החברים של ג'ורג'

רוקדים על הגופה

משטרת ישראל פסעה השבוע פסיעה רחבה אל תחומי הברבריות: היא הודיעה למשפחתו של המחבל מישיבת מרכז הרב, כי היא לא תזכה לקבל את גופת בנה – עד שתתחייב לכך שההלוויה "תהיה צנועה" ונטולת אמצעי תקשורת. המשפחה סירבה, הגופה טרם נקברה.

אלוהים יודע מנין נטלה המשטרה את הסמכות לעשות זאת, וראוי לציין שוב את מה שצריך להיות מובן מאליו, שכל פעולה שלטונית שאיננה נשענת על החוק היא בלתי חוקית; אבל ברור על איזה הלך רוח ציבורי היא נשענת, תפיסה שאומרת שבני משפחתם של טרוריסטים הוציאו עצמם – בעצם מעשה שלא הם עשו – מכלל המוגנים על ידי החוק. הם יודעים שלמשפחה המוצלחת הזו, משפחה שהוציאה בן כזה, לא יקומו מגינים רבים.

ואף על פי כן, צריך לעמוד על זכותם לקבור את יקירם. לא בשבילם, בשבילנו. מדינה שמתחילה לאסור מלחמה על מתים הולכת בדרך מסוכנת מאד. התועבה של המשכת המלחמה לאחר המוות היתה, עד כה, וודאי בתחומי ישראל, מונופול מוסלמי; ראוי להשאיר אותו להם.

אבל אם המשטרה מנהלת מלחמה בגופות, קמה דליה איציק – לקלוננו, הפכה הריקנית והנבובה שבפוליטיקאים ליושב ראש הכנסת – ומנסה להלחם באנשים חפים מפשע. בביקור באזור הפיגוע – אולי כדי להמנע מגורלה של חברתה-לשעבר למפלגה – שיחקה איציק יפה על מיתרי האספסוף, וקראה להחריב את "ביתו של המחבל".

ככה האספסוף אוהב את הפוליטיקאים שלו. יופי של התחכמות: ב"ביתו של המחבל" חיים, ראו זה פלא, גם אנשים אחרים, הממשיכים לחיות בו גם לאחר מותו. איציק קוראת, בקיצור, לענישה קולקטיבית כנגד אנשים שלא פשעו, ושכל חטאם הוא קרבתם לפושע.

אבל למה לעצור בסתם הריסת בית? אם קרובי משפחתו של המחבל צריכים לשאת בחטאו,  למה לא להוציא אותם להורג? אחרי הכל, הרציונל הוא שהם צריכים לסבול בשל חטאו של רוצח; מדוע, אם כן, לא ישאו בעונש ההיסטורי לרצח? וכמובן, אין מה לדבר על הבאתם לקבורה.

ולמה לעצור בבני המשפחה המיידית? מה, שאר בני העיירה/שכונה/כפר לא אחראים? הם לא היו סביבת הגידול של המחבל? הם לא מעריצים אותו? אם כבר התחלנו לקחת בני ערובה, למה לעצור בכמה בני משפחה? אחרי הכל, אנחנו איבדנו שמונה אנשים ולא בטוח שיש מספיק בני משפחה כדי לרצות את כל הרוחות הזועמות הללו. אז יאללה, לארגן מוקד המוני במרכז השכונה, ולהעלות את כולם קורבן לאלי הנקמה. ואם מישהו יצייץ, אז נזרוק גם אותו פנימה, כי ברור שהכלב מזדהה עם מחבלים. תקדימים, כידוע, לא חסרים: יריחו, עי, דוד שמודד שני חבלים להמית ומלוא החבל להחיות במואב, עכן ומשפחתו העולים כולם על המוקד בחטאו – הכל כדרישת הספרים אליהם עורג האספסוף.

רגע, רגע: אבל צה"ל כבר קבע – לפני שלוש שנים ובאיחור של יותר משלושים – שהריסת בתים לא מועילה: שהיא לא מורידה את המוטיבציה לפיגועים אלא, בשל איזה תהליך פסיכולוגי לא ברור שעובר על אנשים שפגעו בהם שלא בצדק, מגבירה אותו; אפילו בוגי אמר.

האם דלילה איציק לא יודעת את זה? קשה להאמין. כלומר, היא מטומטמת, אבל לא עד כדי כך. היא קוראת עיתונים. אז למה היא באה עם הרעיון המופרך הזה, להרוס את ביתה של משפחה המחזיקה בתעודת זהות ישראלית?

כי זה מה שהאספסוף צמא הדם שלנו רוצה לשמוע, ודליה רוצה להתחנף לאספסוף. אולי היא גם רוצה להמנע מלחטוף כמה מכות. וכך השתלבה גם יו"ר הכנסת בחגיגה הקניבלית, שבה מתחרים מי יציע הצעה יותר ברוטלית לפגיעה בחפים מפשע. אכן, ירידה אל העם.

לא שזה היה צריך להפתיע: הקריירה של איציק איננה – בלשון המעטה – רצופה ברגעים הראויים להזכר. הבולט שברגעים המעטים הללו היה כשהובילה את חנפי ש"ס בתוך מפלגת העבודה, ופעלה להדחתה של שולמית אלוני מתפקיד שרת החינוך. שלא במקרה, זה היה אחרי שהכהנת הגדולה של זכויות האדם אמרה דברים שלא נשאו חן בעיני תינוקות בית רבן. איציק טענה אז שמי שחולקת על התפיסה שהעולם נברא בשישה ימים, או סבורה שהלהט של המתנחלים לספר הג'נוסייד על שם יהושע מוביל אותם לחפש גם את קבר רחב הזונה, לא יכולה להיות שרת חינוך. בקרב ההוא, ניצחה המורה לשעבר איציק, אז בתפקיד זוטר בוועדת החינוך של עירית ירושלים.

15 שנים לאחר מעשה, איציק – אפס מאופס, ריק מוחלט, גורנישט מיט גורנישט – היא יו"ר הכנסת. וכמו אז, היא מתחנפת לאספסוף. וישראל? וכבודה, שחולל ברבים על ידי איציק? אה, זה בסדר.  אף אחד לא יזכור. אף אחד גם לא זוכר את שנות חדלונה הריקות של איציק, שנים שההפוגה העניינית היחידה בהן היתה חשדות בשחיתות.

אבל התקשורת העולמית, שעדיין דשה בהתבטאות ה"נעשה לפלסטינים שואה" של הגאון האחר, מתן וילנאי, ששקעה כאן כאבן במצולות תזכור גם תזכור; והתועבה הקטנה של איציק, יו"ר כנסת וממלאת מקום הנשיא שקוראת להשמדת ביתם של אנשים שלא פשעו, תשוב לרדוף את ישראל. והישראלים, כמובן, לא יבינו במה מדובר. הם אף פעם לא מבינים.

 

ומלבד זאת, יש להפסיק את רצח העם בדארפור.

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter

24 תגובות על ”רוקדים על הגופה“

  1. יובל הגיב:

    וראוי להזכיר, שהיו טרוריסטים יהודים. אבל אף אחד לא קרא להחריב את בתי משפחותיהם של עדן נתן זאדה, או אשר וייסגן, או ברוך גולדשטיין, או כל אחד מאנשי המחתרת היהודית.
    כי כמו לקלאן בדרום ארצות הברית במחצית הראשונה של המאה שעברה, לטרוריסטים יהודים מתייחסים בישראל בסלחנות. מין תפיסה כזו של "חבר'ה קצת חמומים, אבל לפחות מהצד שלנו". אני משוכנע שיש רבים שאפילו רואים אותם בתור תופעה עם השלכות חיוביות – מעין זרוע קצת-יותר-פרועה של צה"ל. הם בסופו של דבר משרתים את אותם האינטרסים.

  2. שני הגיב:

    מישהו יודע מה עשו בעבר עם גופות מחבלים?

  3. ערבי הגיב:

    איך אתה רואה את ביקור התנחומים של טלי פחימה בסוכת האבלים?

  4. אורן הגיב:

    נניח. אבל לא.
    כבר שנים שהמדינה שומרת גופות מחבלים. בשנות הישיבה בלבנות היו מוציאי סיורים לאסוף גופות מחבלים שנהרגו בהתקלויות או במארבים. הגופות שימשו כקלף מיקוח וכניסיון להרתעה – מניעת קבורה איסלאמית בידי המשפחה. הגופות האלו נקברו בארץ בכל הכבוד הראוי בבתי קברות חבויים ונדמה לי שהוחזרו בעיסקת טננבאום.

    אם אני זוכר נכון, האספסוף קרא להחרים ולשלול זכויות מהמחבל יגאל אמיר (התייחדות וכו') וקרא גם לשלול זכויות ממשפחתו (לא לגייס את אחיו, לשלול לאמא את רשיון ההוראה/גננות וכו').

    אם זכותה של המדינה לאשר/לא לאשר לאריק שרון לעלות להר הבית מחשש למהומות והפרות סדר, זכותה של המדינה גם לעכב את הלוויה.

    ובסוף – באמת שאני לא בקיא בחוק אבל אני לא בטוח שיש חוק שמחייב לאפשר להביא גופה לקבורה על ידי המשפחה דווקא. מן הסתם יש חוק שחייבים להביא את הגופה לקבורה ואת זה יכולה המדינה לעשות בעצמה.

  5. אסף רזון הגיב:

    "ובסוף – באמת שאני לא בקיא בחוק אבל אני לא בטוח שיש חוק שמחייב לאפשר להביא גופה לקבורה על ידי המשפחה דווקא. מן הסתם יש חוק שחייבים להביא את הגופה לקבורה ואת זה יכולה המדינה לעשות בעצמה. "

    זה תקדים מסוכן. בדיוק היום קראתי בעיתון על אשה שנפטרה בביה"ח לניאדו בנתניה (שהנהלתו חרדית) אשר ציוותה את גופתה לשריפה. לפי הנאמר שם, בביה"ח מסרבים לשחרר את גופתה ומנסים להפעיל לחץ על ביתה להעביר את הגופה לחברא קדישא.

  6. יש גם סיפור עם משפחה שבית החולים מסרב לשחרר להם גופה מפני שהם מתכוונים לשרוף אותה, ולמרות פסיקה משפטית ברורה. לא ייאמן.

  7. ערבי – לא שאלת אותי, אבל אני חושב שביקורה בזוי – *אלא אם כן (ואני לא יכול לדעת) הוא נולד ספציפית בתגובה לסירוב לתת להם את הגופה*. אם לא, זה צעד בזוי. אם היא רוצה להראות סולידריות עם הסבל הפלסטיני, יש די והותר נרצחים פלסטינים חפים מכל פשע. גם למשפחות שלהם יש סוכות. גם שם יצלמו אותה.

  8. מה שייך לוויה להתקהלות? המדינה יכולה לתת את הגופה ולהגביל את מספר הנוכחים בהלוויה.

  9. Sir Simon הגיב:

    "התועבה של המשכת המלחמה לאחר המוות היתה, עד כה, וודאי בתחומי ישראל, מונופול מוסלמי"

    לא רחוק ממטולה שכנה במשך שנים רבות חלקה זרועת קברים של מחבלים/לוחמים לבנונים. מטרתה המוצהרת – איחסון זמני של גופות לצורכי סחר חליפין. בניחוש היא עוד שם.

    איזה מונופול?

  10. אלעד הגיב:

    אורן: הטענות שלך פתאט.

    ראשית, הכי גרוע: יגאל עמיר, זאת הדוגמה שמצאת?! יגאל עמיר הרג יהודי, לא ערבי.

    בנוגע לקבורה: שוב דמגוגיה. בלבנון זו היתה מלחמה בחיזבאללה, אירגון אויב. כאן יש מחבל לא משויך, שבני משפחתו הם אזרחי ישראל.

    בנוגע לאריק שרון, דמגוגיה מספר שלוש. אי-העברת גופת המחבל למשפחה אינה מטעמים של שלום הציבור.

    לבסוף, אני לא בטוח שיש חוק שאוסר על העיריה לשפוך ביוב מול הבית שלך (אבל בשטח ציבורי). אין חוקים להרבה דברים. גופת המחבל היא באחריות המשפחה.

    בקיצור, טענות פתאט. בהצלחה בפעם הבאה. טיפ קטן: תנסה להתווכח על דברים שיש בהם גוונים של אפור. שם לפחות יתכן שיהיה לך טיעון, אם תצליח להביע אותו.

  11. יובל הגיב:

    טרי טרי: "קבוצת רבנים המזוהים עם הימין הקיצוני פירסמו מודעה, שהודבקה על לוחות סמוך לישיבת מרכז הרב, ובה נכתב כי "כל אחד נדרש לתאר לעצמו מה האויב זומם לעשות לנו, ולקיים בו מידה כנגד מידה"; כן נכתב ש"יש לפעול למען הקמת הנהגה יהודית ומתוקנת, זאת מלבד פעולות מקומיות מבורכות""

    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/963585.html

  12. אלעד הגיב:

    אורן: אני מכיר ואוהב את הבלוג שלך. בדרך כלל אתה עושה הרבה היגיון*. אז מה נכנס בך פתאום בתגובה למעלה?

    אבל אני לוקח בחזרה את ההערה על הפתאט. חשבתי שעסקת בדמגוגיה, אבל אולי בעצם באמת לא ראית את ההבדל? בכל מקרה, הטענות שלך בתגובה למעלה גרועות מאד.

    * make a lot of sense
    אבל גם make a lot of logic

  13. אורן הגיב:

    ממש לא ניסיתי לעשות למעלה דמגוגיה. קשה לחשוד בי שאני מחובבי יגאל עמיר, אריק שרון או עליה להר הבית (דווקא יצא לי כמה פעמים). אלו הקבלות שנראו לי מעניינות ושכדאי להתמודד איתן, לפחות מול הקביעות הנחרצות של גורביץ'.

    גופות: לא הייתה כאן טענה שמצדיקה או מסכימה עם החזקת הגופה אלא טענה ש"ניצול" גופות כבר היה בעבר. מה זה משנה אם זו גופת מחבל חיזבאללה או מחבל חמס – אמרתי שזו לא הפעם הראשונה שישראל מחזיקה גופות לצרכים פוליטיים. לא הבעתי עמדה אלא ציון עובדה שזו לא פעם ראשונה.

    יגאל אמיר – מה זה קשור שהוא יהודי שהרג יהודי. למשפחתו יש אזרחות ישראלית והאספסוף קרא לשלול ממשפחתו זכויות. גם הוא בעל אזרחות ישראלית והאספסוף קרא לשלול ממנו זכויות שמגיעות לא כאסיר. דמוקרטיה, זכויות וכו'… זה חל גם על אסירים ובטח על משפחותיהם.

    אריק שרון – אי העברת הגופה למשפחת המחבל היא בדיוק מהטעמים של שלום הציבור – המשפחה רצתה לוויה שתהפוך להפגנת כח של החמאס בירושלים. בהחלט אפשר להשוות את זה לעליה להר הבית (שאגב, מותרת בחוק).

    גופה היא באחריות המשפחה? זה באחריות?

    גם אם ההקבלות האלו לא מדוייקות עד הפרט האחרון (אין הקבלות כאלו) הם תופסות את הנקודות העיקריות. תתמודד עם זה.

  14. אלעד הגיב:

    לאורן:

    נתמודד, נתמודד:

    ראשית, יגאל עמיר. האספסוף קרא לשלול זכויות מיגאל עמיר כי הוא יהודי ימני-דתי שהרג יהודי שהיה ראש הממשלה, ממניעים פוליטיים. כל עוד האספסוף לא קורא לשלול זכויות ממחבלים יהודים שהרגו/פצעו ערבים, אז זכותנו לטעון שהאספסוף מתנהג באופן כזה רק לערבים (או יותר מדויק: לרוצחי-יהודים).

    בנוגע לגופה: הנה השוואה ראויה: האם צה"ל אי פעם עשה פעולה קיצונית שכזאת (אי-החזרת גופה או משהו בסדר גודל דומה) כדי למנוע ממתייישבי חברון להתפרע? לא חשבתי שכן. ההשוואה לעליה לבית של אריק שרון אינה השוואה הולמת.

    לא להחזיר גופה למשפחה זו פגיעה איומה, מזעזעת, אפילו אם הבן הוא מחבל. אני לא יודע אם יש או אין חוק, ולא מעניין אותי. מדינה שעושה מעשה כזה היא בזויה בעיני, _אלא_ אם יש סיכוי גבוה שבאמת החזרת הגופה תוביל להתפרעות אלימה בירושלים. במקרה זה אני מוכן להבין את התנהגות המשטרה. נראה לך שהיתה מתפתחת התפרעות כזאת בירושלים? לא, גם לי לא נראה. ואם הפחד הוא מהתפרעויות, אז מה הקשר לתקשורת? למה משטרת ישראל דרשה לא להביא תקשורת?!

    אורן, תתמודד עם זה.

  15. אורן הגיב:

    אלעד –
    נדמה לי שאתה מפספס את הנקודה העיקרית. מדינה דמוקרטית, לא אמורה להיכנע לאספסוף שדורש דרישות שעומדות כנגד הזכויות הבסיסיות של אזרחיה – יהיו אלו מזרחיים (מה זו המילה הזו?), גייז, נשים או עולים מאתיופיה או להבדיל יהיו אלו אנסים, רוצחים, מחבלים ואפילו שומו-שמיים "יהודי ימני-דתי שהרג יהודי שהיה ראש הממשלה, ממניעים פוליטיים". מי שעושה את ההבחנה ומסכים לשלילת הזכויות של אחד מכל הנזכרים למעלה (גם אם זה הדתי שרצח ראש ממשלה וכו') פשוט מקרב את עצמו לאותו אספסוף. או שמקפידים על זכויות או שלא, אבל אי אפשר עם מוסר כפול. הבאתי את עמיר כדוגמא למוסר הכפול הזה.

    והגופה – זו אכן פגיעה איומה אבל, וכאן אנחנו לא מסכימים, היא כנראה לא סותרת את החוק והיא מוצדקת בנסיבות מסויימות (אני לא טוען בהכרח שאלו הנסיבות המסויימות). ומהמישור העקרוני אל המציאות. למען האמת – כן, נראה לי שהיה סיכוי להתפתחות של התפרעות אלימה בירושלים. כבר היו דברים מעולם. בטח כשהמשפחה הכריזה על גאוותה בפיגוע ועל רצונה להפוך את הלוויה להפגנה של החמאס.

  16. יובל הגיב:

    אורן – מוסר כפול של מי בדיוק? מי בדיוק בשמאל תמך בשלילת זכויותיו של עמיר? (הערה: רוב פוליטיקאי מפלגת העבודה אינם שמאל ולא היו שמאל). לדעתי, גם בקרב הדורשים שלילת זכויות מעמיר יש רוב לפוליטיקאים ימניים.
    אתה באמת מנסה להפוך את עמיר למקרה מייצג? הרי יש לא מעט טרוריסטים יהודים שזכו לחנינה, עונשי מאסר קלים להחריד ולעוד הטבות שטרוריסטים ערבים לעולם לא יזכו להן. אתה ברצינות מנסה לטעון שהיחס (של האספסוף ושל מדינת ישראל כאחד – ופעמים רבות אין ביניהם הבדל) לטרוריסטים יהודים ולטרוריסטים ערבים הוא זהה?

  17. עומר לביב הגיב:

    אגב, מאיפה הקביעה שבני ביתו של המחבל הם חפים מפשע? אולי כן ואולי לא. יש הלכה של ביהמ"ש העליון לגבי תאונות דרכים בצומת עם תמרור עצור הקובעת שגם אם האשם העיקרי בתאונה הוא הרכב שלא ציית לתמרור העצור (ולכן הוא אשם ב- 70%) יש גם אשם תורם של הרכב שנפגע, משום שנכנס לצומת שלכאורה לא בטוחה לגמרי (30% אשם). על בסיס אותו הגיון ניתן לטעון (ואולי אפילו יש הלכה פסוקה בעניין) שלבני ביתו של מחבל יש אשם תורם ברמה כזו או אחרת שכן חזקה היא שידעו מה הוא מתכנן, איך ומתי. ואם לא ידעו – היו צריכים לדעת.

    אין זה אומר שזו דעתי האישית. עם זאת, ניתן למצוא הצדקה רציונלית, ואולי אף חוקית, להריסת ביתו של מחבל – גם אחרי מותו.

    עומר

  18. אורן הגיב:

    יובל-
    אתה מתחכם. הרבה אנשים שמגדירים את עצמם שמאלנים ו"ידועים בציבור" כשמאלנים קראו לשלול זכויות מעמיר.

    הטרוריסטים היהודים שזכו לחנינה אלו אנשי המחתרת. לא ברור לי אם החנינה מוצדקת, אבל אין ספק שמדינת ישראל שיחררה הרבה יותר מחבלים פלסטינים מישראלים (ע"ע כל ההתפתלויות של מה זה דם על הידיים).

    ולגבי משפחת המחבל – הם זכאים לכל הזכויות שמגיעות להם בחוק, אבל אין בי שום אמפתיה אל המשפחה שגאה בבן הטרוריסט שלהם שרצח שמינייה.

  19. יובל הגיב:

    אורן – בחייך. מספיק להתחכם. אתה באמת רוצה לספור כמה טרוריסטים יהודים בכלל לא הועמדו למשפט או זכו לעונשים קלים ומגוחכים על רצח (טרוריסטים "לכאורה") כגון פנחס ולרשטיין (איש ציבור). וכמה רוצחים באמת שחררה ישראל? רוצחים ממש, לא כאלה שנעצרו על "שהות בלתי חוקית" ויתר עבירות מומצאות? אני לא חושב שתצליח לספור הרבה.
    הנה מאמר שמספק כמה נתונים:http://news.walla.co.il/?w=//707668/%40%40/item/printer
    למי שיתעצל לקרוא, כמה דוגמאות מהמאמר:
    "קבוצה של קטינים, "נערי כהנא", שב-1992 רצחו ערבי מבוגר ופצעו שבעה לאחר שהשליכו רימון רסס על שוק הומה אדם בירושלים, נשפטו לתקופות מאסר סלחניות יחסית של בין שמונה ל-15 שנה. כעבור ארבע שנים הם זכו לחנינה מהנשיא ושחררו".
    "אלן גודמן, שהורשע ברצח ופציעת מתפללים מוסלמים במסגד אל אקצא ב-1982, נשפט למאסר עולם, קיבל חנינה ושוחרר אחרי 14 שנה בכלא."

    להגיד "הרבה אנשים שמגדירים את עצמם שמאלנים … קראו לשלול זכויות מעמיר" זה קל מאוד. לספור חמישה זה כבר אתגר יותר גדול (ועדיין – העובדה שברק, לדוגמה, מגדיר את עצמו כאיש שמאל לא הופכת אותו לשמאל).

  20. אורן הגיב:

    נו באמת. אני לא מרגיש צורך לספור שמאלנים או "שמאלנים" שקראו לשלול זכויות מיגאל עמיר. מי שיתאמץ קצת ימצא לבד ואפשר פשוט לחכות ליום השנה לרצח ולפסטיבל הקבוע של ההתחסדויות.

    ולגבי המחבלים היהודים – וואלה! מצאת קבוצת ילדים מלפני 16 שנה (שנידונו לחמש עשרה שנה) ועוד מקרה משנת 82 (26 שנה)… יבול מרשים. אגב, אני בטוח שיש עוד כמה כאלה ועדיין זה מספר זעום (בלי קשר, מאסר של 15 שנה במדינה בה מקבלים שנה על אונס זה לא בדיוק מאסר קצר. הבעיה היא בחנינות ולא במאסר).
    וולרשטיין דווקא הורשע בגרימת מוות ברשלנות למרות שבית המשפט קבע שהוא היה המותקף (נסקל באבנים) והוא רק הגיב – בהחלט הקלה בנסיבות (איתגרת אותי אז חיפשתי ומצאתי באתר בצלם).

    מחבלים מקבלים גם הם עונשים קלים או שיחרורים מוקדמים, הנה דוגמה קטנה: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3453092,00.html
    אגב, לא מדובר סתם בעצורים בגלל חברות באירגון טרור אלא בכאלו שביצעו פיגועים שכשלו או שהצליחו רק לפצוע ולא להרוג. אפשר לחפש גם סטטיסטיקות על מחבלים משוחררים שביצעו פיגועים אחרי השיחרור. ואלו אפילו לא שוחררו בעסקה אלא כמחווה.

  21. יובל הגיב:

    אורן – אם אתה זוכר, אז דיברנו על היחס של החברה לטרוריסטים יהודים מול יחסה לטרוריסטים ערבים. העובדה שהנערים הללו (שרצחו אדם) קיבלו חנינה לאחר 4 שנים בכלא, מעידה כאלף עדים מה ערכם של חיי אדם במדינה שלנו, כל עוד הוא ערבי.
    מכיוון שאתה לא מתרשם מהיבול שלי, הנה עוד כמה:
    – דוד בן שימול רצח אדם אחד כשירה טיל לאו על אוטובוס מלא נוסעים ערבים. נדון למאסר עולם אך שוחרר לאחר ריצוי 11 שנים.
    – נחשון ולס רצח אשה בהריון ב-1995. גם הוא נשפט למאסר עולם אך עונשו נקצב לאחר 5 שנים והוא שוחרר.
    – אילן הרי-גדמן רצח מתפללים בכיפת הסלע בירושלים בשנת 1982. נדון למאסר עולם אך שוחרר לאחר 14 שנים בשל חנינה.
    – יורם שקולניק (מקרה ידוע) שקיבל חנינה ולבסוף שוחרר לאחר 7 שנים בלבד על רצח אדם כפות.

    כמובן שיש מקרים כגון אלו של ניבין ג'מג'ום בת ה-14 שנרצחה בביתה בחברון והמשטרה אפילו לא אספה תרמילים (התיק עדיין פתוח, אם כי הסיכוי למצוא אשמים הוא אפסי).

    אני מבין שמבחינתך זה הגיוני שולרשטיין הרג בן אדם וקיבל כמה חודשי עבודות שירות?

  22. אורן הגיב:

    יובל-
    קודם כל, אני עדיין חושב שהיבול שלך שולי.
    דבר שני, אני ממש לא בקיא במקרה וולרשטיין אבל אם הוא הותקף וירה כי השליכו עליו אבנים (=ניסו להרוג אותו) אז אני חושב שגם עבודות שרות זה יותר מדי.
    וכן, אני גם חושב שבשנות השמונים היה יחס שונה לטרוריסטים ערבים ויהודים ואפילו בצדק מסויים, כמו שאני חושב שיש הבדל בין מחבל לסתם רוצח (שניהם צריכים להרקב בכלא) – אבל כמדינה, בהחלט לגיטימי למדיניות יד קשה כלפי מי ששייך לקבוצה מאורגנת שמנסה לבצע כמה שיותר רציחות של יהודים מאשר כלפי רוצח אקראי, מזעזע ככל שיהיה, או כלפי טרוריסט יהודי – תופעה לא נפוצה בעליל. בכל מערכת מנסים להתמודד בצורה חזקה יותר עם תופעות נפוצות ולכן מאיימות יותר.

    אז מצאת עוד כמה מקרים, כולם מלפני כעשרים שנה ואף אחד מהם לא חבר בהתארגנות גורפת וחוצה אוכלוסיות שנועדה לחסל את מדינת ישראל או את הפלסטינים. שויין.

טראקבקים/פינגבקים

  1. The Daily Dolly 11/03/2008 at The Daily Dolly
  2. קטעים מוערים מיומנו של עכברוש מסומם»ארכיון הבלוג » השופטים אשר גרוניס, מרים נאור, ואליקים רובינשטיין: אם יבקשו ממני להעיד על האחראים ל�