המסמך של אם תרצו הוא אכן גיבוב של תרוצים. השאלה האמיתית ממנה פוחדים אנשי השמאל והימין המדומה המתכנה ליכוד (שאם תרצו היא חלק ממנו), היא האם מוסרי ונכון לגרש עם הקם על שכנו להשמידו? אם התשובה היא לא, אזי יש להשיב את כל פליטי 48 למקומותיהם על פי החלטת האו"ם 194. אם התשובה היא כן, אזי מותר ורצוי להמשיך את הנכבה ולגרש את כל הערבים שבין הים לירדן.
האירופאים והאמריקאים הנאורים ענו על השאלה הזו ב-1945, עת החליטו מנהיגי בעלות הברית לגרש 13 מיליון גרמנים ממזרח אירופה לגרמניה, כדי לרוקן מגרמנים שטחים אלו שחלקם נכבשו מגרמניה, (פרוסיה המזרחית שלזיה, פומריניה ועד), או שטחים בהם חיו מיעוטים גרמנים מעל אלף שנים כמו חבל הסודטים, דאנציג (גדנסק של היום) ועוד. הפחד מעיסוק בשאלה זו שמטריף את השמאל הציוני שמנהיגיו ההיסטורים הביאו לנכבה של 48, ושל הימין המדומה הפוחד מאיבוד קולות לימין, הוא שהביא לנסיון להשכחת הנכבה הפלסטינית וחוסר ההתיחסות במערכת החנוך לנכבה הגרמנית כחלק מלקחי מלחמת העולם השניה. כל זאת בנסיון לסתום את הפה לימין האמיתי שקורא לנהוג בפלסטינים שממערב לירדן, כפי שנהגו ב-13 מיליון הגרמנים במזרח אירופה.
הבחירה האמיתית (לפחות אידאולוגית) היא בין בל"ד לתנועת כך, בחירה שרוב הישראלים פוחדים אפילו לחשוב עליה.
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
או במילים אחרות – עוד יהודון ימני שמתבאס שהוא לא נולד בתור היינץ-שוונץ ולכן פדיחות אם הוא יהיה נאצי כמו שבא לו להיות.
כמו שצמח הסויה מספק תחליפי בשר לצמחונים, כך ארז תדמור ואביו הרוחני כהנא מספקים תחליפי-נאציזם ליהודונים.
Pingback: קרב מאסף נגד ההיסטוריה | העוקץ()