החברים של ג'ורג'

ספירה לאחור: רשמים מכנס יריחו 2011

בימים שלישי ורביעי השתתפתי, יחד עם שלום בוגוסלבסקי מהבלוג השכן ואנשים טובים אחרים, בכנס Jericho2011 שנערך מטעם ה-Peace NGO Forum. היום הראשון של הכנס היה, ובכן, כנס: פאנלים, ארוחת ערב עם אורחים נכבדים וכן הלאה.

כיבוש נאור, עאלק: את הרשימה הזו אני מעדיף להתחיל דווקא מהיום השני. במהלכו, היתה אמורה להיערך פגישה עם סלאם פייאד, ראש הממשלה הפלסטיני, אבל מסיבות מובנות – הרשות היתה בעיצומו של מחול תרנגולות ערופות – זה לא קרה. גם נביל שעת', שאמור היה לנאום ערב קודם, לא הגיע עקב נסיעה דחופה לקטאר; הבדיחה אמרה שהוא הלך לבצע פיגוע התאבדות במטה של אל ג'זירה. מאחר ופיאד הבריז, יצאנו לסיור בעמק הירדן, בהדרכת נאדר חטיב.

חטיב הוא מהנדס סביבה ומים, והוא הראה לנו, בין השאר, את בית הספר לשימור הסביבה, שהוא גם בית הארחה, שנבנה בסביבת יריחו ושהוא מקווה מאד שישראלים יגיעו לבקר בו. אבל מה שהיה חשוב בדבריו היו הנתונים. מאז הכיבוש ב-1967, לא אישרה ישראל – גם לא אחרי הסכמי אוסלו – את חפירתה של ולו באר פלסטינית אחת. למעשה, ישראל סותמת אותן בשיטתיות. המים מועברים לישראל, ולהתנחלויות – אבל לא לתושבי השטחים שמהם הם נלקחים.

נאדר חטיב במהלך הסיור.

פלסטיני מקבל, בממוצע, קצת יותר מ-50 ליטרים ביום; ישראלי, כ-280. צריך להיות זהירים עם המספרים הללו, כי הם כוללים גם את הקצאת המים לחקלאות; אבל צריך לזכור שזה נכון גם לצד הפלסטיני. המשמעות היא שישראלי מקבל פי 5.5 מים מפלסטיני.

זה לא כל הסיפור. בחלק ניכר מהישובים הפלסטיניים אין, 44 שנים כמעט אחרי הכיבוש, מים זורמים. יש חלוקה של מים מדי כמה זמן, והם נאגרים במיכלים על הגגות. מי שהיה בשטחים, או אפילו במזרח ירושלים, ראה אותם: מיכלים שחורים גדולים. מי ששפר עליו מזלו, נאנח חטיב, כמו תושבי רמאללה, זוכה לאספקת מים כמעט יומיומית; מי שמזלו טוב פחות, כמו עצמו – תושב בית לחם – מקבל מים מדי שלושה-ארבעה ימים; ויש אחרים שמצבם, מבחינה זו, גרוע יותר.

מיכלי מים הם, בלשון המעטה, כלי בעייתי. מים מזדהמים בקלות, לעיתים מבלי שהמשתמשים במיכלים מודעים לכך. חטיב ציין שבמהלך המצור הישראלי על בית לחם, ב-2002, הם נתקעו שבועות בלי אספקת מים סדירה – תחת עוצר. הוא אמר שהדברים הגיעו לכדי כך שאמבולנסים היו צריכים להוביל מים מינרליים לאנשים נצורים. מאוחר יותר, הראו לנו באר של מקורות, שמשרתת את ההתנחלויות, ושמטבע הדברים לא מוכנה אפילו לספק לפלסטינים מידע על הכמויות שהיא שואבת.

ואלו, בתמונה קצרה אחת, פניו של הכיבוש הישראלי. בשנות השבעים והשמונים לימדו אותנו שאנחנו יצרנו "כיבוש נאור", שלפלסטינים טוב כעת הרבה יותר מאי פעם, שיש להם חשמל, שצריך לספור את אנטנות הטלוויזיה. על המים, הצורך הבסיסי ביותר, לא דיברו.

אווירה קודרת: הנאומים, כמעט בלי יוצא מן הכלל, היו קודרים. הדוברים הפלסטינים התמקדו בכך שההתקדמות, אם יש כזו, היא איטית והפיכה מאד. אחד מהם העלה, במהלך הפאנל שהציג את הצד הפלסטיני, שאלה לא נוחה: הכנס הזה, אמר, היה מיועד לאנשי grassroots, אבל במקום זה אנחנו רואים כאן את האליטה. מה קורה פה?

הביע פסימיות. זיאד אבו זיאד

אולי בהשראת ההדלפה של אל ג'זירה, זיאד אבו זיאד – לשעבר שר החוץ של הרשות – נשמע מיואש. הוא אף תקף בעדינות את באי הכנס: אין לי ספק, אמר, שמה שאתם עושים הוא חשוב. אבל בשלום בין יחידים ובשלום בין קהילות, אנחנו מזניחים את השלום בין המדינות, ואחרי הכל, זה מה שחשוב. לשאלה שלי – האם לאור התנהלותה של ישראל לא הגיע הזמן לפרק את הרשות, ושהיא תפסיק לשמש כעלה תאנה של ישראל; לאלץ את ישראל לשלם את מחירו של הכיבוש, קרי ניהול השטח הנשלט בידה – הוא אמר שהצעד הזה אכן נשקל. הוא הזהיר, בנוסף, מגלישה לאינתיפאדה שלישית.

הסכמי אוסלו, נזכיר, היו הסכמים זמניים שתוקפם אמור היה לפוג במאי 1999. 12 שנים כמעט חלפו מאז, וישראל לא העבירה לידי הרשות שטחים נוספים. עזה ננטשה לגורלה, במכוון; אריאל שרון לא היה מוכן להעביר אותה לידי הרשות, גם כמעט שנה לאחר מות ערפאת. אבו מאזן יועד להשאר "אפרוח קצוץ כנפיים".

בקרב הפלסטינים, ועל פי התרשמותי גם בקרב לא מעט מהישראלים, רווחה תחושה שחזון שתי המדינות מתקרב במהירות לקיצו. פיאד רצה להכריז על מדינה פלסטינית באוגוסט; בקצב הנוכחי, בכלל לא בטוח שתהיה רשות באוגוסט. שלום העיר שבהחלט יתכן שתוך שנה, כולם ידברו על פדרציה או על מדינה דו לאומית; אחרי הכל, הוא הזכיר, לפני שנה, רק מעטים היו מודעים לכך שיהדות מסוכנת לדמוקרטיה. אבל אם הישראלים לא היו מוכנים לוותר על אריאל ומעלה אדומים, ספק אם הם יהיו מסוגלים לוותר על נכסיהם הנחשבים ביותר – אדנותם ופחדיהם.

אוי: למרבה הצער, נכחו במקום גם פוליטיקאים ישראלים, חברת הכנסת אורית זוארץ (קדימה) והשר בדימוס אבישי ברוורמן. זוארץ נשאה נאום שהיה עמוס בכל כך הרבה קלישאות, שהמשאית שהובילה אותן קרסה בדרך ליריחו. בשלב מסוים הנאום שלה הזכיר את התשובה המפורסמת ההיא של מיס דרום קרוליינה.

שרה פיילין, מאחוריך. אבישי ברוורמן

ברוורמן היה גרוע הרבה, הרבה יותר. מזמן לא שמעתי נאום גרוע כל כך. למחרת שמעתי מישהו אומר בזעם ש"הנאום של ברוורמן היה קטסטרופה!". הוא לא יודע אנגלית, ובכל זאת התעקש לנאום בה. הוא לא הצליח לחבר משפט אחד לאחר. לאף אחד לא היה ברור על מה הוא דיבר. בשלב מסוים הוא עבר לנאום בשבח חשיבותה של מנהיגות. הוא התייחס לעצמו בגוף שלישי. כשנועם שיזף יידה בו שאלה קשה – מה, בעצם, עשית במשך שנתיים בממשלת נתניהו? – הוא פחות או יותר התפרק, המשפטים שלו הפכו למקוטעים אפילו עוד יותר. איך, לעזאזל, האיש הזה היה נשיא אוניברסיטה?

אף אחד לא יחשוד בזיאד אבו זיאד שהוא יליד אוקספורד, אבל הוא בעליל שולט בשפה, כמות הקלישאות היתה אפסית, וכל משפט היה חד וברור. הוא פשוט היה טוב משמעותית יותר משני הפוליטיקאים הישראלים שהגיעו.

חיטוי באור שמש? שאלתי את רון פונדק – מאדריכלי הסכם אוסלו, שפעל בחשאיות מוחלטת –אם הדיפלומטיה החשאית לא הזיקה יותר מאשר הועילה: הפרסומים של וויקיליקס ואל ג'זירה, שחשפו את האמת שמאחורי הקלעים, גרמו לזעם ניכר ולנזק. האם לא הגיע הזמן לדיפלומטיה שקופה יותר.

פונדק, כמובן, לא חשב כך. "אני לא מסכים אבסולוטית", הוא אמר, ונתן את הנימוקים הרגילים: אי אפשר לנהל מו"מ תחת לחץ ציבורי; שני הצדדים ייבהלו; הפגנות ישבשו את יכולת המשא ומתן. יש דברים שצריך לעשות בשקט, ואז להציג את התוצאה.

סקפטי באשר לשקיפות בדיפלומטיה. רון פונדק

אני לא בטוח שזה נכון. נתחיל מזה שבכלל לא בטוח שזה אפשרי יותר. היום, כל חבר צוות למו"מ – או אפילו העוזרים שלהם – שיחשוב שמה שקורה לא ראוי, יכול בקלות להדליף כל דבר במהירות שיא, ולצייר את הדברים באופן הגרוע ביותר. עצם ההדלפה תעיד על כך שהיה נסיון להסתיר משהו.

מעבר לזה, דיפלומטיה חשאית – ביטוי שכאשר נוצר על ידי וודרו " קו קלוקס קלאן" ווילסון היה מלא בוז ואיבה – מועדת מעצם טיבה ליצור אווירה של קונספירציות, שהמזרח התיכון גם כך. יתר על כן, לשקיפות יש יתרון משלה: אף אחד לא יוכל לומר שלא אמרו לו מה קורה.

הצעה לניסוי: בסבב המו"מ הבא, יועלה מדי יום כל הפרוטוקול של הדיונים לאתר המו"מ. מי שלא ירצה לצלוח את 56,000 המילים היומיות, יוכל להסתפק בתקציר מנהלים. זה יעורר רעש, כן – אבל גם יעורר מעורבות. בסופו של הדיון, אף אחד לא יוכל לטעון שהוא לא קיבל את המידע שהוא זכאי לו, שהוא מופתע, שנעשו דברים מאחורי גבו. לכל היותר הוא ייאלץ להודות שהוא לא הקדיש לכך את תשומת הלב.

האם הצדדים יעשו תרגילים קרקסיים? ודאי. הם עושים זאת גם כעת, כשהפרוטוקולים חשאיים לשנים. במהלך הדיונים אחרי ועידת מדריד, נהג יוסי בן אהרן – מהשרצים הגדולים ביותר ששירתו אי פעם בשירות הציבורי בישראל, שבירך על מותה של אמו של מזכיר המדינה בייקר, משום שזה הקנה לישראל עוד כמה שבועות של שקט – לפצוח בשירה בכל פעם שהנציג הסורי החל לנאום. כל המטרה היתה משיכת זמן. נראה את המקבילה הנוכחית של בן אהרן מסביר שטיק כזה לציבור שלו.

הערה מנהלתית א': אלון-לי גרין, עוזרו הפרלמנטרי של דב חנין וממארגני הפגנת השמאל לפני שבועיים, ביקש למסור את הדברים הבאים בתגובה על טענת השמאל הלאומי כי מארגני ההפגנה סירבו לאפשר הנפת דגלי ישראל על הבמה: "מפלטו האחרון של הפטריוט המזוייף הוא התרשמויות כוזבות ופתלתלות. ההתקפה על דב חנין והפניית חיצי הביקורת אל  המחנה הדמוקרטי תוך זניחת המערכה על הדמוקרטיה בישראל מצערת. ידינו מושטות לפעילות ופעילים, ארגונים, תנועות ומפלגות המוכנים להתייצב יחדיו, מבלי לחדד הבדלים והשקפות אידיאולוגיות, אלא מתוך שותפות אסטרטגית פוליטית למאבק על הדמוקרטיה בישראל." אנשי השמאל הלאומי ביקשו גם הם להגיב, וסביר שפוסט שייכתב על ידיהם יפורסם כאן בימים הקרובים.

הערה מנהלתית ב': ב"עין השביעית" התייחסו בחיוב לכספות שבוצע כאן ל"דו"ח" האחרון של אם תרצו, וגם התייחסו לבעיה המובנית של הטקסטים האלה: שהם מתיימרים לחשוף מידע פומבי, ובכך יוצרים תחושה שקרית שהוא מוסתר.

הערה מנהלתית ג': בימים האחרונים התקבלו מספר תרומות בקרן הטבק והאלכוהול, ואני רוצה להודות בזאת לתורמים. אם לצטט את האמירה המעורפלת המפורסמת של דה גול, הבנתי אתכם.

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter
  • אזרח

    הקביעה שישראל לא אישרה מעולם ולו חפירה של באר פלשתינאית אחת היא פשוט שקר.
    http://www.water.gov.il/NR/rdonlyres/7FA5D51C-6CD2-4F59-8252-7A299AE0A55D/0/IsraelRashut.pdf

    • אזרח

      ועוד משהו – לפני שאתה קובע שמשק המים של הפלשתינאים היה טוב יותר בניהול עצמי, אולי כדאי שתבדוק את משקי המים של מדינות סמוכות, ירדן למשל. צריכת המים לנפש בירדן קרובה מאוד לנתון של הפלשתינאים (כ- 130 ליטר ביום, אבל זה לפני איבוד כחצי מהמים בצנרת), וגם בעמאן מקבלים מים פעם או פעמיים בשבוע ומשתמשים במיכלים. בעצם, מי שיכול קונה מים מטוהרים מסובסדים לשתיה בחנויות של הממשלה, כי אף אחד לא סומך על מיכלי המים.

      • notIDFspokesman

        למה זה רלוונטי? ירדן היא הריבון באיזו צורה? הסוגיה היא (אי) נאורותו של הכיבוש הישראלי.

        • אזרח

          אני לא אומר שאין אי-צדק, אני אומר שגם אלמלא הכיבוש לא היית מקבל בשטחים אתמצב המים שבישראל, אלא אולי דווקא את של ירדן.

          • שחר

            למה שלא תבדוק את משק המים במדבר סהרה? אני בטוח שבהשוואה לשם אפילו המצב בשטחים יזהיר.
            או המילים אחרות: מה זה קשור? יש כאן השוואה בין שני ישובים סמוכים שאחד מקבל חמישית מים מהאחר, וראה זה פלא: הישוב המקופח הוא הפלסטיני

      • עדו

        הוא קבע שמשק המים של הפלשתינאים יהיה יותר טוב בניהול עצמי? אפשר את הציטוט כי אני לא מוצא.

    • סטודנט לשעבר

      הדו"ח הזה לא חתום. אתה יודע אולי מי כתב אותו? מצאתי עליו רק שם אחד, מתחת לאיורים, וזה שמו של ההידרולוג פרופ' חיים גבירצמן מההתנחלות דולב.

      • אזרח

        הוא מופיע באתר של רשות המים, ויש קישור לעמוד שבו הוא נמצא מהעמוד הראשי של הרשות. אז לדעתי הוא מסמך רשמי שלה
        http://www.water.gov.il

        • אתה קצת נחפז עם ההתנפלות שלך :

          "מבחינת תושבי השטחים, התוצאה העיקרית של שינוי החוק והעברת הסמכויות במשק המים לגופים הישראליים הייתה הגבלה דרסטית ביכולתם לקדוח בארות חדשות על מנת לספק את צרכי המים שלהם. על-פי החקיקה הצבאית, קידוח באר היה מותנה בקבלת רישיון, שהיה כרוך בתהליך בירוקרטי ארוך ומסובך. הרוב המכריע של הבקשות לרישיונות שהוגשו במהלך שנות הכיבוש נדחו. הרישיונות המעטים שניתנו היו ברוב המקרים לצריכה ביתית בלבד, ומספרם היה נמוך ממספר הבארות שיצאו מכלל שימוש מאז 1967 בשל תחזוקה לקויה או ייבוש "
          http://www.btselem.org/Hebrew/Water/Shared_Sources.asp

  • Pingback: Tweets that mention ספירה לאחור: רשמים מכנס יריחו 2011 | החברים של ג'ורג' -- Topsy.com()

  • ג'ו

    ברוורמן היה בכיר בבנק העולמי במשך 14 שנה, קשה לי להאמין שהאנגלית שלו חלשה.

  • zilla

    and what was your over all impression of the ngos forum? didn't you feel it is all crap and sheet normalization?
    sorry for english, somehow hebrew comes out as squares.

  • zilla

    sheer

  • ואגב שקיפות, אני שמעתי את נעמי חזן מציעה זו מפורשות לפני כמה חודשים. לטענתה, לא רק שהסודיות מיותרת כבר, אלא שתהליך מו"מ שקוף יאפשר לקהיליות של הצדדים להיות יותר מעורבות בתהליך. ובמילותיה שלה : "דיפלומטים, במיוחד גברים, אוהבים לדבר זה עם זה בחדרים סגורים ובחוץ חרושת השמועות עובדת שעות נוספת" והיא מציעה להוציא הכל החוצה תוך כדי המשא ומתן. ממילא, בתהליך השלום בין ישראל לפלסטינים, מה עוד כבר יכול להיות מפתיע? גושי התנחלויות? סידורי מים? הגנה על שדה התעופה? ירושלים? אין שום נושא שיש צורך לדון בו בסודיות.
    הנה כאן: http://www.talschneider.com/?p=249

    • י.א

      שמעת את נעמי חזן? אין לך בושה?? ולמה מפרסמים תגובות של כאלה???

  • סתם אחד/האחד

    מדוע הפלשתינים לא מוכנים לעמוד בדיבוריהם מול הקהל שלהם ולומר כך וכך הסכמנו ? -כמו המנהיגים הישראלים ?
    זה רק מוכיח שאין פרטנר והפתרון לבעיית השטחים צריך להיות חד צדדי, באמצעות החלת השלטון הישראלי על הישובים הישראלים(כדוגמת אריאל) ונסיגה מהישובים הערבים(כדוגמת בילעין) ובא לציון גואל .

    • פלג ספיר

      ניכר שאתה מכיר לעומק את מפת היישובים (התנחלויות, מאחזים ערים פלסטיניות וכפרים פלסטינים גם יחד) לעומק.

      אבל רק למקרה שאתה לא, להלן:
      http://www.btselem.org/hebrew/maps/index.asp

  • נכון שלברוורמן יש מבטא ישראלי מאד חזק, אבל מהאזנה לנאומים שלו באנגלית אני לא חושב שאפשר להטיל ספק בזה שהוא יודע את השפה.

  • דוד

    יוסי, כשאתה מעלה טענות כל כך סנצסיוניות כמו אלה שאתה כותב על יוסי בן אהרן והרגלי השירה שלו והשריצות שאתה מייחס לו, לא כדאי שתצרף איזשהו מקור שעליו אתה מסתמך? לינק? משהו?
    לפי דעתי כדאי מאוד.

    • גיל ב'

      אני זוכר דיווחים על כך בעתוני התקופה. זה לא היה ממש סוד.

      • פלג ספיר

        לא נעים לי לצאת נעל, אבל הכוונה כאן ליצחק בן אהרון? פעיל מפא"י/מערך/עבודה ידוע? כי לא מצאתי שום הפניה לאחד "יוסי/יוסף בן אהרון" (כן, אני צעיר, יש אנשים בפוליטיקה הישראלית שלא הספקתי להכיר…)

        הסיבה שאני שואלאת זה היא כי יצחק בן אהרון דווקא היה שמן מאד שמאלי ושפוי במפלגות הנ"ל, שלפחות בערוב ימיו אמר דברים יחסית רדיקליים על המצב בארץ והציונות.

  • רונן גפן

    למה מו"מ חשאי?
    אם באמת רוצים שלום אז הוא יכול להיות גלוי ואין מה להתבייש.
    כנראה שגורמים אינטרסנטים מנסים לכפות "שלום" כמו באוסלו.
    אור השמש הוא חומר החיטוי הטוב ביותר.

    • מני זהבי

      כן, הבנתי. בפעם הבאה שאתה מחפש עבודה, קונה או מוכר דירה, אנא פרסם את הקלטת השיחות הרלוונטיות ביו-טיוב. אני בטוח שגם אתה וגם בני-השיח שלך בעניין ייהנו מהחשיפה.
      ועכשיו ברצינות: אם חשיפה בדיעבד של תוכן השיחות מאיימת למוטט את משטר הפת"ח, תאר לעצמך מה היא הייתה עושה בזמן אמת. (לא שאני תומך גדול במשטר הפת"ח, אבל השאלה היא האם אפשר לנהל מו"מ בצורה כזאת.) כמו"כ, תאר לעצמך מה ממשלת ישראל — יהיה אשר יהיה הרכבה — תראה בסקרים אם היא תדון ברצינות בפינוי אריאל או מעלה אדומים, ואיך זה ישפיע על עמדותיה במו"מ.

      • נו ואיך אפשר יהיה לחתום הסכם במצב כזה?

        • מני זהבי

          הסכם מוגמר זה משהו שאפשר להביא לאשרור של מוסדות רלוונטיים (פרלמנט או משאל עם), ולקיים עליו דיון ציבורי לפני זה. משא ומתן שנמצא בעיצומו, עם כל מיני תכסיסים משני הצדדים (כדרך כל מו"מ, כולל זה לרכישת דירה), זה הדבר האחרון שאפשר לקיים עליו דיון ציבורי נורמלי. קשה לי לחשוב על דבר שמתאים פחות לדיון ציבורי — אולי רק ניתוח כירורגי במהלך הניתוח עצמו.

  • סמולן

    רעיון מצוין, השקיפות. תחושתי היא שבהקשר הזה, הסודיות היא בעיקר דרישה פלסטינית ושבדיוק לכך כיוון פונדק.

    בסופו של דבר, למרות שלבני התגלתה כמאמצת חלקית של משנתו של ליברמן (*), התיזה הכללית של ממשלת אולמרט היא לא בדיוק סוד. גם הטכניקות של בן אהרון תחת שמיר.

    (*) על אף ההכחשה הנמרצת של לבני, כדאי לשים לב לכך שמארבעת הכפרים על קו הגבול שהיא דנה בהם, באף מקרה היא לא הציעה שיהיה חצי כפר פלסטיני שיאומץ על ידי מדינת עובדי יהוה.

    • מני זהבי

      ככל שהבנתי, אחרי שלבני העלתה את עניין ארבעת היישובים הערביים, הפלסטינים אמרו "לא", והנושא ירד מסדר היום.
      שאלה מעניינת יותר היא, מה הייתה עמדת המשלחת הישראלית בנוגע לאזרחותם של פלסטינים החיים בשטחים שהמשלחת הישראלית התכוונה לספח לישראל.

      • סמולן

        מה השלילה הפלסטינית רלוונטית לעניין ?

        • מני זהבי

          מה זאת אומרת מה היא רלוונטית? מדובר במשא ומתן בין שני צדדים, שבמהלכו צד א' מעלה הצעה (אווילית משהו), צד ב' שולל אותה (בין היתר, בשל היותה אווילית), וצד א' מוותר עליה. מה יכול להיות יותר רלוונטי מזה?

          • סמולן

            צד א' מעלה הצעה ליברמניסטית, צד ב' שולל אותה, לא משנה למה. בכל מקרה, צד א' ליברמניסט (כושל).

            • מני זהבי

              גם כן ליברמניסט…
              תראה, אני חושב שבמצבים מסוימים יש הצדקה להלאמת תאגידים כושלים. האם זה הופך אותי לקומוניסט סטייל לנין?

              • סמולן

                אני מניח שהפוקוס בשאלה היא אם אתה "לניניסט", ושקומוניזם כבר מאחורינו. אני מוכן לקבל את ההבחנה. לבני טרנספריסטית, אבל לא בסגנון של ליברמן.

    • שחר

      התחושה שלי היא שהסודיות היא דרישה של שני הצדדים. למרות שכולם בארץ יודעים שאפילו ההסכם המוטה ביותר לטובת ישראל יכלול את פינויין והחזרתן של רוב ההתנחלויות, הרי ברגע שהעניין יתפרסם בכתובים, המתנחלים ותומכיהם יבעירו את על הארץ, כפי שהם יודעים לעשות טוב יותר מכל קבוצה אחרת.

    • פלסטין ערבית

      לסמולן
      במקום שיש כיבוש יש התנגדות לכיבוש ובמקום שהחוק הוא של הכובשים יש התנגדות לחוקי הדיכוי. הציונים שוכחים דבר פשוט אחד שמי שכובש ומתעקש להמשיך בכיבוש יום אחד יהיה כבוש. כבר חכמי היהודים אמרו "החי על חרבו, ימות על חרבו".
      הציונים דומים לצלבנים והנחת היסוד שלהם כי משום שהם כבשו הם לא ינגפו ואז הגיבור האגדתי סלאח א-דין הראה להם שיעור בהיסטוריה.
      הציונים בדומה לצלבנים הם מיעוט קטן מאוד במזרח התיכון בו חיים מאות מליוני אבנים, וזה עניין של זמן בלבד שהכובש יוכה בדןמה למסדרים הצלבנים.
      אם הפתרון של בנטסונטן על פחות מ20 אחיוז משטחי הארץ הוא פתרון הולם לעם , תהיה לך כנראה את הזדמנות לבחון זאת בחייך. אני מתקשה מאוד להבין כיצד זה הציונים כה אוהבים גטאות עד שמציעים זאת גם לאחרים. כנראה יש לציונים געגועים לימים הטובים של הגטאות.
      לא במקרה כל הארץ מוקפת היום חומות ביטון.

      נסה להבין דבר פשוט. אומנם לתושבי הארץ היוהדים יש זכות להגדרה עצמית, משום שהם כבר חיים פה ולא משום שום מיתוס אחר שכן הציונים הם אירופאים שהתנחלו כאן. אך אין זה אומר שיש להם זכות לממש זכות זאת בדרך של שלילת הזכות להגדרה עצמית של העם הפלסטיני. זכות זאת קיימת רק אם היא מתיישבת עם זכויות של העם הפלסטיני.

      זכור כי הדרום בזמן מלחמת האזרחים גם הוא טען לזכות הגדרה עצמית, אך מאחר ודרך צורת חייו עמדה למכשול להתפתחות יותר גבוהה של חברה האנושית , זה לא עזר להם.
      מצב הציונים כמצב בעלי האחוזות בדרום וגורל המדינה הציונית דומה.
      אין זה אומר שיש לגרש את הישראלים החיים כאן, כפי שהדרומיים לא גורשו, אך הכוח שלהם נשבר . הדרך היחידה שיוכלו הישראלים להתקיים באזור הוא במדינה דו לאומית כחלק מהמזרח התיכון כולו ולא כאויב וטרוריסט כנגד העמים בשרות שליטי ארצות הברית.
      כיום המכשול הגדול להתפתחות האנושות היא ארצות הברית ומשרתיה ומה שעומד כמכשול להתפתחות יותר גבוהה לא יחזיק בהיסטוריה.
      כבר היגל אמר שמה שלא רציונאלי בהיסטוריה נעלם.
      הסוף של המדינה הבורגנית הציונית קרוב ממה שאתה משער, שכן רקבונה הפנימי עצום ומשום שמנהיגיה עושים הכל כדי לחסלה בדרך של מלחמות עם הסביבה.
      אז אכול ושתה ועלוז היום כי מחר יפציע שחר חדש על האזור.

      • סמולן

        מעניין מאד, ואף מרכסיסטי בסגנון קלאסי ומשובח. אבל על איזו תגובה אתה בעצם מגיב ?

      • meh

        את זה שמענו עוד ב1967.

  • עדן

    אתה מדבר על נאומים גרועים וקלישאתיים ואז לא אומר מילה על התגובה של אלון לי גרין ? הוא הצליח לדחוף לתוך שני משפטים יותר קלישאות שלא אומרות כלום ממה שרוב הפוליטקאים מצליחים בד"כ לדחוף לתוך נאום שלם.

  • שי ל

    יש אולי לינק לנתונים בנוגע למים? בשיחות עם קרובים אני מנסה לטעון שהפלסטינים מקופחים והם תמיד מביאים את החשמל כדוגמא. הייתי שמחה להיות מסוגלת להביא נתונים כתובים ולא רק לטעון "הם מקבלים חמישית מהמים". תודה

  • david

    yossi i think that woodrow "federal reseve" wilson will be more apropriate. the "ku klox klan" is more suitabñe to describe wilsons vice president col. mendel house