"המדינה לא הלכה בכיוון הזה: היא העדיפה להודיע לציבור האזרחים היהודים שלה שיש יהודים ויש יהודים טובים פחות, וליהודים טובים פחות יש בהתאם גם פחות זכויות, ביניהן הזכות להנשא במדינה שלהם. אין שום בעיה חוקית שכהן ישא את מי שהוא רוצה בחו"ל. כשהוא יגיע לפה, אחרי ההוצאות הגדולות, המדינה תעשה טובה ותכיר בנישואים שלו.
אבל יש כאן משהו שהוא מעבר לכניעה בפני הרבנות, כניעה שכל מטרתה היא להקשות ככל האפשר על הפרת הטאבו היהודי העילאי – חילול הדם – מבלי להעביר בארץ מקבילה של חוקי נירנברג: מדינת ישראל מצהירה בפני כל נשות העולם שמבחינת החוק שלה הן כולן, בלי יוצא מן הכלל, זונות. ושגם אם הן תמרנה את דתן ליהדות, זה יהיה נחמד מצידן אבל הן תהיינה לכל היותר זונות בדימוס. זה, אחרי הכל, המקור לאיסור על נישואי כהן וגיורת. הוא הוטמע בחוק הישראלי בלי חקירה ודרישה. זוג התאומות מיזוגניה וקסנופוביה הוטמעו היטב בספר החוקים הישראלי, וההשתלה מן ההלכה לספר החוקים של מדינה מודרנית לכאורה, "אומת סטארטאפ", עברה באופן חלק.
רק אל תגידו בגת, אל תספרו בחוצות אשקלון, פן תרגזנה בנות פלשתים, פן תקצופנה בנות ערלים. למערכת ה-hasbara קשה גם ככה. "
אני לא למה גורביץ חושב שיש כאן גוף הומוגני של "מדינה" שמצהיר הצהרות כגון זאת שכל נשות העולם הלא יהודיות זונות. אולי הוא רואה בדמיונו את ה"תמנון היהודי\ציוני" שמופיע בקריקטורות של עיתונים ערבים רבים. אני יודע שיש כאן מדינה שבה יש חברה שסועה בסכסוך בין דתיים וחילונים. בתוך מדינת ישראל יש ממשלה, ובתוך הממשלה הזה היו מפלגות חרדיות ודתיות שהיוו את כף המאזניים בכמעט כל ממשלת ישראל לדורותיהם. הן אלה שהשאירו את המצב החוקי הקיים ומנעו את שינויו, על אף שמצעיהם של רוב המפלגות תומכות בשינוי ועל אף שכל סקר הראה שהציבור בעד שינוי (רוב גדול של הציבור תומך בנישואים אזרחיים).
אין לי מושג למה גורביץ ירצה להתעלם מכל זה ולהציג את ישראל כגוש מונוליטי-שונא-גויים אחד; למעט כמובן רצונו לעשות דמוניזציה של מדינה וחברה שלמה.
"המדינה" היא דווקא כן גוש מונוליטי במובן שיש לה את קורפוס החוקים הקונקרטי שלה, שבמקרה קובע את הבסיס לפוסט הזה. יש משהו לא נכון עובדתית במה שגורביץ כתב?
אולי אתה רואה בדמיונך דווקא את התמנון ה"סמולני" שמופיע בקריקטורות של אם תרצו.
אני נוטה להסכים. המדינה לא מודיעה לכל נשות העולם שהן מבחינתה זונות. בדיוק כשם שמי שבונה סוכה בסוכות לא מסכים עם זה שישרפו חיים בת כהן מאורשה שזנתה. זה משהו שעושים בלי להבין יותר מדי ובלי לחשוב עליו לעומק.
הדתיים מאד אוהבים חילונים שלא חושבים לעומק כי אז אפשר למכור להם יהדות של סיפורי חסידים וטקסים לא מזיקים. אם הם כבר מעמיקים בנושא אז או שהם חוזרים בתשובה שזה יופי או שהם מתחילים למצוא כל מיני דברים שהדתיים מנסים להסתיר ואז מתרגזים עליהם ואומרים שהם לא מבינים כלום ורק מחפשים לכלוך.
חוקי המדינה בתחום האישות *לגבי יהודים* השתנו מאז הקמת המדינה ולמרות הדמיון, הם *לא* ירושה מהתקופה העות'מאנית. ב-1953 חוקק "חוק שיפוט בתי דין רבניים" שקובע, בין השאר:
"נישואין וגירושין של יהודים ייערכו בישראל על פי דין תורה"
וזה שונה מההסדר בתקופת המנדט (או בתקופה העות'מאנית) בכך ש…?
בכך שהחוק העות'מאני איפשר ליהודים לקבוע את החוקים לעצמם, ואילו החוק הישראלי קובע את החוק ליהודים ("על פי דין תורה").
כשהחוק העות'מאני "אפשר ליהודים לקבוע את החוקים לעצמם", מי בדיוק היו אותם יהודים? יש לי רושם שהם לא התכוונו לאסיפת נציגי הקהילות היהודיות של האימפריה שנבחרו בבחירות חופשיות וחשאיות.
לצורך העניין, מה זה משנה?
זה משנה כי בהקשר של הסדרים חוקיים קונקרטיים, "היהודים", ממש כמו "דין תורה", הם מונחים מופשטים שכל אחד רשאי לפרש אותם כרצונו; אבל הפירוש היחיד שמשפיע על יישום ההסדרים הנ"ל הוא הפירוש הניתן ע"י מוסדות שנחשבים למוסמכים, במסגרת דרכי הפעולה המקובלות ע"י אותם מוסדות.
לשם השוואה, אחרי כל מערכת בחירות בישראל, פרשנים פוליטיים יכולים להתווכח עד ביאת המשיח על מה באמת עם ישראל בחר (האם מפלגה פלונית ניצחה או הפסידה, או איזו ממשלה עם ישראל היה רוצה לראות). הדבר היחיד שמשנה בפועל הוא מספר המושבים בכנסת שיש לכל סיעה ומידת היכולת שלה להצטרף לקבוצה של סיעות שיחדיו יהיו להן 61 מושבים לפחות.
לא, לצורך העניין (=האם החוק הקיים הוא ירושה מהחוק העות'מאני) זה בכלל לא משנה. גניבה, רצח או אונס היו אסורים בזמן הממלוכים והם אסורים גם היום, אבל אף אחד לא יחשוב לומר שהחוק הפלילי הוא ירושה ממלוכית. יש חוקים שהם ירושה משלטון המנדט, חוקים שהמחוקק לא טרח לשנות והם עדיין תקפים רק מעצם קבלת דבר המלך במועצה על ידי מועצת המדינה הזמנית. אלה חוקים שאפשר להתיחס אליהם כאל ירושה. חוקים אחרים, כמו נישואי יהודים (להבדיל ממוסלמים ונוצרים), רצח, אונס, גניבה וכו' הם חוקים שהמחוקק הישראלי טרח לשבת ולנסח אותם מחדש, באופן שונה מהותית (גם אם לא טכנית) מהחוק שקדם לו, ולכן אינם ירושה אלא חוקים שעומדים בפני עצמם.
מבחינת נסיבות קבלתו, החוק המקנה לבתי הדין הרבניים את הסמכות הבלעדית לאשר נישואין וגירושין של יהודים בישראל הוא חוק ישראלי חדש.
מבחינת תוכן החוק, הוא מקבע את המצב שהתקיים קודם תחת שלטון המנדט הבריטי, תחת שלטון האימפריה העות'מאנית, וכו'.
כשעמית דיבר על "ירושה נלוזה" וגו', אני מניח שהוא דיבר על תוכן החוק ולא על נסיבות קבלתו. (מהבחינה הזאת, גם הפקדת בתי הדין הדרוזיים על ענייני המעמד האישי של בני העדה היא התגלמות של עקרונות מנהל ושיפוט עות'מאניים, למרות שהמשטר העות'מאני עצמו לא הכיר בדרוזים כעדה נפרדת.)
אבל ראינו שמבחינת תוכן החוק הוא בהחלט כן משנה את המצב שהיה קיים תחת שלטון המנדט, ומוסיף את "דין התורה" שלא היה קיים שם קודם.
תודה רבה יוסי על הדיווח מחברון. לא הוספת קישור אז נכנסתי לאתר בצלם לראות את הוידאו. הולך ומתדרדר, המצב – המצב שלנו, כמובן. אם הייתי האבא של אחד הילדים האלה לא יודע מה הייתי עושה.
למעוניינות:
http://www.btselem.org/hebrew/press_releases/20130320_minors_detained_in_hebron
כשהפוסט פורסם עוד לא היה סרטון. קיבלתי את המייל עליו אחרי שיצאתי לפגישה…
עד כמה שאני זוכר, לא רק גיורות נחשבות זונות אלא גם חילוניות. ולכן חוזרות בתשובה יחותנו עם חוזרים בתשובה ולא עם חרדים "אמיתיים".
אתה טועה. מבחינת ההלכה (והרבנות) זה לא ככה.
הקטע של חרדים עם חוזרים בתשובה לא קשור לעניין. יש להם קודים חברתיים מביכים (בלשון המעטה) לגבי עוד כמה דברים.
וגמא נאה == דוגמא נאה
אבשלום קור, שיש לו פטיש לשמות משפחה, טען לא מזמן באחת מפינותיו שאזולאי אין פירושו הפסוק הזה, אלא שם מקום מוצא. ושאיזה רב אזולאי מלפני שלש מאות שנה (שני דורות לפני החיד"א שגם הוא אזולאי) החרים מישהו רק מפני שטען שזה מקור השם.
הפוסט של יוסי גורביץ' הוא ציוני ואני אומר את זה בלי ציניות
יהדות היא דת ודת בלבד,לא לאומיות
מדינת ישראל חייבת לאפשר לאוהד כהן ומאשה פרידמן להינשא בנישואים א ז ר ח י י ם כאזרחים ולא כיהודים. היום כמו בתקופת המנדט יש מקום לעדות דתיות אוטונומיות שמוסמכות לדון בענייני המעמד האישי,עם ביקורת של בתי דין אזרחיים בעניינים של קניין. לאפשר להם להתחתן כיהודים שלא על פי דין תורה זוהי לגיטמציה למעמדה של הציונות שחייבת ללכת אל כליונה
אז שאול סלע מחזיק בעמדת רבי ערפאת ביחס לכך שהיהדות היא דת ולא לאום. אולי גם ניעזר באחרים, שאינם מהלאום הפלסטיני להסביר להם שהם חלק מהאומה הערבית ואין דבר כזה לאום פלסטיני.
מה ציוני, או לאומני באופן יותר כללי, בלהגיד שהמעמד החוקי של נישואין וגירושין צריך להיות אזרחי ולא דתי?
היות והגלותיות קשורה בדת היהודית באופן בל ינתק הרי שכל מה שדתי שולל את הציונות ולהיפך. אין דבר כזה 'ציוני דתי' אלא אם כן מדובר בדת חדשה.
אבל אפשר לשלול גם את השליטה הדתית בחיים הפרטיים וגם את הלאומנות. מדינה שמבצעת נישואין אזרחיים – או מספקת חינוך, או מספקת בריאות, או מה שלא – היא סתם כלי בירוקרטי, ולא באמת צריכה להיות מושא לנאמנות. בדיוק כמו שאני לא צריך להיות נאמן לבית החולים הקרוב לביתי.
ננסה להסביר זאת כך
שאלה על עימות בין דת למדינה
מאת: זוכמיר מ
17/09/06 12:36
מתוך יהדות עם יהודי מדינת ישראל עמוד 241
"בין המדינה הזאת,המגלמת ערכים חילוניים,יבין דת ישראל התובעת קדושה,צריך לקום עימות ברור."
משום שאנשים עד כתיבת המאמר חיו בגולה ההלכה עסקה בסכין של השוחט ובאיסור של שימוש במטריה בשבת. העימות שליבוביץ' מזמין הוא דבר חדש לגמרי ויש לי תמיהה איזה תוכן ממשי רצה ליבוביץ' לצקת בעימות זה שאחת הדרכים לקיים אותו היא הפרדת הדת מהמדינה.
האם מישהו מבין מה המסלול העובר בעימות זה בין הרטוריקה לפרקטיקה ?
אפשר להסתכל על זה
מאת: iricky
17/09/06 20:43
גם דרך הפריזמה של מעשהו של אליהו הנביא בנביאי הבעל בנחל קישון. אלא כיון שיש כאן איסטניסטים הסולדים מדם, הרי העימות של' מדבר עליו הוא מה שמכונה "מלחמת תרבות". המדינה החילונית צריכה להציג את הפרוגרמה שלה, החילונית, לניהול החברה והמדינה בישראל לעת הזאת (המאה ה-21), ומצד שני גם נציגיה הלגיטימיים של דת ישראל צריכים להציג את הפרוגרמה שלהם, הדתית, לניהול אותה חברה ואותה מדינה לאותה עת, ושתי הפרוגרמות תתחרנה זו מול זו על נפשם של החברה והעם בישראל.
מובן מאליו שלשם כך אין היהדות הדתית יכולה להסתפק בהלכה הקיימת העוסקת באיסור של שימוש מטריה בשבת, אלא עליה לחוקק הלכה חדשה שתתן תשובה לשאלה, איך שוטר יהודי אמור לשמור על בטחון הציבור בישראל בשבת גשומה – לפי ההלכה – מבלי שירטב? למותר לציין שעל השאלה הזאת עוד אף אחד לא טרח לענות, ולכן אין עדיין בכלל מסלול. שלא לדבר על כך שהמדינה ואלה המוחזקים לייצג את הדת בכלל לא מעוניינים בעימות, אלא בשיתוף פעולה שכל כוונתו לשלול שלל ולבוז בז, ושני הצדדים נהנים מזה.
חסר נשים שנבעלו לגוי ולפיכך הן כזונות ? כל העניין תמוה. אבל הפירוש של פרסיקו – מטומטם כל כך, שאני מסרב לבדוק בקישור אם הוא באמת כתב את השטויות הללו.
חשוב להבין – אם אתה מתנגד למשהו שמישהו כתב, לא מספיק לכתוב "מטומטם כל כך", צריך לנמק וזה. אחרת זה מטומטם כל כך.
מה, אני לא סמכות ?
סמולן יקר, זו לא רק הפרשנות של פרסיקו. פרסיקו מציג את הנימוק ההלכתי לשאלה מדוע אסור לכהן להתחתן עם גיורת. אתה מוזמן לבדוק בעצמך.
ריקי הדתלשית, אני מתייחס בעיקר לשאלת מסיבות החשק שאצל הגויים ר"ל. בכללי, הנקודה היא הרי לא שחזל או מישהו טען שכל גיורת היא וטרנית של תעשיית מין. פרסיקו כמצוטט פה עושה עוול לפלפול. הוא מפשט ומרדד אותו לרמה של אורגיות אצל הגויים.
כל אחד ואמונותיו. אני מאמין שפרסיקו הוא אחלה. לא יכול להיות שהאיש הזה, שידו רב לו בכל דת באשר היא, ירדד את הניתוח ההלכתי לרמה הזו. אני מתעקש לכפור בטקסט הזה שמשויך לו, ואשר בו עובדת בתעשיית המין היא הוללת כיפית ושמחה במקום אדם מנוצל בטירוף. התפיסה הזו לא נראית לי – היא גם נראית לי מזיקה, אבל על כך בפעם אחרת – והרעיון שההלכה מתנגדת לזה כחלק מהתנגדות כללית למיניות משוחררת היא סוג של אהבלות שאני, שוב, לא הולך לחבר לפרסיקו. בפרט, לא אעלה בכלל את האפשרות שהוא לא הכי מבין את הדיון ההלכתי בזנות שכידוע (ידוע היטב לפרסיקו האמתי) לא מצטלב עם המושג הנוכחי של "זונה". סבבה ?
כל זאת לא קשור יותר מדי לדיון בפרשת הכהן והגיורת. אין לזה פתרונות מושלמים, אבל יש פתרונות פרקטיים. למשל, הם יכולים להתחתן בנישואין לא-יהודיים (אזרחיים). חוץ מזה שהילד לא מוגדר ככהן, הכל טוב. אז הצאצא לא יעבוד בבית המקדש, לא נורא.
לא, זה לא מה שפרסיקו כתב. הוא בסה"כ הסתלבט על ההנחה ההלכתית שאם אישה היא גויה הרי שהיא אוטומטית חשודה בזנות ולכן השתמש בביטויים כמו 'כידוע שאצל הגויים האלו הכל זה מסיבת חשק גדולה'. לא מכיוון שהוא חושב שכיף להיות זונה.
אז זהו, שיוצא שכן. אם זנות היא שם קוד למסיבת חשק – מין קבוצתי מרצון, אה ? – אז היא לא שם קוד לחטיפה ואינוס שיטתי, ואגב לא הכי קבוצתי, בידי גברים שמשלמים לחוטף. וגם לא מקרים אחרים מתונים יותר. זנות היא מסיבת חשק של גויים, עם גויות חטובות וזורמות. בטח. מילא שיש כאן הכפשה של חז"ל – שהיא רגילה אצל המון אנשים שאינם פרסיקו – אבל יש כאן גם זילות קיצונית של עניין הזנות. ואצל אדם מעודכן ונכון פוליטית כמו פריסקו, זה לא רק תמוה, אלא פשוט בלתי אפשרי.
לא "עניין תמוה". קוראים לזה חזקה. חזקה על בנות ישראל שהן כשרות, והרב יקריא מתוך הכתובה "הבתולה המהוללה" גם אם כל הקהל נשפך מצחוק.
מצד שני, חזקה על בנות הגויים שיש להן ניסיון מיני עשיר (שלא בהכרח נובע מניצול מיני).
יש לציין, שלכל הפחות בנוגע לעולם המודרני, החזקה לגבי בנות הגויים כנראה קולעת טוב יותר למציאות מאשר החזקה לגבי בנות ישראל (סטטיסטית, כן? במקרים ספציפיים ייתכנו כל מיני חריגות). בכל אופן, הבעיה אינה טמונה בכך שאנשי דת פועלים לפי השערות מסוימות לגבי הרגלי המין של אנשים כאלה ואחרים. הבעיה היא שלהשערות האלה יש השלכות על המעמד החוקי של אותם אנשים.
אתה הרי בכלל קומוניסט. וקומוניזם זו עמדה שעוסקת בראש ובראשונה בשיתוף נשים. מכל מקום, נא עיין מכתבי למעלה. ההגדרה של "זונה" היא מקראית, ובמקרא כידוע זונה יכולה להיות מוכרת מזון – והמרחיב הגדרתו איכשהו ימצא שם את כל נשות תלמידי החכמים של מזרח אירופה לדורותיהם. תמוה. אבל אני מוחה על הניסיון לערב את פרסיקו בשטות הזו. לא יכול להיות.
אבל נשות תלמידי חכמים לא אסורות לכהנים וגיורות כן. מה הנקודה שלך?
רחב הזונה מכרה מזון, וכך גם הרבה מנשות תלמידי החכמים. מה היא זונה, כך גם הן. מה זונה כמו רחב אסורה על כהנים, כך גם מוכרת הביסקוויטים.
אני לא יודע מה המקור של השטות הזאת ש"זונה" היא מוכרת מזון. לנו המורה בכתה ו' דווקא לא שיקרה.
זה בדיוק המקור. לא רוצים להגיד לתלמידי יסודי שיש זנות בתנ"ך.
שאלה מהפוסט הקודם: מה נסגר עם קווי האפרטהייד של משרד התחבורה?
מה שהכי מעצבן אותי (בתור מי שנישא ללא יהודיה ונאלץ לעשות זאת בחו"ל) זה האפליה לרעה של ישראלים. כהן מברוקלין שנישא לגיורת, או אפילו לנוצריה בארה"ב ואז עלה איתה לארץ, יוכר כנשוי. ובמקרה שלי, אם לא הייתי ישראלי והייתי מגיע אם אשתי כעולה חדש, שנינו היינו מקבלים אזרחות ישראלית תוך ימים ספורים. אבל כיוון שנולדתי כאן, אשתי צריכה לחכות שנים לשם קבלת אזרחות ושנינו צריכים לסבול חקירות וחדירה לפרטיות.
זו הדרך המנומסת של המדינה לעודד אותך לחקור מחדש את זיקתך למדינת ישראל ואת האפשרויות למגורים בחו"ל. אם תשאל אותי, הם, בלי להתכוון, עושים לך טובה. נותנים לך, תיקח; מרביצים לך, תברח.
אינני מבין מה טעם מוצא מר גורביץ לפשפש בנושא הלכתי.
בהלכה יש כל מני דברים מוזרים. מי שחפץ בנישואין דתיים אורתודוקסיים, יתכבד ויציית לכללי היהדות האורתודוקסית ולא ינסה לכפות מבחוץ שינוי הלכתי.
מה שכן צריך לעשות הוא הפרדה של הדת מהמדינה. מי שרוצה להינשא באופן אזרחי צריך להיות מסוגל לעשות זאת, וגם לקחת בחשבון שהממסד הדתי עלול לראות בנישואיו סוג של ניאוף.
מכאן שמטרת המלחמה שגויה. המדינה צריכה לאפשר לזוגות להקים בית משותף, לקרוא לכך „נישואין”, לקחת משכנתא וכיוצא באלה. היא צריכה להכיר בנישואין שנעשו בצורה טקסית־דתית וגם להציע אלטרנטיבות. היא צריכה לקחת בחשבון שהממסד הדתי יכול לרצות ליצור רשימות של כשרי־חיתון ופסולי־חיתון כפועל יוצא מהגישה הליברלית שלה לנישואין. היא צריכה להחליט מה עמדתה בנושא נישואין חד־מיניים וצורות אחרות של גרעיני משפחה אלטרנטיביים.
את הפלפול הדתי יש להשאיר לדתיים, או לצבור די ידע לוויכוח אמיתי (אני, למשל, חסר את הידע הזה).
אגב, אזולאי כנראה אינם כהנים. גם אבשלום קור אמר זאת וגם אחרים.