החברים של ג'ורג'

שמיים, בקשו עליהם רחמים

שלושה עובדי אל על הגישו תלונה, משום שלדבריהם הם מופלים בעבודתם על רקע דתי. הכיצד? ובכן, השלושה מאמינים בחבר הדמיוני העונה לשם יהוה, וכתוצאה מהשגיון הזה – הנפוץ, למרבה הצער – הם מתעקשים שאסור להם לעבוד בשבת.

שזה כמובן לגיטימי. אז מה הבעיה? אה! הם טוענים שכתוצאה מכך הם מקבלים פחות משמרות עבודה, דבר שלדבריהם הוא פגיעה בזכויותיהם. לטענתם, מנהל המשמרות אמר להם ש"כשתפסיקו להיות דתיים ולשמור על השבת, נדבר על משמרות", דבר שהזכיר לאיש הוועד שלהם "זיכרונות לא נעימים על דברים שהוטחו ביהודים בתקופותיה האפלות של אירופה, במיוחד לפני השואה". נו, מי לא ראה את זה בא? השואה הופיעה בדיוק במקום הקבוע שלה: בפסקה השלישית של הסיפור.

כמה הערות. קודם כל, אני מתקשה להאמין שהמנהל שלהם אמר להם "תפסיקו להיות דתיים ולשמור על השבת". זה מריח יותר מדי מספרות פנים-מגזרית. שנית, עם כל הכבוד, ויש מעט מאד, הבחירה לעבוד במשמרות – דבר שמצריך, כמעט בכל מקום, עבודה בשבת – היא בחירה שלהם. אם אמונתם חשובה להם, הם יודעים שצריך להקריב בשבילה דברים.

אבל לא: יהודים אורתודוקסים משוכנעים שהעולם חייב להם. הם הפכו את עצמם לנכים – הם ולא מלאך, הם ולא שרף, הם ולא Sky Daddy, המכונה במקומותינו "אבינו שבשמים" – והם אלה שצריכים לשאת בתוצאות. בפועל, מה שקורה הוא שהם דופקים את האנשים שעובדים איתם.

איך? בכלל לא מסובך. אם יש x אנשים ו-y משמרות סופ"ש, שאף אחד לא רוצה לעשות, ויש שלושה אנשים שלא מוכנים בשום מקרה לשאת בנטל אבל גם לא מוכנים ללכת לחפש עבודה אחרת, המשמעות היא שכל העובדים הלא אורתודוקסים טוחנים יותר שבתות. אם יש כאן מישהו מקופח, אלה העובדים החילונים: הם אלה שצריכים לשאת בנטל האמונה של אחרים.

עכשיו, אילו הייתי מאמין בכנות אמונתם של השלושה, הייתי נוזף בהם על כך שהם מחטיאים את אחיהם, וגורמים להם ליותר חילולי שבת. אבל יש לי ספקות. למה? בגלל יובל פרייליך.

זוכרים את יובל פרייליך? לפני שנה וחצי הוא – או, ליתר דיוק, אביו – תבע את איגוד הסיף הישראלי בטענה שהוא לא יכול להשתתף בתחרויות שנערכות בשבת ושעל כן חובה למצוא לו תאריך אחר. איגוד הסיף טען בתגובה ששבת, מהיותה יום שבתון, היא היום הנוח ביותר מבחינת רוב מוחלט של המשתתפים. בג"צ פסק לטובת הילד.

וראה זה פלא, בתחילת החודש שעבר נאלץ פרויליך להתמודד בתחרות בחו"ל, שם אף אחד לא התרשם מהנכות שכפה על עצמו ולא היה מוכן לטרטר עשרות אנשים אחרים כדי להפוך את החיים שלו לקלים יותר. אז מה קרה? האם פרוייליך, יהודי גאה, הודיע שיהדות פירושה גם קורבנות, ושהוראותיו של מלך מלכי המלכים חשובות יותר מאיזו אליפות? האם הוא קידש שם שמיים ברבים?

כמובן שלא. הוא הלך לשחק, בשבת, נלחם היטב – וחזר הביתה עם מדליה. במקומו, הייתי מסיק מזה משהו על קיומו של אלוהים ועל העונשים שהוא מטיח במפירי דברו. למעשה, אם הייתי מאמין ביהוה, הייתי נחרד מהמחשבה על העונש הצפוי לנושאי שמו לשווא.

המסקנה שלי היא שיהודים גאים הם בריונים שמנסים לכפות אנשים לציית למשוגותיהם – ושעמידה תקיפה נגדם, כמו זו של השופטים באזרבייג'אן, תועיל גם לנו וגם להם. לנו, כי החגיגה על חשבוננו תסתיים; להם, כי היא תאלץ אותם להרהר באפשרות שאמונה דתית אין פירושה רק פריבילגיות.

הערה מנהלתית: בימים האחרונים התקבלו כמה תרומות בקרן הטבק והאלכוהול. אני רוצה לנצל את ההזדמנות להודות לכל התורמים.

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter

27 תגובות על ”שמיים, בקשו עליהם רחמים“

  1. ליאור הגיב:

    אני מסכים עם יוסי. יש אנשים שמחשיבים את הדתיות כמין מועדון חברים המקנה להם זכויות מיוחדות.

  2. vandersister הגיב:

    יוצא מן הכלל. להדפיס, למסגר ולתלות על הקיר במשרדי אל על.

  3. איתן לרנר הגיב:

    אין לי יחס מיוחד לדתיים אבל הפוסט מריח משנאה לדתי באשר הוא . הניתוח שלך את הקורות אותם אל מול מנהלם ותיאורך אותם מסתמך על היכרות?אם לא הרי שאתה מכליל
    וכשמכלילים קשה שלא לעשות עוול.זה קצת מזכיר לי את הפוסט בו אמרת שצריך להוציא להורג פושעי מלחמה. התלהמות אינה מובילה לשום מקום וחבל. אני מסכים עם התפיסה שלך את השימוש בדתיות ואמונה על מנת לכפות אבל שוב ההכללה , ההכללה , עושה לי את זה קשה להינות ממה שאתה כותב פה

  4. Duck הגיב:

    זה לא שאני לא מסכים עם כל מילה, כי אני כן. מאוד ובהחלט. פגשתי את האנשים האלה בטירונות שלי, כאשר בשל תפילת שחרית הם היו פתורים מהשמירות המעיקות יותר. או אותו חייל דתי שעושה איתי תורנות שבת בחדר-המחשב, אבל בעצם אני עושה את כל העבודה, כי שבת.
    הדברים אינם חדשים. ואני גם לא מאמין שהם ישתנו. למה? כי אני חושב שזה טבע האדם – להיות עצלן, להיות קטן ולהרגיש שהעולם חייב לו. לדתיים פשוט יש תירוץ נוח, אז הם משתמשים בו.
    עכשיו, אחרי שנתתי את הקיטור שלי, אוסיף שזה שאני לא חושב שהתופעה תחדל, זו לא סיבה לא לצאת נגדה, אז יישר-כוח יוסי.

  5. תומר הגיב:

    או כמו שחי"רניקים נוהגים לומר –

    אם קשה, אז דתיים

  6. איתן – זו לא שנאה לדתי, זה תיעוב כלפי הדת. אנחנו שונאים את החטא, לא את החוטא (ומצד שני גם לא מתייפייפים בהעמדת פנים שאנחנו אוהבים את החוטא…).

  7. שי הגיב:

    מה הפתרון?

    • אה, הוא אמר שם – פשוט לא לוותר. לא לתת זכויות יתר למי שדורש אותן בשם הדת שלו. מה לא ברור?

      • אלכס ז. הגיב:

        לא ברור איך אפשר ליישם את זה במדינה שכבר יותר מ-40 שנה חיה על זכויות יתר (בפרט של אורתודוקסים).

  8. חרטא ברטא הגיב:

    איך? בכלל לא מסובך. אם יש x אנשים ו-y משמרות סופ"ש, שאף אחד לא רוצה לעשות, ויש שלושה אנשים שלא מוכנים בשום מקרה לשאת בנטל אבל גם לא מוכנים ללכת לחפש עבודה אחרת, המשמעות היא שכל העובדים הלא אורתודוקסים טוחנים יותר שבתות. אם יש כאן מישהו מקופח, אלה העובדים החילונים: הם אלה שצריכים לשאת בנטל האמונה של אחרים.

    שאף אחד לא רוצה לעשות?? הרשה לי לגחך קמעה. אח שלי עבד במשמרות של אל-על. לא הינו רואים אותו הרבה בארוחת ערב שבת.
    אנשים אכלו אחד את השני כדי לקבל את משמרות סוף השבוע. אל על משלמת 300% על עבודה בשבת והלחץ יחסית קטן לעומת עומס העבודה בימי חול. אתה עובד משמרת אחת ומקבל משכורת כאילו עבדת שלוש. לא רע, לא רע בכלל.

    • עדו הגיב:

      חרטא כמובן צודק , המשמרות המבוקשות ביותר הן אלו שמשלמים עליהן יותר ולכן אני מניח שהדתיים פשוט רצו להרוויח יותר. כלומר שיתנו להם יותר משמרות 'טובות' (בזמנים נוחים, בתשלום יותר גבוה, מה שנהוג באל על) באמצע השבוע במקום אלו שהם לא עושים בשבת.
      הנקודה היא שאף אחד לא הכריח אותם לא לעשות שבתות, זה בא מהם. אם המנהל שלי לא משבץ אותי מיוזמתו למשמרת מבוקשת בשבת אני יכול לבוא אליו בדרישה שיצ'פר אותי במקום אחר אבל אם אני זה שמסרב למשמרת המבוקשת מכל סיבה שהיא אז אין לי זכות לבוא אחר כך בדרישות.

      • חרטא ברטא הגיב:

        כמובן שאני מסכים אתך שמי שלא עובד בשבת אינו יכול לטעון לקיפוח בגלל שאחרים כן מוכנים לעבוד בשבת.

        פשוט הבאתי את המידע כדי להראות שגם טיעונים לוגיים למהדרין (אנשים X ואנשים Y וכו') וסלטות רטוריות לא שווים הרבה אם ההנחה הראשונית ("משמרות שאף אחד לא רוצה לעשות") שווה לתח…. ולא משנה בכמה פסקנות הם נאמרים. העיקר להוציא את החילונים דפוקים ואת הדתיים נצלנים. יש הרבה מאד דוגמאות אמיתיות לכך. המשמרות באל-על הן לא.

        זה קצת אירוני אחרי פוסטים עם כותרות כמו "אל תתפתה ללהג, חקור בעצמך!" לא?

        • ygurvitz הגיב:

          דוגמא של אדם אחד היא לא בדיוק סתירה. יתר על כן, אם היתה מריבה על משמרות הסופ"ש – כלומר, עודף היצע, לא עודף ביקוש – בכלל לא ברור למה מנהל המשמרות צריך לדרוש מהדתיים המסכנים לעבור על דתם. הטיעון הזה סותר את הטיעון שלהם.

          • חרטא ברטא הגיב:

            איזה דוגמה של בן אדם אחד? "ממקור חסוי" שלי באל-על מטענים נמסר לי שהעובדים החילוניים במטענים של אל על נלחמים בשיניים (ולפעמים זה באמת מתדרדר לחילופי מהלומות) כדי לקבל את משמרות השבת. מבחינתם כמה שפחות אנשים במאגר שיכול לעבוד בשבת יותר טוב.

            העובדים הדתיים כנראה קצת מקנאים בתלוש השכר החילוני ורוצים יותר משמרות על חשבון העובדים החילוניים במשך ימי השבוע. מנהל העבודה אמר להם בצדק ללכת לנענע את עצמם אם הם רוצים יותר משמרות באמצע השבוע. מבחינתו אם הם רוצים יותר כסף – שיתחילו לעבוד בשבת. פשוט מאד. הוא לא יקצץ בהכנסה של החילונים ולעשות התעמלות יוצרת בלוח המשמרות בגלל האילוצים של הדתיים.

            לא כל עבודת משמרות בשבת זה "טחינת שבת" בבסיס סגור.

            • גרייף הגיב:

              אז אתה מסכים עם יוסי; הבחירה לא לעבוד בשבת היא בחירה אישית, שיש לה השלכות כלכליות, שאין סיבה שהחברה (company) תסבסד או שאלו שבחרו אחרת יענשו עליה.

              בואו נוציא את הרגש הדתי מהמשוואה. אני עבדתי בחברה שבה כל העבודה הייתה במשמרות ערב לכל אורך השבוע; חלק מהעובדים היו סטודנטים ויכלו לעבוד רק שני ערבים בשבוע; חלק מהעובדים לא היו סטונדטים, ויכלו לעבוד שבעה ערבים בשבוע. אלו שיכלו לעבוד רק שני ערבים בשבוע, בדרך כלל קיבלו רק שתי משמרות, ולפעמים רק אחת, ואלו שיכלו לעבוד שבעה ערבים בשבוע, עבדו בדרך כלל שלוש או ארבע משמרות. אלו שעבדו פחות וקיבלו פחות כסף היו די מרירים מהעניין; אבל הם לא קיבלו עדיפות על שבתות או חגים. זו הייתה בחירה שלהם לעבוד פחות, ואנשים שסיימו ללמוד והתחילו להיות יותר פנויים, גם קיבלו יותר משמרות והרוויחו יותר כסף. ככה העולם עובד.

              • חרטא ברטא הגיב:

                אני מסכים עם יוסי שאותם עובדים דתיים הם בכיינים.

                אני לא מסכים איתו שהעובדים הדתיים שלא עובדים בשבת מהווים עוד דוגמה איך הדתיים דופקים את החילונים כי אף אחד "לא רוצה לטחון שבת".

                יש כאן מין פרדוקס. מצד אחד חילונים (באתר הזה) מתלוננים השכם והערב שהדתיים לא נותנים להם לעבוד בשבת וחוק שעות המנוחה הוא כפייה דתית לעילא, ומצד שני מתלוננים שהדתיים שלא עובדים בשבת דופקים אותם כי הם מאלצים את אותם חילוניים לעבוד בשבת.

              • זוהר הגיב:

                יש חוק ברור בנושא
                אסור להפלות אדם על רקע השקפה דתית.
                כמו כן אסור לחייב אדם באשר הוא לעבוד בשבת.
                תנו להם משמרות ביום חול כרגיל.

  9. מני ל הגיב:

    אל על טסה בשבת?!?

    אתכם ליהוה!

    • Quercus הגיב:

      אני חושב שבביטויים כגון הנ"ל, דווקא צורת הינקות "אותכם" מתאימה יותר.

  10. טל הגיב:

    מה שלי חורה בכל העניין זה שככל שהניצולים הולכים ומתמעטים, השואה הופכת להיות לנכס דתי. אם פעם דתי היה צריך לגמגם כל מיני הסברים שהגורו שלו אמר על אלוהים והשואה, פתאום כל סכסוך עבודה קטנוני שמעורבים בו דתיים הוא גרמניה של שנות השלושים.
    מה שעוד חורה לי (הרבה פחות כמובן) שלאף אחד לא מפריעים כל אי הסדרים והחריגות העיקר שגם הם יקבלו.

  11. רונה הגיב:

    לו זה היה המצב אז כנראה שהם לא היו מתלוננים.

  12. ש.ב הגיב:

    אגב, יש מצב שכל זה סתם פרובוקציה.

    קראתי שמדובר בעובדים שטסים עם המטוס, פורקים ביעד, וחוזרים. זאת אומרת שהם לא יכולים לעלות על טיסות שיוצאות בשבת או חוזרות בשבת.

    אז אם הם יכולים לעבוד אך ורק בטיסות שגם יוצאות וגם חוזרות ביום חול, אני לא בטוח כמה משמרות נוספות הם יכולים לעשות גם אם יתנו להם.

  13. יחיא הגיב:

    רק רציתי לומר שזה לא יפה ללעוג ככה ל"צביעות" הדתית של ילד קטן, הרי אין כמעט ילדים בגיל הזה שבאמת מבינים את משמעות הערכים שהם התחנכו עליהם, וחוץ מזה – עבר זמן והילד מתבגר, אולי הוא מצמח שם שכל ומתחיל לפקפק בחינוך הדתי שלו. ככה מתחילים הדתל"שים הכי טובים.

  14. תומר הגיב:

    "אמונה דתית אין פירושה רק פריבילגיות."
    לי היה בכלל נדמה שבפירוש קוראים לזה ע-ו-ל מצוות.
    אבל אולי לא.

  15. עמית הגיב:

    רק רציתי לציין בקשר לתרומות – אני חושב שזה קשור לפרוייקט ה 300, עלי לפחות זה משפיע ואני מעריך את המאמץ וההשקעה.

  16. שירבה הגיב:

    יפה תיארת את המצב כ'נכות מרצון'. הבעיה היא שרוב הדתיים אינם תופסים כלל את עניין הרצון החופשי שלהם בעניין, ובעצם גם רוב החילונים לא.
    היה לי ויכוח בנושא דומה לגבי חרדי שביקש להחליף מקום בטיסה כדי לא לשבת ליד אישה. מרבית הנוכחים בדיון, למרות חילוניותם, התייחסו לחוסר רצונו של החרדי לשבת ליד אישה כאל משהו שנכפה עליו מבחוץ, ושלא ניתן לשפוט אותו שיפוט מוסרי, כי מדובר בציווי דתי. אני טענתי שזאת התנהגות מגעילה ושוביניסטית, ושהוא מרצונו החופשי מקבל את ה'ציווי הדתי' הזה, ושאם הוא מקבל אותו, זה עושה אותו למגעיל ושוביניסט.
    ואולי הכי טוב מסביר את זה סיפור עקדת יצחק.

    ועוד משהו קטן: משיחות שהיו לי עם דתיים הבנתי שרובם חושבים שחילוניים כן מאמינים באלוהים, אבל מתעצלים לקיים מצוות. לפיכך הם באמת סבורים שיש להעריך אותם על השתעבדותם לעולה של תורה.