החברים של ג'ורג'

והספינה שוקעת: ארבע הערות על המצב

האם ישראל רצחה את האסיר איקס? לפני שבועיים כתבתי כאן שוב על העובדה שישראל מחזיקה עציר סודי בכלא איילון, "מיסטר איקס". יש סיבה לא רעה להאמין שפחות או יותר באותו הזמן הוא נרצח.

ווינט דיווח אתמול, במבזק ובכתבה, על מוות מסתורי של אסיר בכלא איילון, מוות שהשב"ס שמר בסוד. זמן קצר לאחר מכן, הכתבה והמבזק הוסרו. כלא איילון, כזכור, הוא הכלא שבו – על פי הפרסום הקודם של וויינט, שגם הוא הוסר – הוחזק מיסטר איקס. וויינט ראוי לשבח על העובדה שהוא העלה את הידיעות הללו, גם אם אולץ להסיר אותן.

screenshot-7

במקביל, כתב אמיר אורן ב"הארץ" שמכיל רמז גס לכך שאסיר נרצח על ידי מערכת הבטחון, תוך שהרצח הוסווה כהתאבדות. אנחנו עוד לא יודעים שום דבר ודאי וכנראה לא נדע בקרוב, אבל אם אכן נרצח מיסטר איקס על ידי מערכת הבטחון, תוך שתיקה מלאה של מערכת המשפט, הרי שנפלנו עוד כמה מדרגות בדרך למטה.

עין עצומה לימין: באמצע שנות העשרים, בדק הסטטיסטיקאי איש השמאל אמיל יוליוס גומבל את נטייתה של מערכת המשפט הגרמנית כלפי פשעים פוליטיים. הוא מצא ש-22 רציחות פוליטיות שבוצעו על ידי אנשי שמאל בין 1919 ו-1922 הניבו 28 הרשעות, ביניהן עשר הוצאות להורג, ועונשי מאסר שאורכם נאמד בכ-15 שנה בממוצע. במקביל, 354 מקרי הרצח שביצעו אנשי ימין באותה תקופה הובילו ל-24 הרשעות בלבד, אף לא הוצאה להורג אחת, ועונש ממוצע של ארבע חודשי מאסר בלבד. הוא מצא גם 23 מקרים שבהם הרוצחים התוודו בחופשיות על מעשי הרצח שביצעו – ואף על פי כן, זוכו על ידי מערכת המשפט הימנית מאד, שריד של ימי הקיסרות. עוד מצא גומבל שבשלושת העשורים האחרונים לקיומו של הרייך השני – בימי השלום שקדמו למלחמת העולם הראשונה – היו בסך הכל 32 הרשעות באשמת בגידה; בארבע השנים 1924-1927 הוצאו יותר מ-10,000 צווי מעצר באשמת בגידה, שהניבו 1,051 הרשעות (המקור הוא The Coming of the Third Reich, של ריצ'רד אוונס).

אתמול (ב') הרשיע בית משפט בתל אביב את יונתן פולק ב, אה, רכיבה על אופניים. המשטרה טענה שהוא רכב במכוון על אופניים באיטיות בשדרות בן גוריון. הרבה אנשים, והרבה מפגינים, חסמו כבישים. המשטרה, בדרך כלל, לא טורחת לעצור אותם, ודאי לא להגיש כתב אישום. במקרה של פולק, פעיל שמאל מוכר (הוא היה מראשוני המפגינים נגד הגדר בבילעין), דווקא כן. עורכת הדין של פולק, גבי לסקי, אמרה בשיחת טלפון כי להערכתה, פולק לא יערער על ההרשעה, משום שלדבריו אין לו כל אמון במערכת. היא ציינה כי העלתה שורה של טיעוני הגנה מן הצדק, אך השופט יצחק יצחק – זכרו את השם – דחה את כולם. במהלך הדיון, עצרו שוטרים את אחד הצופים במשפט משום שלבש חולצה עם סיסמה נגד הכיבוש. פולק הולך לכלא כי הוא הפגין נגד מעשי צה"ל במהלך עופרת יצוקה.

בתוך כך, הרשיע השופט זכריה ימיני, מבית משפט השלום ברמלה, את נורי אל עוקבי, פעיל לזכויות בדואים, בכך שהפעיל מוסך ללא רשיון, וגזר עליו עונש חריג – שבעה חודשי מאסר בפועל, כמו גם קנס של 40,000 ₪ או חלופה של 400 ימי מאסר. מאחר ואין לאל עוקבי את הכסף הזה, הוא למעשה נשלח ל-20 חודשי מאסר. ימיני נימק את ההחלטה בכך… שאל עוקבי הוא פעיל לזכויות הבדואים, ושצריך "להעביר מסר לפזורה הבדואית". מה המסר? אל תחשבו שתקבלו צדק, ככל הנראה.

במקביל, גזר בית המשפט המחוזי בירושלים שישה חודשי עבודות שירות על מיכאל נקי. מה חטאו של האברך נקי? שום דבר משמעותי. הוא בסך הכל הכין פצצה ונעצר קודם שהספיק להשתמש בה כנגד באי מצעד הגאווה של 2007.

בשנים 2004-2005 חוותה ישראל גל של הפגנות אלימות של המגזר הכתום, שניסה למנוע את מימוש תכנית ההתנתקות. האלימות הגיעה לשיאה כאשר רצח עדן נתן-זאדה, בוגד כתום לבוש מדי צה"ל, ארבעה אזרחים ישראלים ערבים, בנסיון להצית את המגזר הערבי, וכאשר רצח המתנחל אשר וייזגן ארבעה פלסטינים איתם עבד. במקרה אחר, ניסו מחבלים כתומים להצית רכב עמוס בחומרי תבערה בנתיבי איילון, ואחרים ניסו לפוצץ צובר גז. כמעט כל המעורבים קיבלו חנינה מהנשיא, ורבים מאלה מהם שלא זכו לה, קיבלו השנה חנינה מהכנסת, שגם מחקה את עצם הרישום הפלילי.

ככה זה עובד, במדינת היהודים.

הונאת היסטריית ה"השתמטות": זוכרים שבמשך שלוש שנים ומשהו, מסוף מלחמת לבנון השניה, צה"ל טחן לנו את השכל על כך שיש "מגפה של השתמטות", שהוא לא הצליח להוכיח? שהוא השתמש בה כדי להסית נגד הציבור החילוני, במיוחד התל אביבי?

אז לאחרונה נאלץ צה"ל למסור מידע קצת יותר מדויק, ומסתבר ש-45% מכלל מקבלי הפטור הנפשי – אתם יודעים, המשתמטים החילונים הנוכלים – הם בעצם חרדים. יש להם מסלול יציאה אחר מהצבא, מסלול חוקי, אבל בהתאם לתרבות השקר שבה הם חיים, אין להם שום בעיה לרמות את צה"ל, לקבל פטור גם מהצבא וגם מהישיבה ולצאת לעבוד – בשחור, כמובן: 86% מהחרדים שענו על מודעות דרושים ביקשו לעבוד מבלי לשלם מיסים. שיעור הפסיכים בקרב החרדים, כמסתבר, עולה כמעט פי שלושה על שיעורם באוכלוסיה.

אז אם 45% מכלל מקבלי הפטור הנפשי הם אנשים שבכלל לא היו אמורים להתגייס, זה אומר ששיעור האנשים שמקבלים פטור נפשי מקרב האוכלוסיה שאמורה לשרת הוא קצת יותר מחצי ממה שהצבא טוען. בקיצור, צה"ל שוב סיבן אותנו והסית כנגד האוכלוסיה החילונית.

וקץ לסיפור. חיים אורון.

מילה על החרדים: בני ישיבות שמקבלים פטורים נפשיים מעלים את מספר האנשים שמקבלים אותם, מה שגורם לצה"ל להדק את מערכת הפטורים. מי שנפגע מכך, במקרים רבים, הם אנשים שיש להם בעיות נפשיות אמיתיות. רבים מהם – הרבה יותר ממה שצה"ל מוכן להודות – שולחים יד בנפשם. מבחינה הלכתית, על צעיר חרדי שמוציא פטור נפשי בזמן שיש לו אפשרות לפטור אחר, חוקי, חל דין רודף. אבל אין להם בעיה לסכן את חייהם של אחרים כדי לשפר קמעא את חייהם-שלהם. זכרו את זה, בפעם הבאה שאיזה חובש מגבעת ינסה לדבר אתכם על "כל ישראל ערבים".

סופה של מרצ: במהלך דיון בישיבה של ועדת התקציב אתמול, שאל חיים אורון את אייל אפשטייין, נציג האוצר, שאלה הקשורה לתקציב הבטחון. אפשטיין סירב לענות על השאלה משום שח"כ אחמד טיבי נמצא בדיון.

במקום להעיף את נציג האוצר מכל המדרגות ולדרוש את פיטוריו, כי בכל זאת לא יעלה על הדעת שפקיד ממונה יחליט מי חבר כנסת מלא ומי לא, חיים אורון הניח לאפשטיין ללחוש את התשובה באוזנו. טיבי שאל אם רוצים שהוא יצא. כולם צחקו. הם, כמובן, צחקו עליו, לא איתו.

ובזה, פחות או יותר, נגמרו הסיבות להצביע מרצ. אם יו"ר המפלגה שלה משתף פעולה עם הדרה מובהקת של הח"כים הערבים, אפשר כבר להצביע קדימה ולגמור עם זה. אורון הצהיר לפני מספר חודשים שהוא לא יוותר על הציונות. בינתיים, הוא ויתר על אחוות העמים.

עדכון: אחד הקוראים טרח וקיבל את תגובתה של העוזרת הפרלמנטרית של ח”כ אורון, ואני מביא אותה כלשונה:

שלום בני,
קראתי הבוקר את הפוסט של יוסי גורביץ ולצערי הרב מדובר ברצף של אי-דיוקים.
היות ונכחתי בדיון, אני מבקשת להסביר:  את פירוט תקציב הביטחון אף פעם לא מוסרים במליאת ועדת הכספים, אלא רק בועדה המשותפת של כספים וחוץ וביטחון לתקציב הביטחון.
אחמד טיבי סיפר בדיחה שכביכול בשל נוכחותו לא מוסרים את הנתונים. חשוב לציין כי מדובר בלא יותר מהלצה של ח"כ טיבי.
דרך אגב, ח"כ אורון אינו חבר בועדה המשותפת לתקציב הביטחון. כך שמעמדו בעניין זה או בכל עניין אחר אינו שונה ממעמדו של ח"כ אחמד טיבי.
בברכה,
דקלה אברג'יל
עוזרת פרלמנטרית לח"כ חיים אורון

אנסה לקבל את תגובתו של ח”כ טיבי.

עדכון ב’: מחבר הכנסת טיבי נמסר בתגובה כי האירוע התרחש כפי שתואר בגלובס, וכי הוא העיר בתגובה בסרקזם “אתה רוצה שאני אצא, כדי שתוכלו לומר לוועדה לאיפה הולך הכסף?”. טיבי סירב להתייחס לשאלה על השפעת האירוע על יחסי סיעתו עם מרצ.

תיקון: בפוסט שנכתב לפני כשבוע, כי חבר הכנסת חיים אורון (מרצ) היה שותף לנסיון פגיעה במעמדו של חבר הכנסת אחמד טיבי (רע”ם-תע”ל) של נציג האוצר בדיון, שסירב למסור פרטים על תקציב הבטחון בנוכחות טיבי. הטענה התבססה על פרסום בגלובס, ומאוחר יותר גם על אישור שהגיע מעוזר פרלמנטרי של חה”כ טיבי. חבר הכנסת טיבי הבהיר לי הערב כי הדברים, כפי שתוארו, לא היו ולא נבראו והוסיף כי יחסיו עם חבר הכנסת אורון “בנויים על ידידות והערכה הדדית”. אני רוצה להתנצל בזאת בפני חבר הכנסת אורון על ההאשמות שהטחתי בו בתום לב.

הערה מנהלתית: ביממה האחרונה התקבלה תרומה בקרן הטבק והאלכוהול. אני רוצה בזאת להודות לתורם. אירועי הימים האחרונים, עוד זה מדבר וזה בא, מעלים את צריכת האלכוהול שלי.

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter

103 תגובות על ”והספינה שוקעת: ארבע הערות על המצב“

  1. מאת סמולן:

    מתוך האוסף העצום והרב של, נאמר, כתיבה מוטה וחד מימדית, בחרתי להגיב על פנינה אחת מסויימת. סטטיסטיקות המשתמטים.

    סתבר שהטענה היא שהצבא ידע תמיד והיטב שהסטטיסטיקות של ההשתמטות מצביעות למעשה על החרדים, אבל עיוות את הנתונים כדי להאשים את התל אביבים. כי ככה זה בבהמה הירוקה.

    אני בספק. כלומר, יותר סביר לי שהצבא לא ידע, ואם ידע אז לא היטב, ובכל מקרה מה שנדמה שהפוסט הזה מדגים היטב הוא עד כמה הניראות של משתמטים תל אביבים שכאלו גבוהה ביחס לפרופיל החמקני המשוכלל של ההשתמטות החרדית. כלומר, שאפילו אם המידע הרלוונטי היה מפולח היטב באיזו לשכה נידחת לפילוח מידע שכזה, לא ברור כמה רחוק הוא יצא משם (ואת זה צריך להדגים, לפני ההכפשה).

    אני גם בספק עד כמה הבהמה הירוקה שונאת את תל אביב ותומכת בחשאי בחרדים. כלומר, אפשר להתחיל להקליד במרץ שלאשכנזי יש מדי פעם כיפה על הראש. סבבה. אבל במקרים הספורים שיוצא לי לדגום את הבהמה הירוקה, כמין לוויתן קולקטיבי, היא מאד מחבבת את תל אביב, ולמעשה נטועה בה באופן שעשרות החלטות ממשלה לא הצליחו עדיין לשנות. ומחבבת את החרדים הרבה פחות מכך.

    • מאת ידידיה:

      ואני חושב שהטענה
      "שיעור הפסיכים בקרב החרדים, כמסתבר, עולה כמעט פי שלושה על שיעורם באוכלוסיה" היא טענה פוגענית מאוד, במיוחד כלפי מקבלי פטור מטעמים נפשיים, שודאי לא כולם "פסיכים". נראה לי סביר מאוד ששיעור החרדים שאינם יכולים לעמוד בלחצים הנפשיים של הצבא גדול משיעור החילונים, אחרי הכל יש כאן גם עניין סוציולוגי.

      • מאת אזרח:

        ידידיה, הטענה הסוציולוגית שלך הייתה מאוד מעניינת, אלמלא רוב הפטוריסטים מטעמים נפשיים היו מקבלים את הפטור ***לפני*** הגיוס, כלומר, בטרם עלו על מדים. טענת הפסיכיות אולי קצת פוגענית באמת, אבל עדיין תקפה. אין שום הסבר לכך, מלבד חוסר הסטיגמה והמחיר החברתי על השתמטות בחברה החרדית.

        • מאת ידידיה:

          אני לא פסיכיאטר, אבל אני מניח שחלק מהותי בהחלטת הקב"ן מבוסס על הערכתו לגבי יכולת המלש"ב להתמודד עם לחצים עתידיים, בהינתן מצבו הנפשי הנוכחי. לא מופרך להניח שחרדי עם בעיות בינוניות יזדקק ליותר תעצומות נפש כדי להתמודד עם השירות מאשר חילוני עם בעיות דומות.
          למה אתה מתכוון כשאתה כותב "טענת הפסיכיות… עדיין תקפה"? כוונתי היתה שהכינוי "פסיכי" לסובלים מבעיות נפשיות אינו ראוי.

          • מאת יואב:

            מה גם ששחרור על סעיף "נפשי", כלומר על רקע אי התאמה, לא קשור בהכרח ל"בעיות נפשיות". לרבים מן האנשים שמשתחררים אין שום בעיה נפשית, הם פשוט לא בנויים לשרת במערכת שהיא הכל חוץ ממערכת נורמלית – ולא דומה לשום מערכת בעולם שבחוץ – כמו הצבא. למעשה, סביר יותר יהיה לטעון שדווקא אלו שכן בנויים לקריירה צבאית סובלים מ"בעיות נפשיות" ברמות שונות מאלו שלא בנויים לשרת בצבא כלל.

          • מאת איל:

            למרות יחסי החיובי בעקרון לפוסט זה, אני מסכים איתך ב100% ותודה שהערת את תשומת לבי לשורות אלה שאיכשהו 'חלפתי' עליהן קודם. רמת ההסתגלות למסגרת צבאית היא שונה בין אדם לאדם ועצם ההגדרה של קשיי הסתגלות כ'בעיה נפשית' גם אם טכנית היא מציירת אולי מצב נכון, בחברה הישראלית היא לבדה סטיגמה קשה גם בלי הוספת תואר הכבוד "פסיכי".
            (בלי להכנס לכל המצבים שבהם הפתרון הקב"ניסטי הכניס 'תחת כנפו' מקרים שאין להם קשר לבריאות הנפש, כמו הומוסקסואליזם בעבר, אי התאמות שונות ואפילו ביורוקרטיות, ועוד -דברים שבעבר ניתנה אליהם תשומת הלב ונכתבו עליהם כתבות רבות, בשנים האחרונות פחות).
            לגבי החרדים אני מניח ששילוב בחברה הישראלית יגרום לחלק מהם לגלות שדווקא יש להם יכולת הסתגלות, אך זה כבר נושא אחר.

      • מאת ארז הוכמן:

        ואני הייתי חושב שלבישת בגדים זהים ומשעממים במשך 3 שנים, ציות עיוור למפקד כי כך נאמר לך שצריך ותקופות של 4 חודשים בלי לראות אישה יהיו יותר קלות לדתי דווקא. וזה לפני שנכנסנו לעניין החייל ככובש אכזר, שמן הסתם קל יותר לדתי.

        • מאת ידידיה:

          נו. אני הייתי חושב שכל אדם לגופו, ואין חוסר-סבירות בהנחה שמבחינה סטטיסטית יש יותר חרדים שהשירות בצבא, שבבירור אינו סביבתם הטבעית, יהיה קשה להם.

          • מאת יבגני:

            כי כמובן צה"ל דומה עד מאוד לסביבתם הטבעית של החילונים?

          • מאת ygurvitz:

            ואני מניח שלחילונים זו דווקא סביבה חיובית, ובגלל זה רבים מהם מתאבדים?

            • מאת ידידיה:

              אמרתי כבר שכל אדם לגופו, וברור שהצבא קשה לרבים, דתיים וחילוניים. אבל המסגרת הכללית, ועיקר המשרתים, הם חילוניים. לפחות עד שיהיו המון חרדים בצבא, סביר שיהיו יותר חרדים שיהיה להם קשה מאוד (גם בגלל הסביבה שבה הם עתידים לשרת, וגם בגלל הסביבה ממנה באו). למען האמת, זה נראה לי ברור מאליו, בהינתן המצב הנוכחי.

      • מאת ygurvitz:

        סרקזם, אני מבין, הוא לא משהו שאתה מסוגל להתמודד איתו?

    • מאת עדו:

      בוא נראה, האם הצבא לא יודע מי רשום כחרדי אצלו? ונגיד שלא, האם הוא לא מסוגל לעשות הצלבה בין כל אלו שקיבלו פטור על סעיף נפשי ובין כל אלו שלומדים בישיבות 'שחורות'. כלומר אם חיים יענקל קיבל אישור שהוא פסיכי זה לא ממש מסובך לגלות שהוא רשום כמי שלומד בישיבת 'עץ חיים' נכון?
      עכשיו, אם הצבא רוצה לעשות את מלאכתו נאמנה הוא צריך לפנות לממונים עליו ולומר 'תראו מה זה, יש לנו פה מגיפה של חרדים משתמטים' שלא לדבר על עצם העובדה שלא מגייסים את מי שתורתו אומנותו.
      נו, אז פה הצבא דווקא מאד ממלכתי ולא עושה גלים כי הוא לא מתערב בפוליטיקה, אבל בשביל להשמיץ את הנוער בתל אביב אלעזר שטרן דווקא יכול לפתוח את הפה.
      אז בוא נאמץ רגע את הנחת העבודה של הצבא שמשתמטים זה רע ומי שלא משרת הוא חתיכת מאנייק ונאמר שלהלין על נער בתל אביב שלא בא לו להתגייס בזמן שיש שני אברכים שמוציאים פטור זו צביעות שאין כדוגמתה בין אם זה פטור נפשי או פטור 'תורתו אומנותו'. אם כבר הייתי מצפה ששטרן יאמר 'יש לי בעיה עם הנוער בתל אביב, קשה לי לשכנע בחור חילוני להתגייס כשהוא רואה שהחוק משחרר צעירים דתיים'.
      נו? למה לדעתך הוא לא אומר את זה?

    • מאת ש.ב:

      עאלק.

      מספר הפטורים על רקע נפשי הוא בסך הכל חמישה אחוזים מכלל החייבים בגיוס, כך שאם חצי מהם חרדים ובטח יש עוד לא מעט שהפטור מגיע להם בזכות, הנה עפה מהחלון תיאוריית ה"השתמטות".

  2. מאת עומר:

    פוסט מעולה, שומר על קור רוח ולא מתלהם ובכל זאת נוקב, כמה נוקב…

    נפלא.

    • מאת ידידיה:

      אתה רציני? זה אחד הפוסטים החלשים ביותר לאחרונה. הבעיה העיקרית בו היא שיש הרבה כמעט-הטעיות של הקורא.

      למשל, תראה את הפסקה הזו:
      "בשנים 2004-2005 חוותה ישראל גל של הפגנות אלימות של המגזר הכתום, שניסה למנוע את מימוש תכנית ההתנתקות. האלימות הגיעה לשיאה כאשר רצח עדן נתן-זאדה, בוגד כתום לבוש מדי צה"ל, ארבעה אזרחים ישראלים ערבים, בנסיון להצית את המגזר הערבי, וכאשר רצח המתנחל אשר וייזגן ארבעה פלסטינים איתם עבד. במקרה אחר, ניסו מחבלים כתומים להצית רכב עמוס בחומרי תבערה בנתיבי איילון, ואחרים ניסו לפוצץ צובר גז. כמעט כל המעורבים קיבלו חנינה מהנשיא, ורבים מאלה מהם שלא זכו לה, קיבלו השנה חנינה מהכנסת, שגם מחקה את עצם הרישום הפלילי."
      יוסי מזכיר מעשי אלימות קשים – אחד רצח ונהרג, אחד נידון לארבעה מאסרי עולם והתאבד, מורשעים שנידונו לכמה שנות מאסר בגין הצתת רכב, ואחרים שהואשמו בניסיון לפיצוץ הצובר (איני יודע אם הורשעו). ואז עובר מכאן לדבר על "חנינה" מהנשיא (למי?) ועל חוק החנינה למתנגדי ההתנתקות (שלא חל על מי שהורשע בעבירות חמורות או נידון למאסר בפועל). לפום ריהטא, עשוי הקורא לחשוב שעוברי העבירות החמורות נחונו, ולא היא.

      או את הפסקה הזו:
      "במקביל, גזר בית המשפט המחוזי בירושלים שישה חודשי עבודות שירות על מיכאל נקי. מה חטאו של האברך נקי? שום דבר משמעותי. הוא בסך הכל הכין פצצה ונעצר קודם שהספיק להשתמש בה כנגד באי מצעד הגאווה של 2007."
      מהכתבה המקושרת עולה שנקי דווקא לא הורשע בניסיון להשתמש בפצצה נגד באי המצעד. אילו היה כך, סביר להניח שעונשו היה כבד יותר. הוא הורשע ב"מעשי פזיזות ורשלנות, התחזות לאדם אחר, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, עיכוב תעודת זהות וקבלת דבר במרמה".

      לגבי החרדים כבר כתבתי למעלה.

      לגבי אל עוקבי, היה טוב לו הזכיר יוסי שאל עוקבי לא רק הפעיל מוסך ללא רישיון, אלא עשה זאת לאחר שכבר הורשע בעבר ונקבע שהפעלת המוסך אסורה עליו. לכן הואשם גם בהפרת צו שיפוטי.

      • מאת ארז הוכמן:

        אשמח אם תוכל למצוא לי תקדים לעוד אדם שהפעיל מוסך ללא רשיון וקיבל מאסר בפועל, עדיף יהודי. אני לא הצלחתי למצוא בעצמי.

        • מאת ידידיה:

          לא מצאתי את פסק הדין המלא בעניין אל עוקבי, אבל להבנתי הוא הורשע בעבירה שבה הואשם – הפרת צו שיפוטי. חיפוש קצר יראה לך שיש הרבה מקרים בהם נידונו מפרי צו שיפוטי למאסר בפועל.

          • מאת תומסו:

            ידידיה, כל הכבוד על החריצות והנימוקים. גם לטעמי הפוסט הזה מתלהם ורווי חצאי אמיתויות כפי שהדגמת. אני לא מדבר בכלל על הרטוריקה הבנאלית שמקשה על מי שאינו ספקן מבטן ומלידה להבחין בין קישורים שונים.

            מעניין אם תקבל התיחסות לדברים שלך מיוסי .

        • מאת ygurvitz:

          עיריית תל אביב מוסרת שעד כמה שהיא יודעת, מעולם לא נכלא אדם בשל הפעלת עסק ללא רשיון עסק.

          http://twitter.com/#!/tamarzandberg/status/20024443065606144

          • מאת ידידיה:

            אני לא מצליח לראות את הטויט. תוכל להדביק פה?

            כאמור, נראה שהפעם הוא הורשע בהפרת צו שיפוטי, לאחר שניתנו נגדו פסקי דין בעבר, והוא הפר אותם הפרות חוזרות, ולא רק בהפעלת העסק גופא. חפש ותראה שהיו מקרים רבים שבהם נידונו אנשים למאסר בפועל על הפרת צו שיפוטי – בדרך כלל בהקשר לבניה בלתי חוקית, אבל נראה לי שגם בהקשר להפעלת עסקים ללא רישיון (יהיה נחמד אם מישהו עם גישה למאגר משפטי יוכל לבדוק).

            אם כבר, אני תוהה על האפליה-לכאורה בכך שמתנחלים שבונים בניה בלתי חוקית אינם נשלחים בגין כך למאסר ("לכאורה", כי אני לא מכיר מקרה קונקרטי שבו היה צו שיפוטי לגבי אדם ספציפי והוא הופר – סביר שהיה ואשמח לשמוע).

      • מאת ygurvitz:
        מהכתבה המקושרת עולה שנקי דווקא לא הורשע בניסיון להשתמש בפצצה נגד באי המצעד. אילו היה כך, סביר להניח שעונשו היה כבד יותר. הוא הורשע ב"מעשי פזיזות ורשלנות, התחזות לאדם אחר, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, עיכוב תעודת זהות וקבלת דבר במרמה".

        מה שלא סותר את העובדה שהוא הכין פצצה וניסה להגיע איתה למצעד הגאווה. אחרת, סביר להניח שבכלל לא היה מוגש נגדו כתב אישום. במסגרת המדיניות הקלוקלת של משרד המשפטים בכל מה שנודע לעסקאות טיעון, נמחקו סעיפי האישום החמורים יותר. וזה בדיוק הנושא. לחרדי שמנסה לבצע טבח, מורידים את סעיפי האישום הקשים; שמאלני שנוסע על אופניים הולך לכלא. תודה ששיחקת.

        ואז עובר מכאן לדבר על "חנינה" מהנשיא (למי?)

        למי? זה מופיע בכתבה על החנינה. קרא שם.

        ועל חוק החנינה למתנגדי ההתנתקות (שלא חל על מי שהורשע בעבירות חמורות או נידון למאסר בפועל)

        ואני מבין שהפעלת מוסך ורכיבה על אופניים הן עבירות חמורות?

        • מאת שחר:

          זה אכן קצת ניטפיקינג, אבל הפסקה האחרונה של "עין עצומה לימין" בהחלט גורמת לקורא לחשוב שאותם רוצחים זכו לחנינה. אתה כותב "כמעט כל המעורבים", אבל זה נקרא כמעורבים בעבירות החמורות, בגלל הסמיכות לתיאורן, ולא כמעורבים בהפגנות האלימות.
          לגבי סופה של מרצ, לא חושב שעוד נשארו סיבות להצביע להם, גם קודם לכן, ובטח שלא בהקשר של יהודים-ערבים. התמיכה שלהם בעופרת יצוקה כבר היתה צריכה לסמן את הסוף.

        • מאת ידידיה:

          איך עושים את הציטוטים האדומים?

          מהכתבות נראה בברור שנקי אכן הכין מטען (פרימיטיבי מאוד, להתרשמותי) וניסה להגיע איתו למצעד. מה שלא ברור הוא מה היתה כוונתו – לגרום לטבח, או לעורר מהומה, כדבריו (אם הבנתי נכון, הוא טען שלא התכוון להפעיל את המטען). אני לא יודע מה היתה התשתית הראיתית שעמדה בפני הפרקליטות וגרמה להם להתפשר איתו, ואפילו את פסק הדין לא מצאתי. הרשה לי לנחש שגם אתה לא. בכתבה עצמה מתחת ביקורת על בית המשפט. מהתגובה שלך פה עולה שהביקורת, אם כבר, צריכה להיות על הפרקליטות (ורצוי לנסות לברר יותר פרטים לפני כן).

          תודה על ההפניה לחנינות הנשיא. מסתבר שכמו בעניין חוק החנינה, הן חלו על עבירות קלות (אני מנחש שבעיקר על הפרת "חוק יישום תוכנית ההתנתקות"). לא התייחסתי כאן להשוואה בין העבירות האלה להפרת הצו השיפוטי או ההפרעה לתנועה של פולק, אלא לקישור הלא ברור בין העברות החמורות (וייזגן, נתן זאדה, המציתים בכביש) לבין החנינה.

          • מאת ידידיה:

            (ואם זה עדיין לא ברור, אני לא מתכוון לסנגר על נקי, אלא על הפרקליטות)

          • מאת עדו:

            אין בעיה, קח בבקשה ערבי שמכין מטען 'פרימיטיבי' הולך איתו לעצרת של יהודים ונתפס בדרך ותגיד לי כמה חודשי עבודות שירות הוא יקבל.

      • מאת ygurvitz:

        אה, תשובה נוספת. אני לא מאמין שהלכתי וטרחתי לכתוב לך תשובה רצינית, כשאתה מתעלם מהעובדה שהשופט ימיני כותב במפורש שהוא שולח את אל עוקבי למאסר כ"מסר לפוזרה הבדואית". יש לך נטיה לחפור, ובכל המקומות הלא נכונים.

        • מאת ידידיה:

          מה פירוש "התעלמתי"? אתה כתבת את זה בעצמך בפוסט, לא היה לי מה להוסיף על זה. התייחסתי רק לעניין העבירה שבה הורשע אל עוקבי.

          אבל אם כבר, אז הנה קישור לגזר הדין
          http://www.acri.org.il/pdf/al-uqbi271210.doc

          אני חושב שההתיחסות לפזורה הבדואית היא פחות שערוריתית ממה שנדמה מהציטוט כשהוא מחוץ להקשרו, בין השאר, מפני שנראה שאת עניין הפעילות של הנאשם בהגנה על הקהילה העלתה דווקא הסנגוריה, כנסיבות מקילות. התביעה (והשופט) התייחסו לבקשת ההקלה הזו. אמנם נראה לי שיש נימה בעיתית בשליחת המסר "במיוחד לפזורה הבדואית".

  3. מאת אור שחר:

    מעבר לסטטיסטיקה הבהחלט מעניינת ובהחלט מחרידה, האם ישנם פרטים נוספים הידועים לגבי האסיר איקס?
    פירוט דומה למה שאתה נותן מצאתי בבלוג של סילברסטין, אך הוא מלא
    בהנחות וחסר עובדות בסיסיות.
    אם הדבר יתברר כנכון הרי שמדובר
    בפשע מתועב שיש לפרסמו בריש גלי.
    הייתי מעוניין לפרסם זאת גם אצלי
    וגם בפייסבוק אך איני מעוניין לעשות כך לפני שיהיו עובדות מוצקות יותר.

    • מאת ג'ו:

      המקור של סילברסטין אומר שמדובר בגנרל האירני ושהוא התאבד.

      המקור של אמיר אורן לא אומר לנו מי האיש רק שמדובר באדם שהוסתר לפני מותו חוסל בעודו בכלא, ודבר חיסולו הוסתר כהתאבדות.

      מכאן אנו בעיקר למדים שכנראה לא מדובר באותו מקור. בנוסף לא סביר כי מדובר בגנרל האירני פשוט כי למערכת הבטחון יש מקומות חשאיים בהרבה,כלא 1391, להחזיק אנשים כאלו. רמת אבטחת המידע בכלא איילון היא נמוכה יחסית ולכן כל הסיפור הזה מאד תמוה.

      • מאת אור שחר:

        אך אם לא סביר שמדובר בגנרל איראני, מדוע הוסרה הידיעה על האסיר באופן כל כך מיידי? לא סביר שהצנזורה תפעיל את מלוא כוחה אם היה מדובר על אסיר סתמי שהתאבד או נרצח בכלא, גם אם זו ידיעה שתסב אי נחת לשב"ס. לא נראה לי שלשב"ס יש כל כך הרבה כוח והשפעה על הצנזורה. זה שהם לא החזיקו אותו בכלא 1391 לא מעיד בהכרח על כך שהוא לא חשאי,
        זו יכולה להיות הסוואה מסויימת או לחלופין, סתם רשלנות רגילה של מערכת הבטחון.

  4. מאת אורי x:

    הרשו לי להציע קו עלילה אחר:

    גנרל עסגרי אכן ערק למערב לפני כמה שנים. אולי אפילו היה סוכן מוסד/CIA במשך כמה שנים, והוחלט להוציאו מאיראן אחרי שמפעיליו הבינו שעלולים לעלות עליו.

    ב-2007 בערך הוא יצא לטורקיה, הועבר לדירת מסתור בגרמניה, תוחקר ע"י חוקרים אמריקאים, ישראלים, גרמנים, בריטים וב-2008 סידרו לו זהות אחרת בווירג'יניה.

    אחרי שמפעיליו/חוקריו מיצו את המידע שסיפק להם (ראו מקרי מבחוח, הגנרל הסורי מוחמד סולימאן, שיירת הנשק בסודאן, הווירוס במחשבי מתקני הגרעין, חיסול מדעני הגרעין האיראנים ועוד כמה אירועים שעדיין לא גונבו לאוזנינו) הם צריכים לטייח את העקבות. למה? אולי כדי להסתיר את הקשר בין עסגרי לבין אנשי הקשר שלו בטהראן. אולי כדי לשלוף בלי לעורר חשד כמה סוכנים שנתקעו באספהאן, אולי כי נכמרו רחמיהם על בני המשפחה של עסגרי שנשארו מאחור.
    אז מה עושים?

    מדליפים לרונן ברגמן או לאחד החברים שלו סיפור על אסיר X. שולחים לסילברסטין, או לעורך של החדשות המקומיות של ynet באזור השרון ידיעה על מוות מסתורי של אסיר באיילון, מעלים כמה טוקבקים שמקשרים כמה קצוות פרומים – והרי לכם סיפור כיסוי של העריקה: הוא לא ערק, הוא נחטף, נחקר, עונה והוצא להורג / התאבד. סוף טוב, הכל טוב.
    במציאות – עסגרי עדיין חי בווירג'יניה, האיראנים בטוחים שכל הבוגדים כבר הוצאו להורג ושאין יותר וירוסים במחשבים בנתאנז, וסילברסטיין, גורביץ ואמיר אורן מתרוצצים סביב הזנב של עצמם כדי לצוד מידע על מוות שלא היה (או "סתם" מוות של איזה אסיר מגואנטנמו שעצר כאן לחניית ביניים בדרך לפקיסטאן ונחנק מהביסקוויט שדחפו לו לקינוח).

    • מאת אור שחר:

      הממ.. נשמע יותר תיאור של סרט פעולה הוליוודי מאשר תסריט הגיוני.
      כל המידע שקראתי על תעשיית הבטחון הישראלית וההכרות האישית שלי עמה מצביעים על כך שהיא הרבה פחות מתוחכמת והרבה יותר מגושמת ממה שניתן לתאר. אני נוטה יותר להאמין שהם רצחו אותו בכלא, אבל שוב, מאחר ואין לנו עובדות כרגע, אלו רק משחקים של נדמה לי.

  5. מאת חוני:

    סילפת את החלק הנוגע לטיבי ותקציב הבטחון
    נציג האוצר לא השיב משום שהפורום היה פתוח והמצלמות תקתקו, והמידע היה, בכל אופן – מסווג.

    • מאת עופר נ.:

      אם זו היתה הבעיה, מדוע לא הוציאו את העיתונאים מן החדר?

      מה פשר הלחישה?

      • מאת חנן:

        א. מה יותר פשוט, ללחוש משפט אחד באוזן או להוציא את כל העיתונאים?
        ב. יכול להיות (שלא לומר סביר להניח) שאפשטיין לא רצה לדבר בקול רם בגלל טיבי, אבל הוא לא אמר את זה באופן מפורש, וההצגה של יוסי קצת "משופצת" בקטע הזה. הנציג קם ללחוש לג'ומס מיד בתגובה לשאלה שלו, בלי להסביר למה, וטיבי הוא זה ש"הציע את עצמו" כסיבה עם ההערה העוקצנית שלו.

    • מאת ygurvitz:

      סילפתי? קרא שוב את הידיעה בגלובס, ואחרי זה אני מצפה להתנצלות.

      • מאת עדו:

        אני דווקא קראתי ואני חושב שיש פה פרשנות (לא בהכרח נכונה) שלך ושל כתב 'גלובס'. כתוב שם שאורון רצה לדעת את הנתונים, שנציג האוצר ניגש ולחש לו על האוזן ואז טיבי שאל אם צריכים שהוא ייצא החוצה.
        מה שלא ברור הוא האם הלחישה הייתה בגלל טיבי או באמת בגלל שהיו עיתונאים בחדר.

        • מאת ygurvitz:

          גלובס מתאר את הנושא כך: "בתוך כך, מבוכה אירעה היום במהלך הדיון כאשר נציג אגף התקציבים במשרד האוצר בוועדת הכספים סירב לומר בקול נתונים על תקציב הביטחון בנוכחות ח"כ אחמד טיבי ממפלגת רע"ם תע"ל.". יכול להיות שהוא טועה, אבל זה מצריך ראיה אחרת. ובשום מקום לא ראיתי אזכור לנושא המצלמות או העיתונאים.

          • מאת אלי ב:

            צפיתי כרגע בדיון כפי שהוא צולם בידי ערוץ הכנסת, ואכן הכתב של גלובס לא דייק. בשום מקום הנציג של משרד האוצר לא נימק את סירובו למסור את הפרטים בנוכחות של אחמד טיבי.
            ג'ומס ביקש לקבל הבהרות לגבי הפרשים בתקציב הבטחון יעקוב ברקאי אמר: "אני לא יכול לפרט… זה לא קשור…" כאן הוא מלמל דברים שלא הבנתי. ג'ומס: "אני רוצה רגע, דקה…" גפני (יו"ר הוועדה):"ג'ומס, משפט…" ג'ומס:"לא לא לא. את -אני לא יכול לפרט- הבנתי" בשלב זה נציג משרד האוצר ניגש אל ג'ומס, אך זה דוחה אותו "רגע, רגע". בשלב זה אחמד טיבי אומר:"אני אצא מהחדר" לקול צחוקם של הנוכחים. ג'ומס:"לא לא לא, אחמד תרגע" שלי יחימוביץ: "אחמד, גם בוועדת תקציב הביטחון הוא לא מוכן לפרט, זה בסדר, תרגע" ג'ומס: "אל תיקח לך יותר ממה שמגיע לך, מגיע לך מספיק אבל לא את הכל, גם לא מראים לי"

            יש לי הרבה ביקורת על ג'ומס, אני חושב שיש לו חלק מרכזי בהתרסקות של מרצ ובכך שקולה כמעט ואינו נשמע, אני מקווה שהוא יוחלף בקרוב ביו"ר/ית מוצלח/ת יותר, אבל נפעם הביקורת שלך עליו (על סמך העיוות של כתב גלובס) היא לא ממש במקומה.

      • מאת חוני:

        הייתי בוועדה. ראיתי את ההתרחשות "בשידור חי". לא איכפת לי מה כתבי גלובס דיווחו – זו היתה בדיחה טובה של טיבי, ובשום אופן אי מסירת מידע בטחוני מסווג בפורום פתוח אינו יכול להיחשב כדבר בלתי סביר.

        • מאת חוני:

          לא אפשטיין ולא רכז תקציב הבטחון של האוצר שנכח גם הוא בדיון לא "סירבו לענות בנוכחות ח"כ טיבי" – הם סירבו לענות, נקודה. ובצדק. ההפרש הזה כנראה הלך (לא שאני יודע, אבל ניתן לשער) לשירותים החשאיים או לאיראן – זה לא מידע שמוסרים לא ליד טיבי, לא ליד כתבי גלובס, לא לידי, ולא ליד אף אחד חוץ ממי שמורשה לשמוע אותו.

          • מאת אלכס ז.:

            לידיעתך, טיבי מורשה לשמוע את המידע הזה מתוקף היותו חבר כנסת וחבר וועדה. אם מישהו חושב שטיבי מרגל עבור איראן או "הערבים", אז שישללו את חסינותו ויפתחו בחקירה. עד אז אין סיבה שהוא לא ישמע את הנתונים, אבל ג'ומס כן ישמע.

            • מאת חוני:

              תגיד לי, הכל בסדר איתך?
              אי אפשר היה להגיד את הדברים בפורום פתוח מול מצלמות, מה לא ברור? גם אם טיבי לא היה שם – לא היו עונים לשאלה כזו מול המצלמות.
              אתם בכוח מנסים לא להבין את הנקודה?

              וחוץ מזה – טיבי מורשה לשמוע בגלל שהוא ח"כ וחבר וועדה? מצחיק מאוד. סודות בטחוניים רשאים לשמוע מי שיש להם סיווג בטחוני מתאים, לא יודע מה עם ח"כ טיבי, אבל אני בטוח שלא כל 120 חברי הכנסת יודעים מה וכמה הוציא צה"ל כדי להתמודד עם האיום האיראני או דומיו. והם גם לא צריכים לדעת. זה שאדם ח"כ לא מקנה לו זכות אוטומטית לכל מידע מסווג. זו פשוט טענה מגוחכת.

              • מאת י.א:

                כלומר צה"ל והשב"כ קובעים מי מנהל את המדינה? בשביל מה אנו הוכלים לבחירות??

                • מאת יואב:

                  טיבי אינו חבר ועדת חוץ ובטחון או חבר ממשלה, לא כל שכן אינו חבר קבינט, לא כל שכן אינו ראש ממשלה. לא כל חבר כנסת אמור לדעת כל מידע שהוא.

  6. מאת אזרח:

    אפשר לקבל קישור להכרעת הדין בעניין נורי אל-עוקבי, ולא סתם קישור לאיזה עמוד בפייסבוק? אגב, המשפט על עסק ברמלה רק ממחיש כמה שהוא "גר" בצומת להבים ב"כפר" בן ה- 10 הזה.

    ועוד משהו – אתה בטוח שעצרו את הפעיל כי לבש את החולצה, או כי הוא סרב להוריד/להפוך אותה ונאלצו להשתמש כנגדו בכח? שוב אתה מתעלם מפרטים מהותיים…

  7. מאת yankel:

    תגידו אנשים, לא הגיע הזמן שתגדירו לעצמכם קווים אדומים (מוסריים, תועלתיים, קיומיים)?

    הרי כל בר דעת מזהה את כיוון ההשתנות, את תאוצתה הגוברת ותסלחו לי, את האסוציאציות ההיסטוריות הבלתי נמנעות שהיא מעוררת.

    גם אם אתם משוכנעים עדיין שהדבר הנכון הוא להמשיך ולהיות חלק מן הקולקטיב הזה, האם לא הגיע הזמן שכל אחד ואחד יגדיר לעצמו סיוטים העלולים להתממש, קווים אדומים ש(אם וכאשר ייחצו) יניעו אותו אל מחוץ לקולקטיב?

    There's none so blind as those who will not see

    האם אינכם מבחינים שמקהלת הכלבים הנובחת היא חלק אינטגרלי ממופע השיירה העוברת (והיא הרי תמיד עוברת, תמיד!)?

    whoever treasures freedom, like a swllow must learn to fly
    (שיר יהודי ישן)

    • מאת ערן:

      לא כל כך הבנתי מה אתה רוצה.

      • מאת yankel:

        תודה על ההערה הכנה.

        מה אני רוצה אינו רלוונטי. מה שניסיתי לומר (בחוסר הצלחה, מסתבר), הוא שאדם המזדעזע מהכוון כלפיו שועטת מדינת ישראל בתאוצה גוברת, חייב להגדיר לעצמו קווים אדומים (סיטואציות עתידיות אפשריות) בהן יארוז את פקלאותיו וייצא לחפש ויזה.

        • מאת ערן:

          אני חושב שזה לגיטימי לעזוב כשהמצב נעשה קשה, אם כי כדאי לזכור שלא התמזל מזלם של כולם ולא כולם זכו לאזרחות זרה, אז לא תמיד כל כך קל. על כל פנים, אני תמיד אעריך יותר את אלה שנשארים ונלחמים מבפנים, לכן בוודאי לא הייתי מטיף לאנשים שבחרו שלא לעזוב, שעליהם לעזוב.

        • מאת עופר נ.:

          לארוז פקלאות זה לגיטימי לחלוטין אך אסקפיסטי משהו. אפשר גם להישאר כאן ולנסות לשנות כדיסידנטים, לא כג'ומסים (למשל, תמיכה מבפנים בקמפיין החרם העולמי).

          • מאת משתמש אנונימי (לא מזוהה):

            But once you've realised your resistance is hopeless, don't you think that by staying and barking at the passing convoy you're just giving it a tolerant facade it does not deserve? j

            • מאת yankel:

              this last response was me again

              • מאת עופר נ.:

                להכריז מבפנים שזו מדינת אפרטהייד שצריכה להיחשב מצורעת – זה שונה מהפסאדה הדמוקרטית שיריב אופנהיימר מנסה לשוות למדינה…

                • מאת yankel:

                  אמת. אך עצם החיים כאן כרוך בשותפות בפרוייקט הלאומי המתמשך – הכיבוש (והדיכוי והגזענות הבלתי נמנעים הנובעים ממנו).

                  מרצון או בלעדיו אתה משלם מסיך ומסבסד את הפרוייקט ואת הרבנים המספקים לו בסיס אידאולוגי יותר ויותר מגעיל.

                  מרצון או בלעדיו אתה שותף.

                  אינני גורס שהזמן לפרוש הוא בהכרח כעת. אני בפרוש טוען שבדינמיקה הנתונה, אדם חייב להגדיר לעצמו את הקווים האדומים המתאימים לו ולראיית עולמו.

        • מאת דני:

          אני לא מבין מדוע מישהו שמתנגד לממשלה צריך לעזוב את הארץ. רוב האנשים פה רוצים לחיות בקרבת משפחותיהם, הם רוצים שילדים שלהם יוכלו לגדול ליד סבא וסבתא, מדוע הם צריכים להעניש את עצמם בגלל שיש מדיניות של ממשלה שאינם מסכימים לה? האם גם ערביי ישראל צריכים להגר על-פי הלוגיקה שלך? ברור שאנשים יכולים להפעיל שיקול תועלתי ולהגר כי הם חושבים שכדאי להם, אך הגירה כאיזשהו ציווי מוסרי נראה לי לא הגיוני במיוחד.

          • מאת משתמש אנונימי (לא מזוהה):

            (ראה תגובתי (9:57) לעופר נ.)

            האם אין מצב עתידי אפשרי בו הציווי המוסרי יהיה להמנע מהיות שותף (וגם שותף מתנגד הוא שותף) למעשי הרוב? אם אינך יכול לדמיין מצב כזה – אשריך.

            אם יכול, לדעתך, להגיע מצב כזה, הגדר אותו לעצמך (בטרם יזחל עליך) ותכנן מה תעשה באותו מצב.

            • מאת yankel:

              זה הייתי אני בתגובה מעל

              • מאת דני:

                מה זה שותף? לגור במקום מסוים אינו להיות שותף. אדם חייב לגור איפשהו, ומדוע שלא יוכל לחיות איפה שגרים משפחתו וחבריו. התחום הפוליטי הוא תחום קטן מאוד בחייו של אדם.

                ישנם משטרים שעשו ועושים דברים גרועים בהרבה מאשר המשטר הישראלי – כלפי אזרחיהם או כלפי זרים (אני לא בטוח שזהו קריטריון מעניין). אפשר לומר שהמעשים של המשטר הישראלי היום הם פחות גרועים מאשר אלו שנעשן בעבר. אני לא חושב שנכון לשפוט אזרחים תמימים של אותם מדינות בשום צורה.

                • מאת משתמש אנונימי (לא מזוהה):

                  חיים במדינת ישראל אינם רק מגורים,
                  הם גם שותפות, מרצון או בלעדיו, במעשי הקולקטיב ובאחריות להשלכותיהם.

                  הם גם שרות צבאי חיוני (להגנה מפני אויב חיצוני) המנוצל בעיקר לשם הגנה על מתנחלים ועל אדנותם כנגד עם הארץ.

                  הם גם תשלום מסים חיוניים (לתשתיות ולשרותים חברתיים) המנוצלים בעיקר לקידום הפרוייקט הלאומי העדיפויי (התנחלויות).

                  מרצון או בלעדיו, חיי היהודים בארץ מתאפיינים יותר ויותר באלמנטים של חיי "גזע אדונים".

                  ודאי, יש מדינות שמעשיהן גרועים הרבה יותר אך זו, לכל היותר, נסיבה מקלה.

                • מאת yankel:

                  חיים במדינת ישראל אינם רק מגורים,
                  הם גם שותפות, מרצון או בלעדיו, במעשי הקולקטיב ובאחריות להשלכותיהם.

                  הם גם שרות צבאי חיוני (להגנה מפני אויב חיצוני) המנוצל בעיקר לשם הגנה על מתנחלים ועל אדנותם כנגד עם הארץ.

                  הם גם תשלום מסים חיוניים (לתשתיות ולשרותים חברתיים) המנוצלים בעיקר לקידום הפרוייקט הלאומי העדיפויי (התנחלויות).

                  מרצון או בלעדיו, חיי היהודים בארץ מתאפיינים יותר ויותר באלמנטים של חיי "גזע אדונים".

                  ודאי, יש מדינות שמעשיהן גרועים הרבה יותר אך זו, לכל היותר, נסיבה מקלה.

        • מאת אבשלום ב:

          אין לי כסף להגר,
          אני עם אישה ותינוק קטן, ולא ברור איזה עבודה אם בכלל אמצא באחת מארצות המערב.
          מה אני אמור לעשות?

          • מאת ש.ב:

            אתה אמור להגר לפקיסטאן, ושם לא תהייה שותף לשום פשעים נגד האנושות.

            • מאת גיל ב':

              אולי כולנו אמורים להתחלף אחד עם השני (כמו הבדיחה על החיילים והתחתונים…) כל הסינים יעברו לרוסיה וכל הרוסים יעברו לסין.

              עם כל היאוש שלי מהמצב פה, הפיתרון של מעבר למקום אחר הוא לא פיתרון קביל. זה פיתרון קלאסי של שמאלני מתנשא ואחד הסיבות ששונאים שמאלנים. אי אפשר להעביר מיליוני ישראלים לחו"ל. הפיתרון הזה בעצם אומר, אני מנקה את מצפוני ועובר לגור במקום קולי וכולכם על הזין שלי. ועוד הוא אומר: "אני מרגיש אחראי לכל מעשה נבלה שנעשה בידי ישראל, אבל אין לי בעיה לעבור למקום אחר. שם אני אורח ולא אחראי לכלום." מעטות המדינות שישראלי יכול לעבור אליהן ולהרגיש שאינו שותף למעשים נתעבים. על רוסיה או סין אין כמובן מה לדבר, אבל גם ארה"ב או בריטניה פסולות. ובגדול כל המערב, גם מדינות ליברליות כמו דנמרק או הולנד מבוסס על מאות שנים של דיכוי וניצול.

              • מאת yankel:

                למדינות רבות יש שלדים בארונותיהן, השאלה היא אם מתייחסים אליהם כהיסטוריה (שיש לכפר עליה במקרה הטוב או להתעלם ממנה במקרה הרע) או כתקדים המצדיק יצירת שלדים חדשים.

                במלים אחרות, מה שמשנה הוא כוון ההשתנות ולאן הוא חותר.

                • מאת גיל ב':

                  ואיפה הרשימה של כיווני ההשתנות? שוב, ברור שארה"ב או בריטניה פסולות. מה עם ספרד? איזה מדינה בדיוק תהיה מוכנה לקלוט מיליון ישראלים? זה נחמד שמישהו מסויים רוצה להרגיש טהור, אבל זה לא פיתרון מעשי לכלל.

          • מאת yankel:

            "כורח" הוא צידוק בדין.

    • מאת י.א:

      לא כזה ישן. בערך 1940, (צייטלין וסקונדה?)

      • מאת yankel:

        אמת כהבה.

        • מאת yankel:

          הסתבכתי. אמת כתבת.

          השיר מביע אמת "יהודית" ותיקה הרבה יותר (כדי לחסוך דיונים פילוסופיים, כוונתי לאמת אליה התוודעו היהודים, להוותם, לפני דורות רבים).

  8. מאת מא:

    מצד אחד אתה לא מוכן להאמין לזילברשטיין על כך שמדובר בעסגרי כי יש לו רק מקור אחד. אגב, אין לך מושג מי הוא המקור הזה, אולי זילברשטיין נפגש עם האסיר בכבודו ובעצמו.
    מצד שני אין לך שום בעיה להניח ש:
    1. הידיעה על האסיר שהתאבד נכונה (ולא למשל הוסרה כי היא לא נכונה)
    2. האביר הזה הוא אותו אסיר שעליו כתבת קודם, בלי שום מידע.
    3. האסיר נרצח ולא התאבד, שוב ללא שום מידע.

    אני מציע לך לבדוק את מדיניות הפעלת הדמיון שלך ולהחיל עליה כללים יותר עקביים
    אני רואה פה חוסר

    • מאת עדו:

      אתה מתעקש הא?
      נכון, לא ידוע לנו כלום. ייתכן שהאסיר X כלוא מסיבות מאד מאד טובות, שאסיר אחר לגמרי התאבד בתא המעצר ושהשב"ס מונע את פירסום שתי הפרשות מסיבות ממש ממש טובות שאי אפשר לפרט. הכל ייתכן.
      העניין הוא שאנחנו חיים במדינה שאמורה להיות דמוקרטית ובמדינה כזאת השלטון הוא לא בעל בית על המידע אלא הציבור. כל מה שהוא לא סוד מדינה מותר בפירסום ומה שהוא כן סוד מדינה צריך להיות כזה רק בנסיבות מיוחדות. נכון לעכשיו מה שידוע לנו הוא שאסיר אחד אנונימי מוחזק בידי המדינה ושאסיר אחר אנונימי אף הוא מת בנסיבות לא ברורות ואולי הם אותו אדם. משום מה העובדות האלו לא מרגיזות אותך אלא הפוסט הזה שאולי צודק ואולי לא.

      • מאת מא:

        בדיוק כמו שכתבת, יתכן שהכל רקוב והשב"ס רצח חף מפשע כדי להשתיק פשעים נוראים וייתכן גם שלא מת שום עציר. הכל תילי תילים של ספקולציות.

        מי שנהנה מהספורט הזה של לדמיין דמיונות על דברים שאין לו בהם מושג ולזעוק זעקות חמאס של "הו לאן התדרדנו, הצילו הספינה שוקעת" שיהנה – לבריאות, מי שהדמיון שלו מושפע פחות מסרטי תיקים באפלה, חוששני, לא ישתכנע לארוז מזוודה ולרדת למחתרת.

        • מאת עדו:

          לא הבנת? מסתירים ממך מידע. נניח שחולה מסויים מת בבית החולים והרופאים לא היו מוכנים לשחרר את הגיליון שלו עם הפרטים, ייתכן שהטיפול בו היה ללא דופי, ייתכן שהייתה פה רשלנות ואפילו שהוא נרצח, בכל מקרה אם זה היה קרוב שלי הייתי צריך להפוך עולמות ולהשתולל ולא להגיד 'טוב, הרופאים בטח עשו הכי טוב שהם יכולים ואם הם לא רוצים לספר אז יש להם סיבה'.
          ההתנהגות של המדינה במקרים האלו מחשידה, לא היית מקבל התנהגות כזאת מאף גוף אחר (רופאים, הם אנשים מאד מלומדים עם חלוקים לבנים שמקדישים את חייהם להצלת אנשים כידוע לך) ובכל זאת אתה מתעקש לשכנע את עצמך שהכל בסדר, נניח שבאמת הכל בסדר – למה לא מספרים לנו?

  9. מאת אייל:

    צריך להוסיף לכך שבחודש האחרון היו שני זיכויים של פרדרמן:
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4003541,00.html
    (שביתת הפרקליטים כמובן לא עזרה לפולק)

    ועוד אחד כאן, חרף הראיות:
    http://eyalniv.wordpress.com/?p=3599 (אותו השופט שהכניס לכלא לכמה חודשים את שיח' סלאח בגלל יריקה).

    וכאן יש רשימה של עוד כמה מקרים של שחרור פעילי ימין-קיצוני, כולל רוצחים:
    http://news.walla.co.il/?w=%2F2971%2F1339011

    ולקינוח: http://eyalniv.wordpress.com/2010/07/31/irgun/

  10. מאת בנימין:

    בעניין מרצ, ח"כ אורון והסיפור עם ח"כ טיבי.
    שלחתי מייל די עצבני לח"כ אורון בעניין.
    קיבלתי מייד את התגובה מאירת-העיניים של העוזרת הפרלמנטרית שלו, שאני מפרסם כאן באישורה. אני חושב שיהיה מן היושרה העיתונאית/בלוגרית שלך, יוסי, אם תוסיף את תגובתה לפוסט המקורי שלך, או שלפחות תחווה דעתך כאן.

    "
    שלום בני,
    קראתי הבוקר את הפוסט של יוסי גורביץ ולצערי הרב מדובר ברצף של אי-דיוקים.
    היות ונכחתי בדיון, אני מבקשת להסביר: את פירוט תקציב הביטחון אף פעם לא מוסרים במליאת ועדת הכספים, אלא רק בועדה המשותפת של כספים וחוץ וביטחון לתקציב הביטחון.
    אחמד טיבי סיפר בדיחה שכביכול בשל נוכחותו לא מוסרים את הנתונים. חשוב לציין כי מדובר בלא יותר מהלצה של ח"כ טיבי.
    דרך אגב, ח"כ אורון אינו חבר בועדה המשותפת לתקציב הביטחון. כך שמעמדו בעניין זה או בכל עניין אחר אינו שונה ממעמדו של ח"כ אחמד טיבי.
    בברכה,
    דקלה אברג'יל
    עוזרת פרלמנטרית לח"כ חיים אורון
    "

    • מאת ygurvitz:

      שלום בנימין,

      הוספתי. עכשיו אני מחכה לתגובה של ח"כ טיבי.

      • מאת א.ה.:

        התגובה של טיבי לא ברורה, מאחר שהידיעה בגלובס לא ברורה (והוא רק מאשר את הידיעה).

        האם תוכל לחדד ולשאול אותו האם סירובו של נציג האוצר למסור את הנתונים לוועדה נעוץ בנוכחותו (קרי – האם נציג האוצר אמר שלא ימסור את הנתונים בנוכחות טיבי) או שמדובר בפרשנות שלו ויתכן והדבר קשור לדברים אחרים (קרי – נוכחות מצלמות)?

    • מאת חנן:

      אני עדיין לא מבין למה ג'ומס זכה בלחישה באוזן אם המידע לא אמור להימסר בפורום הזה והמעמד שלו לא שונה וכו'.

      • מאת אלי ב:

        ג'ומס לא זכה ללחישה, נציג האוצר אמנם ניגש אליו, לא ברור לאיזה צורך, אך הוא לא זכה ללחוש או להעביר פתק כלשהו
        ניתן לראות קטע נבחר מהתקרית הזאת בקליפ של קטעי הכנסת המצחיקים בלינק הבא : http://www.youtube.com/watch?v=huMnSc4oL7A&feature=player_embedded
        הקטע המדובר מתחיל ב2:09, ניתן לראות שנציג האוצר לא מזכיר את שמו של טיבי כסיבה לאי חשיפת הנתונים, שאחמד טיבי אמר אך ורק "אני אצא מהחדר" ולא את המשך המשפט שטען שאמר. המשך הדיון התרחש בדיוק בצורה אותה כתבתי למעלה.

        • מאת ידידיה:

          אז טיבי שיקר כדי להכפיש את אורון? אולי כדאי לשאול את ג'ומס לגבי השפעת האירוע על 'יחסי סיעתו עם תע"ל'.

  11. מאת דני:

    למתעניינים, כאן יש עוד הרבה השוואות בין ישראל לבין גרמניה של שנות השלושים -
    http://www.o139.org

  12. מאת חזון איש:

    דיווח עקום הוא תולדה של גישה עקומה וגם משרת את הגישה.
    לקחתי כדוגמה נגישה את פסק הדין של זכריה ימיני.
    ובכן: הבדואי המסכן הורשע לא בניהול עסק ללא רשיון, בזאת הוא הורשע כבר פעמיים קודם, וגם הורשע קודם בבניה של עשרות מטרים ללא רשיון במוסך שאותו ניהל ללא רשיון וחוייב על ידי בית המשפט, במקרים הקודמים, לסגור את המוסך.
    לאחר שעברו למעלה משנתיים והוא צפצף על צו בית המשפט הוגש נגדו כתב אישום על הפרת צו שיפוטי, עבירה הרבה יותר חמורה, ועל כך הוא נידון במקרה זה.
    ובאשר לעניין הפזורה הבדואית הינה ציטוט מלא מדברי השופט, שממש לא מצדיקים מתפקה מתחסדת כמו שלך:

    "סבור אני שהעובדה שהנאשם פועל לזכויות הפזורה הבדואית אך ורק מחמירה איתו, מכיוון שלא יכול להיות שאדם מצד אחד יטען טענות על אי שמירת זכויות או אי שמירת הוראות החוק לגבי קבוצה אליה הוא משתייך אך מצד שני יפר את הוראות החוק ברגל גסה פעם אחר פעם.
    סבור אני שהקלה עם הנאשם יהיה בה משום מסר שלילי לציבור ובמיוחד לפזורה הבדואית שהפרת חוק במדינת ישראל ובמיוחד הפרת צו שיפוטי הינה משתלמת וביהמ"ש עובר עליה כענין של מה בכך".

  13. מאת גיורא:

    אני מבין שלהרשם לרשימת התפוצה שלך זה בעצם לפתוח עלי מעקב בשב"ק. אם כל האי-נעימות בעיניין תודה לך (ממני בכל אופן)…כל עוד יש עוד כמה בודדים שלא מוכנים נגיד בצורה שלא אמורה לפגוע במישהו ספציפי.. להצדיע לקונצנזוס (אני מאד מאד מנסה לא לכתוב מוהל או יד .. אבל)…

טראקבקים/פינגבקים

  1. התאבדויות בכלא | טביעת עין של טל
  2. כתבה שנעלמה מ YNET: תעלומה: אסיר התאבד בתאו בכלא איילון « בלוגים של שב"כ השב"כ / כוחו של עידן המידע – Israel's Shin Bet is not here