החברים של ג'ורג'

לבדה בבונקר

במקרה או שלא במקרה, נאומה של הילארי קלינטון אמש, הערב האחרון של עונת הפריימריז,  נערך – דיווח מייקל קרולי מהניו רפבליק [ראו הערה – יצ"ג] –  במעין בונקר, מרתף בעומק שתי קומות מתחת לפני הקרקע, שבו לא היתה קליטת טלפונים או טלוויזיה. הללו פלטו אותות מדכאים למדי.

זמן קצר לפני כן התבשרה האומה שאובאמה זכה ברוב מכלל הצירים הדמוקרטיים, הן הצירים הרגילים הן צירי-העל. אף שקלינטון הצליחה לסחוט נצחון מפתיע אחרון בדרום דקוטה, המשחק נגמר. אין עוד צירים לזכות בהם. לא יהיו עוד פריימריז. רוב הצירים בכיסו של אובאמה. אין עוד כל אפשרות לסגור את הפער. כל מועמד אחר היה מודיע על פרישה, מניח למועמד הנבחר להתמודד מול המועמד הרפובליקני.

לא קלינטון. מורין דאוד כתבה הבוקר ש"מי שאמר שאחרי ההכחשה מגיעה הקבלה, לא פגש את הקלינטונים". הנאום של קלינטון, בפני מאות תומכים קנאים, לא הכיל שום ויתור. היא הודתה שאובאמה ניהל קמפיין משובח – אבל התעלמה לחלוטין מתוצאותיו. היא הודיעה ש"לא אקבל כל החלטות הלילה". תומכיה קראו "דנוור! דנוור!" – הכוונה להמשך המאבק עד הוועידה הדמוקרטית, שתיערך בדנוור באוגוסט – והיא לא השתיקה אותם. היא קראה לתומכיה להודיע מה הם חושבים שהיא צריכה לעשות – אבל מי שפנה לאתר שלה, מצא שהאימייל הסטנדרטי שם מתחיל במילים "אני איתך הילארי, ואני גאה בכל מה שאנו נאבקים למענו".

לאורך כל יום שלישי, שידר הקמפיין של קלינטון מסרים סותרים. מצד אחד, עובדי הקמפיין התבקשו למסור את דו"חות ההוצאות שלהם, והתבקשו לחזור ממשרדי השדה למטה בניו יורק – סימנים שהתפרשו ככוונת פרישה. בו זמנית, הכחיש הקמפיין כי בכוונתה של קלינטון לפרוש.

זה היה אמור להיות הערב של אובאמה. קלינטון גנבה אותו. כשעלה לנאום את נאום הנצחון שלו, הוא נראה המום. ב-10 הדקות הראשונות, ציין הפרשן ג'יימס פאלוז, ניסה אובאמה להתאושש מסטירת הלחי חסרת התקדים הזו. פאלוז, כותב מתון ומיושב, שראה הרבה בחייו (הוא היה מכותבי הנאומים של קרטר), עבר לכתיבה באותיות רישיות.

הבוחרים – בעיקר, למעשה, הבוחרות – של קלינטון התנהלו בצורה פסיכוטית לחלוטין בשבועות האחרונים. בישיבת הוועדה המסדרת של המפלגה, שהעניקה לקלינטון רק מחצית מהצירים שלהם זכתה בהצבעות-הדמה של מישיגן ופלורידה, היו בהן שהתפרצו וצרחו שהן יצביעו למק'קיין. טיפוס ביזארי, שאפילו עיתונות הימין הקיצוני – אותה "קונספירציה ימנית ענקית" של הילארי מלפני עשור מתפקדת כולה ככלי שלה בחודשיים האחרונים – סירבה לגעת בו במקל, הסתובב שם וטען שהוא המאהב ההומוסקסואל של אובאמה, שרצח שני אזרחים כדי להסתיר את העובדה הזו. הקלינטוניסטאס ביקשו ממנו חתימות והצטלמו איתו.

קלינטון, בהתנהלותה, מעודדת את הפסיכוזה הזו. בהחלט יתכן שהנרקיסיזם שלה יביא לבחירתו של מק'קיין לנשיאות – מה שיאפשר לה לרוץ שוב ב-2012. אבל היא מסתכנת קשות: לא במוות פוליטי אלא בקללת-נצח פוליטית. אם אובאמה יובס, וודאי אם יירצח, שמה-שלה יוכתם לנצח. ולממסד הפוליטי האמריקני זכרון ארוך.

כנראה שמהבונקר זה נראה כמחיר ששווה לשלם – עבור מה, לא ברור. אחרי תרגיל כזה, אובאמה ינזק פוליטית אם יקבל אותה כסגנית נשיא. יאמרו שמי שלא עמד בסחיטה שלה, לא יוכל לעמוד מול אחמדינג'אד.

לא הערכתי את קלינטון כשהתחיל הקמפיין. הוא מסתיים, ואי ההערכה הפכה לתיעוב. מתקבל הרושם שזו תחושתם גם של רוב הדמוקרטים, כנראה גם רוב האמריקנים. קריאת הקרב של אובאמה היתה "כן, אנו יכולים"; קלינטון גנבה אותה והפכה אותה, בטוויסט אופייני, ל"כן, היא יכולה". במובן מסוים, זה אומר הכל.

[הערה – ההתייחסות לקמפיין קלינטון כאל "הבונקר", היינו הבונקר של היטלר, רווחה למדי בחודשים האחרונים. בלוגר דמוקרטי, אחרי פליטת הפה על רוברט קנדי, העיר ש"כשאובאמה ישא את נאום ההשבעה שלו, הילארי תשב בבונקר שלה במישיגן, מוקפת בפנאטים שלה, ותמלמל "ניגר, ניגר". סרטון יוטיוב פופולרי – שהורד; אני לא יודע אם זה גורם לי יותר רווחה או יותר צער – היה התקפה פרועה עליה, והציב אותה בדמות היטלר בהתפרצות הידועה מתוך "הנפילה". כשקרולי כתב על "הבונקר", הוא התייחס להלך הרוח הרווח הזה, שגם אני הכרתי אותו – וכתוצאה מכך נמנעתי מלתת לו את הקרדיט המגיע לו. העוול תוקן בעקבות הערת אחד הקוראים – יצ"ג]

ומלבד זאת, יש להפסיק את רצח העם בדארפור.

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter

34 תגובות על ”לבדה בבונקר“

  1. חרטא ברטא הגיב:

    נו באמת:

    "בל היא מסתכנת קשות: לא במוות פוליטי אלא בקללת-נצח פוליטית. אם אובאמה יובס, וודאי אם יירצח, שמה-שלה יוכתם לנצח. ולממסד הפוליטי האמריקני זכרון ארוך."

    שני שמות:

    רונלד רייגן
    טד קנדי

    שני האנשים הללו רצו בפריימריז של מפלגותיהם מול נשיא מכהן ממפלגתם שלהם (רייגן נגד פורד וקנדי נגד קרטר)!!! הם גם סחבו את קריאת התגר שלהם עד לוועידות.

    קשה לומר שהקריירה שלהם נהרסה (בטח לא של רייגן).

    גם לאחר שרייגן הפסיד באותם פריימריז הוא ממש לא התאמץ בשביל פורד, וקנדי התעלם בחוסר חינניות מופגן מקרטר בוועידה.

    רייגן המשיך לנשיאות של שתי כהונות וקנדי נעשה האורקל של האגף ה"פרוגרסיבי" של המפלגה הדמוקרטית.

    אז אולי ל"ממסד" יש זיכרון ארוך אבל את הבוחר האמריקאי מעניין מי יכול לנצח – ואת זה הטלוויזיה אומרת לו ממילא.

    ואם מדברים על זיכרון ארוך: תאודור רזזוולט פרש מהמפלגה הרפובליקנית ורץ בבחירות כנציג מפלגה שלישית (אחרי שהחליט שיורשו טאפט לא מספיק קשוח נגד הקרטלים), ולמעשה הביא לבחירתו של ווילסון. שמו של רוזוולט כל כך הוכתם עד כדי כך שדיוקנו מתנוסס על הר רשמור יחד עם עוד שלושה מוכתמים.

  2. דני פ הגיב:

    אני מסכים איתך שההתנהגות של קלינטון אגואיסטית ומיותרת בשלב הזה. אבל אתה טועה – היא אינה לבדה. אם היא היתה לבדה, היא לא היתה מנצחת בכל כך הרבה פריימריס.

    היה ברור שאובמה הולך לנצח את הבחירות כבר במרץ, לפני יותר מחודשיים. מותר היה לצפות שיווצר סחף ציבורי לטובת המועמד המנצח (במיוחד לאור התמיכה הגורפת של התקשורת). זה לא קרה – מאז שהעסק כביכול סגור קלינטון רק סוגרת את הפער מאובמה.

    אני די מחבב את אובמה, אבל צריך להודות, הוא מועמד חלש. יש ציבורים שלמים שהמפלגה הדמוקרטית זקוקה להם שלא יצביעו עבורו, ויבכרו רפובליקני "מתון" כמו מקיין. יכול להיות שאובמה ינצח בנובמבר, כיוון שהמפלגה הרפובליקנית חלשה מאוד היום, אבל אני מאמין שלקלינטון היה יכול להיות סיכוי טוב יותר.

  3. דני פ הגיב:

    "לא הערכתי את קלינטון כשהתחיל הקמפיין. הוא מסתיים, ואי ההערכה הפכה לתיעוב. מתקבל הרושם שזו תחושתם גם של רוב הדמוקרטים, כנראה גם רוב האמריקנים"

    רושם שמתקבל על-ידי קריאת בלוגים של גברים זכרים. אבל זה לא המצב:

    http://www.gallup.com/poll/107668/Her-Campaign-Ends-Clintons-Image-Mostly-Intact.aspx

  4. אלכס ז. הגיב:

    דני,

    אם קלינטון לא מסוגלת אפילו לנצח סנטור טרי בפריימריס במפלגתה שלה, איזה סיכוי יש לה נגד רפובלקני?

    אגב, אם מדברים על ציבורים שלמים שלא יצביעו לאובמה, הנה דוגמא אחת לאותן בוחרות פסיכיות שגורביץ הזכיר:
    http://www.youtube.com/watch?v=KACQuZVAE3s
    זכרו ילדים, גם הילרי היא a uniter, not a divider.

  5. דני פ הגיב:

    אלכס,

    אני נוטה לחשוב שהציבורים שאובמה חזק אצלם (שחורים, יאפים ליברלים) היו תומכים בקלינטון ללא בעיה בבחירות הכלליות לו היא היתה המועמדת. בקרב תומכי קלינטון אני חושב שזה פחות נכון.

    קלינטון הפסידה מ-3 סיבות עיקריות:
    1. עירק.
    2. אובמה בחור כריזמטי ומעורר הרבה סימפטיה.
    3. בשיטת הפריימריס כפי שהיא קיימת כיום משקפת את רצון הציבור באופן שרחוק להיות מושלם. שתי מדינות מרכזיות לא נפשרו ושיטת ה-caucuses היטיבה מאוד עם אובמה. כך שהנצחון של אובמה, הגם שזהו ניצחון בזכות, הוא בסופו של היום מקרי.

    ניצחונות כאלה מולידים הרבה מרירות בצד המפסיד, כפי שראינו גם בבחירות בשנת 2000, ואנו רואים אותה בסרטון. האישה הזו לא פסיכית ולא אמרה דברים מטורפים, היא פשוט כועסת על הפסד מקרי. יש הרבה יותר נשים מבוגרות מרוגזות תומכות קלינטון מאשר גברים שכותבים ומגיבים בבלוגים, כך שיכול להיות שזו בעיה.

    מיותר לומר שמרירות זו תתפוגג לחלוטין אם אובמה יבחר בקלינטון כסגניתו.

  6. Sir Simon הגיב:

    "אי ההערכה הפכה לתיעוב"
    It is strange how the elections in a country that you don't live in (and are not a citizen of?) turned into such an emotional thing for you. Clinton is not Kim Jong Il, Hu Jintau or Gen. Than Shwe. She is not even Hugo Chavez or Silvio Berlusconi.

    You may not agree with all of Clinton's policies or like her style. You can be well aware of the fact that the US presidential race is relevant to the rest of the world and to Israel in particular. However, your anger and disgust of her very existence are misplaced and they totally cloud your judgment.

    Keep in mind: Clinton lost a tight race by a small margin. She has many supporters. She is a politician in a country that you do not live in and do not know everything about. She made history. She also failed to go all the way. She is not very likely to try again (if she does – all power to her). She is by far not the worst politician, American or other, with a similar story.

  7. אסף הגיב:

    באופן כללי, אני חושב שאתה חוטא לקלינטון ומגזים בהתלהבותך מאובמה, שחוץ מסיסמאות עוד לא הוכיח דבר.

    אוסיף רק תיקון עובדתי קטן. הסיסמה שקלינטון השתמשה בה היא:
    Yes, we will! (הטענה שלה בזמנו הייתה שהשאלה היא לא האם יכולים לעשות משהו, כמאמר סיסמתו של אובמה, אלא האם באמת יעשו אותו).

    הסיסמה האחרת (Yes, she can) היא סיסמה בה נעשה שימוש פה ושם על ידי אוהדי קלינטון. קלינטון לא השתמשה בה, או המציאה אותה.

  8. ענר רבון הגיב:

    כרגיל, שחור ולבן. קלינטון לא נהגה כמצופה על פי שיפוטך אז היא מתועבת, נרקסיסטית ופסיכוטית. הפשע הגדול? אפילו לא הפגנת חיבה ליהודים (אותה, אגב, הביעה בפה מלא מיד אחרי אובמה, שניהם בהופעה הפומבית הראשונה לאחר תום הקמפיין). החטא הנורא הוא סירוב להכנע כל עוד כללי המשחק לחלוטין מאפשרים זאת. זאת ועוד, אם אובמה יירצח (!) הממסד האמריקאי בעל הזכרון הארוך (?) לא ישכח ולא יסלח (!!!).

    טוב שהכל בפרופורציות. הילרי קלינטון אולי לא נהגה באצילות פוליטית. הקמפיין שלה היה חלש ורווי טעויות אך היא נענשת על כך בעצם הפסדה. הנצחון של אובמה צודק והוא בהחלט מרגש ומעורר ציפיה. עם זאת, מליונים רבים שואבים מקלינטון השראה רבה. הרזומה שלה מרשים והמצאותה ליד אובמה בבית הלבן תהיה ככל הנראה דבר טוב. קול של נסיון אופרטיבי ותפישת עולם כוללנית לא יזיק ליד נשיא שעד כמה שהוא מבטיח הוא בכל זאת פחות מנוסה.

  9. אור ברקת הגיב:

    איזה ניסיון אופרטיבי בדיוק יש לקלינטון? אשתו של?

    לדעתי אם מק'קיין יזכה בנובמבר, לפחות חלק מהאשמה נעוץ בנזק שגרמה התנהלותה של קלינטון.

  10. חרטא ברטא הגיב:

    לאור ברקת:

    "איזה ניסיון אופרטיבי בדיוק יש לקלינטון? אשתו של?"

    בא נגיד שבמשך 8 השנים האחרונות היא הייתה "מארגנת שכונתית" של כל מדינת ניו-יורק ולא של שלוש שכונות בדרום שיקגו.

    "לדעתי אם מק‘קיין יזכה בנובמבר, לפחות חלק מהאשמה נעוץ בנזק שגרמה התנהלותה של קלינטון."

    אם אובמה לא ינצח את מקיין בנובמבר, זה לא יהיה בגלל התנהלותה של קלינטון, כי מה שהיא עשתה יחוויר כאין וכאפס ויהיה זניח לעומת הדברים שהרפובליקאים יעשו לו.

    אפשר לומר שהפריימריז הם הטירונות לקראת הבחירות ואם החבטות שהוא ספג בזמן זה יוכחו להיות סופניות אז לא היה לו מה לחפש שם מההתחלה.

    אך אל דאגה – המועמד שאף פעם לא רץ מול יריב רציני (עד הפריימריז האלה) בא מה "מכונה" של דיילי בשיקגו. והחברה האלה הספיקו לשכוח מה שלקלינטונים יקח עוד 50 שנה ללמוד.

  11. ygurvitz הגיב:

    "כרגיל, שחור ולבן." כרגיל, קשקשת.

    "קלינטון לא נהגה כמצופה על פי שיפוטך אז היא מתועבת, נרקסיסטית ופסיכוטית." ל"שיפוטי" מצטרף כל כותב ליברלי חשוב בארצות הברית. זה לא עניין של "שיפוט", זה עניין של כללי משחק. היא שברה אותם לאורך כל הקמפיין.

    "הפשע הגדול? אפילו לא הפגנת חיבה ליהודים". הזבל הזה לא מוסיף לך כבוד, אתה יודע.

    "החטא הנורא הוא סירוב להכנע כל עוד כללי המשחק לחלוטין מאפשרים זאת" כללי המשחק? המשחק נגמר. יש רק תוצאה אחת מותרת. היא חורגת ממנה.

    "זאת ועוד, אם אובמה יירצח (!) הממסד האמריקאי בעל הזכרון הארוך (?) לא ישכח ולא יסלח (!!!)." אכן. אתה טוען אחרת?

    "הילרי קלינטון אולי לא נהגה באצילות פוליטית." קלינטון שברה כל כלל של התנהגות מקובלת בפוליטיקה האמריקנית. לא סביר שהיא אי פעם ידעה אצילות מהי.

    "הקמפיין שלה היה חלש ורווי טעויות אך היא נענשת על כך בעצם הפסדה" זו כלל לא הנקודה שהתייחסתי אליה. לא התייחסתי ל"למה היא הפסידה" אלא ל"איך התנהגה כשהפסידה".

    "עם זאת, מליונים רבים שואבים מקלינטון השראה רבה." הוכחות?

    "הרזומה שלה מרשים " באמת? במה הוא מרשים?

    "קול של נסיון אופרטיבי " לקלינטון היה נסיון אופרטיבי אחד, הנסיון לערוך רפורמה במערכת הבריאות. הנסיון הזה, רצוי להזכיר, הסתיים בכשלון מוחלט.

    "הוא בכל זאת פחות מנוסה." במה נסיונה של קלינטון עולה על זה של אובאמה?

  12. חרטא ברטא הגיב:

    "ל“שיפוטי“ מצטרף כל כותב ליברלי חשוב בארצות הברית. זה לא עניין של ”שיפוט“, זה עניין של כללי משחק. היא שברה אותם לאורך כל הקמפיין."

    *כל* כותב ליברלי??? מענייו כי אני פה קורא הרבה מאוד עיתונים והוושינגטון פוסט מגיע אלי כל יום הביתה ובהחלט לא כל כותב ליברלי חושב כך.

    אההה…. ניזכרתי, אנחנו בגורביץלנד ולכן הטיעון הולך כך:

    "אם הכותב לא חושב שהילרי שברה את כל חוקי המשחק אז הוא לא יכול להיות כותב ליברלי חשוב. אי לכך – כל כותב ליברלי חשוב בארצות הברית חושב שהיא שברה את הכללים"

    ובכלל – אצילות בפוליטיקה זה כמו חד-קרן
    אין חיה כזו. גם אובמה יודע לשחק מלוכלך כשצריך והוא גם עשה את זה בשיקגו.

    והתנהגותה שהפסידה כמו שאמרתי קודם לא היתה שונה מהתנהגות קנדי ב 1980 או הדמוקרטים בשיקגו ב 1968.

    כמו שאמר וויל רוג'רס: "אני לא שייך לשום מפלגה מאורגנת. אני דמוקרט".

  13. ד.ט הגיב:

    כתוספת לתגובתו הנכונה של דני, תגובה 5, לשאלתו של אלכס, אציין שקלינטון ניצחה ברוב המדינות המתנדנדות, שבהן מוכרעת למעשה ההתמודדות בין המפלגות, בכלל זה הגדולות שבהן, פנסילבניה, אוהיו וקולורדו. (במישיגן ובפלורידה לא הייתה התמודדות ממשית בין הדמוקרטים).

    אובמה ניצח בזכות הישגיו במדינות בעלות נטייה פוליטית מובהקת, שיצביעו בכל מקרה לרפובליקנים (למשל דרום קרוליינה) או לדמוקרטים (למשל אורגון) ולא חשוב מי יהיה מועמד.

    כך שתוצאת המירוץ על הכרטיס של הדמוקרטים אינה מלמדת בהכרח למי היה סיכוי תאורטי טוב יותר מול מקיין.

  14. Sir Simon הגיב:

    ”עם זאת, מליונים רבים שואבים מקלינטון השראה רבה.“ הוכחות?
    Listen to NPR (online)

    ”הוא בכל זאת פחות מנוסה.“ במה נסיונה של קלינטון עולה על זה של אובאמה?
    One can argue about Clinton's white house experience but her term in the senate was more substantial and much more full of political activity than Obama's.

  15. Sir Simon הגיב:

    "מענייו כי אני פה קורא הרבה מאוד עיתונים והוושינגטון פוסט מגיע אלי כל יום הביתה ובהחלט לא כל כותב ליברלי חושב כך."

    Ditto for public radio.

  16. דחליל הגיב:

    דני, הביטוי "גברים זכרים" מאוד נחמד. מאיפה חשבת עליו?

  17. ygurvitz הגיב:

    "*כל* כותב ליברלי??? מענייו כי אני פה קורא הרבה מאוד עיתונים והוושינגטון פוסט מגיע אלי כל יום הביתה ובהחלט לא כל כותב ליברלי חושב כך." קראת עיתונים ביומיים האחרונים?

    "טד קנדי

    שני האנשים הללו רצו בפריימריז של מפלגותיהם מול נשיא מכהן ממפלגתם שלהם (רייגן נגד פורד וקנדי נגד קרטר)!!! הם גם סחבו את קריאת התגר שלהם עד לוועידות. קשה לומר שהקריירה שלהם נהרסה (בטח לא של רייגן)."

    פורד לא היה נשיא נבחר והיה ברווז צולע ב-1976. לטדי קנדי, אם היית טורח לקרוא את החצי-חבצלות שפרסמו עליו לאחרונה, לא שכחו את ההתנהגות ההיא ב-1980. למזלו, קרטר היה מפסיד בלאו הכי וכולם ידעו זאת. שתי הדוגמאות שלך מדברות על מועמדים שהתגרו בנשיא כושל של כהונה אחת (במקרה של פורד, עוד פחות מכך), שסיכוייו אפסיים. זה לא דומה בכלל למצב הנוכחי.

  18. ygurvitz הגיב:

    One can argue about Clinton’s white house experience but her term in the senate was more substantial and much more full of political activity than Obama’s.

    אפשר לטעון, אבל על מה נשענת הטענה הזו? ההצבעה החשובה ביותר של קלינטון בסנאט, ההצבעה על המלחמה, היתה כשלון מהדהד.

  19. מני זהבי הגיב:

    מה שקלינטון מצפה לו (כנראה) הוא שעד סוף אוגוסט אובמה יתרסק בסקרים, וצירי-העל, שהצהרותיהם בדבר תמיכה במועמד זה או אחר אינן מחייבות אותם, יעברו אליה. ויש לומר שבינתיים, מצבה של קלינטון בסקרים במדינות מפתח טוב יותר ממצבו של אובמה. מצד שני, אחרי שהתקשורת הפכה את קלינטון לגוויה פוליטית (לפחות במריוץ הזה) נראה שאין לה סיכוי מי יודע מה. מצד שלישי, אולי אימת הסקרים היא שמדרבנת את אובמה לחפש את קרבתם של גורמים שבאופן עקרוני הוא צריך אותם כמו גלגל חמישי (אייפא"ק, למשל). יש לקוות שהוא לא יהפוך לשבוי של הגורמים הללו, כפי שקרה לשני הבושים (האב והבן)

  20. ענר רבון הגיב:

    יוסי, קשה אפילו להתחיל להגיב לך.

    "”*כל* כותב ליברלי??? מענייו כי אני פה קורא הרבה מאוד עיתונים והוושינגטון פוסט מגיע אלי כל יום הביתה ובהחלט לא כל כותב ליברלי חושב כך.“ קראת עיתונים ביומיים האחרונים?"

    – כן. אני קורא כמה עתונים (ובלוגים) כל יום. לא ראיתי אף אחד רציני שמכנה את הילרי נרקיסיסטים מתועבת ופסיכוטית. אולי תחלוק ציטוט גם עמנו?

    "”הרזומה שלה מרשים “ באמת? במה הוא מרשים?"
    – סיום בהצטיינות של וולסלי ואח"כ של ביה"ס למשפטים של ייל, הבחרות פעמיים כאחת ממאה עורכי הדין המשפיעים באמריקה במהלך שנות ה80, מעורבות (שסחטה מחמאות) בלא מעט דירקטוריונים של ארגונים ללא מטרת רווח ושל חברות מסחריות כאחד, 8 שנים פעילות בבית הלבן ועוד 8 שנים כסנטורית מוערכת. רזומה מרשים אפילו יחסית לשלך.

    "המשחק נגמר. יש רק תוצאה אחת מותרת. היא חורגת ממנה."
    הבנתי. אתה גם משנה את חוקי המשחק שנוח לך. הוועידה היא זו שתקבע את המועמד וכל עוד הילרי מעוניינת להתמודד בוועידה זו זכותה המוחלטת, בוודאי בהתחשב בעובדה שהתוצאה צמודה מאד. מצד שני שחיים כל הזמן בשוליים צדקניים קשה להבין תחרותיות שכזו.

    ”הילרי קלינטון אולי לא נהגה באצילות פוליטית.“ קלינטון שברה כל כלל של התנהגות מקובלת בפוליטיקה האמריקנית. לא סביר שהיא אי פעם ידעה אצילות מהי."
    – שנזכיר לך את ספירת הקולות של שנת 2000?

    "”עם זאת, מליונים רבים שואבים מקלינטון השראה רבה.“ הוכחות?"
    – תעשה קצת גוגל ותמצא לבד. חבל שלמסכת טיעוני הבלע והדיבה שלך אתה לא מחפש הוכחות באותה דקדקנות.

    אני לא מתרשם שאתה חי ומכיר מספיק את התרבות הפוליטית האמריקאית בשביל אחד שמעז להתבטא בכזו נחרצות.

  21. בסדר, בסדר, כל הויכוח מאחורינו, היא נשברה.

  22. ygurvitz הגיב:

    "- כן. אני קורא כמה עתונים (ובלוגים) כל יום. לא ראיתי אף אחד רציני שמכנה את הילרי נרקיסיסטים מתועבת ופסיכוטית. אולי תחלוק ציטוט גם עמנו?" אה, ההטעיות הרגילות שלך. אני התייחסתי לכך שכל עיתון רציני גינה את אי-הפרישה של קלינטון. אתה חושב שהיא משחקת לפי הכללים, אבל מורין דוד (שציטטתי כבר) לא מסכימה.

    גם לא מאמר המערכת של הוושינגטון פוסט:

    http://www.washingtonpost.com/wp-dyn/content/article/2008/06/04/AR2008060403509.html

    או של הניו יורק טיימס:

    http://www.nytimes.com/2008/06/05/opinion/05thu1.html?ref=opinion

    או טורו של הליברל הוותיק אי. ג'י. דיון:

    http://www.washingtonpost.com/wp-dyn/content/article/2008/06/04/AR2008060403053.html

    ויש עוד הרבה, אבל אין לי זמן.

    "סיום בהצטיינות של וולסלי ואח“כ של ביה“ס למשפטים של ייל,"

    וכשלון בבחינות ללשכת עורכי הדין של וושינגטון, ופיטורים מהג'וב הראשון שלה בוועדה שחקרה את ניקסון, כשהבוס שלה מאשים אותה בהעלמת מסמכים.

    "מעורבות (שסחטה מחמאות) בלא מעט דירקטוריונים של ארגונים ללא מטרת רווח ושל חברות מסחריות כאחד" מחמאות? היא ישבה בחבר המנהלים של וול מארט, בתקופה הפסיכוטית ביותר שלו, כשהוא הכריז מלחמה על ועדי העובדים.

    "8 שנים פעילות בבית הלבן" אתה מגדיר את תפקיד הגברת הראשונה כתפקיד פעיל? אם כבר דיברנו על פעילות, רצוי להזכיר שוב שהמטלה העיקרית שלה שם הסתיימה בכשלון חרוץ, ושמעורבותה העיקרית בבית הלבן היתה סיבוך בעלה בשורה של פרשיות. כן, ביל הביא את פרשת לווינסקי על עצמו, אבל אלמלא שיקרה הילארי שוב ושוב ואלמלא העלימה מסמכים (לפחות אחת מעוזרותיה הועמדה למשפט על כך), סביר להניח שקנת' סטאר היה גומר את הקריירה הרבה לפני 1998. בנוסף, רצוי לזכור שהילארי שימשה ככלב התקיפה של ממשל קלינטון כלפי נשים שהתלוננו על התנהגות מינית בלתי ראויה מצד בעלה. אז אולי היא "עורכת דין מוערכת", אבל אתית היא היתה שבר כלי כבר אז.

    "עוד 8 שנים כסנטורית מוערכת". תזכיר לי שוב מה היו ההישגים שלה כסנאטורית? אגב, רוצה להתערב שב-2012 יקום מועמד שינסה להדיח אותה מהכס שלה?

    "רזומה מרשים אפילו יחסית לשלך.". וואלה. איזו מכה רטורית משובחת. אני עפר לרגליך. מוצלח בערך כמו הרמיזות לאנטישמיות. אגב, איך הרזומה שלה לעומת שלך?

    "- שנזכיר לך את ספירת הקולות של שנת 2000?" בשמחה.

    "הבנתי. אתה גם משנה את חוקי המשחק שנוח לך." לא, לא ממש. ראה הלינקים שהבאתי למעלה.

    "אני לא מתרשם שאתה חי ומכיר מספיק את התרבות הפוליטית האמריקאית בשביל אחד שמעז להתבטא בכזו נחרצות." מספיק כדי לכתוב יממה קודם, אמנם בחריפות רבה יותר, את מאמרי המערכת של הוושינגטון פוסט והני"ט. אגב [תוספת מאוחרת], אציין שבמאמר שפורסם ב"מעריב" ביולי 2007, ניבאתי שאובאמה יהיה המועמד, והסברתי גם למה. בהנתן שרוב הדיפלומטים הישראלים בארה"ב (על פי רוזנר הבוקר) סברו עד לשבועות האחרונים שקלינטון תנצח בסופו של דבר, אני חושב שאני מכיר את התרבות הפוליטית האמריקנית טוב מהם.

  23. ענר רבון הגיב:

    נתחיל מהסוף. הערת הרזומה שלי לא הייתה רטורית. בוודאי שהרזומה של הילרי מרשים בהרבה גם משלי, לא רק משלך. אני אכן מכבד אותה ומאמין שהיא אשה רבת פעלים חיוביים גם אם אינה נקייה מטעויות ומתכונות שליליות. הבעיה שלי היא עם האצבע שלך על ההדק. הקלות בה אתה מכנה אנשים "פסיכוטיים" או להבדיל "נקרופילים" לא מחמיאה לך. כשאתה יורד נמוך אתה מזמין את העיסוק בך וברזומה שיש או אין לך. הנקודות הטובות שלך הולכות לאיבוד בסבך של כתישה אלימה להכעיס. כשמדובר בבלוג פומבי הרי שיש בכך מן הוצאת הדיבה, אם לא במובן המשפטי בוודאי שבמובן הערכי.

    אתה ללא ספק מכיר את הפוליטיקה האמריקאית, אבל כמו עיתונאי ישראלי ולא כמו אזרח אמריקאי (שים לב לניואנסים). גם אני ניבאתי לפני שנה שאובמה יהיה המועמד ואני מנבא היום שהוא גם יהיה הנשיא, אבל זה לא עושה אותי מומחה אלא סתם סקרן חובב זו(וזאת למרות שגרתי הרבה שנים בארה"ב). בסופו של דבר, אלו לא בחירות שלנו, לא הוזמנו להביע דעה והדעה שיש או אין לנו היא בחזקת ביקורת תיאטרון ותו לא.

    לא אכנס לטיעוני הנגד שלך אחד לאחד מכיוון שאני עלול להצטייר כחסיד של קלינטון ואני לא. יש לה בעיית גבולות – היא בהחלט תחרותית מדי ולא אחת צעדה אל השטח האפור. תחרותיות שכזו היא נחלה של כל מועמד פוליטי והיא אינה מעידה על "נרקסיזם פסיכוטי ומתועב". להזכירך, בבחירות 2000 סירבו שני המועמדים (לא רק בוש אלא גם חתן האוסקר ופרס הנובל) לקבל את הכרעת הבוחר ונגררו למערכת בחירות שהוכרעה על ידי משפטנים כשכל אחד מביע עמדה צבועה בגוון האינטרס האישי. האם "הממסד האמריקאי בעל הזכרון הארוך" זכר זאת? לא ממש. בוש יישפט בעיקר על עירק, על החוב החיצוני ועל מדיניות החוץ מבוססת "מוסר הנפט" ובוודאי לא על יצר התחרותיות העודף שהיה או היה לו. הילרי רוצה את תפקיד סגן הנשיא ואין כל פסול בכך שתיקח כמה ימים על מנת לנסות להסיגו. אין כאן שום הפרה של שום חוק משחק. מיליונים של מצביעים דמוקרטיים אפילו מצפים ממנה לעשות כך. הצווחנים הליברליים לא אוהבים זאת? הרשה לי לפקפק במניעים שלהם. הם פשוט מפחדים שהיא משחקת לידיה של מקיין (והיא לא).

  24. ענר רבון הגיב:

    "- כן. אני קורא כמה עתונים (ובלוגים) כל יום. לא ראיתי אף אחד רציני שמכנה את הילרי נרקיסיסטים מתועבת ופסיכוטית. אולי תחלוק ציטוט גם עמנו?“ אה, ההטעיות הרגילות שלך. אני התייחסתי לכך שכל עיתון רציני גינה את אי-הפרישה של קלינטון. אתה חושב שהיא משחקת לפי הכללים, אבל מורין דוד (שציטטתי כבר) לא מסכימה."

    – מתי רטוריקה הופכת לשקר? אף אחד מהמאמרים שציינת לא משתמש במילים קרובות לאלו שהשתמשת בהן. כולם חושבים שקלינטון הייתה צריכה לסיים את הקמפיין, אבל אפילו לא אחד לא רומז לנרקסיזם, תיעוב או פסיכוזה. זה בסדר שאתה נשען על אחרים, אבל בבקשה על תרמוז שהם שותפים לדברי בלע אגרסיביים.

  25. Sir Simon הגיב:

    "אפשר לטעון, אבל על מה נשענת הטענה הזו? ההצבעה החשובה ביותר של קלינטון בסנאט, ההצבעה על המלחמה, היתה כשלון מהדהד."

    Public radio (my main source of infoprmation along side with the NYT) ran many stories during the primaries on Clinton's activities in the Senate. I can't recall details off hand but she was heavily involved in partisan and bi-partisan politics. She got recognition for that from both sides of the aisle. She has much more Washington know-how than Obama.

    As for her vote on the war, it was a mistake in retrospect but Obama was not really there to cast his own vote (it is very different when the responsibility is not directly his). The Bush administration pulled off a giant scam, and based on the information at the time many fell for it (including John Kerry which you may have supported in the past).

  26. חרטא ברטא הגיב:

    נו באמת, אם אלו המאמרים שאתה מביא כדי לתמוך בכך ש"כל כותב ליברלי חשוב בארצות הברית" חושב כמוך אז יש שתי אפשרויות:

    ידיעת האנגלית והבנת הניואנסים של הפוליטיקה האמריקאית לוקים בחסר (מה שלא נראה לי)

    אתה לוקה במה שרובנו לוקים בו – אנחנו אוהבים לקרוא במאמר מה שאנחנו חושבים שצריך להיות כתוב שם בהתאם להשקפתנו שגיבשנו א-פריורית, כי אף אחד מהמאמרים שהבאת לא באמת תומך בטיעונים שלך

    ה"מאמר" של פלוז נכתב כבלוג-בזמן אמת, כלומר תוך כדי הנאומים. בטח לא מאמר מיושב ורציני.

    אז הנה – אני יעזור לך:
    פרנק הרברט:
    http://www.nytimes.com/2008/05/27/opinion/27herbert.html
    http://www.nytimes.com/2008/05/10/opinion/10herbert.html

    קולברט קינג:
    http://www.washingtonpost.com/wp-dyn/content/article/2008/04/18/AR2008041802467.html

    יוג'ין רובינסון:
    http://www.washingtonpost.com/wp-dyn/content/article/2008/06/02/AR2008060202592.html
    http://www.washingtonpost.com/wp-dyn/content/article/2008/05/22/AR2008052203018.html

    ג'ו ווגל:
    http://www.huffingtonpost.com/joe-vogel/clintons-disgraceful-exit_b_105078.html

    ויש עוד הרבה.

    דרך אגב – מייקל קרולי מבקש שתתקשר אליו. משהו לגבי זכויות יוצרים…..

  27. ygurvitz הגיב:

    זה לא רק קרולי, זה בעיקר זה:

    http://www.youtube.com/watch?v=B6Lstkiexhc

  28. חרטא ברטא הגיב:

    לא רק קרולי????

    בא נשווה הא?
    כותרת:
    "לבדה בבונקר"

    קרולי:
    "In the Clinton Bunker"

    פסקה ראשונה:

    "במקרה או שלא במקרה, נאומה של הילארי קלינטון אמש – הערב האחרון של עונת הפריימריז – נערך במעין בונקר, מרתף בעומק שתי קומות מתחת לפני הקרקע, שבו לא היתה קליטת טלפונים או טלוויזיה. הללו פלטו אותות מדכאים למדי."

    והנה קרולי:

    "How fitting that, on the night Barack Obama finally claimed the Democratic nomination, Hillary Clinton delivered her non-concession speech from a concrete bunker. To reach the Baruch College gymnasium where Hillary spoke with such surprising defiance her supporters had to descend two flights below street level. The thick subterranean walls blocked out cell phone and BlackBerry signals, and no televisions were provided in the main event hall, thereby insulating Hillary’s cheering supporters (intentionally, some theorized) from the dispiriting events unfolding at the Xcel Center in Minneapolis."

    אתה כותב:

    "תומכיה קראו ”דנוור! דנוור!“ – הכוונה להמשך המאבק עד הוועידה הדמוקרטית, שתיערך בדנוור באוגוסט – והיא לא השתיקה אותם. היא קראה לתומכיה להודיע מה הם חושבים שהיא צריכה לעשות – אבל מי שפנה לאתר שלה, מצא שהאימייל הסטנדרטי שם מתחיל במילים ”אני איתך הילארי, ואני גאה בכל מה שאנו נאבקים למענו“.

    וקרולי:
    "And so Hillary is embarking on yet another listening tour. She is asking her determined followers—like the one here wearing a “REAL MEN vote Hillary” pin—what she should do next"

    She spends her days surrounded by people who believe in her passionately–who "grab my hand or grip my arm, to look me in my eyes and tell me, don’t quit, keep fighting," as she put it in a campaign email tonight–and all the moreso the more hopeless her cause seems. These people will undoubtedly tell her to carry on. That much was clear from the chant of “Denver! Denver!” which came up tonight, and which drew no strong rebuke. ".

    לא ידעתי שקרולי קורא עברית….

  29. ygurvitz הגיב:

    אמרתי "לא רק קרולי". יש שם גם אזכורים משורה של אתרים אחרים, וכמובן הסרטון.

  30. חרטא ברטא הגיב:

    חבל, פשוט חבל….

    מה שעשית פה זה פרופר פלגיאריזם:

    pla·gia·rism
    –noun
    1. the unauthorized use or close imitation of the language and thoughts of another author and the representation of them as one's own original work.

    2. something used and represented in this manner.

    אני לא ראיתי שום יחוס למאמר של קרולי בפוסט ההמקורי, הכותרת והפסקה הראשונה הם כמעט תרגומים מלה במילה של המאמר המקורי.

    ממי שמתיימר להיות "עיתונאי" ש"מכיר את התרבות האמריקאית יותר מהדפלומטים הישראלים" הייתי מצפה לקצת יותר חשיבה מקורית………

  31. ygurvitz הגיב:

    אתה יודע מה? אתה צודק. מגיע אזכור, כמו שהגיע אזכור לפאלוז ולדוד.

  32. רז הגיב:

    אם אם כל מה שנדרש כדי להכניס את אובאמה להלם זה חוסר היכולת של קלינטון להפסיד בכבוד, הרי שיש לי חששות קלים מהיכולת שלו להתמודד מול מקיין בבחירות, וחששות כבדים עוד יותר מהתפקוד שלו כנשיא, אם וכאשר. זאת ועוד, האשמה של גורמים חיצוניים בכשלון היא סימן היכר לפוליטיקאים ומדינאים גרועים. זה מעיד על חוסר יכולת לקחת אחריות בדיעבד, וחוסר יכולת לנהל מערכות מלכתחילה.
    לשון אחרת, אם אובאמה יפסיד בבחירות, ותתחיל ההמולה שרמזים לה נשמעים כבר עכשיו – שהציבור האמריקאי לא מוכן לנשיא שחור, שהתומכות של קלינטון נשארו בבית, וכן הלאה וכן הלאה, זו תהיה עדות שלא היתה שום סיבה לתת לאובאמה את המועמדות. כשאדם רץ לכל משרה ציבורית, ובמיוחד בבחירות מקדימות לנשיאות, הנחת העבודה העיקרית שלו צריכה להיות שהוא מביא אנשים לקלפי, לא שהוא הולך להפסיד בגלל גורמים שאינם בשליטתו. זה בזבוז של זמנם וקולם היקר באמת של המצביעים.

טראקבקים/פינגבקים

  1. The Daily Dolly 6/06/2008 at The Daily Dolly