החברים של ג'ורג'

בקופסה אטומה, מרופדת בספוגית

אמנון אברמוביץ' הוא עיתונאי רב זכויות ורב המצאות לשוניות, אבל אני מוכן להמר שיזכרו רק אחת מהן: זו שבה קרא לעיתונאים, במהלך ההתנתקות, לשמור על שרון כמו על אתרוג, "שיש לשומרו בקופסה אטומה, מרופד בספוגית, צמר גפן ונייר צלופן, לפחות עד סוף ההתנתקות". 

 

אברמוביץ' טען אמנם שכוונתו רק לטורי דעות ולא לידיעות חדשותיות גרידא, אבל כשנה לאחר מעשה, יודה דיוויד לנדאו – עורך "הארץ" בזמן ההתנתקות – ש"עיתון הארץ תמך בהתנתקות, ואנחנו סברנו שכדי להפסיק את השחיתות הגדולה של המשך הכיבוש בעזה אפשר להעלים עין משחיתות קטנה". ראוי לציין שעד אמצע 2004, כלומר עד ששרון התחיל לדחוף את תכנית ההתנתקות, נקט "הארץ" "קו לוחמני כנגד שחיתות שלטונית".

 

קופסת האתרוג נדדה עם שרון לקדימה – ראוי לזכור כיצד כיסו רוב כלי התקשורת את פרישתו של שרון מהליכוד, את הכינוי "המורדים" לאנשים שעמדו על העקרונות שבשמם נבחרו, ואת הראיון החרפתי ההוא שערך "ידיעות אחרונות" עם שרון אחרי השבץ הראשון ובו בלעו הכתבים את השקרים הבריאותיים שמכרו להם אנשי היח"צ של שרון בלי חקירה ודרישה – והיא עטתה כמעט מיד את אהוד אולמרט. רבים מאנשי התקשורת עשו מאמצים ניכרים, ניכרים מדי, לגונן על האיש בעל רטוריקת הזהב ומגע מידאס-ההפוך.

 

ועכשיו, מתקבל הרושם, הגיע תורה של ציפי לבני ליהנות מבגדי המלך החדשים, שנתפרו במקורם למידותיו הגדולות בהרבה של אריאל שרון. בליכוד שמו לב שהם מאבדים גובה בסקרים, והחליטו שהם יוצאים בקמפיין נגטיבי. בניגוד לארה"ב, פה זה כמעט תמיד עובד.

 

אז הם יצאו עם סיסמא בנוסח "לבני? זה גדול עליה". התגובה הראשונה שלי היתה "זה הכל?", אבל מסתבר שטעיתי, כי מה שנראה לי כמו תגובה אנמית-ביחס לקמפיין (המוצדק בפני עצמו) "ביבי? אני לא מאמין לו", נראה לכל מיני אנשים אחרים כמו שובניזם.

 

נשות קדימה הטילו את עצמן לאדמה, קרעו את בגדיהן, והשמיעו זעקה גדולה ומרה. רוחמה בלילא-אברהם, תמיד אתנחתא קומית, ייבבה שמדובר בקמפיין "אנטי נשי", וש"ביבי מחזיר אותנו לימים אפלים שבהם נשים לא נחשבו למי שיכולות לבצע תפקידים בכירים", קוננה בלילא-אברהם, ורעותה הגרועה ממנה, רונית "השקרנית" תירוש, צווחה ש"גישתו של נתניהו, הנגועה בשובניזם חזירי, מזכירה את המאצ'ו המצוי, המתהדר ב'למי יש יותר".

 

התגובה הראשונה שלי על הרפש המחשבתי הזה היתה "נו, באמת". השניה היתה שספק אם יש משהו שדרדר אחורה את מעמדן של הנשים בישראל יותר מאשר ה"ה בלילא-אברהם ותירוש, קריקטורות בלתי מודעות לעצמן. המחשבה השלישית היתה מודאגת יותר.

 

שימו לב לאופן שבו מופיעה הידיעה הזו ב"ידיעות אחרונות" היום. הכותרת – "חפשו את האשה" – משונה משהו, אלא אם רוצה לרמוז לנו הכתב שיש משהו בטענותיהן של בלילא-אברהם, תירוש ויואל חסון. מעל הכותרת, אנחנו מוצאים את הכיתוב "הליכוד חושף קמפיין שתוקף את לבני וחוטף ביקורת חריפה". מה שנכון – אבל הביקורת הזו מגיעה רק מצדם של אנשי קדימה, שהתגובה הפבלובית-כמעט הזו מצידם (אלא אם מדובר בחבר קדימה ספציפי מאד, שאול "חסר חוליות" מופז) צפויה למדי. על כן, גם הטענה – בגוף הטקסט – שמדובר ב"סערה במערכת הפוליטית" בעייתית. רק אנשי קדימה והליכוד – המותקפים והתוקפים – מעורבים.

אם נעיף מבט שמאלה, נמצא שם בוקסת טקסט שכותרתה הלא מעודנת היא "הם מפחדים!", שכמו מיועדת להזכיר לנו רגע מיוזע במיוחד בחייו של ראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו. מתחת לקפל (לא היה מקום בצילום), כותרת קטנה: "ייבדקו "הזיופים" בקדימה". המרכאות הכפולות סביב המילה 'הזיופים' – במקור. אני לא יודע מה קרה שם, אם היו או לא היו זיופים, אבל אני חושב שאני יכול לנחש מה דעתו של הכתב על כך שמזוז הורה למשטרה לחקור את הנושא, כפי שמופיע בגוף הידיעה.

 

ללבני ולאנשיה שמורה, כמובן, הזכות להיראות כמו קריקטורה גרועה של הילארי קלינטון העומדת על חורבותיו המעשנות של הקמפיין שלה וטוענת שמדובר בסקסיזם. זו טקטיקה בזויה, כי היא מזיקה למאבק שלבני כביכול תומכת בו – קידום נשים –  כשהיא מעמידה פנים שיש כאן סקסיזם כשדי ברור שאין, ובכך מוזילה כל טענה, אמיתית לעיתים קרובות, על שובניזם. אבל ללבני יש זכות להרוס את שמה הטוב.

 

בכלל לא ברור שלתקשורת הממוסדת יש זכות לעשות את מה שהיא עושה – לנקוט צד באמצע בחירות בלי להכריז על כך. רוצים להגיד שאתם מתנגדים לנתניהו? סבבה. רבים וטובים תומכים בכך. רק, בבקשה, הפסיקו להעמיד פנים שאתם אובייקטיבים. הכריזו, כפי שעושים עיתונים רבים בארצות הברית, על תמיכה מוצהרת במועמד מסוים. לנתניהו ממילא יש עיתון – חינמון – משלו, שגם הוא רק ירוויח מהסרת המסכה.

 

זו לא תהיה הפעם הראשונה שהתקשורת התגייסה נגד נתניהו. במהלך בחירות 1996, לאחר ההפצצה על כפר קנא וכשהתברר שארגזי הקולות הקבועים של מפלגת העבודה, הערבים, לא יגיעו לקלפיות, השתכר שמעון פרס בעת מסע לצפון ודיבר על "הערבים המזויינים האלה", שלא יודעים מה טוב להם. הוא היה מוקף עיתונאים. איש מהם לא דיווח על כך – עד אחרי הבחירות.

 

אם העיתונות הממוסדת, שגם ככה מדממת קוראים, רוצה להמשיך ולאבד אותם – הצביעות הזו היא הדרך הנכונה. סביר, אגב, שעטיפת האתרוג לא תועיל ללבני כמלוא הנימה, אבל נשמותיהם של העיתונאים שעטפו אותה בספוגית וצמר גפן כבר הושחתו. 



(בקדמת התמונה אפשר להבחין בקופסת טבק. זו מחוות-תודה לכל האנשים – אתם יודעים מי אתם – שתרמו מכספם לקרן הטבק והאלכוהול, ולת., שהגדיל לעשות ושלח קופסת טבק משלו. תודה לכם)

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter

22 תגובות על ”בקופסה אטומה, מרופדת בספוגית“

  1. בנימין הגיב:

    אפשר מקור לסיפור המעניין על הערבים המזויינים של פרס?

  2. ג'ו הגיב:

    "המחשבה השלישית היתה מודאגת יותר"

    מה שבאמת מדאיג זה שממש חשבת ועוד שלוש פעמים על החרא הזה. למי לעזעזל אכפת מהשטויות האלה?? אפילו העיתונאים שעושים קופי פייסט לויכוחים המטופשים האלה לא מתענינים בזה.

    ואגב עניין האתרוג, אולי היה מתאים לציין שגם בית המשפט העליון הצטרף לאתרוג, השופט חשין אמר במפורש שלא פגעו בשרון בגלל ההתנתקות. זה קצת יותר חמור ממה שעשו כמה עיתונאים.

  3. שי הגיב:

    אולי כדאי היה שתעשה קצת הגהה למה שאתה כותב. מרוב מקפים, סוגריימים ופיסיקים שלא במקום בקושי אפשר לקרוא את זה.

  4. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    שתי הערות קטנות:
    א) במקרה נסעתי ברכב עם מספר נשים (שחלקן אינן מצביעות קדימה) וברדיו דיברו על הסיסמה הזאת. כולן העירו לאחר מכן שחשו לא בנוח עם הסיסמה של הליכוד. האם זה אומר שהיא בהכרח שוביניסטית? לא. אבל אולי כדאי להזכיר שלא רק קדימה יצאה נגד הסיסמה הזאת. גם שדולת הנשים (גוף א-פוליטי) עשתה זאת, לדוגמא.
    ב) בינתיים המועמד היחיד שיש לו עיתון יומי בתפוצה רחבה שמוצע לאור על ידי מקורביו הוא ביבי, ולא לבני או ברק. כל מי שיצא לו לקרוא בישראל היום יותר מפעם או פעמיים יכול רק לגחך על היבבות על התגייסות תקשורתית לטובת לבני/ברק.

    • MuyaMan הגיב:

      בעיקרון, אין בסיסמא עצמה משהו שוביניסטי. אבל הטענה "זה גדול עליו" (לפחות למיטב ידיעתי) לא הושמעה מעולם כלפי גבר, ונדמה לי שלביבי היה פחות נסיון פוליטי מאשר ללבני כשנבחר לראשות הממשלה. התחושה היא שלו בראשות קדימה היה עומד מופז, שלאור כשלונותיו לא הייתי נותן לו לנהל מפעל משפחתי, לא היה עולה בראשו של אף אחד לתקוף אותו בסיסמא כזו. הסאבטקסט (לפחות כפי שאני שומע אותו) אומר "לבני היא אולי אשה מוכשרת, אבל בסופו של דבר, רק אשה, שלא תנסה להתערב בעניינים לא לה".

    • ערדי הגיב:

      א) אם מפלגת קדימה והעלון שלה, "ידיעות אחרונות", דואגים למסגר את הבטוי הזה כשוביניסטי, אנשים יתחילו לקלוט אותו כשוביניסטי. זו בדיוק המקצוע של הפרסומאים שמריצים את לבני.

      ב) לקדימה יש את ידיעות (והיה גם את מעריב) וחלקים מ"הארץ", לברק יש חלקים אחרים מ"הארץ". אם קראת עתונים בישראל לפני הבחירות האחרונות ואתה "מגחך" כשמדברים על התגייסות תקשורתית, נותר רק להצטער שלא זכית להיות מנוי של "דבר".

      אגב אני זוכר שהקמפיין של פרס ב 96 (עד כמה שהיה כזה בכלל) היה מבוסס על כך שהתפקיד גדול על מידותיו של ביבי. גם קלינטון שאלה אם אובמה יוכל לענות לטלפון בשלוש בלילה. בכל מקום בעולם ענין רגיל שמי שרץ מול מועמד חסר נסיון מנסה ליצור רושם שהתפקיד גדול עליו, ולא נדיר שהמותקף ינסה לסובב את זה כאילו זה בגלל שהוא אישה/שחור/ג'ינג'י. לא לכל מועמד יש את העתון הנפוץ במדינה שיעבוד בשבילו, מצד שני.

  5. אור ברקת הגיב:

    הייתי במשמרת בזמן חילופי המהלומות המילוליים בין הליכוג וקדימה, ונפל בחלקי העונג להיות זה שממבזק או מכין ידיעה עליהם. ההרגשה הייתה כמו הייתי גננת כששניים מהילדים פותחים בריב טיפשי במיוחד. אכן, השוביניזם כאן מוטל בספק, אבל במסגרת זריקת הצואה ההדדית לא הייתי ממהר לכנות את התגובה פבלובית. סתם פוליטיקה רעה במיוחד.

  6. נמרוד ברנע הגיב:

    אין לי שום בעיה עם זה שהתקשורת מתגייסת נגד נתניהו.
    היא גם התגייסה נגד השמאל בזמן האינתיפדה השנייה ויצאה נגד ז'קו אייזנברג ונגד המתנחלים בהתנתקות ונגד "המשתמטים." התקשורת היא כמו מטוטלת, פעם לכאן ופעם לכאן, כשיש לה כמה עוגנים שמכוונים אותה ומהם היא לא סוטה (ציונות למשל).

    גם אני הייתי תורם לקרן הטבק ואלכוהול לא היית טורח לענות לשאלה הקצרה ששלחתי לך בדוא"ל.

    • רגיש בקצה הגיב:

      התקשורת היא לא מטוטלת,התקשורת היא מאזניים שנוטים לצד אחד, שמאל.
      הטענה שלך שהתקשורת מאוזנת מעוררת גיחוך.רוב מוחלט של העיתונאים מצביע שמאלה (ראה הראיון המפורסם של בן כספית ואיילה חסון בתיק תקשורת)
      ראה סיקור ההתנתקות,הפריימריז בליכוד,הקרב בין לבני ומופז וכו' וכו'

      • באותו ענין הגיב:

        אני משערת שקיים קשר בין רמת ההשכלה לדפוסי הדעות בחברה.
        ככל הידוע לי בעלי דעה הנוטה "שמאלה" משכילים יותר.
        למעשה ההגדרה שמאל לא נכונה. הכוונה היא לדעות ליברליות ודמוקרטיות שנוטות יותר לתמיכה בזכויות אדם, וכו'. אין קשר ככל הידוע לי לעמדות חברתיות סוציאליסטיות.
        לכן סטטיסטית יש סיכוי רב יותר שאנשי תקשורת כמו גם שופטים שהם בעלי רמת השכלה גבוה יותר מן הממוצע, יהיו בעלי נטיה ליברלית ודמוקרטית יותר
        http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=16864

  7. רגיש בקצה הגיב:

    מעניין…אם כך, איך תסבירי את השנאה של האליטות הערביות לישראל (בעיקר במצרים)?
    נראה לי שאם תמנעי מבעלי דעות ימניות כניסה למילייה התקשורתי והשיפוטי, אזי "סטטיסטית" יהיו יותר אנשי תקשורת ושופטים שמאלנים לא?
    זה בערך הרמה של הטיעון שלך.

    • MuyaMan הגיב:

      מצרים היא לא דמוקרטיה, ואני מסופק אם תומכי ישראל יכולים להביע שם את דעתם ללא חשש.

      באשר ל"מניעת הכניסה", גם אם נניח שזה נכון לגבי בית המשפט (וזה כנראה לא לגמרי נכון, אלא אם מזהים ימני כמישהו שאינו מאמין בזכויות אדם, ואז קצת יותר ברור למה הוא עשוי להתקל בקשיים בכניסה למערכת משפטית של מדינה דמוקרטית), הרי התקשורת רחוקה מלהיות קבוצה סגורה, ומי עומד בפני עיתונאי הימין המוכשרים ברצותם לפתוח את העיתון הימני שהם רוצים להוציא והעם כל כך רוצה לקרוא? למיטב ידיעתי יש כמה עיתונים כאלה, והם לא זוכים להצלחה רבה.

      • ערדי הגיב:

        אני לא יודע אם שמת לב, אבל החיכוכים של האליטות המצריות עם הממשל, בקשר לישראל כמעט תמיד מקורם בעמדות יותר מדי פרו ישראליות של הממשל לטעמן של האליטות. החרמות השונות שמוטלים במצרים על כל מי שמעז לתקשר עם ישראלים מגיעים בד"כ מיוזמה של ה"אליטות" ולא של הממשל.

        לגבי העתונות בישראל, היא ברובה קליקאית. תספור את מספר העתונאים שיצאו מגל"צ ו"במחנה", תצליב את זה עם הרחובות שהם גדלו בהם וזהות הוריהם, ותקבל את כל הספור.

  8. יוחאי הגיב:

    לא מצאתי אימיל לפנות.
    יש בעיה עם האתר, אני מקבל 404 כשאני ניגש ל
    http://www.hahem.co.il/friendsofgeorge
    בעוד שגישה ל
    http://www.hahem.co.il מובילה לעמוד הראשי.
    בשביל להגיע לפה אני צריך להשתמש בפרוקסי.

  9. רגיש בקצה הגיב:

    הבעיה היא שהשמאל מזהה את הימין כשאינו מאמין בזכויות אדם,למרות שהשמאל מאמין רק בזכויות האדם הערבי.
    מדוע הימניים לא יכולים להשתלב במערכות העיתונים הקיימות? למה עליהם להקים עיתון משלהם (כבר יש)?
    ומה לגבי התקשורת האלקטרונית? האם את מציעה שיוקם ערוץ טלוויזיה ימני? מדוע אנשי הימין מודרים מהערוצים הקיימים (אותם ערוצים שמחוייבים ע"י הרשות השנייה להציג את מגוון הדעות בציבור )
    מה עם הזליגה בין העיתונות הכתובה לאלקטרונית,"בלוק" קבוע פחות או יותר של כוכבי עיתונות שעוברים מהמסך למוסף ובחזרה,
    אותם פרצופים עם אותן דעות,שלא חולמים לפנות את מקומם, למרות טעות אחר טעות בניתוח המצב?

  10. אלעד-וו הגיב:

    " רונית ”השקרנית“ תירוש ". LOL.

    ולרגיש בקצה – אתה ממש מאוס. ("השמאל מאמין רק בזכויות האדם הערבי.")

  11. רגיש בקצה הגיב:

    אז מה, שוברים את הכלים ולא משחקים?
    מה עם קצת טיעונים לעניין? תבדוק את התגובות מעליי ותגלה שלחבריך אכפת יותר מהערבים מאשר מתושבי שדרות.בניגוד למתנחלים,ולצערו הרב של השמאל,תושבי העוטף נמצאים בקונצנזוס ולכן אפילו הוא (השמאל) אינו יכול להשתמט מהחובה להגן עליהם.

    • אלעד-וו הגיב:

      בלה בלה בלה. אמרתי, מאוס, שקרן, וכנראה גזען, ובאופן כללי אדם שאינו בר-דיון. לך לווינט, שם מקומך.

      • משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

        אלעד, עכשיו באמת נעלבתי.
        מה אתה רוצה מווינט,זה גם בית-גידול מצוין לפטריות השמאל הרעילות

  12. תומאס הגיב:

    כנראה שאני בין היחידים שלא מצליח לראות מה סקסיסטי במשפט הזה…