מסך ברזל ירד בליל שבת על איראן: לקראת סגירת הקלפיות, הופסקו שירותי ה-SMS במדינה; כוחות קלגסות גדולים מילאו את הרחובות; מטה הבחירות, במשרד הפנים, הפך ליעד מבוצר; הטלוויזיה החלה לשדר קריאות לקבל את ההחלטה בקלפי; ולאחר פרסום תוצאות הבחירות המזויפות בגסות, הודיע "המנהיג העליון", האייטולה עלי חמינאי כי המנצח הוא מחמוד אחמדניג'אד. זמן קצר לאחר מכן, נחסמו הרשתות הסלולריות, כמו גם הגלישה באתרי הרשתות החברתיות ואתרי החדשות הזרים.

הטלוויזיה האיראנית הרשמית דיווחה בו זמנית דברים שונים: שאחמדניג'אד הפסיד את טהראן אבל ניצח בכפרים וערי הספר, ושהוא ניצח בטהראן והשיג יותר מ-50% – בהתמודדות מרובעת בעיר שמתעבת אותו. את השקר הראשון, הסביר יותר, מכרו לתקשורת הזרה; השני משמש לתצרוכת פנים. בקצרה, זה נראה כמו פוטש מתוכנן, עם ברכת "שתחנקו" לגורמים הליברלים במדינה, בלי לנסות אפילו ליצור זיוף סביר של הבחירות.

הכל מלא שמועות ואין אפשרות להשיג מידע אמין. מה הסבירות שמשרד הפנים אכן הודיע לאנשי מוסאווי שהם ניצחו בבחירות קודם לפרסום הרשמי, זה של אחמדניג'אד ו-62 האחוזים שלו? האם הדיווח הזה, שאומר שמוסאווי ניצח את אחמדניג'אד בהפרש של 3:1, מבוסס יותר?

הקריאות "אללהו אכבר" הדהדו הלילה מגגות טהראן – מחאתם של אנשי מוסאווי. יש דיווחים על התנגשויות בלתי פוסקות בין הקלגסות ובין האזרחים. אבל האם הם יצליחו לעשות משהו מעבר לכך? האם המשטר ישתמש בצבא? בפעם האחרונה, בימי השאח, התוצאה היתה קריסת המשטר: הצבא הפנה עורף לשליט והצטרף לעם. האם זה מה שיקרה עכשיו, או ששמה של כיכר כלשהי בטהראן יהפך לנרדף לשמה של טיאננמן?

האם איראן היא עדיין רפובליקה שיעית, עכשיו כשהבחירות זויפו, עכשיו כשרוב האייטולות תומכים במוסאווי? או שמא אנו רואים גלישה למשהו אחר, דיקטטורה צבאית טהורה? האם האייטולות מתנגדי ההפיכה נמצאים במעצר? מעצר בית?

יותר מדי שאלות. עד שלשום, איראן היתה מדינה עם אחת הבלוגוספירות העירניות ביותר בעולם השלישי. עכשיו יש תזוזה בין שתיקה וטפטוף. מי שמכונה "אבי הבלוגוספירה האיראנית", חוסיין דרחשאן ("חודר") נרקב מזה חודשים בכלא אווין הידוע לשמצה בטהראן. בלוגר אחר, עומיד מיר סייאפי, התאבד באווין לפני שלושה חודשים. לפני כשנה אף דנה המג'ליס בהצעת חוק שהפכה כתיבת בלוג – אם יעודד "שחיתות וכפירה" – לעבירה שעונשה מוות.

מה הלאה? עוד טיאננמן, או עוד מהפכה באיראן – הרביעית מאז 1905? האם, כמו במשטרים מהפכניים קודמים (הרוסי, הסיני, הגרמני), יוכיח המשטר כי קוטנו עבה ממותני הדיקטטור הישן?

נדע מתישהו. אולי. בינתיים, נגשש בערפל.

(יוסי גורביץ)