פוסט אורח: לאן נעלם סלאמה אבו מעיוף
חשיפת פרשת האסיר איקס פתחה פתח לדיון בשלל נושאים שבדרך כלל נותרים מחוץ לשיח הציבורי: שאלת הנאמנות של יהודי התפוצות למדינות בהם הן מתגוררים, נהלי הגיוס ואיכות המגוייסים למוסד לתפקידים מיוחדים, שלל תיאוריות קונספירציה הזויות יותר ופחות לגבי התאבדותו של בן זיגייר, ועוד כהנה וכהנה. לקהילת הבדואים של שבט אל עזאזמה הפרשה הזו הציפה את העלמותו המסתורית של סלאמה אבו מעיוף שנאסף על ידי אנשי שב"כ במכונית פרטית לפני יותר משלושים שנה ומאז לא נודעו עקבותיו.
סלאמה סעיד סלימאן אבו מעיוף נולד בשנת 1939 לא רחוק מבאר שבע. במשך שנים שרת כגשש בצה"ל, ובסוף שנות השבעים נולד לו ילד. יום אחד לקראת סוף שנת 1981 חזר אבו מעיוף באוטובוס מקניות בבאר שבע, ירד בתחנת צומת הנגב, ונצפה כשהוא עולה או מועלה למכונית פרטית (על פי גרסה אחת היתה זו סובארו) ובה אנשים שהיו מוכרים כאנשי שב"כ. למחרת הגיעו אנשי שב"כ לקחת גם את אחיו וחקרו אותו אודות סלאמה במשך מספר ימים לפני ששוחרר. אבו מעיוף לא נראה מאז, אחיו נפטר, ובנו, שגדל ללא אב, ניסה עם השנים לגלות מה קרה באותה חקירה ממנה לא שב: עורך דין ששכר לא הצליח לקבל תשובות ישרות מהמשטרה, פניה לצלב האדום גם היא לא צלחה, ונסיונות לפנות לחברי כנסת שיעזרו לברר את גורל אביו נדחו בנימוס. סלאמה אבו מעיוף נעלם כאילו בלעה אותו האדמה.
בשבוע שעבר נעמד שר החוץ לשעבר אביגדור ליברמן בפני וועדת חוץ ובטחון והכריז "אני יכול לומר באופן חד משמעי כי בישראל לא נעלמים אנשים", "זו לא דיקטטורה, זו לא ארגנטינה. אנחנו לא מדינת עולם שלישי שבה אנשים נעלמים ונמצאים בכלא בלי שאף אחד יודע מזה. אין את הדבר הזה במדינת ישראל. לא היה ולא יהיה" אומר מקור משפטי בכיר, לעומתם כותב דדי צוקר ש"בשנת 1994 היו בכלא עוד שלושה אסירים חסרי שם שנשפטו וריצו עונש מאסר, עוד שלושה איקסים".
אני לא יודע מה קרה לסלאמה אבו מעיוף ואני לא מתיימר לנחש אם הוא חי או אם קרה לו משהו אחר. הפרטים היחידים שידועים בוודאות הם שאדם כזה היה קיים, שהוא החזיק בתעודת זהות מספר 3564136, שהוא שרת בצה"ל, שהוא הביא לעולם ילד, ושהוא נעלם אחרי שעלה למכונית פרטית בחברת אנשי שב"כ שחזרו למחרת ולקחו גם את אחיו לחקירה. השאלות הפתוחות במקרה הזה הן רבות: באיזה חשד עצרו אנשי השב"כ את אבו מעיוף ולאן לקחו אותו? האם קרה לו משהו בדרך לחקירה? במהלכה? בסיומה? האם הוא יצא ממתקן החקירות, אם כן – לאן הלך? ואם לא, היכן הוא? מדוע נחקר גם אחיו? מדוע לא שוחרר יחד עם אחיו? מדוע לא פתחה משטרת ישראל בחקירה כאשר דווח לה על העדרו? מדוע במשך מעל שלושים שנה לא טרח איש לספר לבנו שהיה רק בן ארבע מה קרה לאביו? איך יכול להיות שאדם במדינת ישראל נלקח על ידי כוחות הבטחון ולאיש לא אכפת מספיק לשאול לאן הוא נעלם?
חמוש בידיעה כי בישראל לא נעלמים אנשים פניתי דרך עיתונאי מכובד לבדוק את קיומו של צו איסור פרסום בנושא והתשובה שקיבלתי היא שקרוב לודאי לא קיים אחד כזה, בטח לא אחד בן 30. לדברי נ', בנו של סלאמה, המשטרה לא פתחה מעולם בחקירה בנסיון למצוא מה עלה בגורל אביו, והסיפור על חבר הקהילה שנלקח על ידי שירותי הבטחון ולא שב מצטרף לערימת חוסר האמון של הבדואים במוסדות המדינה. שלושים שנה מאוחר יותר שבה ומהדהדת קביעתו של ליברמן כי בישראל לא נעלמים אנשים, ורק נ', בנו של סלאמה, עדיין לא יודע לאן לקחה המדינה את אביו.
(נועם ר.. הפוסט פורסם לראשונה בבלוג o139.)
Great post!
Was hoping to hear your take on the bus segregation incident that's been occupying [no pun intended] news sites the last couple of days.
אין התיישנות על העלמת אנשים?
" למחרת הגיעו אנשי שב"כ לקחת גם את אחיו וחקרו אותו אודות סלאמה במשך מספר ימים לפני ששוחרר. "
השאלה המתבקשת היא, כמובן, מה בדיוק שאלו את האח?
השאלה המתבקשת היא מה פירוש "עורך דין לא הצליח לקבל תשובות מהמשטרה"? יש בג"ץ, עותרים ומבקשים צו הביאס קורפוס. עורך דין לא עשה את זה?
אוף טופיק : בפוסט "חגי הדמים" כתבת כי היהודים מתפללים להשמדת אומות העולם ב"עלינו לשבח". קראתי זה עתה את טקסט התפילה בויקיפדיה, האם זה הטקסט המדובר (או שכמו במקרה של ברכת המינים הטקסט עבר צנזורה), אם כן, היכן מופיעה שם קריאה להשמדת אומות העולם ?
אני חושב שזו הפרשנות של יוסי ל"והאלילים כרת יכרתון".
"פרשנות" אף פעם לא ידעה שהיא כזאת.
כנראה אלצנות או כפיית הר כגיגיתנות, או סתם השמצנות מתאימים יותר.
אגב, הטקסט אכן עבר צנזורה עם השנים. במקור ישנו הסבר לסיבה לשבח לאדון הכל: "שלא עשנו כגויי הארצות ולא שמנו כמשפחות האדמה, *שהם משתחווים להבל וריק ומתפללים לאל לא יושיע* ואנחנו כורעים ומשתחווים ומודים לאל מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא" וגו'. אני מכיר כמה אנשים שעדיין מתפללים כך, למרות שלא ידוע לי על סידור תפילה, גם לא אורתודוכסי, בו התפילה מנוסחת כך (אם כי ישנם סידורים בהם המשפט מופיע בכתב קטן או כהערה/תוספת למהדרין). יש לציין שבקהילות הלא-אורתודוכסיות נהוגים נוסחים שונים לעלינו לשבח, כגון "לתת גדולה ליוצר בראשית ששם חלקנו לעבדו באמת עם כל משפחות האדמה", או "שנטע בנו תורת אמת" (כמו מהברכות על התורה) וכד'. חלק גם מצטטים במקום הזה ממיכה: "כי כל העמים ילכו איש בשם אלהיו ואנחנו נלך בשם ה' אלהינו לעולם ועד".
אין שום תפילה להשמדתם אלא לכך שיכירו בה' "…לפניך יהוה אלהינו יכרעו ויפלו ולכבוד שמך יקר יתנו ויקבלו כלם את על מלכותך ותמלוך עליהם מהרה לעולם ועד…"
כנראה שזה פוסט ממש גרוע. יש רק שש תגובות ורובן בכלל מתייחסות לפוסט הקודם.
בעיה הא? מעמיד את סיפור התאבדותו של בן זיידר באור קצת בעייתי. כי מסתבר שדווקא צריך לחקור ולהרים קול צעקה. אחרת אנשים פשוט נעלמים וזהו. עכשיו הנה השאלה שלי: איפה היו כולם עד עכשיו? איפה השאילתות – כן של השמאל – מה יש? בדואי שווה פחות מיהודי אוסטרלי? למה ח"כים לא הפכו עולמות אז ולא מאז והאם זה בגלל שהם יודעים משהו או שלא אכפת להם?
הניחוש שלי זה שזה לא חדשות אם זה קרה לפני 30 שנה, גם אם זה רק התגלה עכשיו.
כשדיברתי עם מישהי שאביה נרצח במסגרת הטיהורים של סטאלין, היא סיפרה לי שאפילו הוא באמת האמין שמי שנלקח לחקירה הוא אויב המדינה. הוא לא חשב לברוח ולא חשב להתקומם על כך, כי הוא האמין באמת ובתמים שלוקחים רק את מי שאשם באמת. כשלקחו את אחד החברים שלו הוא כבר לא כל כך האמין, אבל העריך שזו טעות ושישחררו אותו. ואחרי שלקחו אותו, אמרו למשפחה שהוא נלקח לחקירה ועוד מעט הוא יחזור. רק אחרי עשר שנים, כבר אחרי חרושצ'וב, הם גילו שהרגו אותו מיד.
כך עובד הכוח של הדיסוננס הקוגניטיבי הלאומי: אנשים יאמינו בכל לפני שיאמינו שהמקום בו הם חיים הוא חסר חוק ונפשע. ולאחר שהם מבינים שהוא כזה, הם כבר חדלים לחשוב שבכלל יכולה להיות חברה תקינה, וזה בדיוק מה שקרה ליוצאי בריה"מ הסובייטית.
אותו המקרה נכון כאן, אמנם עדיין לא באותו סדר גודל, אבל באותו אופן. העובדה היא שניתן להעלים אנשים במדינת ישראל, והעובדה הנוספת היא שזה לא מעניין אף אחד, ושההנחה הציבורית היסודית בישראל היא כי מי שנעלם באופן כזה – יש לכך סיבה.
ירצה מי שירצה להשתמש בכוח הזה באופן גורף, וללא ספק יהיו כאלו, הוא יוכל לעשות זאת, מאחר והמנגנונים אשר אמורים לפקח ולמנוע תופעות כאלו אינם קיימים.
השאלה שצריכה להישאל איננה האם ישראל היא דיקטטורה או לא, מאחר וישראל היא מדינה בה תקנות לשעת חירום עדיין תקפות וניתן להעלים אנשים. השאלה היא רק עד כמה גדול כוחה של הדיקטטורה הזו דה-פקטו, ולאיזה מטרות יעשו בו שימוש.
קצת אוף-טופיק, אבל הזכיר לי את הפיסקה הזאת מהנסיך הקטן:
כך, אם תאמרו להם: "ההוכחה שהנסיך הקטן ה י ה היא, שהוא היה שובה־לב, שצחק, ושרצה כּבשָׂה. אם מישהו רוצה כבשה, זו הוכחה לכך שהוא קיים", הם ימשכו בכתפיהם, וינהגו בכם כבילדים קטנים. אבל אם תאמרו: "הפלנטה אשר ממנה בא היא אסטרואיד B-612", אזי ישתכנעו, ויניחו לכם משאלותיהם. כאלה הם. זו אינה אשמתם, ועל הילדים לנהוג בהם באורך־רוח.
(התרגום מכאן: http://www.odaha.com/antoine-de-saint-exupery/maly-princ/ntv-n-dh-snt-kzvpry-hnsyk-hqtn)
אופס, בטעות יצא משורשר תחת תגובה אחרת..
אור, כתבת טקסט נהדר ולא יתכן שהוא פשוט ישב וישכח פה בתגובות. אתה יכול אולי להעלות אותו לבלוג שלך?
תודה רבה (:
האמת היא שזה רעיון לא רע, אשתדל שזה יקרה בקרוב, אע"פ שזו בעיקר רפלקסיה לפוסט הזה.
זליג. אין לי מושג על מה אתה מדבר. עשיתי לא מעט שבתות אצל המשפחה החרדית שלי והטקסט הוא בדיוק כפי שכתבת בלי שום צנזורה