הרמז המדאיג של ברק, הבן של עובדיה מתיר להציל חילונים, תלמידי הר ברכה מגבירים את עוצמת היללות, והטמטום השנתי של ה"סילבסטר": ארבע הערות על המצב
למה הוא מתכוון? שר בטחוננו היקר להחריד הופיע השבוע בוועדת החוץ והבטחון, ולשם שינוי אמר שם דברים מעוררי עניין. לדברי ברק, המתקן הגרעיני שבנתה איראן סמוך לקום "חסין בפני הפצצה רגילה" .
בהנחה ששר בטחוננו הוא אדם מחושב, ומנסיוננו הוא אכן מחושב – סובל מחישוב יותר, אבל מחושב – הרי שהוא רומז לשתי אפשרויות. האחת, הלך עלינו: המתקן בקום "חסין בפני הפצצה", וכל אגם הדולרים שבלע חיל האוויר במשך 20 השנים האחרונות לא יאפשר לו לבצע את המשימה שלקראתה הוא מספר לנו כל שני וחמישי שהוא מתכונן. מאחר והסיסמא של ראש הממשלה היא "איראן היא 1938 והשנה היא גרמניה", ומאחר ולא סביר שברק יחלוק עליו בנושא מרכזי כל כך – מה גם שהוא עצמו לא מהסס להפחיד את הציבור מפני איראן – נעבור לאפשרות השניה.
והיא "המתקן חיסן בפני הפצצה רגילה". ההדגשה שלי. ברק רומז כאן – אולי כדי להתחיל להכין את דעת הקהל הישראלית – שמאחר ושהפצצה קונוונציונלית לא תעשה את העבודה, יש להוציא את הפטיש הבלתי קונוונציונלי מתיק הכלים. אתם יודעים, ההוא. זה שאם תדבר עליו מבלי להקפיד לצטט מקורות זרים, אתה יכול למצוא את עצמך נעלם לכמה שבועות בזמן שהחלק הפחות שפוי של החונטה הישראלית – המלמ"ב – חוקר אותך באגרסיביות.
וזה מפחיד, כי זה מתיישר בפאזל. אם האַפַּרַט הבטחוני של ישראל החליט שהוא לא ישלים בשום אופן עם איראן גרעינית, ושהוא מוכן לצאת למתקפה גרעינית ראשונה עליה, אז גם התרגיל של נתניהו מול קדימה מתחיל להיראות יותר הגיוני, במיוחד הלחץ שלו להכנסת קדימה לממשלה והדיבורים שלו על כך שבגין נכנס לממשלת האחדות הראשונה, ערב מלחמת ששת הימים, בלי תיק. אם זה מה שנתניהו מתכנן, אז אכן הגיוני שיצפה שלבני תצטרף אליו. החלטה כזו מצד האפרט היא הגיונית לחלוטין: אם, אחרי כל ההפחדות ואחרי כל הטבעת הכספים, איראן תהפוך לגרעינית (ונראה שממשל אובאמה כבר השלים עם כך, מחוסר ברירה), האפרט יאבד את אמון הציבור. יתר על כן, הוא יתקשה לאיים עליו יותר – מה יותר מפחיד (בדימוי הישראלי הנפוץ) מאחמדניג'אד חמוש בפצצה? האפרט גם יתקשה לשכנע את הישראלי הממוצע שאפשר לחיות עם הסיכון, ראשית משום ש-20 שנה ויותר זה משמש את המנגנונים ואת המערכת הפוליטית כאיום האולטימטיבי, שנית משום שהוא איננו מאמין בכך בעצמו, ושלישית משום שיש להניח שמספר לא קטן של ישראלים יממשו את אופציית הבריחה שלהם מכאן ברגע שלאיראן תהיה פצצה.
בקצרה, אפרט הבטחון שלנו גידל נמר ורכב עליו במשך 20 שנה. עכשיו הוא לא יכול לרדת ממנו – ומתקבל הרושם שהוא מכין אותנו לאם כל המלחמות. או שברק רומז על כך לאמריקנים. אבל טיבן של רמיזות כאלה שהן נאלצות להגשים את עצמן. וכשהיועץ לבטחון לאומי הוא ברנש כמו עוזי ארד, אתה מתחיל לפחד באמת.
תודה, באמת: אחד מבניו של עובדיה יוסף, יצחק יוסף, פרסם ספר הלכות המיועד להסביר לחרדים כיצד להתמודד עם קיומם של חילונים. בין השאר, הוא מתיר בטובו לבן לשתות יין שמזג אביו מחלל בעת קידוש, כדי שלא "להרחיק את האב מקיום מצוות", וכן – הדובדבן שבקצפת – מורה שיש להגיש סיוע לחילונים שנפגעו בתאונת דרכים בשבת, למרות שחיללו אותה.
נחמד מצידו. למותר לציין שהסיוע ללא-יהודי שנקלע לתאונה בשבת מסובך הרבה יותר הלכתית, וטוב לדעת שיש אלמנטים בציבור החרדי שמבחינתם סיוע לאדם אחר שנקלע לתאונה היא משהו שמצריך שאלת רב.
יללות עולות ויורדות: תלמידי ישיבת ההסדר-לשעבר, "הר ברכה", עתרו לבג"צ כנגד החלטתו של אהוד ברק לשלול מהישיבה את סטטוס ההסדר שלה. הטענה החצופה שלהם היא ששלילת סטטוס ההסדר של "הר ברכה" היא…. ענישה קולקטיבית ומעשה "לא אנושי".
המתנחלים מנסים בשנים האחרונות, מבלי להבין עד כמה מגוחכים הם נראים כשאינם טורחים אפילו להסיר את החיוך מעל פרצופם, לקדם את מעשי הזדון שלהם תחת מטריית זכויות האדם. העתירה הזו היא דוגמא קלאסית. תושבי התנחלות מתלוננים על "ענישה קולקטיבית". ומהי הענישה? הדרישה שהם ימצאו לעצמם ישיבה אחרת תוך 60 יום, או שייצאו ממסגרת ההסדר.
הם טוענים, בין השאר, שדבריו של ראש הישיבה לא יכולים להוות עילה לביטול ההסדר. בהתחשב בכך שעד כה לא בוטל ההסדר עם שום ישיבה, צריך לתהות מה תהיה עילה ראויה – לדעתם של הצבועים – לביטול ההסדר.
כתב התביעה מלא בהשתבחויות העצמיות שהפכו לסימן ההיכר של המגזר הדתי-לאומני. נראה שתלמידי "הר ברכה" לא מבינים כיצד הם כורתים את הענף עליו הם יושבים: ככל שהציבור הכללי שומע יותר על ההסדר, פתאום הוא קולט איזו פריווילגיה הוענקה כאן למתי מעט, ואיך האנשים שמשתבחים בכך שבעיני עצמם הם העילית שבעילית משרתים פחות ממחצית מחייל סדיר רגיל.
כל הכבוד. המשיכו כך.
השטות השנתית: כל 31 בדצמבר אנחנו נתקלים בשטות שאומרת ש"סילבסטר" הוא חג נוצרי, שחוגגים בו את ימו של אפיפיור רצחני במיוחד. לראשון בינואר אין שום קשר לנצרות, מדובר בחג אזרחי רומאי – היום שבו היו הקונסולים נכנסים לתפקידם – וחוגים נוצרים שונים התנגדו לאורך השנים לציונו.
לא שרוב הישראלים יודעים על כך משהו. אפילו הכתבה בטמקא – אמנם טמקא יהדות, שבשל שיוכו זכאי למנה כפולה של בורות – מתייחסת ל"חגיגות הנוצריות". ושוב נשמע בקרוב את עלילות הדם הרגילות, על האפיפיור הרצחני (כאילו שלבישוף של רומא בתחילת המאה הרביעית היתה סמכות רדיפה כלשהי), על הפוגרומים המכוונים בשנת 1400, וכל השאר. הציבור היהודי, כמסתבר, מקבל ברצון עלילות דם חסרות בסיס שכאלה.
(יוסי גורביץ)
לא כל התבטאות מטומטמת היא סיבה להיכנס ללחץ, בטח שלא לפתח תיאוריות הזויות כמו שימוש בפצצה אטומית ע"י ישראל.
בקשר לסילבסטר לא ראיתי שלדברים הללו יש השפעה.
איך בכלל התחילו לקרוא לחגיגת השנה החדשה "סילבסטר" בארץ? אף אחד לא קורא לזה ככה בשאר העולם.
בעקבות העליה מגרמניה, לדעתי.
ככה קראו לזה גם היהודים במזרח אירופה, זה לא החל בארץ.
די פשוט הסיפור:
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%99%D7%9C%D7%91%D7%A1%D7%98%D7%A8
אני עומד מתוקן!
אני גיליתי שדווקא בגרמניה הם גם משתמשים במונח "סילבסטר" במקביל לשימוש בשנה חדשה. בעיקר לצורך שימוש באיזכור מסורתי – ע"ע ארוחת סילבסטר ולאחר מן מסיבת השנה החדשה.
לכן סביר להניח שדרך הייקים זה נכנס לשפתנו.
אפרופו זה, אולי כדי שמשהו יימצא את המתיימר להיות המראיין השמאלן – אברי גלעד- ויסביר לו סבר אחד או שניים – כי לאחר השטויות שהוא אמר בנושא ביום חמישי בתוכנית שלו זה היה הקש ששבר את השלט.
לא בהכרח הייקים, אלא עולי מרכז אירופה ומזרחה (צ'כיה, סלובקיה, אוסטריה, הונגריה, חלקים מפולין ומרומניה) שחיו בסביבה תרבותית דוברת גרמנית.
אני גם נבהלתי מהדברים האלה של ברק. בעיקר כי זה בדיוק הסגנון שלו: אמירות שמשמעותן האופרטיבית, טמונה בניתוח צייקני-לוגי-משפטי שלהן.
כמו בליל הניצחון שלו בבחירות 1999: את המשפט "נביא שלום" מהקמפיין הוא החליף מיד ב"ננסה להביא שלום" – עמדתי בכיכר עם שאר הטיפשים והבחנתי בכך, וניסיתי להשתיק את הוודאות שהיכתה בי על האסון המתקרב ומתגלם בדמותו של הגמד הרשע.
זו דרכו של ברק. כך הוא גם יכול לומר שאינו משקר ואינו מטעה. לכן הוא מבין היטב את המתנחלים ועוזריהם: כמו נוכל דתי, הוא קורץ ומתפלפל ומשתבח בצדקנותו ובחריפות שכלו – לוקח לעצמו, מותיר אחריו הרס, ומנאץ את הכופרים הטיפשים שהפריעו במקום לעזור.
נזכרתי שהתייחסתי ב"לא רלוונטי" לשטות על סילבסטר הנאצי ואז מצאתי שם קישור למשהו שכתב אחד, יוסי גורביץ, בנענע.
http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=98021&sid=126
היו זמנים…
גם אני שמעתי את בדל המשפט של ברק ונחרדתי. אני תוהה מה הבינו מכך הח"כים.
שים לב שהוא גם הביע את אכזבתו ממיעוט התמיכה המערבית במרד האזרחי באיראן.
האם הוא מכין את הקרקע להצדקה הבינ"ל להתקפה? "כמו שהאמריקאים שחררו את עיראק מסדאם, אנחנו משחררים את איראן מהאיתולות, ובאמצעות אותו תירוץ?"
אורי
אפרופו אליעזר מלמד, היום יצא לי לדפדף קצת בספר שלו. בין השאר, הוא טוען שם שהחברה עושה טראומה לילדים מוכים בזה שהיא משכנעת אותם שההורים שלהם "מתעללים" (והוא מציע להרגיע את המכות החגורה במידה שיש "אילוצים" מסוג זה). והוא גם אומר שאסור ללכת לטיפול פסיכולוגי, כי פסיכולוגים משכנעים, לדבריו, את המטופל שהצרות שלו הם "באשמת ההורים" ולא באשמתו וכך מסיתים אותו לעבור על מצוות כיבוד הורים.
צחוקים.
יוסי,
אני חושב שהפספוס הכי גדול שלך כאן הוא לא שה"סילבסטר" איננו חג נוצרי. אלא שה"סילבסטר" הוא חג יהודי.
בשום מקום בעולם לא חוגגים את ה"סילבסטר". חוגגים את השנה החדשה. רק בארץ ישראל נקראת חגיגת השנה החדשה "סילבסטר".
היות וכבר יש ליהודים את ראש השנה, לא יכלו לקרוא לחג זה של הגויים בשמו האמיתי – השנה החדשה. חג המולד, למשל, נקרא בשמו כי אי אפשר לבלבל בינו לבין חג יהודי אחר.
אז הלכו אותם יהודים וחיפשו איך אפשר לקרוא לחגיגות השנה החדשה (שכמו שציינת, אינו חג נוצרי דתי) ומצאו שאצל הנוצרים ישנו לכל קדוש יום (ישנם יותר מ-365 קדושים, כך שבכל יום ניתן למצוא איזו חמישיה של קדושים).
לקחו אותם יהודים את הקדוש הראשון – סילבסטר – וקראו לחג על שמו. אף נוצרי בעולם אינו חוגג את חג הסילבסטר, כמו שאינו חוגג את יומו של אף אחד מאלפי הקדושים האחרים.
היחידים שחוגגים את יומו של הקדוש סילבסטר (אפיפיור אנטישמי, כמסתבר – לא שזה אומר הרבה) הם היהודים.
אך ורק היהודים!
אם כבר בענייני דיוק הסטורי עסקינן, אז סילבסטר, חוץ מזה שלא היה צורר ולא בטיח, גם לא היה אפיפיור אלא בישוף רומא. מאוחר יותר, הבישופים של רומא הפכו לאפיפיורים, אבל בתקופתו של סילבסטר, למיטב זכרוני, לא היה תפקיד כזה.
חבל שלא קראת את הערך בויקיפדיה לפני שהתחלת להמציא עובדות מדמיונך.
אני ממליץ לך לחדש את הקשר עם המציאות.
לגבי ברק, אני כמובן לא רוצה להיות אפולוגיסט או משהו כזה.
אבל למיטה הבנתי ב'פצצות [לא] רגילות' הוא מתכוון לעסקה לרכישת פצצות חודרות בונקרים מהאמריקאים על ידי חיל האויר. עסקה שדשים בה כבר כמה שנים.
כן, גם אני חשבתי על אותו דבר – למי ששמע על זה קודם האסוציאציה ברורה.
בקשר לסילבסטר, יש כאן – כרגיל – היפוך עמדות מוזר. כלומר, מהיכרות אישית עם חוגגי הסילבסטר העבריים, אני טוען שרובם הגדול חושבים בדיוק את מה שהחרדים חושבים על החג ומקורו. רוב רובם של החוגגים חושבים שסילבסטר היה אפיפיור אנטישמי בטירוף, בדעה, באמירה ובמעשיו. הם משוכנעים שמדי פעם נרצחו טונות של יהודים בחג הזה או בגין החג הזה. היחס שלהם לחגיגת הסילבסטר נובע מסוג של שילוב של שני אלמנטים, לדעתי: הם גם חושבים שזה לא מעניין אותם, ומגניב להתנשק בחצות – בעיקר עם מישהו שפגשו אותו דקה קודם. הדבר השני, הוא שיש בחג הזה מרכיב של קבלת האנטישמיות והתרסה נגד היהודים הללו, כמו שיש במנהג החילוני העברי הידוע, לעשות ביום כיפור על האש בשר חזיר, ואם אפשר לשטוף אותו בשוקו.
מנגד, היוסף מביא כאן אוסף של טיעונים היסטוריים שמהם עשויה להשתמע – לא בהכרח לוגי כמובן – שאם סילבסטר היה באמת סוג של רוצח יהודים בפועל, ולא רק אידיאולוג נוצרי שחשיבותו משתנה (בכל זאת מדובר באפיפיור שחי בתקופת המרת האימפריה הרומית לנצרות, ועידת ניקאה, ושאר מעללים פעוטים שהדרת האחר התקיימה בהם), הוא היה ממש נגד החגיגה, לא משנה כמה נשיקות אפשר למצות בחצות.
ההיפוך מרתק. לא ברור לי אם הפצה שיטתית של המידע שמדובר בסך הכל בשנה החדשה לפי הלוח הרומי העתיק יעשה טוב לחגיגת הסילבסטר הישראלית. למעשה, יש מצב שהדבר רק יצמצם את המרכיב החתרני בה.
כן, אני בטוח שכל חילוני שחוגג את הסילבסטר, באשר הוא, חושב לעצמו רגע לפני הנשיקה: "איזה כיף, אני מתריס וחותר תחת (מי, בעצם?)"
"היוסף". למה לא.
ואני מציע אם כבר – האדמו"ר יצ"ג, בעל "החברים של ג'ורג'", העוקר אתרים וטוחנם זה בזה.
לפני חודשים מספר היה מישהו שהאיר את עולמנו החשוך בפנייה אל קוראי הבלוג כ"חסידי הדמון גורביץ" או משהו די דומה.
האין זה הכינוי המוצלח ביותר, אפילו יותר מאדמו"ר ומיידוע מזדמן?
בהתאם לדכאון גיל העמידה המתקרב, אפשר להסתפק ב"האדמו"ר הזקן".
ואולי אפשר לשאול ביטוי מהסדרה האלמותית Are you being served?
The YOUNG Mr. Gurvitz?
אה, לי לא אכפת מסילבסטר. הוא לא מעניין אותי ולא היה מעניין אותי גם אם היה כותב את הפרוטוקולים של זקני ציון. הראשון בינואר הוא פשוט ראש השנה.
היוס"ף, היות ואתה ידוע כלוגיקן חד, ברור שאתה לא משמיט את העיקר ללא סיבה: בוא נלך על קונטר-פאקטואל נוסף: ומה אם הראשון בינואר לא היה פשוט ראש השנה, אלא יום חגם של הנוצרים לרגל פרעות ביהודים ?
(הקלה: יום הפרעות הזה עבר עידונים ניכרים במשך ההיסטוריה, וכיום כל מה שעושים בו הוא לשתות, להתנשק בחצות, לחבק כל מי שפוגשים, לה לה לה)
חיזוי מסתכן שלי: א) המוני העברים היו חוגגים בשמחה גם את החג הזה, ו ב) אתה דווקא לא.
שנה טובה ?
אם יש משהו מציק בכל הקשקשת השנתית הזאת אודות הסילווסטר (יום מילתו של ישוע, אם אתם נוצרים רוסים-אורתודוקסים), הרי זו העובדה שלא מעט ישראלים איבדו את היכולת להביט בדבר כלשהו, לומר "לא, תודה, זה לא שלנו" ולהמשיך הלאה.
כלומר, מי שמחפש עוד סיבה טפשית למסיבה, שיהיה לו לבריאות. אבל למה מי שאינו חוגג את ליל ה-1 לינואר (כמוני, למשל), חייב להמציא בדותות על אפיפיורים אנטישמיים ופוגרומים בארצות שלא היו בהן כלל יהודים, או להאמין לבדותות כאלה? נראה שתפיסה עצמית של "העמדה הקדמית של המערב" קלעה לא מעט אנשים למקום שבו דחיית מנהג מערבי כלשהו — גם אם מדובר במנהג שאין לו שום שורשים תרבותיים בישראל — מצריכה הסבר דרמטי, מופרך עובדתית ככל שיהיה.
ומילה לסמולן: איפה ראית יהודים שטורחים דווקא ביום כיפור לצלות ולאכול בשר חזיר? גג אופניים.
חופי הכנרת, חופי נהריה.
כלומר, רחוק מן העין בכדי לא להכעיס.
זו דווקא נראית לי כמו סובלנות והתחשבות…
אתה לא רק רוצה שלא יוציאו לך את העיניים אלא שננהג כמוך בכל מקרה…
די מוכיח מי הם הקופים
מדובר, כמובן, בתצפית משתתפת