החברים של ג'ורג'

רואים צל הרים כהרים

שלשום שיקר לנו דובר צה"ל כהרגלו, והודיע שקבוצת חיילים הותקפה על ידי שני פלסטינים חמושים בקלשונים, ושהחיילים נאלצו להגן על עצמם ולהרוג את שניהם. בקיצור, אמרו לנו שנמנע "ליל הקלשונים" שני.

הגרסה שהגיעה כמה שעות קודם לכן היתה הרבה יותר מהוססת: על פיה, שני הפלסטינים נעצרו על ידי החיילים, תושאלו, כשלפתע ניסה אחד מהם לתקוף את החיילים באמצעות קלשון ובקבוק שבור. לא יודע מה בקשר אליכם, אבל רוב האנשים שאני מכיר לא מסוגלים לתקוף באמצעות קלשון ביד אחת בלבד, ולעזאזל – אם יש לך קלשון, מה אתה מבזבז זמן על בקבוק שבור?

למחרת, אבוי, נאלצה הבהמה הירוקה להודות שקלשון לא היה מעורב בתקיפה. כלומר, היה שם קלשון, אבל הוא היה על הרצפה. מפקד הכיתה טוען כי הוא שמע את אחד הפלסטינים ממלמל משהו שנשמע כמו תפילה, ולאחר מכן הסתער הפלסטיני על המ"כ – מאחוריו – כשהוא משתמש בבקבוק שבור שמקורו לא ידוע. המ"כ הסתובב וירה בו למוות. הפלסטיני השני, כנראה אחוז רוח "תמות נפשי עם פלישתים", שלף מכיסו מזרק (!) שכנראה הכין במקרה מבעוד מועד, והסתער לעבר קבוצת חיילים חמושה היטב, עטויה בשכפ"צים. מבועתים, לא נותרה לחיילים כל ברירה אלא לירות בו למוות. פיגוע הקלשונים שודעך באחת לפיגוע המזרק.

סביר, הא? הנה גרסה משלי למה שקרה שם: קבוצת החמושים, כולם אנשי חטיבת הקלגסות כפיר, החליטה להתעלל בשני פלסטינים. לאחד מהם נמאס מההתעללות והוא התחצף. המפקד ירה בו, אולי תחילה פצע אותו, ואחר כך הבין שהעסק הסתבך. בנקודה זו הוא רצח גם אותו וגם את הפלסטיני השני, והסתמך על קשר השתיקה. מאחר והיה צריך להסביר את מה שקרה, ומאחר ושמדובר באנשים שחלשים בשקרים אפילו יותר מאשר בחיילות, הם רקמו שקר כה עלוב שהוא נפרם בתוך יממה. ועדיין אומרים בצה"ל ש"קשה להתווכח עם תחושת הסמל כי חש שנשקפה סכנה לחייו".

לגמרי לא במקרה, ירו אתמול חמושי צה"ל למוות בחמוש צה"ל אחר, גבריאל צ'פיץ', משום שחשדו שהוא שייך לחוליית מחבלים שניסתה לחזור באזור ציר כיסופים. למעשה, לא היתה שם חוליית מחבלים כלל: היו כמה עלובי נפש שניסו להסתנן לישראל כדי שיוכלו להתפרנס. צ'פיץ' נפל קורבן לדוקטרינת הלחימה החדשה של צה"ל: ראה צל הרים כהרים.

כלומר, אם אתה חושב שיכול להיות מצב, דחוק ככל האפשר, שבו אתה עשוי לחשוב שאתה עלול להיות בסכנת חיים, הפעל את מקסימום כוח האש מבלי לברר קודם לכן במה אתה יורה. בתוצאות נטפל אחר כך, אם בכלל.

יותר ויותר אנחנו רואים נסיגה בתפיסתם של חמושינו. חיילים הם אנשים שצריכים להסתכן. זה הג'וב שלהם. לא, הוא לא נעים והוא לא צריך להיעשות בכפיה, אבל זה הג'וב. משמעת אש – כלומר, הירי רק לעבר מה שמסכן אותך – היא מושכל ראשון, ודאי כשאתה נמצא בשטח אזרחי. אבל כדי לזהות מי מסכן אותך צריך להסתכן. הפתרון שצה"ל בחר בו הוא שאם חייל חש מאוים – הוא לא צריך לזהות סכנה, הוא רק צריך "לחוש" בה – הוא רשאי לירות כדי להרוג. בהתחשב בכך שרוב פעילותו הצבאית של צה"ל היא הכיבוש, המשמעות היא שאנחנו שולחים לתוך אוכלוסיה שיש לה את כל הסיבות להיות עוינת אנשים שחינכו אותם שמותר להם לירות באדם לא חמוש גם אם הוא לא מהווה סכנה כרגע אלא עשוי להיות כזו בקרוב.

ראינו כיצד ב"עופרת יצוקה" כמחצית מהרוגי צה"ל היו הרוגים מאש ידידותית – כלומר, מההיסטריה שנובעת מכך שיש כאן מישהו שאולי עשוי להיות מסוכן, בלי לברר במי מדובר. ראינו גם את האחוז הגבוה של הנפגעים האזרחיים. ראינו איך חמושי צה"ל הרשו לעצמם להשתמש בילדים כמגלי מוקשים אנושיים. רצוי לציין שאחוז תקריות האש בין חמושי צה"ל לחמושי החמאס במהלך המבצע היה אפסי, כלומר הסכנה בפועל היתה הרבה יותר קטנה משהחיילים חשו. זה לא צבא, זה אספסוף מבוהל של פחדנים – שהוכשר להיות כזה על ידי המפקדים שלו.

שלא במקרה, החמושים האלה מגיעים מחטיבת כפיר, שמה שהיא מרשה לעצמה – כולל עינויים – כבר ידוע לכולם. חמושי כפיר היו מעורבים, יממה קודם לכן, בירי לעבר פלסטינים בהפגנה. שניים מהם נהרגו. החמושים טענו שהם ירו כדורי גומי. הטענה היתה מגוחכת לכל מי שיודע כיצד חימוש כזה עובד. עכשיו, אחרי שציטטה את דברי החמושים כתורה מסיני, גם לבהמה יש ספקות.

ישנה, למעשה, אפשרות מטרידה יותר. ארבעה הרוגים מירי חמושי כפיר, אחרי תקופה ארוכה של שקט יחסי, צריכות להעלות שאלות קשות, מעבר לפחדנות הממוסדת שמחדיר הצבא בחמושים. צריך לקוות שמישהו במצ"ח בוחן גם את האפשרות ששני מקרי ההרג האלה לא היו מקריים, שבחטיבה שכמה מגדודיה כבר הכריזו שהם יסרבו פקודה לפנות התנחלויות יש התארגנות שמטרתה הריגת פלסטינים כדי לפוצץ את השטח, לחסל את האינתיפאדה הלבנה ולהוציא את כולנו לסיבוב דמים נוסף.

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter
  • יובל

    אני מציע לפתוח הערבויות על "האם יישפט הסמל ואם כן האם יורשע ואם כן איזה עונש יקבל".
    אני מהמר שמפקדו ינזוף בו + 21 יום על תנאי.
    אני מהמר גם שניתן יהיה לקרוא התבטאויות רבות על כך שזו בגידה בחיילים המחרפים נפשם למען.

    • אילן

      ובאיזה סעיף אישום. הסקאלה נעה בין רצח לבין התנהגות שאינה הולמת.

  • עדו

    לגבי האופציה שהעלית בסוף המאמר: אני מכיר צנחן ותיק מימי המרדפים בבקעה שתיאר לי איך המפקד שלו 'חימם' גיזרה על דעת עצמו (ירה צרורות לכיוון ירדן בלי לשאול אף אחד כדי להתחיל תקרית, שיהיה מעניין) כלומר, להבדיל מסירוב פקודה שיש לו קונוטציה שלילית 'חתירה למגע' היא דווקא בעלת גוון חיובי. חייל שמרים שלט סרבנות לוקח למעשה סיכון הרבה יותר גדול מחייל שמתחיל ליזום תקריות מול אויב שמצוייד מקסימום בבקבוק. אני חייב להגיד שאני מתפלא שזה לא קורה כל הזמן.

  • יוסי (לא גורביץ)

    צ'מע יוסי, אם אתה כבר בשוונג של ניחושים חסרי בסיס, למה שלא תוסיף גם קציר איברים להשתלה. זה הולך לא רע בתקופה האחרונה.

    • יוסי (לא גורביץ)

      (סימן שאלה אחרי המשפט הראשון, סליחה).

    • שונרא

      גניבת אברים הולכת לא רע בעיקר לפרופסור היס, שגם גנב אברים לרייצ'ל קורי – על פי הודאתו בבית משפט ישראלי:

      http://palsolidarity.org/2010/03/11752

      שים לב, הוא לא קצר אברים להשתלה אלא סתם גנב אותם להנאתו, אחרי שהוא הפר צו בית משפט שחייב אותו לבצע את הנתיחה שלאחר המוות בגופתה של המנוחה רק בנוכחות עד מהקונסוליה האמריקאית.

      הוא לא עושה את זה בגלל שהוא יהודי. הוא עושה את זה בגלל שהוא פורע חוק סדרתי, רשע, וחסר רגישות לגבי גניבת אברים. זה לא אותו דבר.

    • ygurvitz

      איזה ניחושים חסרי בסיס? אתה מקבל את הדוקטרינה של הטרנסובסטיציה של הקלשון למזרק?

      • יוסי (לא גורביץ)

        <cite<
        הנה גרסה משלי למה שקרה שם: קבוצת החמושים, כולם אנשי חטיבת הקלגסות כפיר, החליטה להתעלל בשני פלסטינים

        Isn't that a guess?

        • עדו

          האמת, גם הניחוש של יוסי (כן גורביץ) הוא ניחוש ותו לא. כמובן שאם היה לנו צבא שאפשר להאמין לכל דיווח שהוא מוציא (לא כמו השקרנים בצד השני) אז היה אפשר להתייחס בביטול לניחוש הזה ולקנח ב'חיילי צה"ל לא עושים דברים כאלו…"
          אי אפשר , אני לא יודע אם הביטחון בצה"ל האמין וההומני היה מוצדק אי פעם, אני יודע שהיום אני לא יכול לבטל את האפשרות שעלתה במאמר וזה מספיק גרוע.
          מצד שני אני דווקא טוען שיוסי טועה כשהוא מאשים בפחדנות את החיילים, צריך להבין שחייל אמור להשתתף במלחמות של ממש מול אויב חמוש ובמלחמות כאלו הוא בהחלט אמור להגיב בירי מסיבי לכל צל חולף וכל רחש. כשמשתמשים בצבא לעבודות שיטור (שלא לומר דיכוי) מקבלים תוצאות הרסניות.
          אם אתה לא מאמין תשאל את אנשי הימין, גם הם טוענים שאסור להשתמש בצבא לעבודה משטרתית , חבל שהם נזכרים בזה רק כשצריך לפנות מאחזים.

  • לצערי הרב אין לי אלא להסכים.
    וכמו בתיבת פנדורה, נשארה לי אך התקווה שאולי הפעם תמנף הבהמה את המצב לטובתה, בכך שתעמיד לדין את הרוצחים באשמת רצח בכוונה תחילה, ואת כל משת"פיהם באשמת סיוע, ושיבלו את שארית ימיהם בקבלת כבוד ויקר מחבריהם הרוצחים בבית הסוהר.

    לו יהי, לו יהי, אנא לו יהי…

  • נעם

    אני לא יודע אם הסיפור שיוסי (גורביץ') סיפר נכון. אבל מה שבטוח זה שסכנה לא נשקפה שם לחיילים (הסתער עם מזרק – נו באמת) ושהסיפור הזה היה צריך להיות בראש הכותרות ולו בגלל השקר הראשוני – והוא לו.

    מה שעוד צריך לעשות, ואני לא יודע אם נעשה, זה לחקור כמה שעות טובות את כל החיילים בכיתה הזאת בנפרד באופן אינטנסיבי ולנסות לגרום לאחד מהם להודות בשקר. איך שלא יהיה העניין הזה מסריח מאוד.

  • איתמר קרביאן

    http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/085/318.html?hp=1&loc=1&tmp=8883#after_maavaron

    "הוא אמר לי 'אחי, חכה לי, אני מגיע ביום רביעי. נרד ביחד לטבריה, נחגוג'", סיפר החבר והוסיף: "הוא היה בחור נשמה, חייכן תמיד, כל הזמן הייתי אומר לו 'גברי, עשית את שלך בצבא, תנוח יש לך עוד חצי שנה תגמור עם זה.' הוא היה עונה לי 'אין מצב, אני עושה יותר איקסים על הנשק מאח שלי.'"

    אפשר להירגע. גבריאל היה קרבן עוד הרבה לפני שנהרג.

    • ג'ו

      קורבן?? למה הוא היה קורבן?

      הפלסטינים שכמעט נרצחו על ידי חבריו בגלל שניסו להסתנן למצוא פרנסה, הם קורבנות, לא הוא.

      • קורבן של מערכת האינדוקטרינציה בישראל

        • ניב

          כולנו גדלנו במערכת הזו, ואני נוטה איכשהו להאמין שלא כולנו חלאות.

  • ג'ו

    אגב בסיפור השני עם שני ההרוגים מכדורי גומי, כלל לא בטוח שהיו אלו חיילים. בתקרית מדובר על קבוצת מתנחלים שהגיעו להתעמת עם הפלסטינים, יכול להיות שהם הרוצחים.

  • רועי

    יוסי והחברים,
    אני לרוב קורא כאן את הדברים, לא תמיד מסכים, אבל בדר"כ משכיל ונהנה. לא הפעם.
    אתם מעלים כאן ספקולציות פרועות במיוחד לגבי מה שקרה, עם מעט מאד אינפורמציה (בהנחה שיוסי מתבסס על שתי הכתבות שהוא שלח ולא על מקורות אחרים). גם אני לא מאמין "על עיוור" לכל מה שהצבא אומר, ויש סיכוי סביר בהחלט שהחיילים משקרים, אבל מכאן ועד להגיד שהם התעללו בהם במכוון ואז ניסו לרצוח אותם, או שמתנחלים רצחו אותם? השתגעתם לגמרי.

    האם על מישהו מכם הסתער אדם עם בקבוק שבור? כמה זמן החלטה אתם חושבים שהיה לאותו חייל?

    לגבי המסתננים בתקרית של גבריאל צ'פיץ', אינני יודע מניין הכותב מסיק שהם היו מחפשי עבודה, אבל גם במידה וזה נכון, מה זה משנה בדיעבד? הייתה התראה בגזרה והחיילים שירו ראו חמושים ללא קסדות (סימן לחיילי צה"ל) ולכן פתחו עליהם באש. זה סביר לחלוטין.

    חשוב לי להגיד- אני, נראה לי, בצד שלכם בסיפור הזה, או לפחות יותר בצד שלכם מהצד השני. גם אני חושב שצריך לסיים את הכיבוש, ושנעשים בשמנו הרבה דברים שלא צריכים להעשות. אבל ההאשמות הפרועות והבלתי מבוססות האלו, מלבד היותן פורקן לאגרסיות בלבד, הן לא פרקטיות ולא משיגות דבר. כשאתם עושים כאלה הכללות פרועות אתם מאפשרים לימין ביתר קלות לקרוא לשמאל "בוגדים" ולהפוך את כל הדיון לסטיגמה. האם לרגע אתם חושבים שהמצב ייפתר ע"י מי שיצעק חזק יותר ויהיה פרוע יותר? נתבו את האנרגיות שלכם לכיוונים מועילים יותר.

    • ש.ב

      דעתי (המבוססת) היא שאם כל מה שחיילים ממוגנים וחמושים מצליחים לעשות מול תוקף חמוש בבקבוק שבור זה לירות בו, אז במקרה הכי טוב זה חוסר מקצועיות משווע. אבל זה לא המצב.

      אנחנו רגילים לתרץ כל דבר שחיילים עושים, אבל לא היינו משלימים עם מקרה בו שוטר, מאבטח או סתם אזרח היה הורג ערס יהודי שתקף אותם עם בקבוק שבור, וספק אם טענת ההגנה העצמית היתה עומדת לו בבית המשפט.

      האמת היא שאנחנו לא עושים עניין גדול מחיים של ערבי. ואני מעדיף פסיכים מהימין שלא מתביישים להגיד את זה בריש גלי על פני שמאלנים שמשכנעים את עצמם בשטויות.

      • רועי

        לש.ב.

        אנחנו באמת רגילים לתרץ הרבה דברים שחיילים עושים, ומאד יתכן ואף סביר להניח שהחיילים פעלו בחוסר מקצועיות.

        אבל- על כמה פעמים שמעת שאזרח רץ אל שוטר עם סכין במטרה להרוג אותו ויהי מה? כלומר- גם במחיר של איבוד חייו? האם במצב כזה ירי של שוטר בו לא היה מוצדק?

        אני בעד לחקור את הדברים האלה ברצינות תהומית ועד תום, ולהחמיר את הענישה במקרים של התעללות. מה שלא צריך, זה לקרוא לצבא "בהמה ירוקה" על אף שבהחלט יש בו בהמות, ולהתייחס לכל ארוע כאל פשע המאה.

        יכול להיות שאתה מעדיף ימנים פנטים כי קל לך יותר להתווכח איתם? להכניס אותם לקופסא? קל יותר מאשר להתווכח עם אנשים שחושבים שהמציאות היא אפורה?

        ולחזור לנקודתי הקודמת- ההתקרנפות השמאלנית הזאת היא הוצאת אגרסיות שאינה מועילה למטרה הגדולה.

        • המשחק הזה של לרדת על מצטטי סאות'פארק כחושבים שהם מגניבים עובד לשני הכיוונים אתה יודע – גם בחברה שלי יש כאלה שיוצאים נגד התלהמות ומרגישים עם עצמם מה זה אינטיליגנטים.

          ההתלהמות נובעת מניסיון די ארוך עם שקרי הבהמה ודרך פעולתה. כשאתה עומד מול שתי השערות, אמינות בערך באותה מידה רק שאחת משתנה לה תדירות מתקפו אותם עם קלשונים לכיוון לעברו מזרק. ההשערה הפרועה השנייה נראית פתאום קצת יותר הגיונית.

          "אני בעד לחקור את הדברים האלה ברצינות תהומית ועד תום, ולהחמיר את הענישה במקרים של התעללות. מה שלא צריך, זה לקרוא לצבא "בהמה ירוקה" על אף שבהחלט יש בו בהמות, ולהתייחס לכל ארוע כאל פשע המאה" – זו בדיוק התפיסה התופסת את הצבא כבסדר אינהרנטית עם כמה עשבים שוטים שהורסים הכל – סלח לי אם אינני מקבל את זה.

          • רועי

            מצטער, אתה לא באמת יכול להשוות בין מי שמצטט סאות'פארק לבין שיוצא נגד התלהמות. אני נתתי תימוכין (ארוכים) למה שאמרתי ויוני הסתפק בציטוט כמהות הכל.

            אנחנו נאלץ להסכים שלא להסכים בשאלת מהו הכלל ומהו היוצא מהכלל בשאלת הבהמות והעשבים.

            האם אוכל לשאול, שוב, אותך ואת האחרים מה אתם משיגים בקריאות האלה? תקראו לצבא "בהמה ירוקה", לחטיבת כפיר "קלגסים", לחיילי צה"ל "חמושים" בהקבלה לפתח והחמאס ואז מה? פתאום כולם יפתחו את עינהם?

            • לא, אנחנו נמשיך להתעלם מהעובדה שיש כאן בעייה מערכתית, נקרא לטפל בחריגים ונמשיך בדרכנו השמחה. זה בטוח יעזור במשהו.

              ולגבי הציטוט של סאות'פארק- קישור לקטע סאטיר עם אמירה הוא טיעון לגיטימי (ועוד קטע סאטירי שלא ממש מסתיר את האמירה שלו) – ביטולו על ידי ירידה של אתה מה זה מאגניב היא דרך לא ממש משכנעת להתמודד עם הטיעון הזה.

            • רועי

              אור,
              אתה מתעקש שלא להתייחס עניינית לשום דבר שאני אומר.

              מעולם לא אמרתי שהם חריגים בודדים או שאין בעיה מערכתית, אבל אני מסתייג מהקיצוניות שבטיעונים שלכם.

              אם כל הטיעון שלך כלפי הוא לגבי העובדה שירדתי על מישהו בגלל שהשתמש בסאות'פארק כטיעון (אני עדיין סובר שציטוט מתוכנית סאטירה הוא לא תשובה עניינית), אני מציע לך להשתדל יותר- אולי תעז ותענה על השאלה שלי במה הדרך המתלהמת שלכם משרתת מישהו?

              • קודם כל מעולם לא התיימרתי ל\נסות לענות על השאלה את מי זה משרת. זה משרת את יוסי כי כך הוא בחר להתבטא – לדעתך זה לא יעיל, זכותך לחשוב כך.

                אם כבר שאלת – אפקט אחד שיכול להיות לזה הוא להפגיש מישהו שנחשף לזה פעם ראשונה עם התפיסה שצהל ומוסדות המדינה אינם גופים אובייקטיביים אלא צד פעיל במתרחש – זה לא חיילינו האמיצים מול הטרוריסטים הרעים.

                ולגבי "מעולם לא טענתי שלך" – הציטוט הרלוונטי נמצא בתגובתך הקודמת, שם הסכמת שלא להסכים.

        • יובל

          השאלה מה יוצא מין הכלל ומהו הכלל היא שאלה קשה לכאורה.
          לכך שתי תשובות: ראשית, מה שנראה לך חריג אינו חריג. העובדות שאתה וודאי מכיר (ואם לא "שוברים שתיקה" למשל נגישים באינטרנט, ודו"חות "בצלם").
          שנית, השאלה היא מה מדיניות האכיפה\שיפוט של הצבא, ומהי תורת הלחימה שלו למעשה. כלומר, מה עושים, מה חוקרים, איך חוקרים, איך מענישים, את מי, כמה ולמה.
          מצריבת התודעה דרך נהול-שכן דומני שהתשובה לשאלות הללו ברורה לגמרי. אם אתה סבור אחרת, אנא נמק. הצע איזה תיאור. משהו.

        • ש.ב

          ודאי שעדיף לי להתווכח עם אנשים שלא מנסים להתייפות יותר מדי.

          ואנשים נדקרים במדינה הזאת על ימין ועל שמאל (אם לא שמת לב), ועוד לא שמעתי שהרגו מישהו מהדוקרים. ולמרות שלשוטר או מאבטח בודד יש הצדקה הרבה יותר גדולה לעשות זאת מאשר לקבוצה של חיילים שהדוקר לכאורה היה תחת השגחתם, אני בספק אם הוא היה זוכה למאמץ כזה מצדך להצדיק את מעשיו.

          אני לא יודע מה קרה שם באמת, אבל אני יודע מספיק על הצד הטכני של אירועים כאלה כדי שיהיה ברור לי שסיפור ה"הוא רץ עלי ואם לא הייתי הורג אותו הייתי מת" הוא לא סביר. וזה שמדובר בתירוץ הסטנדרטי בכל פעם שאיזה פלסטיני נהרג סתם, לא עוזר לי להאמין לסיפור.

  • יוני

    "כלומר, אם אתה חושב שיכול להיות מצב, דחוק ככל האפשר, שבו אתה עשוי לחשוב שאתה עלול להיות בסכנת חיים, הפעל את מקסימום כוח האש מבלי לברר קודם לכן במה אתה יורה. בתוצאות נטפל אחר כך, אם בכלל."

    http://www.southparkstudios.com/clips/149674/?searchterm=Volcano

    • עדו

      נו בדיוק. אם אתה חייל במלחמה אז כן, זו אכן התגובה הנכונה (לא שהייתי אי פעם במלחמה), לכן חייל לא אמור לבצע עבודות שיטור כמו פיזור הפגנות ובדיקת תעודות, זו אמורה להיות עבודה משטרתית במדינה נורמלית.

    • רועי

      גם אני אוהב את סאות'פארק, ובחבר'ה שלי אנשים גם אוהבים לצטט את סאות'פארק ולחשוב שהם יצאו מה-זה מגניבים.
      אבל האם לא יכול להיות שבאמת הוא הרגיש סכנת חיים כשאדם עם בקבוק שבור הסתער עליו? האם אתה היית נוהג אחרת? בטוח?

      שוב- אינני אומר שהם שהם צדקו, והסיפור אכן מאד מסריח. אבל האם לא שווה לבדוק את זה (ביסודיות) לפני שמפזרים האשמות פרועות? מה יש להרוויח מההאשמות הללו?

      • יוני

        וואו, הבאתי את הלינק מסאות'פארק כי מה שיוסי אמר (והמשפט היחידי שכתבתי מצטט את יוסי) הזכיר לי אותו. לא ציפיתי שתתייחס לזה כאילו טענתי איזו טענה מעבר להבאת הרפרנס המשעשע.

        בוודאי שאין הקבלה מלאה בין הסצנה מסאות'פארק לתקריות צה"ל האחרונות. בסאות'-פארק הציד הוא המטרה, בעוד שאצל צה"ל במקרה הגרוע מדובר באצבע קלה על ההדק בצירוף הנטייה הרגילה לכסת"ח.

        הבעייה המערכתית, לעניות דעתי, היא לא האצבע הקלה על ההדק (אני זוכר למשל שבשלהי השהייה בלבנון, רבו דווקא התלונות שחיילים לא מקבלים אישור לירי). אלא הכסתוח של פשעי מלחמה. משמיעת סיפורים אישיים של חיילים, מקריאת הראיונות שפרסמו בארגון "שוברים שתיקה", ומהתגובה של צה"ל לראיונות (דובר צה"ל אומר שהם שחקנים, הרמטכ"ל הכחיש את קיומם אבל גם סירב להיפגש עימם משהוצעה לו הצעה כזו), עולה תמונה מייאשת. לא רק שצה"ל במתכוון מעלים עין מפשעי מלחמה של חיילים, הוא גם תוקף את מי שמנסה להצביע על כאלה. את *זה* הייתי רוצה לשנות.

  • אמיר

    לא הלכת קצת רחוק מידי בהתבסס על כלום?

  • יוסי וחברים, נגיד ואני רוצה להעביר שיעור בגדוד שלי על כוח שיטור או צבא מקצועי שמתעסק עם אוכלוסיה כבושה בצורה יותר מוצלחת מצה"ל, מאיפה אני לוקח דוגמאות?
    אשמח למקורות.

    • עדו

      אין דוגמאות. כאיש שמאל אני קובע חד משמעית שבכל צבא אחר באותו מצב שבו צה"ל נמצא הגוויות היו נערמות כבר מזמן ברחובות.
      אני בהחלט מסכים שלרדת אישית על החיילים זה קצת מחטיא את המטרה (קצת, כי בכל זאת לא צריך לפתור אף אחד מאחריות ולתת לו 'רשיון להרוג' רק כי המדינה יותר לא בסדר ממנו)
      אנשי ימין טוענים מדי פעם 'אז מה אתם רוצים? שנפזר הפגנות עם פרחים ונעצור מחבלים עם בושם?' הם צודקים.
      בשביל לקיים דיכוי של עם אחר צריך להשתמש באלימות, כיבוש נאור הוא כמו אנס מנומס, גם אם תשתמש בקונדום ולא תרביץ יותר מדי אתה עדיין מבצע פשע נאלח ואם יבוא אלי אנס כזה וירצה דוגמה לאנס שמבצע אונס יותר הומני אני ממש לא יודע ולא מתכוון לעזור לו

      • עדו

        לפטור ולא 'לפתור' כמובן.

      • וגם מלחמה היא רצח, זה אומר שצריך להשתמש בשיטות של אטילה ההוני?

    • עדו

      עוז, במקרה שלפנינו השאלה היא לא 'באילו שיטות להשתמש כשיוצאים למלחמה..' אלא 'למה לצאת למלחמה בכלל?'
      מלחמת יום כיפור היתה מלחמת אין ברירה (אם לא מחשיבים את הסרבנות של גולדה לפני כן) מלחמת לבנון הראשונה היתה מלחמת ברירה מרושעת ומטופשת, לא היינו עם הגב אל שום קיר וחיינו לא עמדו לנו מנגד.
      יכול להיות שהיו יותר מקרים של רצח שבויים ב73 מצידנו מאשר בלבנון ב82 , נושא כאוב כשלעצמו אבל הוא לא ממש משנה את העובדה שעצם היציאה למלחמה היתה הכרחית לגמרי ב73 ופשע ב82. החיילים שלך בגדוד לא פחות הומניים מצבאות אחרים באותו מצב וסביר להניח שיותר, זה לא משנה את העובדה שעצם הכיבוש הוא פשע.

  • נתן

    מעולה !

    זה גם בדיוק הדבר הראשון שחשבתי ששמעתי את הידיעה הזו. החייל הרג אותם ואחרי זה בדו איזה שקר מלוכלך.

    אני גם מוכן לשים את שמי הטוב שהחייל היורה הוא מתנחל דתי וגזען. ובאופן לא מקרי המשעשה שלו מסתדר יפה מאוד עם איך שחינכו אותו בבית.

  • עדו
  • ד ניר

    זה גם נכתב ב YNET וגם שמעתי אישית מתחקירן פלסטיני – תאור דומה למה שב YNET שמקורו בעד ראייה שהסתתר בסמוך וראה הכל : בזמן הירי בהווארטה לא היו שם חיילים – רק קצין הבטחון של איתמר בג'יפ המוכר שלו והוא שירה/רצח, ונמלט משם מייד לאחר הירי. החיילים האמיצים וההומאנים של כפיר הגיעו למקום רק 10 דקות לאחר הרצח!
    מה שקורה כעת זה הכסתו"ח הרגיל – לטשטש ולעוות את העובדות, ו"להרוויח" זמן, לצורך מסמוס החקירה והצלת ראשו של הרוצח (סמכו על "צה"ל" ומשטרת אריאל המנוסה).

  • http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3872322,00.html

    "בכפר עוורתא לא הופתעו מתחקיר צה"ל, שלפיו ניתן היה למנוע את הרג בני הדודים מוחמד וסלאח קואריק בידי הצבא בחודש שעבר. "הם הוצאו להורג בדם קר ומטווח אפס", האשים אמש (יום ג') פייסל קואריק, אביו של מוחמד בן ה-18 וחצי, וטען שוב כי השניים הלכו לתומם וכלל לא רצו לפגוע בחיילים. עוד הוא טוען, כי בניגוד לדיווח של הצבא על התקרית, היא כלל לא התרחשה במחסום אלא כמה קילומטרים ממנו. לטענתו, מטרת הדיווח השגוי היא חזק את הטענה השקרית שהשניים תקפו את החיילים."